חוני המעגל ועץ החרוב
“אֲנִי, כְּשֶׁנּוֹלַדְּתִי, נֶהֱנֵיתִי מֵעֲצֵי הֶחָרוּבִים שֶׁשָתְּלוּ סָבִי וַאֲבִי סָבִי, וְּגַם אֲנִי – מַשְּׁאִיר לַדוֹרוֹת הַבָאִים עֲצֵי חָרוּבִים. כָל אֶחָד מַשְּׁאִיר אַחֲרָיו מַשֶהוּ לַדוֹרוֹת הַבָאִים.
“אֲנִי, כְּשֶׁנּוֹלַדְּתִי, נֶהֱנֵיתִי מֵעֲצֵי הֶחָרוּבִים שֶׁשָתְּלוּ סָבִי וַאֲבִי סָבִי, וְּגַם אֲנִי – מַשְּׁאִיר לַדוֹרוֹת הַבָאִים עֲצֵי חָרוּבִים. כָל אֶחָד מַשְּׁאִיר אַחֲרָיו מַשֶהוּ לַדוֹרוֹת הַבָאִים.
במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדינו עתיד טוב יותר
האוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים, עלייה במפלס הים וסיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני. שינויים איטיים ואירועים קיצוניים. פחות חמצן במים.
הקשר בין מגפות להרס הטבע- הרצאתו של פרופ’ אורי שיינס.
לפעמים צריך משהו שיזכיר לנו שגם האוכלוסייה בעולם גדלה באופן אקספוננציאלי, ויש לכך השלכות על האדם ועל הטבע.
הנושאים הסביבתיים והטיפול במשבר האקלים נדחקו בתקופת משבר הקורונהלשולי התודעה והשיח הציבורי. עם זאת, תהיה זו טעות חמורה להזניח את הטיפול בנושאים אלו, משום שהקורונה מעצבת כבר כעת, באלפי דרכים שונות, את עתידנו גם בהיבט הסביבתי.
חברת מקינזי מפרסמת לראשונה דו”ח המציב את משבר האקלים כסיכון עיקרי לפעילות כלכלית. האם בעקבות הדו”ח החדש המגזר העסקי באמת יתחיל להשתנות? דו”ח הסיכונים העולמיים שהוציא לאחרונה הפורום הכלכלי העולמי בוחן את האיומים העיקריים על הרווחה הכלכלית ב-2020 ובעשור לאחריה. חמשת הסיכונים החמורים ביותר (שקלול של השפעה וסיכוי להתממש) הם סביבתיים: מזג אוויר קיצוני, כישלון הטיפול במשבר האקלים, אסונות סביבתיים מעשה ידי אדם (כמו פשעים סביבתיים, דליפות נפט וזיהום רדיואקטיבי), אובדן המגוון הביולוגי, ואסונות טבע. סיכון שישי – משבר אספקת מים – משויך לקטגוריה של איומים גיאופוליטיים, אבל גם הוא סביבתי באופיו. מפרסמי הדו”ח סבורים כי הסקטור העסקי ובעלי העניין שלו – חברות ותאגידים, משקיעים, רשויות רגולטוריות, לקוחות – חייבים להגיב לסיכונים אלו.
רוב הכלים החד-פעמיים עשויים מפלסטיק, שאיננו מתכלה. במקום זה הוא מתפרק לחלקיקים קטנים יותר בשם מיקרו-פלסטיק שמרעילים את הסביבה. לכן הומצא “הפלסטיק המתכלה”. אבל האם הוא אכן מתכלה?
סוגיית ה”צרכנות המוּדעת” (conscious consumption) שרבים מטילים ספק ביעילותה היא מרכיב חשוב במאבק בהתחממות הגלובלית בגלל יצירת גלי השפעה שמגיעים רחוק.
תובלה ימית היא תשתית הסחר העולמי. 50 אלף ספינות בעולם משנעות יותר מ-80 אחוז מנפח הסחורות. לפעילות זו יש מחיר סביבתי; הסקטור אחראי לכ-3% מפליטות גזי החממה בשנה, כמו מדינה מתועשת גדולה.
יזמים שונים ברחבי העולם מציעים לחברות שדואגות לקיימות לשנע את הסחורות שלהן על גבי ספינות מפרש, שאמורות להפחית את הזיהום והפגיעה הסביבתית שיוצרות ספינות המטען הגדולות
An open letter to Greta Thunberg. Israeli environmental NGOs and climate justice activists, are deeply disappointed and shocked by Gteta Thunberg one-sided position in her social media postings in which she expressed support for Gaza, without mentioning Hamas’s horrendous massacre of innocent Israeli civilians- Jews, Muslims and Christians alike.
ראשיתה של דיקטטורה דתית משיחית – מהן הצעות החוק שהוגשו במושב החורף של הכנסת 2023? מנטרול מערכת המשפט ועד לכפייה דתית ופגיעה בזכויות האדם שלנו.
לפני 25 שנה פרסם ספי רכלבסקי את רב המכר “חמורו של משיח”, שבו הזהיר שהחילונים הם רק כלי שרת בדרך לכינון חברה דתית־משיחית בישראל. “הניתוח בספר מסביר במדויק את המציאות העכשווית, אין צורך לשנות בו פסיק”, הוא אומר, ומפרט את שלבי ההפיכה בדרך לדיקטטורה משיחית: יצירת בועה אנטי־דמוקרטית במימון המדינה, העברת כסף מהציבור הכללי לתומכי המשטר, וחיסול סופי של מערכת המשפט. כדי שזה ייעצר צריך להציב קיר ברזל של דמוקרטיה “ולחדול מחשיבה תבוסתנית של יודנראט”.
The ground beneath our feet is burning! Watch this heartfelt message to our brothers and sisters around the world: Please Join the Fight for Israeli Democracy.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל