פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
פורסם בתאריך 05/03/2021. עדכון אחרון: 17/03/2021.
ג’ון קארי, השגריר המיוחד לענייני אקלים של ארצות הברית השתתף וירטואלית בכנס מינכן לבטחון שבוע שעבר, ביום בו ארה”ב הצטרפה בחזרה להסכם האקלים של האו”ם וצייץ כי “שינויי אקלים הינם אחד מאתגרי הבטחון הכי מורכבים שאי פעם התמודדנו איתם”.
נשיא ארה”ב ג’ו ביידן אף הוא נאם בכנס ואמר כי “אי אפשר יותר להתעכב או לעשות את המינימום הנדרש על מנת להתמודד עם שינויי האקלים. זהו משבר קיומי עולמי וכולנו נסבול מהתוצאות אם נכשל”.
ביל גייטס, מתוך ראיון שנתן ל’וול סטריט ג’ורנל’ (בראיון שפורסם בעיתון ‘גלובס’), נשאל: מה הדבר היחיד שכולם צריכים לעשות על מנת לעזור לפתור את שינוי האקלים? תשובתו היתה: הקול הפוליטי של הציבור נמצא בראש רשימת הדברים שכל אחד יכול וצריך לעשות. יש הרבה דברים שאנו קונים – מכוניות, בשר, מגוון מוצרים – אבל בגלל תפקידה המרכזי של הממשלה, להשמיע קול הוא הדבר החשוב ביתר לעשות.
מקור: לבחור ירוק
מתוך שאלון הבחירות של “שקוף” –
לקראת הבחירות פנינו למפלגות ושאלנו:
תשובת הליכוד:
בסיעה בחרו שלא להשיב לשאלה הזו. רוצה להבהיר לה כמה חשוב לך לשמוע את התשובה?
תשובת יש עתיד:
בסיעה סירבו לענות אך הפנו למצע שלהם. בנושא זה נכתב: “מדינת ישראל מוכרחה להגיע למצב של איפוס פחמני עד 2050 ולהנחות את כלל משרדי הממשלה להציג תוכניות עבודה לצורך הגעה ליעד זה. כדי להבטיח את יישום המעבר לאנרגיות מתחדשות, יש עתיד תפעל לאימוץ חוק מסגרת אקלימי, אשר יספק את המסגרת הנורמטיבית-חוקתית הדרושה להבטחת עמידה ביעדים. החוק יכלול יעדי הפחתה מפורשים (גם יעדים לטווח ארוך וגם יעדי משנה ומנגנון פיקוח ועדכון), תוכנית היערכות וכלים פיננסיים. בנוסף, נפעל לתיקון חוק הנפט, קידום התייעלות אנרגטית ופיתוח מקורות אנרגיה ממקורות מתחדשים שיפסיקו את התלות בדלקים מאובנים. כמו כן, נאמץ את תוכנית ההיערכות לשינוי האקלים שנכתבה על ידי צוות מיוחד של מומחים שמינתה הממשלה בשנת 2013”.
תשובת העבודה:
מפלגת העבודה מחויבת לפעול בממשלה הבאה למען מדיניות אקלים לאומית, ובכלל זה לגבש הכנת תכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים בישראל בראי העקרונות המוסכמים של הסכם פריז. בין היתר, המדינה צריכה להתחייב להרחבת היעד של שימוש באנרגיה מתחדשת ל-50% עד שנת 2030; להביא לצמצום פליטת גזי חממה עד שנת 2050 לרף אפסי; להקפיא ולבחון מחדש תוכניות ממשלה עכשוויות להקמת תשתיות דלקים פוסילים; לקדם תכנית ממשלתית לשיקום המערכות הטבעיות בישראל, וכן לקדם מדיניות תזונה ברת-קיימא במוסדות החינוך.
תשובת כחול לבן:
בנושא דלקים פוסילים: נפעל ליישר קו עם מדינות העולם המתקדמות, ונפעל לאיפוס פליטות גזי חממה בתוך חלון הזמנים שהגדיר האו”ם – עד שנת 2050, ואם אפשר קודם לכן. בתחום המניעה: נפעל להוצאת התעשיות המזהמות ממפרץ חיפה, נעודד שימוש באנרגיות מתחדשות ועוד. לגבי השינויים הצפויים במזג האוויר, יש לבחון את השלכותיהן לטווח הקצר, הבינוני והארוך, ולפעול בהתאם בצמצום הסיכון לאוכלוסיה באזורי החוף במקרה של עליית פני הים, בניצול נכון יותר של אנרגיית השמש ובמציאת פתרונות לתהליך המדבור, אם יימשך.
תשובת מרצ:
בהסתמך על ההערכות של הגופים הבינלאומיים, אנחנו מאמינים ש-2050 היא יעד מאוחר מדי להפסקת השימוש בדלקים פוסילים. צריך לאפס את הפליטות עד 2035 לכל היותר כדי להימנע מהגעה לנקודת האל-חזור. בין היתר, נפעל לעמידה ביעדי הפליטות אליהם התחייבה ישראל במסגרת הסכם פריז; ננהיג מדיניות “המזהם משלם”, לפיה יינתנו קנסות ועונשים מרתיעים לעוברים על התקנים המותרים; נצמיד את תקנות הפליטה לרכב, למתקנים לייצור חשמל ולמפעלים כימיים בישראל לאלו של האיחוד האירופי; נקדם תכנית ממשלתית לפינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה ולצמצום נפח זיקוק הנפט; נפקח על אכיפת חוקים ותקנות הנוגעים להדברה ודישון; ונגדיל את התקציב למחקר ופיתוח בנושא אנרגיה חלופית. כמו כן, נקים רשות לאומית עצמאית למדידת איכות האוויר שתתריע מפני זיהום גבוה.
תשובת הרשימה המשותפת:
הרשימה המשותפת דורשת את הגמילה ההכרחית מדלקים מאובנים (פוסילים). נפעל לקידום חוק אקלים ומעבר לאנרגיה מתחדשת של לפחות 50% עד 2030 ועד 100% ב-2040, תוך הגדרת תמריצים, קנסות וסנקציות ברורים לאי עמידה ביעדי הביניים. חברי המשותפת פועלים כבר עכשיו לקידום פרויקטים של התקנת גגות סולאריים על מבני ציבור בשיתוף הרשויות המקומיות. נמשיך לקדם ולהוביל את עצירת הקמתם של מתקנים חדשים להפקה והובלה של דלקים מאובנים וסגירתם של מתקנים מזהמים. כמו כן, נפעל להקמת מנהלה ארצית לטיפול בנושא עם מסגרת תקציבית, סמכויות תכנוניות ותוכנית עבודה ארוכת טווח. הרשימה המשותפת מודעת להשלכות משבר האקלים על החברה, בדגש על החברה הערבית, ומכירה בקשר בין הפגיעה הסביבתית לכיבוש ולנזקי משבר האקלים בשטחים הכבושים.
תשובת ישראל ביתנו:
בסיעה סירבו לענות אך הפנו למצע שלהם. בנושא זה נכתב: “נפעל למען סביבה בריאה, איכותית ומאוזנת בין היתר באמצעות הפעולות הבאות: הפעלת מעבר מהיר, ככל הניתן, למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות באמצעות עידוד צרכנים פרטיים ורשויות מקומיות להפיק אנרגיה סולארית והצבת פאנלים סולאריים בגגות מבנים ציבוריים. המעבר לאנרגיות מתחדשות יבוצע באמצעות הקלת רגולציות במשרדי הממשלה השונים ובעידוד פיתוח טכנולוגי באמצעות רשות החדשנות. בנוסף, נפעל להפסקת השקעות בתשתיות דלק פוסילי. במקביל, נעודד צמצום נסיעה ברכבים פרטיים בין היתר על ידי קידום תחבורה ציבורית בשבת, הרחבת מסלולי אופניים ומסלולי הליכה וקידום הטבות לוויתור על הרכב הפרטי באמצעות Carpool”.
תשובת המפלגה הכלכלית:
יעד הפחתת פליטות גזי חממה לישראל יעמוד על 30% עד שנת 2030 ו -100% (0 פליטות גזי חממה) עד שנת 2050. לצד זאת, במצע שלנו נקבע כי יעד האנרגיה המתחדשת לישראל יעמוד על 50% עד שנת 2030 ו- 100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. הצעדים הראשונים שנעשה לקראת שינויי מזג האוויר יהיו: הכרזה על מצב חירום אקלימי; הקמת קרן לקידום נושאי האקלים בהיקף של עשרה מיליארד שקלים; אימוץ עקרונות הבנייה הירוקה; הפיכת המשרד להגנת הסביבה, הפועל כיום כרגולטור פסיבי, למשרד ביצועי; הבראת מפרץ חיפה; והטלת קנסות כבדים על חברות שיהיו אחראיות לזיהומים באוויר, בים וביבשה.
תשובת ימינה:
בסיעה בחרו שלא להשיב לשאלה הזו.
תשובת תקווה חדשה:
בסיעה בחרו שלא להשיב לשאלה הזו.
תשובת יהדות התורה:
בסיעה בחרו שלא להשיב לשאלה הזו.
תשובת ש”ס:
בסיעה בחרו שלא להשיב לשאלה הזו.
תשובת הציונות הדתית:
תוכנית מאה הימים של מפלגת הציונות הדתית תוביל את מדינת ישראל למקום שטוב יותר לחיות בו לאורך זמן – חיים איכותיים ובריאים יותר. נקדם חקיקה ועשייה שיעודדו פיתוח מתוך דיאלוג עם הציבור ושמירה על ערכי הטבע והסביבה שהתברכנו בהם ושבידינו הופקדה האחריות להבטיח את הישרדותם. נקדם אנרגיה ירוקה ותכנית לאומית למיצוי הפוטנציאל של אנרגיה סולארית. בנוסף, נדאג לתכנית לאומית להתייעלות אנרגטית שתביא לצמצום בעשרות אחוזים להפחתת הדרישה לחשמל ולאמצעי אנרגיה אחרים. בכלל זאת, נקדם בניה ירוקה ומאופסת אנרגיה ונדאג לשדרוג מכשירים צורכי אנרגיה.
מקור: דרור גורני, שאלון הבחירות של שקוף: המפלגות שהתחייבו לעבור לכלכלה דלת פחמן
אמא ואבא, אנחנו – הדור הצעיר בישראל – לא יכולים/ות להצביע בבחירות הקרובות. האחריות לבחור נכון היא שלך! אנחנו מפחדים/ות ממשבר האקלים ומהשלכותיו. אנחנו חוששים/ות על העתיד שלנו! תבחרו בעתיד שלנו, תבחרו בנו. בבחירות הקרובות, הצביעו למפלגה שמתחייבת לפעול בנושא משבר האקלים – למען העתיד של כל הילדים/ות ובני/ות הנוער פה בארץ בוחרים אקלים – בוחרים חיים.
מקור: מחאת הנוער למען האקלים, יוטיוב.
מתוך תאור הסרטון ביוטיוב:
חניכי “צוות אקלים” ממכינת חנתון, יחד עם המרצה נטע גרנות והאקטיביסטים עומר עובדיה מ”הרשת הירוקה” וטל מתתיהו מ-“Strike 4 future” הפיקו סרטון בהשתתפות מכינות קדם-צבאיות, שנות שירות וישיבות רבות בישראל, בו הם קוראים לפוליטיקאים להכריז על מצב חירום אקלימי ולפעול מיידית לעצירת משבר האקלים.
“…ללא פעולה מיידית אנו נחצה באופן ודאי את נקודות האל-חזור (את חלקן, למעשה, כבר חצינו), ומצב החירום האקלימי חסר התקדים, שכבר פוקד את כולנו, רק יחריף ויפקוד אותנו ביתר שאת…למרות התחייבויות מנהיגי העולם להפחתת פליטות הפחמן הדו-חמצני, הן רק הולכות ועולות, ובהתאם גם טמפרטורת כדור הארץ…כולנו חייבים להתעורר עכשיו – גם הציבור הרחב ובעיקר הממשלה – ולנקוט בפעולות מיידיות…אנו קוראים לכם, פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית, לשים את המחלוקות בצד ולהעלות את נושא משבר האקלים לראש סדר העדיפויות שלכם…לא מדובר כאן על קיימות, זיהום אוויר או איכות הסביבה – מדובר על המשבר הגדול ביותר שאי פעם ידענו, משבר שמאיים על עצם קיומנו.”
סרטון מצוין שמעביר את המסר הנכון לנבחרי הציבור שמבקשים להיבחר, למעט הדרישה למעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2025. דרישה כזו, למעבר מלא (100%) לאנרגיות מתחדשות כבר בשנת 2025 אינה דרישה ברת-ביצוע במועד בו אנחנו נמצאים (2020). כדי לעמוד ביעדים כאלה, מדינות העולם היו צריכות להתעורר מזמן. יחד עם זאת, מותר לנוער הזה לדרוש מנבחריו שיפעלו במהירות.
צוות NZO ממרכז השל לקיימות ערך עבודה מקיפה שכללה סימולציות מחשב שלקחו בחשבון משתנים רבים. העבודה כוללת מפת דרכים למעבר לאנרגיות מתחדשות. יעד ריאלי ל-2030 הוא 50%.
הכריזו על מצב חירום אקלימי | ב-2050 זה כבר יהיה מאוחר מידי.
אנו, סטודנטים בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה עומדים לצד חניכי המכינות הקדם צבאיות ומסרבים לתת לנבחרי הציבור להמשיך להתעלם מסוגיית משבר האקלים ודורשים מדיניות מחמירה ומידית!
אכפת לך ממשבר האקלים? חשוב לך שהממשלה תפעל למניעתו?
מחאת הנוער למען האקלים, בשיתוף עם מטה לבחור ירוק וארגון חיים וסביבה הפיקו פאנל פוליטיקאים/ות אליו הגיעו נציגים/ות מכל קצוות המפה הפוליטית כדי לדבר על המשבר ועל הפעולות שהן/ם ינקטו בכנסת הבאה ואחריה למניעתו!
תקופת הבחירות היא הזמן שבו המפלגות השונות מנסות לבנות תדמית, ומצהירות על הנושאים החשובים להן ביותר ועל תכניות הפעולה שלהן.
קישור לפאנל בפייסבוק: לחצו כאן
ואז נדיה עלתה לזום
—
היה כבר עשר וחצי בלילה כשנדיה עלתה לזום. ילדה רצינית בת 13 עם אוזניות יותר גדולות ממנה. שאלה על משבר האקלים. אמרתי לה שהיא פיספסה כנראה, כבר דיברנו על זה לא מעט הערב. ורד כבר שאלה לפניה ואמרתי לה שיש לנו תוכניות. פשוטות, מעשיות, משנות עולם. פאנלים סולריים על הגג של כל מבנה ציבורי בישראל. לשנות את התקנות כדי שתוך עשר שנים כל מכונית חדשה שתמכר בישראל תהיה חשמלית. לאכוף את תקני הגנת הסביבה המחמירים ביותר על אסדת הגז כי אנחנו לא עובדים אצל “שברון”.
נדיה לא נראתה מרוצה. אני לא יודע אם זה הגיל, השעה או האוזניות. בעצם היא לא אמורה להיות מרוצה. הדור שלי פישל, הדור שלה ישלם את המחיר. רק אחר כך נזכרתי שראיתי ברשת סרטון שלה בוועדת הכלכלה. היא אמרה דברים נוקבים שנשארו בזכרון. “יש לנו פחות מעשור לנקודת האל-חזור,” היא אמרה שם, “כל ההישגים של המין האנושי לא ישנו כלום, הכל יימחק.”
אנחנו בוגדים בנדיה. אנחנו בוגדים בעתיד. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. אני מעיד על עצמי – הגעתי לנושא מאוחר מדי. גדלתי בעולם שבו הסביבה היתה ברורה מאליה. איכשהו הנושא תמיד הלך לאיבוד בין הכלכלה לפלשתינאים. רק אי אפשר להתעלם יותר. העשור האחרון הוא החם ביותר בתולדות הכדור. זנים שלמים של בעלי חיים נכחדים. בחורף יש הצפות, בקיץ אובך חונק. אם לא נעשה משהו מיד הילדים של נדיה לא יוכלו ללכת לגינה ציבורית כי יהיו פה 200 יום בשנה של חום קיצוני.
נדמה לי שזה הרעיון במאבק חברתי. להעיר את מקבלי ההחלטות. לגרום להם לשים לב למשהו שהם לא שמו לב אליו בעצמם. במקרה שלנו – של יש עתיד – זה הצליח. יש לנו היום חבר כנסת, יוראי להב-הרצנו, שמטפל בנושא במשרה מלאה. זה לא מקרי שהוא גם חבר הכנסת הצעיר ביותר. יש לנו מצע מפורט (יעלה לרשת בימים הקרובים), כולל התחייבויות ברורות בנושא הסביבתי. אני מניח שזה לא יספיק לפעילים. מצויין. אנחנו נקשיב. נלמד. אם נהיה במקום שבו אפשר לעשות החלטות – יהיו החלטות. היתרון הגדול שלנו מולם הוא העובדה שגם הם יודעים שאנחנו נוהגים לקיים הבטחות. אנחנו שומעים אתכם. אנחנו מחוייבים לנושא.
אתר האינטרנט של כחול לבן
מצע כחול לבן (קובץ pdf). התייחסות לתחבורה ציבורית להגנת הסביבה בפרק 8 תשתיות.
מצע מרצ (קובץ pdf).
אין קישור למצע באתר המפלגה. גם חיפוש בגוגל לא מניב תוצאות.
גם לדברי ח”כ קריב, אין בין 10 המועמדים הראשונים מי שהנושא הסביבתי קרוב לליבו.
מצע המפלגה הכלכלית של ירון זליכה (pdf). פרק י”ב עוסק באיכות סביבה וקיימות.
7 עקרונות לתקווה חדשה – סביבה לא מופיעה כאחד העקרונות
מקור: נועה שטיינר, בחירות מרץ 2021 – כך המפלגות מתחייבות לפעול נגד משבר האקלים
“שמירה על הסביבה היא גם שמירה על הארץ האהובה שלנו. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים היום בפני האנושות, ממשלת ישראל בראשותי תוביל לגיבוש תכנית מבוססת יעדים כדי להבטיח איכות חיים והתמודדות טובה יותר”
מפלגת תקווה חדשה השיקה את המצע הנוגע לתחום הגנת הסביבה, בהשתתפות יו”ר המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה, גדעון סער, השר לשעבר זאב אלקין וחברת הכנסת לשעבר שרן השכל.
התכנית הלאומית של המפלגה הינה תכנית ארוכת טווח שעתידה להבטיח את התמודדות מדינת ישראל עם האתגרים הסביבתיים המורכבים העומדים לפתחה, בשל משבר האקלים ומאפייניה הייחודיים של מדינת ישראל.
התכנית תכלול עשרה צירי פעולה מרכזיים:
1. הפחתת פליטת גזי החממה – הצבת יעד צמצום פליטות של עד 45% לשנת 2030 ו-100% עד שנת 2050.
2. מעבר לאנרגיה מתחדשת – הצבת יעדים של 45% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 ו-95% אנרגיה מתחדשת עד 2050, בין היתר באמצעות עידוד התקנת פאנלים סולריים תוך שמירה על שטחים פתוחים. במקביל, נצמצם את התלות של ישראל בדלקים פוסיליים.
3. שיפור איכות האוויר בישראל- בין היתר באמצעות רפורמה במערך ניטור האוויר והגברת האכיפה על מפעלי תעשייה.
4. תחבורה חשמלית מתקדמת – הצבת יעד ולפיו עד 2030 95% מהרכבים החדשים שיעלו על הכביש וכן התחבורה הציבורית יהיו חשמליים. בנוסף, עד 2025 נשלים את הורדת רכבי הדיזל הישנים. כמו כן, נקדם תכניות ‘אזור אויר נקי’ בערים הגדולות.
5. שמירת חופי ישראל – נפעל לפתיחת החופים לטובת הציבור תוך שמירה מפני זיהומים והפסקת הזרמת שפכים. בין היתר, נגדיל את התקציב לניקוי החופים, נחיל את חוק השמירה על הסביבה החופית על הכנרת ונשקם את חופיה.
6. שמירה על שטחים פתוחים – נתעדף השקעה בתוכניות התחדשות עירונית על פני הקמת יישובים ושכונות חדשות בשטחים פתוחים. כמו כן, נקדם פיתוח מואץ של תשתיות תחבורה וערים חכמות, בדגש על המטרופולינים הגדולים. בנוסף, נגבש תכנית לאומית להגנה על המגוון הביולוגי בישראל.
7. עידוד המחזור וצמצום הטמנה – נביא להפחתת הפסולת המועברת למטמנה -76% כיום ל-20% עד 2030. נעודד יוזמות לפיתוח מואץ של שוק המחזור.
8. צמצום בזבוז מזון וקידום חקלאות מקיימת – לצד החמרת הענישה על התעללות ופגיעה בבעלי חיים.
9. מפרץ חיפה – קידום תכנית להעתקת התעשייה המזהמת במפרץ, תוך דאגה לזכויות העובדים.
10. קלינטק – פיתוח הענף שיהווה מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית.
ריכז וערך: ערן שחורי
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
