“…Your one-sided support of Gaza that totally disregarded the Israeli tragedy harmed the climate justice movement in Israel and throughout the world.”
חשוב: את הפוסט הזה רצוי לקרוא במחשב ולא בטלפון סלולרי בגלל טבלת החוקים שהינה רחבה מדי עבור מסך של טלפון סלולרי.
מהן הצעות החוק שהוגשו במושב החורף של הכנסת 2023 שתהפוכנה את מדינת ישראל לדיקטטורה דתית-משיחית?
לחצו על התמונה:
לחצו על התמונה:
לחצו על התמונה:
לחצו על התמונה לצפייה בקטע התכנית:
לחצו על התמונה לקריאת הפוסט וצפייה בטריילר:
לחצו על התמונה לקריאת הפוסט:
לחצו על התמונה לקריאת הפוסט:
לחצו על התמונה לקריאת הפוסט:
לחצו על התמונה לקריאת הפוסט:
לחצו על התמונה לקריאת הפוסט:
כנס חברה וכלכלה 2020 | המכון הישראלי לדמוקרטיה
לחצו על כל אחת מהתמונות לצפייה בפרקי המושב
לחצו על התמונה לצפייה בכל פרקי הסדרה:
לחצו על התמונה לצפייה בקדימון ובתמונות מהסרט:
לחצו על התמונה לצפייה בקדימון ובתמונות מהסרט:
לחצו על התמונה לצפייה בקדימון ובסרט המלא:
צפו בשני ביצועים מרגשים – הביצוע בתחרות ‘כוכב נולד’ הבריטית והביצוע בוידאו “הרשמי” (Official Video):
משבר האקלים הנוכחי שהמדענים מזהירים מפניו הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני העולם – בואו למצעד האקלים, בחרו ירוק, בואו להשפיע/
התפרצות הר געש באיסלנד במאה ה־6 הביאה להחשכת העולם. מכאן ועד מגפת דבר, שהתפשטה ברחבי אירופה ואגן הים התיכון, הדרך הייתה קצרה מאוד. משבר האקלים הנוכחי שהמדענים מזהירים מפניו הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני אמריקה והעולם – מדוע אם כך הפוליטיקאים לא מתגייסים להתמודד איתו?
המלחמה באוקראינה רק מחדדת עוד חסרון שבהסתמכות על אנרגיות מזהמות. אך בעיית הזיהום ומקורות האנרגיה גדולה יותר מהתלות בדיקטטורים רצחניים וחסרי עכבות. אלא שלמרבה הצער, הפתרונות יקרים מאוד ואינם פשוטים בכלל ליישום.
האגם המלוח הענק ביוטה אליו הגיעו חלוצים מורמונים באמצע המאה ה־19 הולך ומתייבש במהירות בשנים האחרונות ● הקשר בין הסביבה, הכלכלה וההתנהגות האנושית בסולט לייק סיטי יכול לתת שיעור מאלף על הצפוי לאנושות בעתיד הקרוב מבחינה כלכלית, סביבתית ואקולוגית, אם היא לא תתחיל להתייחס ברצינות לבעיית האקלים
מבצעי נקיון חופים – האם להצטרף או לא להצטרף? שיקולים בעד ונגד, והחלטה (של המחבר).
אנו מפספסים את הסיפור הכי מהותי לחיים של הקוראים, הצופים והמאזינים שלנו. משבר האקלים הוא כבר לא עניין של כתבי הסביבה. הוא פוליטיקה, משפט, כלכלה, ביטחון, חינוך, רווחה, נדל”ן.
לא משנה כמה תתאמצו לשמור על אורח חיים בריא – אם כדור הארץ יהיה חולה, אין לכם סיכוי. ההבנה הזו הובילה חוקרים מובילים לגבש רשימת המלצות לתזונה בריאה שתשאיר לעולם שלנו סיכוי. אז מה צריך לאכול וממה צריך להיפרד?
חברת לאנץ’ טיים מובילה יוזמה ירוקה בתחום הארוחות לצהרונים ומספקים ערכות כלים לשימוש רב-פעמי. נדרש רק רצון טוב של ההורים, הרשויות, הארגונים והצוותים החינוכיים.
מה יש בפירות ובירקות שהופך אותם לבריאים כל-כך? מה זה סיבים תזונתיים? מה ההשפעה של בישול ירקות על הערך התזונתי שלהם? מה עדיף – לאכול עם או בלי קליפה?
פנייה למחלקת התמיכה של פייסבוק בניסיון להבין מדוע התגובות שבפוסט, מרביתן בנושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים והמשבר האקולוגי נחסמו ולא פורסמו.
מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי” | מיכל דויטש – “כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו “מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?” האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
בשבוע שבו ביידן (ונתניהו) מתחייבים להשקיע באנרגיות מתחדשות כחלק מהמאבק בשינוי האקלים העולמי, הבנים של ד”ר נטע ליפמן מתלבטים האם להירשם למסלול “משרות ירוקות” בבית הספר החדש שלהם בניו יורק. האם מדובר במקריות או בגורל?
פרויקט NZO – תכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת – 95% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2050.
יובל נח-הררי: 1. פוטין כבר הפסיד במלחמה עם אוקראינה. 2. חייבים להאיץ מעבר לאנרגיות מתחדשות כדי להפסיק את התלות בדלקים פוסיליים.
סרטון – תינוקות בוכים בגלל משבר האקלים והעתיד הצפוי להם בגללו. הסרטון “מתכתב” עם אחת מסצינות הסיום של סרטו של אל גור ‘אמת מטרידה’. באותה סצינה אומר אל גור למבוגרים, שהם צריכים לפעול עכשיו כדי שבעוד עשרים שנה הילדים שלהם לא ישאלו אותם: “הרי ידעתם, למה לא עשיתם שום דבר כדי למנוע את זה?”. הסרטון “מתכתב” גם עם סרטון בו אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן.
מהי תופעת ההתיירקקות ומהן הבעיות הנובעות ממנה? תופעת ההִתְיַירְקְקוּת (Greenwash) מתארת מצב של יצירת מצג שווא בנוגע לתועלת הסביבתית של מוצר או שירות באמצעות שימוש בהצהרה סביבתית שאינה מהימנה. התיירקקות יכולה להיעשות לצורך שיווק של מוצרים ושירותים, ליצירת תדמית של אדם או חברה או לשם גריפת הון פוליטי. המכנה המשותף לכל אלו הוא הפער בין התכונות המיוחסות ליצרן או ליבואן, למוצר או לשירות לבין ביצועיו הסביבתיים בפועל.
על ממשלת ישראל לפעול למניעת יצוא גז, ולהשאיר את הגז לשימושה של ישראל כיוון שליצוא המהיר המתוכנן יש שתי השלכות שליליות:
1. פליטות מתאן בכמויות שלא תאפשרנה לישראל לעמוד בהבטחות שלה להפחתה בפליטות גזי החממה. גז המתאן הינו גז חממה גרוע פי 80 מפחמן דו חמצני.
2. פגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל, כי היצוא המוגבר של הגז לא יספיק לשימושים של אזרחי ישראל, למרות מה שהחברות בעלות המאגרים היו רוצות שנאמין בו. האינטרס שלהן, לייצא אותו כמה שיותר מהר, ישרת את בעלי המניות שלהם ולא אותנו.
סיכוני סביבה ואקלים בהקשרם הפיננסי וכחלק מבנקאות משפיעה ומהאחריות התאגידית. המודעות הגלובלית לקיומם של סיכוני הסביבה ולהשפעותיהם על הפעילות הכלכלית והפיננסית גוברת בשנים האחרונות ובמיוחד גוברת הדאגה בנוגע לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויים גם התאגידים הבנקאים. הפיקוח החליט בפרט לגבש אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא, שצפויה להתבסס על עקרונות האסדרה המקובלים בעולם, עם ההתאמות הנדרשות לסביבה המקומית.
משבר האקלים ופרמיות הביטוח – איך ישפיע משבר האקלים על הפרמיות שנשלם לחברות הביטוח בגין נזקי טבע, הצפות ושריפות.
יש הרבה דברים שאפשר לעשות בכל משרד במטרה להתקדם לאפס פסולת. בואו לשמוע על הדברים שאפשר לעשות, כולל דוגמאות וכלים פרקטיים. מרצה הגר לידור. מצורף שאלון עזר.
האם הישראלים מביאים בחשבון בתחומי הצריכה השונים גם אג’נדות של קיימות? אג’נדת הקיימות של לוריאל ויוניליוור. סדרת גרנייר ביו של לוריאל. מותג Love Beauty & Planet של יונילוור.
השרה ברביבאי בחודש 06/2021: “יש לנו אחריות כלפי הצעירים בעניין משבר האקלים”, אבל בינואר 2022 משרד הכלכלה מפרסם מכסת יבוא בשר בפטור ממכס למרות שגידול בביקוש לבשר בקר יגביר את ההתחממות הגלובלית ויחריף את משבר האקלים.
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
במערכת החינוך לא מדברים בכלל על השינויים הגלובליים שקורים סביבנו. וברווח הזה שבו המערכת לא נוכחת, נכנסים מזהמים גדולים שמממנים תכניות מיוחדות לילדים, בתירוץ של תרומה לקהילה. “נזק סביבתי” – פרויקט מיוחד של יפעת גליק במוסף הזמן הירוק, מתוך חדשות הערב 14.12.21
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל