איך הימין הממלכתי הפך לגוש אמוני ששואף למדינת הלכה? כל פרקי הסדרה "השיטה הטרויאנית" עם אריאל דוד, 6 נושאים שכל ישראלי חייב להכיר.

השיטה הטרויאנית – כך השתלט מיעוט מתחרד על הימין ועל השלטון בישראל

פורסם בתאריך: 18/07/2026

תמונה של ערן שחורי

ערן שחורי

ישראלי, ציוני, דמוקרט ליברל, מנהל סיכונים לשעבר, חבר לשעבר בפורום האקלים הישראלי.

תארו לעצמכם אדם שהיה נרדם לפני עשור ומתעורר היום: הוא פותח טלוויזיה ורואה חברי כנסת חילונים לגמרי מתוך מפלגת השלטון תוקפים את החינוך הממלכתי, מתבטאים בזכות משנתו של הרב כהנא, ומקדמים בלהט אידיאולוגיה משיחית של מדינת הלכה. איך קרה שהימין הישראלי הממלכתי הפך בן לילה לגוש אמוני-דתי קיצוני? אם עד עכשיו חשבתם שהכל סובב סביב אינטרסים אישיים של פוליטיקאי כזה או אחר, או שמדובר ב"שיגעון" פוליטי חולף – הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.

הספר וסדרת הרשת "השיטה הטרויאנית" צוללים אל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית וחושפים אסטרטגיה שקטה ומדויקת, שהחלה להתגלגל הרבה לפני שמישהו מאיתנו בכלל שם לב. מתברר שהימין הישראלי לא איבד את דרכו; הוא פשוט נחטף מבפנים. הדרך שבה זה קרה, ממש מתחת לאף של כולנו, מתוארת בהמשך.

הפוסט שלפניכם מבוסס על סדרת שיחות שערך משה רדמן עם אריאל דוד, מחבר הספר "השיטה הטרויאנית".  את הספר "השיטה הטרויאנית" ניתן לרכוש כאן.

תוכן עניינים

השיטה הטרויאנית: תקציר

1. תמצית ותובנות

תמצית

בספר ובסדרת השיחות שמבוססת עליו, אריאל דוד מנתח את התהליך ההיסטורי והאסטרטגי שבמהלכו עבר הימין הישראלי התחרדות ורדיקליזציה, והפך ליישות פוליטית שהוא מכנה "הגוש האמוני". במרכז התזה עומד מושג "השיטה הטרויאנית" – אסטרטגיה של זרמים דתיים וחרד"ליים להשתלט מבפנים על מוסדות ומפלגות (בראשם הליכוד) באמצעות הכנסת פעילים, טשטוש כוונות והמרת ערכים ליברליים וממלכתיים באידיאולוגיה משיחית והלכתית.

התהליך, שהחל עוד בשנות ה-50 עם קבוצות כמו 'גחל"ת', צבר תאוצה בשנות ה-80 וה-90 עם ש"ס, שהשתמשה במשאבי המדינה כדי להחזיר בתשובה ולשנות את האופי המסורתי-מזרחי לכדי חרדיות קשיחה. בהמשך, לאחר משבר ההתנתקות, התגברה החדירה למנגנוני השלטון והתקשורת (לדוגמה ערוץ 14, משה פייגלין בליכוד, ופורום קהלת). התוצאה כיום היא פוליטיקאים חילונים שמשמשים שופר לאידיאולוגיה דתית-שמרנית ("ישראל השנייה"), בעוד הזרמים המובילים מנצלים ריטואלים דתיים ככלי נשק להשגת שליטה במרחב הציבורי. מטרת העל שלהם אינה דו-קיום, אלא הפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה תחת מסווה של "שמרנות" ו"תיקון אי-שוויון". הדוברים מתריעים כי עיוורון הציבור הליברלי לסכנה זו עלול להביא לסופה של מדינת ישראל הדמוקרטית.

תובנות מרכזיות

  • שינוי דמוגרפי יזום (השיטה הטרויאנית): כניסה אסטרטגית של פעילים חרד"לים למוסדות השלטון ומפלגות כמו הליכוד נועדה לשנות את פניהם מבפנים ולא כדי להיות נציגים של הציבור הקיים שם.
  • הכסות ה"שמרנית": מונחים כמו "שמרנות" מיובאים מארה"ב כדי להוות כסות אינטלקטואלית לפונקציית הבסיס – השלטת לאומיות יהודית-דתית והחלשת מערכת המשפט.
  • ההתנתקות כנקודת שבר: פינוי ההתנחלויות עורר את הימין הדתי להבנה כי לא ניתן לסמוך על הימין החילוני/הביטחוני, מה שהוביל להקצנה אגרסיבית ולרצון "לנקום" באמצעות החזרה בתשובה והשתלטות על מנגנוני המדינה.
  • המזרחיות כנשק פוליטי: תחושת הקיפוח המזרחית עברה התחרדות צינית. פוליטיקאים כדוגמת דודי אמסלם וגלית דיסטל הפכו לאבירי ה"התחרדות" תחת האצטלה של הגנה על "ישראל השנייה", אך פועלים למעשה למען הברית עם החרדים.
  • דת ככלי שליטה: ריטואלים דתיים (הנחת תפילין בכפייה, תפילות פרובוקטיביות במרחב הציבורי) משמשים כיום לא כחיבור למסורת, אלא כאמצעי להטלת טרור רוחני ולהשתלטות על המרחב הציבורי.

קריאות לפעולה

  • חשיפת "השיטה הטרויאנית": חובה לחשוף בפני הציבור הרחב (הליברלי והמסורתי כאחד) את הכוונות האמיתיות מאחורי הזרמים החרד"לים והגופים "השמרניים" כמו פורום קהלת, כדי לבטל את אפקט ההסוואה.
  • הכרה באיום על הדמוקרטיה: על המחנה הליברלי להפסיק להתייחס לתהליכים כאל "סטיות תקן" שיעברו לאחר עידן נתניהו, ולהבין שמדובר במערכה מתמשכת וסדורה להפיכת המדינה למדינת הלכה.
  • התארגנות ועמידה נגדית: יש להתגייס להגן על "היהדות החופשית" ולהעמיד אלטרנטיבה אידיאולוגית ברורה. ללא הגנה אקטיבית, מדינת ישראל, כפי שהוקמה, לא תשרוד.
  • הפסקת שיח הנאיביות: לא לנהל דיונים ענייניים על חוקים ותיקונים נקודתיים עם מי שמטרת העל שלהם היא החלפת הדמוקרטיה בהלכה.

2. טיעונים מרכזיים בסדרה

טיעונים מרכזיים ​(מצד הגוש האמוני)

 

 

טיעונים מרכזיים שהועלו

ראיות ודוגמאות לתמיכה בטיעונים

הימין הליכודניקי שינה את פניו והפך ל"שופר" חרד"ליח"כים חילונים בליכוד מקדמים ערכים דתיים-שמרניים: טלי גוטליב תומכת בכהנא, מילביצקי נגד לימודי ליבה, וגלית דיסטל מכנה את החינוך הממלכתי "שואה רוחנית".
"השיטה הטרויאנית" היא האסטרטגיה המרכזית להפיכת המדינה למדינת הלכהמשה פייגלין ("מנהיגות יהודית") שפקד מעל 10,000 איש מהימין הדתי העמוק לליכוד כדי לשנותו מבפנים. ועידת 'מנהיגות יהודית' ב-2004 שסירבה לסיים ב"התקווה".
"ישראל השנייה" מנוצלת לטובת התחרדות הגוש האמונידודי אמסלם משתמש בנרטיב החרדי האשכנזי על ה"אוסטיודן" ו"תנועת ההשכלה בברלין" כדי להצדיק רדיפת ליברלים כיום, ומכנה את ח"כ שטרן "רפורמי".
ההתנתקות הובילה להקצנה ולאקטיביזם אלים נגד החילוניםלאחר ההתנתקות, קמו עמותות ופורומים כמו פורום קהלת והמכללה למדינאות. הרב שמואל אליהו קרא "לנקום בחילוניות".
השמרנות הישראלית היא מסווה מתוחכם לזרם החרד"ליראשי כל ארגוני תנועת השמרנות בישראל הם מתנחלים דתיים, והם משתמשים בז'רגון מערבי כדי לקדם החלשה של מערכת המשפט והפיכת המדינה לדתית יותר.
הדת הפכה מכלי של מסורת וסובלנות לכלי נשק פוליטי וטריטוריאליהנחת תפילין בלב בתי ספר תוך סירוב לשימוש בחדר מיוחד, ותפילות בהפרדה במרכז כיכרות חילוניות, שנועדו לבחון גבולות ולהשליט עליונות ופחד.
השמרנות הישראלית היא מסווה מתוחכם לזרם החרד"ליראשי כל ארגוני תנועת השמרנות בישראל הם מתנחלים דתיים, והם משתמשים בז'רגון מערבי כדי לקדם החלשה של מערכת המשפט והפיכת המדינה לדתית יותר.
הדת הפכה מכלי של מסורת וסובלנות לכלי נשק פוליטי וטריטוריאליהנחת תפילין בלב בתי ספר תוך סירוב לשימוש בחדר מיוחד, ותפילות בהפרדה במרכז כיכרות חילוניות, שנועדו לבחון גבולות ולהשליט עליונות ופחד.
המדינה מתקצבת את חורבן הדמוקרטיה ומשנה זהות של אזרחיה בכוחהעברת מיליארדים לרשתות חינוך אנטי-דמוקרטיות, ותקצוב "גרעינים תורניים" שמטרתם המוצהרת היא כניסה לשכונות חילוניות במטרה לשטוף מוחות ולהחזיר בתשובה.

3. השיטה הטרויאנית - נושאים שכל ישראלי חייב להכיר

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

איך הימין הממלכתי הפך לגוש אמוני ששואף למדינת הלכה? כל פרקי הסדרה "השיטה הטרויאנית" עם אריאל דוד, 6 נושאים שכל ישראלי חייב להכיר.
איך הימין הממלכתי הפך לגוש אמוני ששואף למדינת הלכה? כל פרקי הסדרה "השיטה הטרויאנית" עם אריאל דוד, 6 נושאים שכל ישראלי חייב להכיר.
השיטה הטרויאנית - איך הפך הימין הישראלי ל"גוש האמוני" - סיכום
השיטה הטרויאנית - איך הפך הימין הישראלי ל"גוש האמוני" - סיכום

קישור ישיר לתמצית מנהלים:
https://galyarok.co.il/the-trojan-method-orthodox-minority-took-over-power/#summary

פרק 1 - התארגנויות בשנות ה-60-50 לשינוי פני המדינה למדינת הלכה

"השיטה הטרויאנית" פרק 1 - מסע ארוך ומתוכנן
"השיטה הטרויאנית" פרק 1 - מסע ארוך ומתוכנן

1. תמצית ותובנות

תמצית

הפרק הראשון בפודקאסט עוסק בספרו החדש של החוקר אריאל דוד, "השיטה הטרויאנית", הבוחן את התהליכים העמוקים שהובילו להפיכת הימין הישראלי מימין לאומי-חילוני ל"גוש אמוני" הנשלט על ידי אידיאולוגיה דתית-חרד"לית. התזה המרכזית גורסת כי ההקצנה בימין אינה תופעה של העשור האחרון בלבד ואינה תלויה רק בבנימין נתניהו, אלא היא פרי של אסטרטגיה ארוכת שנים ומושרשת היטב. הזרם "הלאומי ההמתחרד", שקם בעקבות ה"טראומה" של הקמת מדינת ישראל כמדינה חילונית ודמוקרטית, שם לו למטרה עליונה להפוך את ישראל למדינת הלכה.

כדי להשיג מטרה זו, הזרם משתמש ב"שיטה הטרויאנית" – חדירה לתוך מוסדות המדינה, החברה והפוליטיקה הישראלית ושיתוף פעולה עימם, במטרה לשנותם ולפרק את אופיים החילוני והליברלי מבפנים. השיחה בפרק זה סוקרת את השורשים ההיסטוריים של תנועה זו בשנות ה-50 וה-60, החל מהתארגנויות מוקדמות כמו "ברית הקנאים" הקיצונית, דרך הקבוצה החשאית "גחל"ת" בתנועת בני עקיבא, ועד לחיבור ההיסטורי בין קבוצה זו לבין ישיבת "מרכז הרב" והרב צבי יהודה קוק. חיבור זה יצר את כור ההיתוך הרעיוני והמעשי שהוביל בהמשך להקמת גוש אמונים ולהשתלטות הדרגתית על מוקדי כוח מרכזיים בחברה הישראלית, כגון הצבא, משרדי הממשלה ומערכת המשפט.

תובנות מרכזיות

  • המטרה היא מדינת הלכה: מטרת העל של הימין החרד"לי אינה מדיניות ביטחונית כזו או אחרת, אלא הפיכתה של ישראל למדינת הלכה, תוך מחיקת הזהות היהודית-חילונית הנחשבת לבלתי לגיטימית.
  • השיטה הטרויאנית: הזרם הלאומי-מתחרד אימץ אסטרטגיה של חדירה למוסדות המדינה ושיתוף פעולה לכאורי עם הדמוקרטיה, כדי לשנות את צביון המדינה מבפנים.
  • הטראומה המכוננת היא הקמת המדינה החילונית: האכזבה מכך שמדינת ישראל קמה כיישות חילונית, ולא כמדינת תורה, היא המנוע האידיאולוגי שדוחף את הזרם הזה משנות ה-50 ועד היום.
  • עליונות וניתוק מהרוב: למרות שהם מיעוט מספרי, זרם זה פועל מתוך תפיסה אליטיסטית של "דעת תורה", הגורסת כי הם המייצגים האמיתיים של רצון האומה והמוסר, גם בניגוד לדעת הרוב או לדמוקרטיה.
  • דחייה עקרונית של מערכת המשפט: העוינות לבג"ץ ולמערכת המשפט האזרחית אינה נובעת מאירועים פוליטיים נקודתיים (כמו ההתנתקות או אהרן ברק), אלא מפסילה הלכתית עקרונית של "משפטי הגויים".
  • נתניהו כזרז, לא כמקור: בנימין נתניהו הוא קטליזטור לשינויים הנוכחיים, אך הוא אינו מחולל התופעה – האידיאולוגיה גדולה וקודמת לו, ועזיבתו לא תפתור את הבעיה מהיסוד.
  • עיוורון הציבור החילוני: הציבור הישראלי והחילוני נוטה להיות מופתע מכל הקצנה חדשה, בשל חוסר היכרות עם התוכנית והאידיאולוגיה ארוכת השנים שפועלת מתחת לפני השטח.

קריאות לפעולה (לציבור הליברלי שמעוניין לשמור על ישראל כמדינה יהודית, חופשית, ודמוקרטית)

  • קריאת הספר "השיטה הטרויאנית": חובה אזרחית לקרוא את הספר כדי להבין את האיום הקיומי שבו נמצאת המדינה ואת התהליכים המעצבים את הימין.
  • הכרת המציאות ושבירת הקונספציה: על הציבור להפסיק להתייחס להקצנה כאל אירועים נקודתיים של "תחתית החבית", ולהבין שמדובר בתוכנית סדורה ועקבית להקמת מדינת הלכה.
  • הפסקת התלות הפוליטית בדמות אחת: יש להפנים שהחלפתו של נתניהו לא תעלים את האיום, משום שהכוחות הפועלים חזקים ומושרשים הרבה יותר ממנו.

2. טיעונים מרכזיים וציטוטים מפרק 1

טיעונים מרכזיים ​(מצד הגוש האמוני)

הטיעונים המרכזיים שהועלוראיות ודוגמאות לתמיכה בטיעונים
הימין הליכודניקי שינה את פניו ואימץ תפיסות חרד"ליות ואנטי-ליברליותחברי כנסת חילונים בליכוד מצדדים בכהנא (גוטליב), מתנגדים ללימודי ליבה (מילביצקי) וקוראים לחינוך הממלכתי "שואה רוחנית" (דיסטל). בנוסף, יש תמיכה בהשתמטות חרדית מגיוס.
מטרת הזרם הלאומי-מתחרד היא הקמת מדינת הלכה, ולא פשרות דמוקרטיותהקו האידיאולוגי המחבר בין דורות של רבנים משפחת אליהו (מרדכי, שמואל ועמיחי), המראים עקביות ברצון לכפות ולבסס חיים הלכתיים במדינה לאורך עשרות שנים.
החדירה למדינה נעשית דרך "השיטה הטרויאנית" מתוך כוונה לפרק אותה מבפניםהשוואה ל"עריצות בחסות החוק" של קים שפלי – שימוש במנגנונים הדמוקרטיים (מכינות קדם צבאיות, קצונה, משרדי ממשלה) כדי להחליף את הדי.אן.איי של המדינה.
העוינות למערכת המשפט היא דתית-היסטורית ולא תוצר פוליטי עכשוויב-1964 הרצי"ה קוק סירב להזמין את שופטי בג"ץ לחנוכת הבניין של "מרכז הרב" והגדיר אותם כ"משפטי הגויים", תפיסה המהדהדת כיום אצל סמוטריץ' ורוטמן.
הזרם הדתי-חרד"לי אינו מכיר בלגיטימיות של זהות יהודית חילוניתדברי הרב משה צבי נריה על כך שיש להשתמש בכפייה, ודבריו של ינון מגל לגדי טאוב שמי שלא שייך ליהדות האורתודוקסית ייעלם או "ייבלע".
המהפכה החלה בהתארגנויות קטנות וחשאיות שהפכו למוקדי כוח עצומיםקבוצת "גחל"ת" שהחלה כהתארגנות סודית בתוך בני עקיבא בשנות ה-50, השתלבה ב"מרכז הרב" והצמיחה מנהיגים עתידיים כדוגמת הרב חיים דרוקמן והרב דוב ליאור.

ציטוטים שהובאו בפרק​ (טבלה שעדיף להציג במסך מחשב, פחות בסלולרי)

ציטוט

מי אמר?

מיקום בתמליל
(לחץ על הקישור)

הקשר

מטרת הבאת הציטוט בסדרה

"מבחינה היסטורית אנחנו מייצגים את רצון האומה לדורותיה… אנחנו מהווים את הציבור הבריא ביותר מבחינה מוסרית"

הרב משה צבי נריה (אריאל דוד מצטט מדבריו)

פרק 1, 26:45 – 27:39

הסבר על תפיסת האליטיזם של הזרם המתחרד, המתייחס לעצמו כעליון מבחינה מוסרית למרות היותו מיעוט בעם.

להדגים את הגישה המתנשאת והאנטי-דמוקרטית המאפשרת לאליטה קטנה להצדיק כפייה על הרוב מתוך אמונה ב"דעת תורה".

"אין דבר כזה לאומיות יהודית בלי תורה"

הרב שמואל אליהו

פרק 1, 21:49 – 22:14

בסרטון יוטיוב, כחלק מההסבר שהציונות החילונית היא כלי בלבד, אך מדינת ישראל חייבת להיות דתית כדי להמשיך להתקיים.

להראות את הפסילה המוחלטת של רעיון הציונות החילונית ואת המטרה המוצהרת לכונן מדינה הלכתית בלבד.

"אנחנו נבלע אותך"

ינון מגל

פרק 1, 22:42 – 23:21

בשיחה שבה גדי טאוב שאל אם גם ציונים חילונים יעלמו, וינון מגל ענה שבוודאי שכן כי הם "ייבלעו".

להמחיש את השאיפה הגלויה של הזרם האמוני להכחיד ולהעלים את הזהות החילונית-הליברלית בחברה הישראלית.

"עלינו להשתחרר מטומאת הגויים, מטומאת ארץ הגויים וממשפטי הגויים"

הרב צבי יהודה קוק (הרצי"ה)

פרק 1, 37:24 – 37:32

נאמר במהלך חנוכת בניין ישיבת "מרכז הרב" בשנת 1964, כהסבר לכך שלא הזמין את שופטי בג"ץ לאירוע.

להוכיח שהמלחמה בבג"ץ ובמערכת המשפט היא יסוד דתי-הלכתי עמוק משנות ה-60, ואינה קשורה לפוליטיקה המודרנית של השמאל והימין.

"גם רוב של טיפשים לא יכול לסתור את הדעה של האחד והיחיד – של אלוהים"

הרב מאיר כהנא (משה רדמן מצטט מדבריו)

פרק 1, 39:07 – 39:20

מתוך ספרו "אור הרעיון", מצוטט על ידי משה רדמן בהקשר לזלזול הדתי בהכרעת הרוב הדמוקרטית.

להראות את הסכנה החמורה לדמוקרטיה בזרם זה, הפוסל מראש את רעיון ריבונות העם לטובת שלטון ההלכה.

3. אינפוגרפיקה של פרק 1

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

"השיטה הטרויאנית" פרק 1 - מסע ארוך ומתוכנן, שורשים הסטורים, ציטוטים, קריאות לפעולה
"השיטה הטרויאנית" פרק 1 - מסע ארוך ומתוכנן, שורשים הסטורים, ציטוטים, קריאות לפעולה

4. פרק 1 של הפודקאסט

קישור ישיר לפרק 1:
https://galyarok.co.il/the-trojan-method-orthodox-minority-took-over-power/#chapter-01

פרק 2 - גיבוש השיטה הטרויאנית

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

"השיטה הטרויאנית" פרק 2 - גיבוש השיטה הטרויאנית וחדירה למיינסטרים
"השיטה הטרויאנית" פרק 2 - גיבוש השיטה הטרויאנית וחדירה למיינסטרים

1. תמצית ותובנות

תמצית

הפרק השני ממשיך את הדיון בתהליכים שעבר הימין הישראלי, ומתמקד בגיבוש "השיטה הטרויאנית" בשנות ה-70 וה-80, ובאופן שבו הזרם הלאומי-מתחרד חדר למיינסטרים הישראלי. לאחר מלחמת ששת הימים, ישיבת "מרכז הרב" בראשות הרצי"ה קוק הפכה לכוח רוחני מוביל. התנחלויות גוש אמונים לא הוקמו משיקולי ביטחון, אלא כפרויקט משיחי שנועד להקים מדינת הלכה, תוך עקיפת סמכותה של המדינה האזרחית-דמוקרטית. מתוך ההבנה שהציבור החילוני לא יתמוך בחזון משיחי גלוי, פיתח הזרם האמוני את "השיטה הטרויאנית" – הסוואת מניעים הלכתיים מאחורי שפה דמוקרטית, לאומית וביטחונית, ושימוש באנשי קש חילונים לקידום האג'נדה.

במקביל לציונות הדתית, התפתחו שני צירים נוספים של הזרם הלאומי-מתחרד: ש"ס והכהניזם. ש"ס, שצמחה מישיבות כמו "פורת יוסף", שאפה להחזיר בתשובה את הציבור המזרחי המסורתי-חילוני כצעד להפיכת ישראל למדינת תורה. היא השתמשה באופן גאוני בשיטה הטרויאנית – תוך שאיבת מיליארדים מתקציבי המדינה למימון עמותות חזרה בתשובה – וגרמה לציבור שאינו חרדי להצביע לאג'נדה חרדית ואנטי-דמוקרטית מבלי שיבין זאת במלואו. לעומת זאת, מאיר כהנא ייצג את אותן מטרות של מדינת הלכה, אך פעל באופן גלוי ובוטה, מה שגרם למדינה להתגונן מולו (למשל בחקיקת סעיף 7א), אף שזכה לתמיכה רחבה מהממסד הרבני. הדיון מסתיים בתובנה שהטרגדיה של המחנה הליברלי היא התעלמותו מן הרצף ההיסטורי של התנגשויות אלה, בעוד הימין האמוני מסיק מהן מסקנות כדי לשכלל את כוחו.

תובנות מרכזיות

  1. מהפכה בתוך הציונות הדתית: "מרכז הרב" הקצין את בני עקיבא ואת מערכת החינוך הדתית, והפך אותם לשמרניים ולממושמעים הרבה יותר לסמכות רבנית.
  2. ההתנחלויות כפרויקט משיחי: מניעיו המקוריים של גוש אמונים היו דתיים-גאולתיים באופן מוחלט. הטיעון הביטחוני נוסף ככלי טקטי מול הציבור החילוני ומול בג"ץ, רק כשהתברר שהמסר המשיחי אינו סוחף המונים.
  3. מהות השיטה הטרויאנית וניכוס מושגים: השיטה מסווה אידיאולוגיה אנטי-דמוקרטית באמצעות מונחים כמו "דמוקרטיה", "ריבונות", "חופש ביטוי" ו"ציונות" (שאותה היא בכלל תופסת ככפירה), תוך שימוש באנשי-חזית חילוניים (כמו ערוץ 14 וינון מגל).
  4. היעד האסטרטגי של ש"ס: ש"ס אינה מפלגה חברתית גרידא אלא תנועה "לאומית-מתחרדת" ששמה לה למטרה "להעמיד את חוקי מדינת ישראל על יסודות תורת ישראל".
  5. מימון המהפכה בחסות המדינה: מפלגת ש"ס ניצלה את מעמדה כלשון מאזניים קואליציונית כדי לנתב מיליארדי שקלים מכספי משלם המסים לעמותות החזרה בתשובה ולרשתות חינוך שיחליפו את מערכות המדינה הרשמיות בפריפריה.
  6. כהנא כמראה לממסד הרבני הדתי והחרד"לי: החזון הכהניסטי משותף למיינסטרים הרבני (כולל רבני הציונות הדתית שתמכו בו). כהנא נפסל פוליטית משום שסירב להשתמש בשיטה הטרויאנית וחשף אותן בפומבי.
  7. העיוורון ההיסטורי של המחנה הליברלי: הציבור הליברלי נוטה להתייחס לכל משבר (משפט דרעי, בג"ץ של שנות ה-90) כאירוע שהסתיים, בעוד הזרם המשיחי מפיק לקחים מה"פריקה המוקדמת" שלו, צובר כוח וחוזר בצורה מתוחכמת יותר.
  8.  

קריאות לפעולה

  • הכרת השיטה היא תנאי להתמודדות: כוחה של השיטה טמון בכך שהציבור החילוני והימני-מסורתי אינו תופס אותה. חשיפתה היא משימה קריטית עבור המחנה הליברלי.
  • זיהוי כוונות נסתרות מאחורי שפה דמוקרטית: יש לבחון בחשדנות מונחים כמו "ציונות" או "דמוקרטיה" כאשר הם מושמעים על ידי גורמים אמוניים, ולהבין שמדובר בניכוס שנועד לפרק את המדינה מבפנים.
  • הפסקת נרמול גורמים רדיקליים: יש לראות בתנועות כמו ש"ס ועוצמה יהודית את מטרתן האמיתית – הקמת מדינת הלכה – ולא לראות בהן "מבוגר אחראי" או תנועה חברתית/ביטחונית לגיטימית.

2. טיעונים מרכזיים וציטוטים מפרק 2

טיעונים מרכזיים ​(מצד הגוש האמוני)

הטיעונים המרכזיים שהועלו

ראיות ודוגמאות לתמיכה בטיעונים

הזרם המשיחי מ"מרכז הרב" הקצין משמעותית את הציונות הדתית מבפנים

בני עקיבא עברה שינוי עמוק בשנות ה-70: הוכנסה הפרדה מגדרית, התפתחו נורמות של ציות מחמיר לרבנים והוקמו תנועות שמרניות כגון "אריאל".

ההתיישבות נתפסה מלכתחילה כצו אלוהי המבטל את סמכות המדינה

הכרוז "לא תגורו" של הרצי"ה קוק (1967) קבע שלמדינה, לממשלה ולגנרלים אין כל סמכות להחליט על נסיגות משטחים אל מול צו התורה. כמו כן, בבג"ץ אלון מורה טענו המתנחלים שהמניע שלהם הוא הזכות האלוהית על הארץ ולא שיקול ביטחוני.

"השיטה הטרויאנית" פותחה כהסוואה למטרות משיחיות שלא תפסו תאוצה ציבורית

בעקבות כישלון המאבק בנסיגה מסיני ובג"ץ אלון מורה, הוקמה מועצת יש"ע שהמירה במכוון את שפת ה"גאולה" לשפת "ריבונות" ו"ביטחון" כדי לרתום את הציבור החילוני. בנוסף נעשה שימוש בארגונים כמו "יכין" ובפרזנטורים חילונים כדוגמת ינון מגל.

מושג ה"ציונות" נוכס ורוקן ממשמעותו החילונית על מנת לזכות בלגיטימציה

המפלגות החרד"ליות קראו לעצמן "הציונות הדתית". אריה דרעי הצהיר ב-1997 שהציונות ההיסטורית היא תנועת כפירה, ושהש"סניקים הם הציונים האמיתיים.

ש"ס נועדה מלכתחילה להיות כלי להפיכת ישראל למדינת תורה

תנועת "נאמני התורה" בשנות ה-60 שתכננה חיבור של מסורתיים לשלטון רבני. בנוסף, הצהרת ש"ס ב"ידיעות אחרונות" (במערכת הבחירות הראשונה שלה) כי רצונה להעמיד את חוקי המדינה על תורת ישראל.

ש"ס השתמשה במוסדות המדינה כדי לממן את חיסול אופייה החילוני בפריפריה

מחקרה של ריקי טסלר ("שם השם") מראה כיצד ש"ס המציאה אופני תקצוב כדי להזרים מיליארדים מהמדינה לעמותות החזרה בתשובה ורשתות חינוך שיחליפו את מוסדות המדינה.

ההבדל בין כהנא לזרמים האחרים הוא בטקטיקה (טרויאנית מול גלויה), ולא במטרה

ש"ס, החרד"לים וכהנא רצו מדינת הלכה וחיסול החילוניות. כהנא עשה זאת בגלוי – מה שהוביל לפסילתו הדמוקרטית בחוק. במקביל, רבנים בכירים (מרדכי אליהו, דרוקמן, הרצי"ה קוק) תמכו בו והספידו אותו כצדיק.

משברי שנות ה-90 היוו נקודת תפנית טקטית עבור הימין האמוני

לאחר ההתנגשות באוסלו, משפט דרעי, והמחאות נגד בג"ץ – אירועים שהיו "פריקה מוקדמת" – הזרם המשיחי חזר לאחור ושיכלל את השיטה הטרויאנית לקראת ההפיכה המשטרית של 2023.

ציטוטים שהובאו בפרק​ (טבלה שעדיף להציג במסך מחשב, פחות בסלולרי)

ציטוט

מי אמר?

מיקום בתמליל
(לחץ על הקישור)

הקשר

מטרת הבאת הציטוט בסדרה

"לא תגורו… למדינת ישראל אין סמכות לסגת מהשטחים. תעשו מה שאתם רוצים, אתם בכנסת בממשלה במשרד הביטחון, הגנרלים"

הרב צבי יהודה קוק (הרצי"ה) (מצוטט בפרפרזה)

פרק 2, 3:22 – 3:47

מתוך כרוז שפרסם לאחר מלחמת ששת הימים הדוחה את סמכות מוסדות המדינה הדמוקרטיים בנוגע לעתיד השטחים.

להדגים שההתנגדות לנסיגות אינה מבוססת על טיעון ביטחוני, אלא על פסיקה דתית שמבטלת את סמכות המדינה.

"הציונות (התנועה ההיסטורית) זו תנועה של כפירה. אנחנו הש"סניקים הציונים האמיתיים"

אריה דרעי (מצוטט)

פרק 2, 21:11 – 21:25

מתוך נאום בשנת 1997 שבו הסביר שש"ס מנכסת מחדש את הציונות לאחר שהציונות החילונית הוכרזה ככפירה.

להראות כיצד מפלגות דתיות משתמשות ב"שיטה הטרויאנית" ומנכסות מונחים חיוביים כמו "ציונות" לטובת מדינת הלכה.

"אנחנו רוצים להעמיד את חוקי מדינת ישראל על יסודות תורת ישראל"

מפלגת ש"ס (ציטוט משאלון של "ידיעות אחרונות")

פרק 2, 40:41 – 40:47

מענה לשאלון עיתונאי במערכת הבחירות הראשונה שבה ש"ס התמודדה, לגבי עמדתה בנושאי דת ומדינה.

להוכיח שמטרתה המוצהרת והמקורית של ש"ס הייתה ביטול הדמוקרטיה והקמת מדינת הלכה.

"אתם משביעים פה עכשיו בן אדם לתפקיד שר הפנים של מדינת ישראל שלא מאמין במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית… אתם משביעים בן אדם לתפקיד שר הפנים שהוא תומך בכהנא"

מרדכי וירשובסקי (מצוטט)

פרק 2, 42:40 – 43:19

נאמר במליאת הכנסת כביקורת על השבעתו של הרב יצחק פרץ מש"ס לתפקיד שר הפנים.

להמחיש את העיוורון של המערכת הפוליטית, שנרמלה גורמים רדיקליים והעניקה להם כוח עצום בניגוד לאינטרס הדמוקרטי.

"הבעיה היחידה עם כהנא זה שבגלל שהוא נבחר אז חוקקו את החוק נגד גזענות"

הרב יצחק פרץ (מצוטט בפרפרזה על ידי אריאל דוד)

פרק 2, 43:26 – 43:40

נאמר בהקשר של פסילת כהנא, כביטוי לתמיכה בו והטלת אשמה על כך שנוכחותו גרמה ל"ריאקציה" חקיקתית דמוקרטית.

להראות את החפיפה האידיאולוגית המלאה בין מנהיגי ש"ס לבין הזרם הכהניסטי.

3. אינפוגרפיקה של פרק 2

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

"השיטה הטרויאנית" פרק 2 - גיבוש השיטה הטרויאנית וחדירה למיינסטרים
"השיטה הטרויאנית" פרק 2 - גיבוש השיטה הטרויאנית וחדירה למיינסטרים

4. פרק 2 של הפודקאסט

קישור ישיר לפרק 2:
https://galyarok.co.il/the-trojan-method-orthodox-minority-took-over-power/#chapter-02

פרק 3 - התגבשות הגוש האמוני בשנות ה-90

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

"השיטה הטרויאנית" פרק 3 - התגבשות הגוש האמוני בשנות ה-90
"השיטה הטרויאנית" פרק 3 - התגבשות הגוש האמוני בשנות ה-90

1. תמצית ותובנות

תמצית

פרק 3 מסמן את שנות ה-90 כעשור קריטי שבו החלו התנועות החרדיות והחרד"ליות להתגבש ל"גוש אמוני" מאוחד, ופתחו בחזית גלויה מול מוסדות המדינה היהודית-דמוקרטית. עד לאותה תקופה פעלו זרמים אלו בנפרד ולעתים אף כיריבים, אך משברי שנות ה-90 – ובראשם הסכמי אוסלו וחקירות אריה דרעי – יצרו הזדמנות היסטורית עבורם להתאחד סביב אויב משותף: בג"ץ ושלטון החוק. ש"ס המציאה אז את נרטיב ה"דיפ-סטייט" הזהותי, לפיו מערכת המשפט והציונות החילונית אינן פועלות מטעמי צדק, אלא רודפות מזרחים ודתיים. זהו שדרוג של "השיטה הטרויאנית": במקום לטעון שבג"ץ הוא פסול הלכתית (טענה שלא הייתה רותמת חילונים ומסורתיים), ש"ס שיווקה את המאבק בו כמאבק חברתי נגד אפליה עדתית.

במקביל, מועצת יש"ע (בהובלת אישים כשלמה פילבר) פעלה במכוון לאיחוד השורות בימין, תוך "הנדסת זעם" כלפי האליטות, מה שחיבר בין חרדים, חרד"לים, עולים חדשים והליכוד. עם זאת, נתניהו, שניסה כבר אז לאחד את השורות, נתקל בהתנגדות מצד הימין הליברלי: אנשי ליכוד מובהקים כצחי הנגבי ודוד לוי יצאו להגנת בג"ץ. אשליית ה"דמוגרפיה" מתנפצת בפרק זה: השתלטות החרד"לים על הליכוד ועל הימין אינה תוצאה של ריבוי טבעי (שכן אחוז הדתיים באוכלוסייה נותר סטטי), אלא של אקטיביזם מאורגן, חדור מטרה ובין-דורי. הדרך היחידה למנוע את פירוק המדינה היא להפסיק לתקצב את מחריביה ולהקים כוח אקטיביסטי ליברלי נגדי וברור.

תובנות מרכזיות

  • המצאת נרטיב ה"דיפ-סטייט" הזהותי: ש"ס ואריה דרעי מיתגו את מערכת אכיפת החוק כגוף גזעני והגמוני שרודף מזרחים ויהדות, כמסווה לשאיפתם לחיסול הדמוקרטיה הליברלית.
  • בג"ץ כמחסום האחרון למדינת הלכה: התנועות האמוניות הבינו שבעוד פוליטיקאים חילונים מוכנים להתפשר על חוקי דת בתמורה להישגים קואליציוניים, בג"ץ נותר המחסום היחיד שמגן על זכויות אדם. פסקת ההתגברות, למשל, נולדה מתוך דרישה דתית סביב יבוא בשר חזיר, ולא מצורך ב"משילות".
  • הטיעון הביטחוני כהסוואה: האמונה הדתית קודמת לכל שיקול ביטחוני. מתנחלים אידיאולוגיים לא יסכימו לנסיגה גם תמורת ערבויות ביטחון, מה שמוכיח שה"ביטחון" הוא רק כלי שיווקי לרתימת הציבור החילוני.
  • ניצחון האקטיביזם על הדמוגרפיה: ההגמוניה החרד"לית בימין אינה נובעת מגידול דמוגרפי, אלא מהתארגנות פוליטית עקבית וחדירה למוקדי כוח. המדינה מסייעת באופן אבסורדי לריסוקה שלה, כשהיא מתקצבת רשתות חינוך אנטי-דמוקרטיות.
  • שושלות אידיאולוגיות וסוכנים חילונים: מפעל החרד"ל מועבר כפרויקט רב-דורי (מייסדי בני עקיבא מעבירים את המשימה לילדיהם ולנכדיהם), ולעתים מופץ באמצעות סוכנים "חילונים" (כדוגמת מנכ"ל פורום קהלת, נכדו של משה צבי נריה).
  • הליכוד ההיסטורי כשומר סף ליברלי: בניגוד לליכוד של היום, בשנות ה-90 התייצבו מנהיגים כמו דוד לוי וצחי הנגבי לצידו של בג"ץ, נאבקו בקיצוניות החרדית והגנו על הדמוקרטיה.

קריאות לפעולה

  • חשיפת המניעים האמיתיים (Outing): יש להפסיק להתווכח עם הימין האמוני על מונחים כמו "ביטחון" ו"אפליה", ולהציג לציבור באופן שיטתי את המטרה האמיתית שלהם: הקמת מדינת הלכה.
  • הפסקת מימון מוסדות מתבדלים: על המדינה לעצור מיידית את התקצוב לרשתות חינוך פרטיות המלמדות בוז למוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל.
  • התארגנות אקטיביסטית נגדית: המחנה הליברלי חייב לאמץ את מודל האקטיביזם המאורגן והעקבי, להגדיר חזון ברור ולפעול באופן ממוקד כדי להגן על הדמוקרטיה, בדומה להצלחות המחאה בראשית 2023.

2. טיעונים מרכזיים וציטוטים מפרק 3

טיעונים מרכזיים ​(מצד הגוש האמוני)

הטיעונים המרכזיים שהועלו

ראיות ודוגמאות לתמיכה בטיעונים

ש"ס השתמשה במשפט דרעי כדי לייצר נרטיב של "דיפ-סטייט" המכוון נגד מזרחים ויהדות

הקמפיין של דרעי טען שחקירותיו אינן נובעות משחיתות, אלא מרדיפה נגד ספרדים ודתיים, ושהציונות והפרקליטות פועלות יחד כדי לדכא את המזרחים.

המושג "פסקת ההתגברות" מקורו בכפייה דתית ולא ברצון העם או משילות

ש"ס דרשה הכנסת פסקת התגברות ל"חוק יסוד: חופש העיסוק" בשנות ה-90, כדי לאפשר חקיקה האוסרת ייבוא בשר לא כשר, מתוך הבנה שבג"ץ יפסול חקיקה כזו.

