את התשובות של המפלגות בסקרי עמדות סביבתיים צריך לקרוא קריאה ביקורתית ועם מידה של ספקנות. תזכרו שלהבטיח לא עולה כסף ולכן חשוב שהנושא הסביבתי יהיה חלק בלתי נפרד מהשיח בישראל, כפי שהחל להיות במדינות אחרות. החשיבות שלו בעיני כלל האזרחים צריכה להיות ברורה לפוליטיקאים ולנבחרי הציבור.
מפגשים של התנועה הסביבתית עם נציגי מפלגות שמתייחסות לנושאי סביבה במצע או בתכניות שלהן.
משבר הקורונה אינו מתקרב לקנה המידה של משבר האקלים. הקורונה מסוכנת וכואבת, אך היא לא תוביל לכך שבחלקים נרחבים מכדור הארץ לא יתאפשרו חיים אנושיים, תוך עשורים בודדים. האם אנחנו מוכנים לפעול באחריות? האם אלה הדורשים דרכון ירוק מוכנים לכלול בו גם הגבלה לטיסה אחת בשנה? או שהאחריות הקולקטיבית נעצרת בדרישה לחיסון?
זיהום נפט, קורונה, משבר האקלים – הנושאים הסביבתיים בוערים והמדינה חייבת לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח מיד עם הקמת הממשלה. לקראת הבחירות עימתנו את המתמודדים הריאליים עם הסוגיות החשובות: כיצד השיבו, מי התחמקו ואילו מפלגות מבטיחות שינוי?
ראיון עומק עם המפקח על הבנקים, יאיר אבידן (פרק 192 בפודקאסט 'חיות כיס'). אבידן מציג בו תפיסת תפקיד חדשה ומורחבת לגבי הפיקוח שהמדינה צריכה להפעיל על הלוואות לעסקים שפעילותם מחזקת את משבר האקלים.
טיוטת תיקון חוזר "ניהול נכסי השקעה" (שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי)
המקור של הזפת שגרמה לזיהום בחופי ישראל עדיין לא ידוע, אבל ברור שמדובר בדלק כזה או אחר שהושלך לים ביודעין ובזדון. האסון שמתגלה עכשיו לחופי ישראל חייב להיות פעמון השכמה לאסון גדול הרבה יותר שמאיים על עתידנו: משבר האקלים.
ח"כ מיקי חיימוביץ' ביקשה לקיים דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה – ח"כ מיקי זוהר דחה את בקשתה .
לאחר דיון בבקשת גלובס וכלי תקשורת נוספים, השופט ד"ר זאיד פלאח החליט לבטל את צו איסור הפרסום בנוגע לחקירת אסון הזפת, וקבע מגבלות מצומצמות יותר על כלי התקשורת העוסקים בנושא.
לא משנה כמה תתאמצו לשמור על אורח חיים בריא – אם כדור הארץ יהיה חולה, אין לכם סיכוי. ההבנה הזו הובילה חוקרים מובילים לגבש רשימת המלצות לתזונה בריאה שתשאיר לעולם שלנו סיכוי. אז מה צריך לאכול וממה צריך להיפרד?
38 מעלות בסיביר, שריפות ענק באמזונס וקרחונים שמזיעים: שנת 2020 הייתה קיצונית גם באקלים – ויש לכך השלכות. כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב | כאן חדשות | 30.12.20
לכבוד: התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי אשראי. הנדון: ניהול סיכונים סביבתיים. בשנים האחרונות גברה ההבנה כי אפשרות של התממשות הסיכונים הסביבתיים וסיכוני האקלים תפגע בכלכלה, ועלולה לערער את יציבות הבנקים והמערכת הפיננסית. לפיכך, קיימת הסכמה בקרב הגופים הבינלאומיים כי יש לנקוט כבר היום בצעדים אופרטיביים הולמים לזיהוי, ניטור וניהול סיכונים אלו על מנת לצמצם ככל הניתן את התגברות הסיכון וכן על מנת להקנות כלים יעילים לתאגידים הפיננסיים לצמצום החשיפה לסיכון זה ולהתמודדות במקרים של התממשותו.
משבר האקלים הוא לא רק סוגיה סביבתית בוערת, אלא גם סוגיה כלכלית, חברתית וביטחונית. שינוי האקלים וההידרדרות הסביבתית, מהווים איום קיומי על ישראל ועל העולם. על מנת להתגבר על האתגרים הללו, ישראל זקוקה לאסטרטגית צמיחה חדשה שתהפוך את כלכלת ישראל לכלכלה בת קיימא. הדיווח על הכנס חולק לפרקים: תכנית וסרטון פתיח; משרדי ממשלה וארגונים אזרחיים; סרטון יעדים ואמצעים וסקר עמדות ציבור; שיח רגולטורים; השקעות "ירוקות" אחראיות.
"Breaking Boundaries" – הסרט "לפרוץ כל גבול" מציג את הגילוי שהאנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?
הגיע הזמן שנפסיק "להלבין" את הגז הטבעי ואת נזקיו, שכן הוא גז חממה עוצמתי, ונתייחס אליו כאל כל דלק פוסילי (מחצבי) אחר. בפוסט מוסבר מדוע.
פנייה למחלקת התמיכה של פייסבוק בניסיון להבין מדוע התגובות שבפוסט, מרביתן בנושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים והמשבר האקולוגי נחסמו ולא פורסמו.
מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת "חשבון נפש אקלימי" | מיכל דויטש – "כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו "מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?" האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא"ל