הסרט "לרדוף אחרי קרח" הוא סיפור של אדם שלקח על עצמו משימה לספר את סיפור ההתחממות הגלובלית באמצעות ידי איסוף ראיות על כוכב הלכת המשתנה שלנו. בתוך חודשים מאותו טיול ראשון לאיסלנד, הגה ג'יימס באלוג מסע לביצוע סקר הקרח הקיצוני (Extreme Ice Survey). עם להקת הרפתקנים צעירים שסייעו לו, באלוג החל לפרוס מצלמות בנקודות שונות באזורים הארקטיים, במטרה ללכוד לאורך מספר שנים את השינויים המדאיגים שחלים בקרחונים באמצעות צילומי time-lapse.
אולי הסיבה העיקרית שהאנרגיה הסולארית לא מקודמת במחוזותינו, במדינה שטופת שמש שמייצאת ידע וטכנולוגיות בתחום לכל העולם, היא ההחלטה להיות מעצמת אנרגיה פוסילית.
מבקר המדינה קובע: למדינת ישראל לא אכפת ממשבר האקלים. למשבר האקלים יש גם השלכות כלכליות, והן יתעצמו בעתיד הקרוב, וכן השלכות בריאותיות ואפילו ביטחוניות. דווקא היציאה ממשבר הקורונה מייצרת הזדמנות להשקיע במעבר לאנרגיות מתחדשות, בהתייעלות אנרגטית ובתחבורה ציבורית, זה טוב לכלכלה, זה טוב לחברה ולבריאות וזה טוב לסביבה.
אקלים וכלכלה הם שני נושאים שבמציאות של חיינו קשורים הדוקות זה בזה עד שלא ניתן להפריד ביניהם. ההשפעה הדרמטית של הכלכלה מבוססת דלקי המאובנים על משבר האקלים, הרס המגוון הביולוגי והמשך הידרדרות הסביבה הטבעית כבר מוכרים היטב היום והלחץ לשנות את הכלכלה כדי להציל את האקלים והסביבה הולכים וגוברים. אחד היעדים החשובים של ישראל צריך להיות להיגמל מדלקי המאובנים ולהגיע למשק מאופס פליטות עד 2050.
שיעור 9 בקורס "אחריות תאגידית" שהועבר בתאריך 01.01.2018 על ידי מר סמי פרץ (מנחה הקורס) וד"ר גלית אבידר (אחראית אקדמית בקורס), מרצה אורחת: גב' אלונה שפר. במסגרת לימודי בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. קישורים לשיעורים נוספים.
הסרט 'נשקו את הקרקע' הוא חלק ממאמץ לעודד חקלאים לעבור לשיטות התחדשות כמו גידול מגוון צמחים, שמירת שורשים באדמה בכל עת (כלומר גידול גידולי כיסוי בין הגידולים למטרות מכירה), ייצור קומפוסט, ורעיית בקר על צמחיה רב שנתית.
תושבי ארה"ב חשים על בשרם את אוזלת היד של טראמפ בטיפול במשבר האקלים והנושא הפך למרכזי בקמפיין הבחירות לנשיאות. אילו נזקים גרמה כהונתו של טראמפ, האם התוכנית של ביידן מספיקה וכמה השפעה תהיה לעמדותיהם של המועמדים על תוצאות הבחירות
נציב הדורות הבאים היה יועץ לכנסת שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. בחודש נובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק הקוראת לביטול הנציבות. בדצמבר 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, שלמה שוהם. התפקיד נותר לא מאויש, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, לפעול. נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. בדצמבר 2010 ביטלה הכנסת את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את פעולותיו. מועלית דרישה לחקיקת חוק למען הדורות הבאים ומינוי 'מועצת הדורות הבאים'.
כאשר מספר הלווייתנים היה גדול, כמו לפני שמספרם החל לרדת בעקבות צייד המוני שלהם, נראה שהם היו אחראים לקליטה של עשרות מיליוני טונות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה בכל שנה. צפו בסרטונים.
סיר דייוויד אטנבורו, בן 93, פונה בסרטו החדש למנהלי קרנות הפנסיה וגופי החסכון לטווח ארוך: "זה מטורף שהבנקים שלנו משקיעים בתעשיות מזוהמות. כשאלה בדיוק הדברים שמסכנים את העתיד שאנחנו חוסכים לו."
"Breaking Boundaries" – הסרט "לפרוץ כל גבול" מציג את הגילוי שהאנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?
הגיע הזמן שנפסיק "להלבין" את הגז הטבעי ואת נזקיו, שכן הוא גז חממה עוצמתי, ונתייחס אליו כאל כל דלק פוסילי (מחצבי) אחר. בפוסט מוסבר מדוע.
פנייה למחלקת התמיכה של פייסבוק בניסיון להבין מדוע התגובות שבפוסט, מרביתן בנושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים והמשבר האקולוגי נחסמו ולא פורסמו.
מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת "חשבון נפש אקלימי" | מיכל דויטש – "כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו "מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?" האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא"ל