מהי תופעת ההתיירקקות ומהן הבעיות הנובעות ממנה? תופעת ההִתְיַירְקְקוּת (Greenwash) מתארת מצב של יצירת מצג שווא בנוגע לתועלת הסביבתית של מוצר או שירות באמצעות שימוש בהצהרה סביבתית שאינה מהימנה. התיירקקות יכולה להיעשות לצורך שיווק של מוצרים ושירותים, ליצירת תדמית של אדם או חברה או לשם גריפת הון פוליטי. המכנה המשותף לכל אלו הוא הפער בין התכונות המיוחסות ליצרן או ליבואן, למוצר או לשירות לבין ביצועיו הסביבתיים בפועל.
השרה ברביבאי בחודש 06/2021: “יש לנו אחריות כלפי הצעירים בעניין משבר האקלים”, אבל בינואר 2022 משרד הכלכלה מפרסם מכסת יבוא בשר בפטור ממכס למרות שגידול בביקוש לבשר בקר יגביר את ההתחממות הגלובלית ויחריף את משבר האקלים.
משבר האקלים ברשימת אנשי השנה של העיתון גלובס – השנה שבה העולם הבין: אם נמשיך לחכות – זה עלול להיות מאוחר מדי.
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
במערכת החינוך לא מדברים בכלל על השינויים הגלובליים שקורים סביבנו. וברווח הזה שבו המערכת לא נוכחת, נכנסים מזהמים גדולים שמממנים תכניות מיוחדות לילדים, בתירוץ של תרומה לקהילה. “נזק סביבתי” – פרויקט מיוחד של יפעת גליק במוסף הזמן הירוק, מתוך חדשות הערב 14.12.21
מבצעי נקיון חופים – האם להצטרף או לא להצטרף? שיקולים בעד ונגד, והחלטה (של המחבר).
כתבות ששודרו בערוצי החדשות לפני, במהלך, ואחרי ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו, סקוטלנד, בחודש נובמבר 2021, וכן כתבות על ארועי מזג אוויר קיצוניים שהתרחשו בשנת 2021.
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
קרא עוד »
סרטון – משבר האקלים – אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן. הסרטון “מתכתב” עם אחת מסצינות הסיום של סרטו של אל גור ‘אמת מטרידה’. באותה סצינה אומר אל גור למבוגרים, שהם צריכים לפעול עכשיו כדי שבעוד עשרים שנה הילדים שלהם לא ישאלו אותם: “הרי ידעתם, למה לא עשיתם שום דבר כדי למנוע את זה?”
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל