מהי תופעת ההתיירקקות ומהן הבעיות הנובעות ממנה? תופעת ההִתְיַירְקְקוּת (Greenwash) מתארת מצב של יצירת מצג שווא בנוגע לתועלת הסביבתית של מוצר או שירות באמצעות שימוש בהצהרה סביבתית שאינה מהימנה. התיירקקות יכולה להיעשות לצורך שיווק של מוצרים ושירותים, ליצירת תדמית של אדם או חברה או לשם גריפת הון פוליטי. המכנה המשותף לכל אלו הוא הפער בין התכונות המיוחסות ליצרן או ליבואן, למוצר או לשירות לבין ביצועיו הסביבתיים בפועל.
השרה ברביבאי בחודש 06/2021: “יש לנו אחריות כלפי הצעירים בעניין משבר האקלים”, אבל בינואר 2022 משרד הכלכלה מפרסם מכסת יבוא בשר בפטור ממכס למרות שגידול בביקוש לבשר בקר יגביר את ההתחממות הגלובלית ויחריף את משבר האקלים.
משבר האקלים ברשימת אנשי השנה של העיתון גלובס – השנה שבה העולם הבין: אם נמשיך לחכות – זה עלול להיות מאוחר מדי.
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
במערכת החינוך לא מדברים בכלל על השינויים הגלובליים שקורים סביבנו. וברווח הזה שבו המערכת לא נוכחת, נכנסים מזהמים גדולים שמממנים תכניות מיוחדות לילדים, בתירוץ של תרומה לקהילה. “נזק סביבתי” – פרויקט מיוחד של יפעת גליק במוסף הזמן הירוק, מתוך חדשות הערב 14.12.21
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מאמין שמשבר האקלים כולל סיכונים רבים לבנקים, ומתכוון לכונן במהלך 2022 אסדרה בת מספר שלבים כדי להגן על המערכת. לדבריו, ככל שתאגיד בנקאי ייפגע יותר בתרחיש הקיצון, הוא יצטרך להקצות יותר הון. “אני מאמין שזאת המשמרת שלי, ושהיא תשפיע על הדורות הבאים, ולכן אני צריך ליצור את התשתיות הראויות”.
על ממשלת ישראל לפעול למניעת יצוא גז, ולהשאיר את הגז לשימושה של ישראל כיוון שליצוא המהיר המתוכנן יש שתי השלכות שליליות:
1. פליטות מתאן בכמויות שלא תאפשרנה לישראל לעמוד בהבטחות שלה להפחתה בפליטות גזי החממה. גז המתאן הינו גז חממה גרוע פי 80 מפחמן דו חמצני.
2. פגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל, כי היצוא המוגבר של הגז לא יספיק לשימושים של אזרחי ישראל, למרות מה שהחברות בעלות המאגרים היו רוצות שנאמין בו. האינטרס שלהן, לייצא אותו כמה שיותר מהר, ישרת את בעלי המניות שלהם ולא אותנו.
סיכוני סביבה ואקלים בהקשרם הפיננסי וכחלק מבנקאות משפיעה ומהאחריות התאגידית. המודעות הגלובלית לקיומם של סיכוני הסביבה ולהשפעותיהם על הפעילות הכלכלית והפיננסית גוברת בשנים האחרונות ובמיוחד גוברת הדאגה בנוגע לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויים גם התאגידים הבנקאים. הפיקוח החליט בפרט לגבש אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא, שצפויה להתבסס על עקרונות האסדרה המקובלים בעולם, עם ההתאמות הנדרשות לסביבה המקומית.
מבצעי נקיון חופים – האם להצטרף או לא להצטרף? שיקולים בעד ונגד, והחלטה (של המחבר).
מכתב מההתאחדות הסטודנטיאלית למען אקלים לראש הממשלה נפתלי בנט ולחברי הכנסת, נובמבר 2021. דרישות הסטודנטים בקשר למשבר האקלים.
An open letter to Greta Thunberg. Israeli environmental NGOs and climate justice activists, are deeply disappointed and shocked by Gteta Thunberg one-sided position in her social media postings in which she expressed support for Gaza, without mentioning Hamas’s horrendous massacre of innocent Israeli civilians- Jews, Muslims and Christians alike.
ראשיתה של דיקטטורה דתית משיחית – מהן הצעות החוק שהוגשו במושב החורף של הכנסת 2023? מנטרול מערכת המשפט ועד לכפייה דתית ופגיעה בזכויות האדם שלנו.
לפני 25 שנה פרסם ספי רכלבסקי את רב המכר “חמורו של משיח”, שבו הזהיר שהחילונים הם רק כלי שרת בדרך לכינון חברה דתית־משיחית בישראל. “הניתוח בספר מסביר במדויק את המציאות העכשווית, אין צורך לשנות בו פסיק”, הוא אומר, ומפרט את שלבי ההפיכה בדרך לדיקטטורה משיחית: יצירת בועה אנטי־דמוקרטית במימון המדינה, העברת כסף מהציבור הכללי לתומכי המשטר, וחיסול סופי של מערכת המשפט. כדי שזה ייעצר צריך להציב קיר ברזל של דמוקרטיה “ולחדול מחשיבה תבוסתנית של יודנראט”.
The ground beneath our feet is burning! Watch this heartfelt message to our brothers and sisters around the world: Please Join the Fight for Israeli Democracy.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל