המלחמה באוקראינה רק מחדדת עוד חסרון שבהסתמכות על אנרגיות מזהמות. אך בעיית הזיהום ומקורות האנרגיה גדולה יותר מהתלות בדיקטטורים רצחניים וחסרי עכבות. אלא שלמרבה הצער, הפתרונות יקרים מאוד ואינם פשוטים בכלל ליישום.
האגם המלוח הענק ביוטה אליו הגיעו חלוצים מורמונים באמצע המאה ה־19 הולך ומתייבש במהירות בשנים האחרונות ● הקשר בין הסביבה, הכלכלה וההתנהגות האנושית בסולט לייק סיטי יכול לתת שיעור מאלף על הצפוי לאנושות בעתיד הקרוב מבחינה כלכלית, סביבתית ואקולוגית, אם היא לא תתחיל להתייחס ברצינות לבעיית האקלים
הכתבות המוצגות בדף זה מסקרות אירועי מזג אוויר קיצוניים שהתרחשו בשנתיים האחרונות. תדירותם ועוצמתם של אירוי הקיצון הולכים גדלים. ארועים אלה כללו גלי חום, שריפות אדירות, שטפונות, הצפות והוריקנים. גם במהלך פרסום הפוסט הזה בחודש ספטמבר 2022 אירעו ארועי אקלים קיצוניים, דוגמת הוריקן “של פעם ב-500 שנה” שפגע בפלורידה והותיר הרס, חורבן והרוגים.
פרויקט NZO – תכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת – 95% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2050.
יובל נח-הררי: 1. פוטין כבר הפסיד במלחמה עם אוקראינה. 2. חייבים להאיץ מעבר לאנרגיות מתחדשות כדי להפסיק את התלות בדלקים פוסיליים.
סרטון – תינוקות בוכים בגלל משבר האקלים והעתיד הצפוי להם בגללו. הסרטון “מתכתב” עם אחת מסצינות הסיום של סרטו של אל גור ‘אמת מטרידה’. באותה סצינה אומר אל גור למבוגרים, שהם צריכים לפעול עכשיו כדי שבעוד עשרים שנה הילדים שלהם לא ישאלו אותם: “הרי ידעתם, למה לא עשיתם שום דבר כדי למנוע את זה?”. הסרטון “מתכתב” גם עם סרטון בו אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן.
פאנל המדענים הבין ממשלתי לשינויי אקלים מפרסם דוח חמור על חוסר ההיערכות של המדינות להתמודדות עם שינויי האקלים • השינויים גרועים יותר ממה ששיערו מדענים לפני שני עשורים, ומתקדמים במהירות: הם יכו בעוצמה רבה יותר בעולם, כבר בעשורים הקרובים • בקו החזית: הילדים, שיחוו עולם בו אירועי הקיצון יתרבו, לצד התמעטות של משאבים החיוניים לקיום החברה האנושית.
האדישות היחסית למשבר האקלים, גם בקרב האליטות בפוליטיקה וגם בתקשורת, קשורה לאמונה שאת רוב הבעיות שניצבות בפנינו אנחנו יכולים לפתור באמצעות טכנולוגיה – מחשבה שגויה משלוש סיבות עיקריות ■ המאבק למשבר האקלים טמון בפוליטיקה ולא בטכנולוגיה.
כלכלה בעת משבר אקלים – סדרת וובינרים על כלכלה בעידן משבר אקלים בהנחייתו של גיא רולניק, ובהשתתפות ליה אטינגר, לימור אלוף, דב חנין ומשתתפים נוספים.
מהי תופעת ההתיירקקות ומהן הבעיות הנובעות ממנה? תופעת ההִתְיַירְקְקוּת (Greenwash) מתארת מצב של יצירת מצג שווא בנוגע לתועלת הסביבתית של מוצר או שירות באמצעות שימוש בהצהרה סביבתית שאינה מהימנה. התיירקקות יכולה להיעשות לצורך שיווק של מוצרים ושירותים, ליצירת תדמית של אדם או חברה או לשם גריפת הון פוליטי. המכנה המשותף לכל אלו הוא הפער בין התכונות המיוחסות ליצרן או ליבואן, למוצר או לשירות לבין ביצועיו הסביבתיים בפועל.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
“מכון אחיתופל” ו”פורום קהלת” הן מילים מתחרזות, ולא במקרה. גלו את הקשר המפתיע בין הסאטירה ב’מותק בול באמצע’, טראומת ההתנתקות, והכוח האמיתי שמניע את ההפיכה המשטרית בישראל.
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
