דייוויד אטנבורו נואם בועידת האקלים COP26 שהתקיימה בגלזגו
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
קרא עוד »
סרטון – משבר האקלים – אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן. הסרטון “מתכתב” עם אחת מסצינות הסיום של סרטו של אל גור ‘אמת מטרידה’. באותה סצינה אומר אל גור למבוגרים, שהם צריכים לפעול עכשיו כדי שבעוד עשרים שנה הילדים שלהם לא ישאלו אותם: “הרי ידעתם, למה לא עשיתם שום דבר כדי למנוע את זה?”
פאנל בו התארחו מיטב מדעני האקלים בארץ, ונסקר נושא שינוי האקלים מנקודת מבט מדעית, לאחר פרסום הדו”ח השישי של ה-IPCC, דו”ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים. מהו המנגנון הבסיסי לאפקט החממה? מה הקשר לאירועי אקלים קיצוניים? מה ההשפעה עלינו כאן בארץ? ושאלת השאלות: מה רמת הוודאות שהשינוי הזה הוא אכן מעשה ידי אדם? משתתפי הפאנל:פרופ’ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, אוניברסיטת רייכמן בהרצליה – חוקר מדעי האטמוספירה והחלל, ובפרט סופות ברקים ומזג-אוויר קיצוני, שינויי אקלים והשפעת האדם על מערכות מזג-אוויר, תצפיות על האטמוספרה מהחלל וחקר תופעות חשמליות בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת נוספים. פרופ’ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית – מטאורולוג, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת אקלים, חבר בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וממחברי דו”ח ה-IPCC האחרון. פרופ’ נילי הרניק מאוניברסיטת תל-אביב – מדענית אטמוספירה ואקלים, מחקריה תאורטיים ועוסקים בתבניות זרימה באטמוספירה ומכניקת רצף גאופיזית. פרופ’ דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים – חוקרת מטאורולוגיה ומידול אטמוספרי, עם דגש על שיפור שיטות נומריות לחיזוי מזג האויר והאקלים. מנחה: נעה זילברמן – דוקטורנטית לפיזיקה בטכניון, חברה בצוות הניהול המדעי של עמותת “מדע גדול, בקטנה”.
ב-50 השנים האחרונות הגענו למצב שבו אנחנו משתמשים ביותר ממה שכדור הארץ מייצר. לפי החשבון של Global Footprint Network הפער הוא כבר 70%, כלומר צריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את מה שהאנושות רוצה. אבל רגע. איך אפשר להשתמש ביותר ממה שמייצרים? ואיך בכלל מודדים את זה?
“Breaking Boundaries” – הסרט “לפרוץ כל גבול” מציג את הגילוי שהאנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?
הגיע הזמן שנפסיק “להלבין” את הגז הטבעי ואת נזקיו, שכן הוא גז חממה עוצמתי, ונתייחס אליו כאל כל דלק פוסילי (מחצבי) אחר. בפוסט מוסבר מדוע.
פנייה למחלקת התמיכה של פייסבוק בניסיון להבין מדוע התגובות שבפוסט, מרביתן בנושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים והמשבר האקולוגי נחסמו ולא פורסמו.
מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי” | מיכל דויטש – “כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו “מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?” האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
הדיווחים מהעולם על שינויים דרסטיים בהתנהגות מזג האוויר מקבלים תוקף מדעי נוסף: דוח חדש של האו”ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) מחזק את הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם וקובע שחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה ● איך תושפע ישראל מהמצב ומה בכל זאת עוד אפשר לעשות.
בפוסט זה ריכזנו את הממצאים העיקריים של הדוח שפורסם ב-9/8/2021. פרופ’ דניאל רוזנפלד, אחד מהשותפים הישראלים לכתיבתו, מסביר מהו התהליך המדעי שעובר עד פרסומו. ריכזנו מספר כתבות וידאו על אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאירעו לאחרונה, כולם מקושרים להתחממות הגלובלית. התייחסנו לתרבות הצריכה שצריכה להשתנות כחלק מהמאמץ להפחית פליטות של גזי חממה, ולפעולות נוספות שעלינו לאמץ כדי שמנהיגי המדינות יכוונו את מאמציהם לטפל בעדיפות עליונה במשבר האקלים.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
שלושה מספרים פשוטים שמתארים את הקטסטרופה ומסבירה מיהם האויבים האמיתיים.
Three simple numbers that add up to global catastrophe – and that make clear who the real enemy is
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
