המכתב השני של המפקח על הבנקים בנושא ניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים, אשר נשלח למנכ”לים ולמנהלי הסיכונים של הבנקים בחודש פברואר 2021, היה שאלון שמטרתו איסוף מידע לגבי השקפות ונסיון הבנקים בנושא.
3 בפברואר 2021
לכבוד
התאגידים הבנקאיים – לידי המנהל הכללי
לידי מנהלי הסיכונים
הנדון: ניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים
מבוא
1. פנייה זאת הינה בהמשך למכתב שנשלח אליכם על-ידי המפקח על הבנקים בדצמבר 2020 , ואשר כלל, בין היתר, הפנייה לפרסומים בינלאומיים המשקפים את המגמות המרכזיות המתגבשות בנושא ניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים (להלן – “סיכונים סביבתיים”). במסגרת פנייה זאת אנו מבקשים ללמוד על השקפותיכם וניסיונכם המעשי בנושא מתפתח זה, בין היתר על רקע העיון והמעקב, שהתבקשתם לערוך אחר ההמלצות וההנחיות של הגופים הבינלאומיים המובילים. בפרט, נרצה ללמוד על השקפותיכם המקצועיות בנוגע למגמות הרגולטוריות בעולם ולמידת התאמתן לשוק הישראלי, על הפרקטיקות הנהוגות במוסדכם בנושא זה כיום ועל האתגרים עימם אתם מתמודדים. זאת, כחלק מתהליך שנערך בפיקוח על הבנקים לגיבוש ואפיון מסגרת לניהול סיכונים סביבתיים במערכת הבנקאות הישראלית, תוך שאיפה להתאמה מיטבית של הרגולציה והציפיות הבינלאומיות לסביבה המקומית.
2. כאמור במכתב המפקח, אנו מבקשים לאסוף את המידע באמצעות שאלון ייעודי, אשר מופיע להלן. בשאלון זה, השאלות מחולקות לתחומים שונים שעל התאגיד הבנקאי להתמקד בהם בניהול הסיכונים הסביבתיים, והן משקפות חלק מהפרקטיקות, הסטנדרטים וההמלצות של גופים בינלאומיים ורגולטורים במדינות שונות.
3. במילוי השאלון, על התאגידים הבנקאיים להתייחס לכלל ההשפעות הפוטנציאליות של סיכונים סביבתיים (ישירות ועקיפות), לרבות השפעה פוטנציאלית על סיכוני אשראי, סיכוני שוק או נזילות, סיכון משפטי, סיכון מוניטין, סיכוני המשכיות עסקית וכד’.
4. השימוש במונחים של סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים בשאלון הם כמפורט להלן ומתואמים עם ההגדרות של צוות העבודה של מפקחים ובנקים מרכזיים למערכת פיננסית ירוקה (NGFS).
סיכוני אקלים – סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר הקשורים לשינויי אקלים, אשר אליהם חשופים התאגידים הפיננסיים ו/או הסקטור הפיננסי. כך למשל – חשיפה לנזקי שיטפונות או לירידה בשווי הנכסים בענפים עתירי פחמן.
סיכונים סביבתיים – סיכונים הנובעים מחשיפה של התאגידים הפיננסיים ו/או הסקטור הפיננסי לפעילויות שקיים פוטנציאל שיגרמו לנזקים סביבתיים או יושפעו מהם, כמו למשל, זיהום אויר ומים, זיהום קרקע, הפחתת המגוון הביולוגי ובירוא יערות.
סיכונים פיזיים – סיכונים שעולים מחשיפה אפשרית לאירועי אקלים ומזג אויר כגון: בצורת, שיטפונות, עליית מפלס מי הים, סערות והתחממות כדור הארץ. לאירועים אלו עלולות להיות השפעות ישירות ועקיפות, כמו למשל, פגיעה בנכסים וברכוש, ירידה בתפוקות, פגיעה בשרשרת האספקה הגלובאלית ועוד.
סיכוני מעבר – סיכונים פיננסיים הנובעים מהמעבר לכלכלה ירוקה, לרבות שינויי מדיניות שמקדמות מדינות לצורך הורדת פחמן, שינויים טכנולוגיים ו/או שינויים בהעדפות השווקים.
5. השאלון מהווה הערכה עצמית של התאגידים הבנקאיים ותוצאותיו יהוו בסיס לשיחות עם הפיקוח על הבנקים, שיחלו במהלך חודש מאי 2021 .
6. בתשובתכם אנא התייחסו גם לנוהג הקיים אצלכם כיום ולאתגרים בהם נתקלתם בקשר לכל אחת מהשאלות המפורטות להלן.
תחולה
חובת מילוי הסקר חלה על תאגיד בנקאי, למעט בנק חוץ, סולק וחברת שירותים משותפת.
שאלות
ממשל תאגידי
מהי השקפתכם באשר למסגרת הראויה ולעקרונות המתאימים של ממשל תאגידי בנושא ניהול סיכונים
סביבתיים, תוך התייחסות לנושאים הבאים?
1. קביעת מדיניות ונהלים לניהול סיכונים סביבתיים.
2. הגדרת תיאבון סיכון לסיכונים סביבתיים.
3. הגדרת הדירקטוריון וההנהלה הבכירה כמי שאמורים לפקח על ניהול הסיכונים הסביבתיים.
4. הגדרת מסגרת לניהול סיכונים סביבתיים בהתאם למודל שלושת קווי ההגנה.
5. הגדרת האחראים לטיפול בנושא סיכונים סביבתיים ותחומי אחריותם.
6. הצגת סקירה בפני הדירקטוריון וההנהלה בנושא סיכונים סביבתיים והזדמנויות הקשורות אליהם.
אסטרטגיה
מהי השקפתכם באשר לביטוי שיש לתת לסיכונים הסביבתיים המהותיים בגיבוש האסטרטגיה העסקית של התאגיד? בנוסף, אנא ציינו אילו סיכונים סביבתיים עלולים להשפיע באופן מהותי על הפעילות
העסקית של התאגיד בטווח הקצר, הבינוני והארוך.
ניהול סיכונים
מהי השקפתכם באשר לעקרונות המתאימים לניהול סיכונים סביבתיים, תוך התייחסות לנושאים הבאים?
1. שילוב הסיכונים הסביבתיים במסגרת העבודה הקיימת לניהול סיכונים.
2. זיהוי ומדידה של סיכונים סביבתיים אליהם חשוף התאגיד, ברמת לקוח, ברמת תיק השקעות וברמת מגזרים ואזורים גיאוגרפיים.
3. ניטור וצמצום סיכונים במגזרים בעלי סיכון סביבתי גבוה במיוחד.
4. ניתוח תרחישים ועריכת מבחני קיצון בנוגע לסיכונים סביבתיים מהותיים.
5. התחשבות בסיכונים הסביבתיים בתהליך מתן אשראי, בניהול סיכון נזילות, בניהול סיכונים תפעוליים וסיכוני המשכיות עסקית וכד’.
גילוי
מהי השקפתכם באשר לגילוי הנדרש אודות גישתו של התאגיד לניהול הסיכונים הסביבתיים ואודות השפעתם הפוטנציאלית של סיכונים אלה, כולל מדדים כמותיים.
אחר
האם יש מידע נוסף שברצונכם לשתף עם הפיקוח והקשור להשקפתו של התאגיד או לפעילותו בנושא ניהול סיכוני סביבה.
תשובות לשאלון יש להעביר לפיקוח על הבנקים עד ליום 31 במרץ 2021, כולל צירוף חומרים תומכים רלוונטיים, כאשר ניתן. התשובות יועברו לפיקוח על הבנקים באמצעות הכספת המאובטחת המשמשת להעברת מסמכים ליחידת ההסדרה.
לשאלות ובירורים ניתן לפנות לנעמה עוזרי או לזהר קריצ’מן, במשרדנו בתל-אביב, בטלפונים: 03-5640528 או 03-5640450
בכבוד רב,
ריקי אליאס
סגנית המפקח על הבנקים
מקור: בנק ישראל, המפקח על הבנקים (pdf). פורסם באתר בנק ישראל דף “מכתבי המפקח על הבנקים“
מכתבו הקודם של המפקח על הבנקים בנושא ניהול סיכונים סביבתיים פורסם ב-1 בדצמבר 2020:
1 בדצמבר 2020
הפיקוח על הבנקים
לשכת המפקח
לכבוד:
התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי אשראי
הנדון: ניהול סיכונים סביבתיים
1. בשנים האחרונות גברה ההבנה כי אפשרות של התממשות הסיכונים הסביבתיים וסיכוני האקלים (להלן: סיכונים סביבתיים) תפגע בכלכלה, ועלולה לערער את יציבות הבנקים והמערכת הפיננסית, ובמקרה קיצון גם לגרום הדבקה גלובאלית. לפיכך, קיימת הסכמה בקרב הגופים הבינלאומיים השונים, לרבות בנקים מרכזיים וגופי פיקוח במדינות מובילות כי יש לנקוט כבר היום בצעדים אופרטיביים הולמים לזיהוי, ניטור וניהול סיכונים אלו על מנת לצמצם ככל הניתן את התגברות הסיכון וכן על מנת להקנות כלים יעילים לתאגידים הפיננסיים לצמצום החשיפה לסיכון זה ולהתמודדות במקרים של התממשותו.
2. סיכון סביבתי הינו סיכון גלובלי, הנובע מפוטנציאל ההשפעות המזיקות של שינויים סביבתיים על אנשים, מערכות אקולוגיות ופעילויות כלכליות ופיננסיות. סיכונים סביבתיים כוללים שינויי אקלים, פגיעה במגוון הביולוגי (biodiversity) , וזיהומי אוויר, מים וקרקעות. אתגרים סביבתיים אלו דורשים ביצוע פעולות מניעה על מנת לצמצם את הפגיעה שבחלקה היא אף בלתי הפיכה.
3. מקובל לחלק את הסיכונים הסביבתיים לשני גורמי סיכון עיקריים: סיכונים פיזיים המתממשים כהשפעה ישירה משינויי אקלים, כגון: שריפות, שיטפונות, רעידות אדמה וכד’ וסיכוני מעבר הנובעים מקידום מהלכים ומביצוע התאמות בתחום איכות הסביבה, כגון: אנרגיה מתחדשת, הפחתת פחמן, טכנולוגיות וחומרים “ירוקים” וכד’.
4. שינויי אקלים נמצאים בחזית חששות אלו, ובמסגרת הסכם פריז שנחתם בשנת 2015 , בנושא שינוי אקלים העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם, הוחלט להגביל את ההתחממות הגלובלית לפחות מ- 2º צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית, עד שנת 2050 ול- 1.5º צלזיוס עד סוף המאה ה- 21 . מדינת ישראל הצטרפה אף היא להסכם והתחייבה לעמוד ביעדים להפחתת הפליטה של גזי חממה, שמחייבים נקיטת צעדים כגון: הסבת תחנות חשמל פחמניות לגז ומעבר לאנרגיות מתחדשות וכד’.
5. לסיכונים הסביבתיים השפעה פיננסית ושאינה-פיננסית על התאגידים הבנקאיים. סיכונים אלו יכולים להיכלל גם במסגרת הסיכונים האחרים בתאגיד הבנקאי (כגון: סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון תפעולי, סיכון ציות, סיכון משפטי, סיכון מוניטין וסיכון נזילות) ולהפוך במקרי קיצון לסיכונים יציבותיים, כפי שנכתב במכתב המפקח על הבנקים שפורסם ב- 11 ביוני 2009 בנושא סיכונים סביבתיים (להלן “מכתב המפקח”).
6 . הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות רבה בקידום נושא זה, ורואה בתאגידים הבנקאיים שותפים חשובים במעבר לכלכלה סביבתית ברת-קיימא, בין היתר, באמצעות גיבוש תיאבון לסיכון סביבתי, מדיניות אשראי, השקעות, הפניית הון למימון “ירוק” ופעילויות השקעה ועוד.
7 . מעבר לנדרש במכתב המפקח, וכהכנה ליישום הטיפול בסיכונים סביבתיים, בכוונת הפיקוח על הבנקים להתחיל בסבב שיחות על מנת להתניע את התהליך המוקדם והנדרש בכדי לעצב ולאפיין את תכלית וניהול הסיכונים הסביבתיים במערכת.
8 . במסגרת זו ולקראת התהליך הנכם מתבקשים ומצופים לעקוב אחרי ההמלצות וההנחיות שפרסמו ומפרסמים גופים בינלאומיים מובילים העוסקים בנושא והכוללים, בין היתר, התייחסות לציפיות הפיקוחיות בנושא ניהול הסיכון והגילוי.
9 . למען נוחיותכם כחלק מהתנעת התהליך, להלן הפניה למסמכים שנותנים הסבר מקיף על המגמות המתגבשות בנושא הטיפול בסיכונים הסביבתיים, לרבות בסיכוני האקלים. המסמכים מפרטים את העקרונות והציפיות לניהול הסיכון הסביבתי מנקודת מבטם של מפקחים, כולל דוגמאות ליישום. חשוב לציין כי הטיפול בסיכוני האקלים עדיין נמצא בשלבים ראשוניים ומסמכים חדשים מתפרסמים בקצב מהיר. לפיכך, בראיה צופה פני עתיד, קיימת חשיבות מרבית למעקב שלכם אחר פרסומים של גופים בינלאומיים ורשויות פיקוח מובילות בנושא זה.
10. להלן הפניות למספר מסמכים שפורסמו בנושא זה:
10.1 . טיוטת ציפיות פיקוחיות שפורסמו על ידי הבנק המרכזי האירופי (European Central Bank- ECB) הקשורות לניהול וגילוי של סיכוני אקלים וסיכונים סביבתיים.
– Guide on climate-related and environmental risk. Supervisory expectations relating to risk management and disclosure, May 2020.
10.2. מסמך לדיון של רשות הבנקאות האירופאית ((EBA) Banking European Authority) המזהה ומסביר את גורמי הסיכון הסביבתי, ומשקף יוזמות קיימות ומתפתחות אליהם הגיעו גופי פיקוח ותאגידים בשנים האחרונות.
– On management and supervision of ESG risks for credit institutions and investment firms, discussion paper, October 2020.
10.3. הנחיות לשילוב סיכוני אקלים וסיכונים סביבתיים בפיקוח יציבותי, שפורסמו על ידי ארגון Network For Greening the Financial System – NGFS המאגד רשויות פיקוח בעולם ונועד להפוך את המערכת הבנקאית לירוקה.
– Guide for Supervisors. Integrating climate related and environmental risks into prudential supervision, May 2020.
10.4. מסמך של ארגון ה-NGFS הכולל דוגמאות לכלים ומתודולוגיות לתרחישים ומבחני קיצון לניתוח סיכונים סביבתיים על ידי תאגידים פיננסיים.
– Overview of Environmental Risk Analysis by financial institutions, September 2020.
10.5. המלצות שפורסמו על ידי צוות, שהוקם על ידי ה-FSB Task Force on Climate-related Financial Disclosures (TFCD), לגילוי על סיכוני אקלים, על ידי חברות לרבות חברות פיננסיות. ההמלצות של הצוות פורסמו לראשונה ביוני 2017.
– Guidance on risk management integration and disclosure, October 2020.
– Recommendations of the Task Force on climate-related Financial Disclosure, June 2017.
11 . כפי שמצוין לעיל, בכוונת הפיקוח על הבנקים לקיים מפגשים עמכם כדי לחלוק ולקבל מידע על רמת המודעות והמוכנות ועל פרקטיקות ככל שאלה התגבשו אצלכם בנושא ניהול הסיכון הסביבתי, והתאמתם לציפיות. בהמשך, נתווה את המשך התהליך, במסגרתו, בין היתר, נעביר אליכם שאלון בנושא סיכונים סביבתיים שהמענה עליו יהווה בסיס לשיחות המשך שנקיים עם מנהלי הסיכונים במוסדכם.
בכבוד רב,
יאיר אבידן
המפקח על הבנקים
מקור: בנק ישראל, המפקח על הבנקים.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
