ההרצאה נערכה במסגרת אתנחתא אוניברסיטת תל אביב בתאריך 20/12/2021.
מדקה 1:14:52 עד דקה 1:42:03
המרצה היא האוצרת המדעית של תערוכת משבר האקלים 'זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו' במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. דוקטורנטית בביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב - עוסקת במחקר בתחום מדעי כדור הארץ והסביבה: מדעי האטמוספירה, שינויי אקלים ואנרגיה מתחדשת. מתנדבת בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
מאת ג’ודי לקס, פורסם ב’גלובס’ 11/8/2021
מזה שלושה עשורים מתריעים המדענים שאנחנו מתקדמים בצעדי ענק אל פי תהום. בחודש אוגוסט 2021 יצא הדו”ח המעודכן והמקיף ביותר בנושא, שבעצם אומר מה שאנחנו כבר יודעים – אנחנו חיים בסרט, והוא סרט רע.
סיכום זריז: העולם ממשיך להתחמם בקצב מהיר, ללא צל של ספק אנחנו גרמנו לזה בכך שאנחנו שורפים כבר 200 שנה דלקי מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי), וכמויות הפחמן הדו־חמצני הגיעו לכמות שלא נראתה באטמוספרה לפחות 2 מיליון שנה. מה עוד? כל עשור חם מקודמו, אירועי מזג אוויר קיצוני ילכו וחריפו ותדירותם תגבר, ואם זה לא מספיק, אז יש כבר נזקים בלתי הפיכים: המסת הקרחונים תמשיך ומפלס הים רק יעלה, גם אם נעשה הכול כדי לעצור את פליטות גזי החממה.
שוב ושוב נאמר לנו שחלון ההזדמנות למזער את הנזק הולך ונסגר, אבל אנחנו לא מקשיבים. חלקנו אדישים, חלקנו מודאגים עד כדי שיתוק, חלקנו מאשימים אחרים.
כאמא, אני עושה דברים רבים כדי לשמור על הילדות שלי. זה מתחיל מהדברים הקטנים: שיאכלו ירקות כדי שיהיו להן מספיק ויטמינים, שישימו כובע כשהולכים לים. הרי בסופו של יום, היקרים לנו הם הדבר הכי חשוב, לא? אז איך זה שכאשר מדובר באיום הכי גדול על יקירנו, אנחנו בוחרים לשבת בחיבוק ידיים ולהסתכל במתרחש כצופים מהצד? מה צריך לקרות כדי שנבין שזו האחריות של כולנו לצעוק קול צעקה, לערוך שינויים באורח החיים שלנו ולדאוג שיהיה כאן עולם שניתן יהיה לחיות בו?
בשלב הזה בדרך כלל מסתיימות הכתבות. יש משבר אקלים, זה רע, אנחנו גרמנו לו, חייבים לפעול. ביי. אבל בפועל, זה רק מחזק את תחושת חוסר האונים, כי מה זה בעצם אומר “לפעול”? מי צריך לפעול? מה צריך לעשות? איך יוצאים מהסרט הזה והאם יש דרך למזער נזקים או שהכל אבוד?
אני לא אשאיר אתכם רק עם האיום שניצב מולנו. אומנם אחריות רבה היא בידיי המדינה, אבל יש גם צעדים משמעותיים שעל כולנו לבצע כדי לצמצם את הנזק. לא בטוח שתאהבו אותם. אבל בואו, גם הקטנה שלי לא מתה על ירקות.
6 דרכים לצמצם בעצמנו את משבר האקלים:
1. קהילה – דברו על המשבר עם המשפחה והחברים, והצטרפו ליוזמות ירוקות בעיר. ידעתם שרחוב מוצל קריר יותר ב-5 מעלות צלזיוס מרחוב ללא עצים? שמרו שלא יכרתו אותם.
2. צרכנות – השתדלו לקנות פחות. הבגדים אומנם מיוצרים בסין – אבל אנחנו אלו שרוכשים אותם ממיטב כספנו.
3. אנרגיה – הפחיתו את השימוש באנרגיה. יש לנו 1,650 שעות שמש בישראל, זה לגמרי אפשרי לייבש את הכביסה בחוץ. השתמשו בדוד שמש, ואם יש לכם בית פרטי – שימו פאנלים סולאריים על הגג.
4. תחבורה – לכו ברגל או באופניים לכל מקום שרק אפשר. אם זה רחוק, בחרו בתחבורה ציבורית או נסיעה שיתופית. ואם חייבים רכב פרטי , עברו לרכב היברידי או חשמלי. זה יכול לחסוך לכם עד 2 טון פחמן דו-חמצני בשנה!
5. פסולת – שליש מהפח הביתי שלנו מורכב ממזון שהשלכנו. אבדן מזון לבדו אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל.
6. מזון – צמצמו צריכת מזון מן החי, ובעיקר, וותרו על בשר בקר. ישראל מדורגת כרביעית בעולם בצריכת בקר לנפש. הבקר פולט מתאן, שזה גז חממה חזק פי 84 מפחמן דו-חמצני. בנוסף, לטובת גידול הבקר כורתים יערות בכמויות מבהילות – כמעט 80% מהשטח החקלאי בעולם מנוצל לטובת גידול בע”ח למאכל. אם אתם ממש חייבים בשר, פשוט החליפו את הבקר במנת עוף, וכבר הפחתתם פי 10 את הנזק מבחינת פליטות.
זה הדבר הנכון לעשות
זה לא קל להחליט לבצע את השינויים האלה ובטח לא נוח, אבל מה שמונח על המאזניים חשוב יותר. זה הדבר הנכון לעשות, והאמת שהעשייה הזו גם מדבקת. נסו להוביל שינוי ותראו כמה מהר מצטרפים אליכם אחרים, שיבינו גם הם שאין לנו כדור ארץ אחר. אנחנו אלו שכותבים את הסוף של הסרט.
ושתו מים, כי צפוי להיות חם.
מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אונ’ תל אביב
שודר בתאריך: 02/11/2021. עדכון אחרון: 25/11/2021.
פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
כשתבלו את השבועיים הבאים בדיונים, במשא ומתן, בשכנוע ופשרות, כפי שאתם בוודאי חייבים, קל לשכוח שבסופו של דבר משבר האקלים מסתכם במספר בודד – ריכוז הפחמן באטמוספירה שלנו.
המדד שקובע במידה רבה את הטמפרטורות העולמיות והשינויים במספר הזה הם הדרך הברורה ביותר לשרטט את הסיפור שלנו. שכן הוא מגדיר את מערכת היחסים שלנו עם העולם שלנו.
במשך רוב ההיסטוריה העתיקה של האנושות, המספר הזה קפץ בפראות בין 180 ל-300 (חלקים למיליון). וכך גם הטמפרטורות העולמיות עלו וירדו בחדות. זה היה עולם אכזרי ובלתי צפוי.
בזמנים מסויימים, אבותינו היו קיימים רק במספרים זעירים. אבל לפני קצת יותר מ-10,000 שנה, המספר הזה התייצב פתאום ואיתו האקלים של כדור הארץ.
מצאנו את עצמנו בתקופה טובה בצורה יוצאת דופן, עם עונות צפויות ומזג אוויר אמין. בפעם הראשונה, הציוויליזציה הייתה אפשרית וניצלנו זאת באופן מיידי.
כל מה שהשגנו ב-10,000 השנים האחרונות התאפשר על ידי היציבות האקלימית בתקופה זו. הטמפרטורה העולמית בתקופה זו לא נדדה במהלך הזמן הזה ביותר מ-+/- מעלה אחת צלזיוס. עד עכשיו.
שריפת הדלקים המאובנים שלנו, הרס הטבע שלנו, הגישה שלנו לתעשייה, בנייה ולמידה, משחררים פחמן לאטמוספירה בקצב ובקנה מידה חסרי תקדים. אנחנו כבר בבעיה.
היציבות שכולנו תלויים בה נשברת. הסיפור הזה הוא סיפור של חוסר שוויון כמו גם חוסר יציבות.
כיום, אלה שעשו הכי פחות כדי לגרום לבעיה זו נפגעים הכי קשה. בסופו של דבר כולנו נרגיש את ההשפעות, שחלקן כעת כבר בלתי נמנעות.
האם כך אמור להסתיים הסיפור שלנו? סיפור על המין החכם ביותר שסופו נגזר בגלל החתירה למטרות קצרות טווח והכישלון לראות את התמונה הכוללת.
אולי העובדה שהאנשים שיושפעו משינויי האקלים הם לא איזה דור עתידי מדומיין, אלא צעירים החיים היום. אולי זה ייתן לנו את הדחף שאנחנו צריכים כדי לשכתב את הסיפור שלנו, להפוך את הטרגדיה הזו לניצחון. אנחנו, אחרי הכל, פותרי הבעיות הגדולים ביותר שהיו אי פעם על פני כדור הארץ.
כעת אנו מבינים את הבעיה הזו, אנו יודעים כיצד לעצור את עליית המספר הזה (ריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר) ולהוריד אותו בחזרה.
עלינו לעצור את פליטת הפחמן בעשור הזה. עלינו ללכוד מחדש מיליארדי טונות של פחמן מהאוויר.
אנחנו חייבים לשמור שהטמפרטורה לא תעלה בלמעלה מ-1.5 מעלות צלזיוס בהישג יד. מהפכה תעשייתית חדשה המונעת על ידי מיליוני חידושים ברי קיימא (sustainable) היא חיונית והיא כבר מתחילה.
כולנו נשתתף ביתרונות שתביא אנרגיה נקייה במחיר סביר, אוויר בריא ומספיק מזון כדי לקיים את כולנו. הטבע הוא בעל ברית מרכזי, בכל פעם שנחזיר את הטבע הוא ילכוד מחדש פחמן ויעזור לנו להחזיר את האיזון לכוכב הלכת שלנו.
בעודנו פועלים לבניית עולם טוב יותר, עלינו להכיר בכך שאף מדינה לא השלימה את התפתחותה מכיוון שאף מדינה מתקדמת עדיין לא ברת קיימא.
לכולן יש עוד מסע להשלים כך שלכל האומות יש רמת חיים טובה וטביעת רגל צנועה.
אנחנו שוב צריכים ללמוד ביחד איך להשיג זאת, להבטיח שאף אחד לא יישאר מאחור. עלינו להשתמש בהזדמנות זו כדי ליצור עולם שווה יותר והמניע שלנו לא צריך להיות פחד, אלא תקווה.
זה מסתכם בזה – האנשים החיים עכשיו הם הדור הבא, הם יסתכלו על הוועידה הזו ויחשבו על דבר אחד: האם המספר הזה הפסיק לעלות והתחיל לרדת כתוצאה מהתחייבויות שניתנו כאן?
יש כל סיבה להאמין שהתשובה יכולה להיות כן.
אם עובדים בנפרד, אנחנו כוח חזק מספיק כדי לערער את יציבות הפלנטה שלנו. אין ספק שכשנעבוד ביחד, נהיה חזקים מספיק כדי להציל את יציבות הפלנטה שכה חיונית להישרדותנו.
בימי חיי, הייתי עד לירידה נוראית בבריאות הפלנטה. במהלך חייכם, אתם יכולים וצריכים להיות עד להחלמה של הפלנטה.
אותה תקווה נואשת, גבירותיי ורבותיי נציגי המדינות ואורחים רמי מעלה, היא הסיבה שהעולם מסתכל עליכם והסיבה להיותכם כאן. תודה.
מקור: ועידת האקלים של האו”ם בגלזגו (אנגלית, ללא תרגום), סרטון של הרשת הירוקה עם כתוביות בעברית, 02.11.2021
ריכז וערך: ערן שחורי, פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון ‘Climate Reality Project’ שהקים אל גור.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