הליכוד של שנות ה-90 היה מחויב לשלטון החוק ולדמוקרטיה

דוד לוי וצחי הנגבי הגיעו להפגנת תמיכה בבג"ץ ב-1999 כדי להזהיר את החרדים ולהגן על השופטים (אותם כינו "המגדלור של החברה").

השיקול הביטחוני בימין האמוני הוא כסות (שיטה טרויאנית) לאמונה משיחית

בשיחה בין משה רדמן לאלוף (במיל') גרשון הכהן, כנשאל הלה אם יסכים להתפנות תמורת ערבויות ביטחון מוחלטות, השיב בשלילה, שכן "הארץ שייכת לנו מטעמים דתיים".

"הגוש האמוני" אינו התארגנות טבעית, אלא הונדס באופן אקטיבי על ידי פעילי התנחלויות

שלמה פילבר, כמזכ"ל מועצת יש"ע בשנות ה-90, העיד כי הם ייצרו "זעם" כלפי גורם משותף כדי לאחד חרדים, חרד"לים, את הליכוד ועולים מרוסיה.

פסילת הכהניזם הובילה את הגוש האמוני לפעול דרך מפלגות קיימות בשיטה "הטרויאנית"

פעילי ימין קיצוני (כגון ברוך מרזל) הודו שלאחר פסילת תנועת "כך", הם נטמעו בהצלחה בתוך מפלגות כגון ש"ס.

השתלטות החרד"לים על הליכוד נובעת מאקטיביזם יעיל, ולא משינוי דמוגרפי

שיעור הדתיים-הלאומיים באוכלוסייה נותר יציב סביב 11%-12% בעשורים האחרונים. כוחם נובע מכך שגורמים כמו משה פייגלין פעלו באופן מאורגן ושיטתי כדי להזיז את הליכוד ימינה.

ציטוטים שהובאו בפרק​ (טבלה שעדיף להציג במסך מחשב, פחות בסלולרי)

ציטוט

מי אמר?

מיקום בתמליל
(לחץ על הקישור)

הקשר

מטרת הבאת הציטוט בסדרה

"הדמוקרטיה זה בעצם חופש להפקרות, חופש לאכול שפנים, חופש לנסוע בשבת… ובג"ץ זה החושך"

הרב דוד יוסף (בפרפרזה מדבריו)

פרק 3, 12:15 – 12:29

הוקרא כחימום קהל לפני נאומו של אריה דרעי בכנס בשנות ה-90, תוך ביזוי רעיון זכויות האדם.

להראות כיצד מנהיגי הציבור החרדי-ספרדי פוסלים מהיסוד את רעיון זכויות האדם הדמוקרטיות.

"אל תכרתו במו ידיכם את הענף שעליו אנו יושבים. היזהרו. שימרו על חוקי ישראל. כבדו את שופטי ישראל. הם המגדלור של החברה הזאת"

דוד לוי

פרק 3, 25:00 – 25:17

מתוך נאומו של דוד לוי בהפגנת התמיכה הנגדית לבג"ץ בשנת 1999, כאזהרה לחרדים.

להמחיש את ההבדל הדרמטי בין הליכוד הממלכתי של פעם לבין הליכוד שנכבש על ידי הזרם החרד"לי ומסית נגד שופטים כיום.

"שם בצד את כל הוויכוחים שלנו… בעניין של שלטון החוק והדמוקרטיה אנחנו חזית אחת"

צחי הנגבי (בפרפרזה מדבריו)

פרק 3, 26:31 – 26:40

מדבריו של שר המשפטים מטעם הליכוד דאז, שהגיע להפגנת התמיכה בבג"ץ.

להוכיח שההגנה על בית המשפט העליון והדמוקרטיה הייתה בקונסנזוס שכלל את ימין המיינסטרים בשנות ה-90.

"אנחנו יצרנו זעם שמגיע מאגודה (מהחרדים האשכנזים) עד הליכוד. יצרנו להם גורם משותף לכעוס עליו ובזה אנחנו בונים את הגוש".

שלמה פילבר (ציטוט שהובא על ידי אריאל דוד)

פרק 3, 33:28 – 33:38

תיאור של אסטרטגיית מועצת יש"ע בשנות ה-90 ליצירת ברית פוליטית.

להוכיח שהחיבור בין הימין לחילונים ולחרדים הונדס באופן מתוכנן באמצעות "זעם", ויצירת אויב משותף (האליטות ובג"ץ).

"צריך להביא את החרדים אלינו"

חגי בן ארצי (בפרפרזה)

פרק 3, 42:37 – 42:42

מאמר שפורסם בשנות ה-90 בעיתון "נקודה".

להדגים כיצד פעילי הציונות הדתית פעלו באופן אקטיבי וגלוי לייצר קואליציה עם החרדים כדי להגשים את מטרותיהם הפוליטיות.

3. אינפוגרפיקה של פרק 3

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

"השיטה הטרויאנית" פרק 3 - התגבשות הגוש האמוני בשנות ה-90
"השיטה הטרויאנית" פרק 3 - התגבשות הגוש האמוני בשנות ה-90
"השיטה הטרויאנית" פרק 3 - התגבשות הגוש האמוני בשנות ה-90
"השיטה הטרויאנית" פרק 3 - התגבשות הגוש האמוני בשנות ה-90

4. פרק 3 של הפודקאסט

קישור ישיר לפרק 3:
https://galyarok.co.il/the-trojan-method-orthodox-minority-took-over-power/#chapter-03

פרק 4 - השתלטות על מוקדי הכוח

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

"השיטה הטרויאנית" פרק 4 - השתלטות על מוקדי הכוח
"השיטה הטרויאנית" פרק 4 - השתלטות על מוקדי הכוח

1. תמצית ותובנות

תמצית

פרק 4 חושף את "השיטה הטרויאנית 2.0" – המעבר של הזרמים האמוניים מהסתגרות מגזרית להשתלטות אקטיבית על מוקדי הכוח של המיינסטרים הישראלי, ובראשם מפלגת הליכוד. בשנות ה-2000, וביתר שאת לאחר משבר ההתנתקות, הבינו מנהיגי הימין החרד"לי שאי אפשר להסתמך על הימין הליברלי שישמור על חזונם, שכן ימין זה עדיין מאמין בדמוקרטיה ובשיקולים ביטחוניים (שהביאו לנסיגה מעזה). משה פייגלין ("מנהיגות יהודית") היה החלוץ שיצר את השיטה: במקום להקים מפלגות קיצון שנדחות על ידי הציבור, הם פקדו אלפי חברים מאורגנים לליכוד כדי להחליף את ערכיו הממלכתיים (של בגין ומרידור) בערכים הלכתיים, מבלי לשנות את עטיפת המותג.

במקביל להשתלטות הפוליטית, הוקמו מכוני מחקר ועמותות חרד"ליות – הבולט שבהם הוא "פורום קהלת" – שהתעטפו במושג "שמרנות" מערבית כדי להסוות אג'נדה תאולוגית של הקמת מדינת תורה. מחקרי עומק (כמו של ד"ר חיים כצמן ז"ל) מוכיחים שהגרעין הרעיוני בארגונים אלו אינו ליברטריאניזם, אלא חזון דתי ואנטי-דמוקרטי. תוכנית העבודה נחשפת כ"שיטת שני השלבים": בשלב הראשון (הרפורמה המשפטית) מפרקים את סמכויות בית המשפט העליון וזכויות האדם בשם "שלטון הרוב", ובשלב השני מתכננים להכפיף את הכנסת ואת המדינה כולה לסמכות הלכתית-רבנית. המחבר קורא להתעוררות ולפעולה אזרחית מאורגנת כדי לחשוף את ההונאה ולבלום אותה.

תובנות מרכזיות

  • "השיטה הטרויאנית 2.0" (השתלטות מבפנים): הזרם האמוני נטש את הניסיון לשכנע את הציבור להצביע למפלגות קיצון גלויות, ועבר להשתלטות עוינת על מפלגת השלטון (הליכוד) באמצעות התפקדות מסיבית של גורמים אנטי-דמוקרטיים (מחרד"לים ועד "הפלג הירושלמי"). 
  • הכחדת הימין הממלכתי-ליברלי: מפלגת הליכוד, שבעבר חרתה על דגלה את הגנת בית המשפט (מבגין ועד דן מרידור שחוקק את חוקי היסוד), איבדה לחלוטין את זהותה המקורית בעקבות השתלטות הפוקדים שפקדו חרד"לים לליכוד.
  • "שמרנות" כתחפושת חילונית לחרד"ל: ארגונים כמו "פורום קהלת" משתמשים בז'רגון ליברטריאני-אמריקאי ומייבאים הוגים זרים, רק כדי לקדם אג'נדה שמהותה האמיתית היא מדינת תורה וחיסול הליברליזם הישראלי.
  • "שיטת שני השלבים" (פירוק והכפפה): הרפורמה המשפטית אינה המטרה הסופית. המטרה היא: 1. לחסל את בג"ץ בשם "שלטון העם". 2. להכפיף את אותו "שלטון עם" לסמכות של רבנות ופסיקת הלכה.
  • ההתנתקות כנקודת שבר והקצנה: הפינוי מעזה הוכיח לזרם החרד"לי שאי אפשר לסמוך על הימין המסורתי שישמור על "ארץ ישראל", מה שהוביל לרצון אקטיבי "לנקום בחילוניות" ולייצר "דיפ-סטייט" אמוני שישלוט במדינה.
  • הסכנה בהטיית הנורמליות והעיוורון הליברלי: הציבור והתקשורת הליברלית נוטים להתעלם או לנרמל תהליכי עומק רדיקליים, וממשיכים לנתח את הליכוד במונחים של לפני 20 שנה, תוך התעלמות מוחלטת מהשינוי האידיאולוגי הקיצוני שעבר.

קריאות לפעולה (מצד הגוש האמוני)

  • "אאוטינג" אידיאולוגי (Outing): החברה האזרחית חייבת לחשוף בפומבי את הטקסטים וההצהרות האמיתיות (כגון שיטת שני השלבים) של מובילי הרפורמה ואנשי הארגונים ה"שמרניים".
  • הכרה באובדן הליכוד ההיסטורי: על המצביעים והפוליטיקאים הליברלים להבין שמפלגת הליכוד נכבשה, ולהפסיק לצפות ש"ביום שאחרי נתניהו" המפלגה תחזור להיות ממלכתית ודמוקרטית.
  • התארגנות חילונית-ליברלית: כמו שהחרד"לים מתפקדים למפלגות ונכנסים למערכות החינוך והשלטון ("עובדים באידיאולוגיה"), כך על הציבור הליברלי להפסיק לעשות רק "לביתו", ולהשקיע זמן, משאבים ומאמץ בעיצוב דמותה של המדינה.

2. טיעונים מרכזיים וציטוטים מפרק 4

טיעונים מרכזיים ​

הטיעונים המרכזיים שהועלו

ראיות ודוגמאות לתמיכה בטיעונים

מפלגת הליכוד נחטפה, והיא אינה מייצגת עוד את מצביעיה או את ערכיה המקוריים

הוצג הפער בעניין גיוס חרדים: רוב מצביעי הליכוד בעד גיוס (וסנקציות), אך חברי הכנסת של הליכוד נכנעים לקבלני הקולות החרדים. בנוסף, צוינו ציטוטים של בגין ופעולות של דן מרידור שמראות שהליכוד ההיסטורי פעל להגנת שופטים וזכויות אדם.

פייגלין התחיל את "השיטה הטרויאנית 2.0" של השתלטות מבפנים על הליכוד

הקמת "מנהיגות יהודית" והחדרת 10,000 מתפקדים אידיאולוגיים לליכוד כבר ב-2003. בהמשך, גורמים אחרים (הרב מזוז, פלג ירושלמי) העתיקו את השיטה כדי לשלוט במפלגה.

ארגוני "השמרנות" (כמו קהלת) הם כסות חילונית לאג'נדה דתית רדיקלית

מחקרו של ד"ר חיים כצמן ז"ל שניתח את הארגונים השמרניים והוכיח שראשי הארגונים הם מתנחלים דתיים המשתמשים במושגים ציוניים-חילוניים באופן מודע כדי לקדם לאומיות יהודית-דתית והחלשת בג"ץ.

משבר ההתנתקות יצר רצון עז בקרב הימין האמוני להשתלט על המדינה ולנקום בחילוניות

ציטוט של הרב שמואל אליהו הקורא "לנקום בחילונים" ולהחזירם בתשובה, ופרסומיו של אביחי בוארון (ח"כ בליכוד) הקוראים לתעל את הזעם לשטיפת מוח ולהשתלטות על מנגנוני השלטון (יצירת "דיפ-סטייט").

למתכנני הרפורמה המשפטית (בפועל – הפיכה משטרית) יש מטרה נסתרת להקים מדינת הלכה ("שיטת שני השלבים")

אביעד בקשי (פורום קהלת), מאדריכלי הרפורמה, הוא תלמידו של הרב אליעזר מלמד, הקורא למערכת משפט לפי התורה. בנוסף, חשיפת דברי הרב שפירא שאמר מפורשות: מפרקים את בג"ץ באמצעות הדמוקרטיה, רק כדי להעביר את הסמכויות לרבנות הראשית.

השיטה הטרויאנית משתמשת ב"סוכנים" שמדברים שפה חילונית/דמוקרטית אך מקדמים הפיכה דתית

שמחה רוטמן כתב ספר שלם נגד בג"ץ בטיעונים כלכליים-חילוניים (מחירי הדיור), תוך הסתרה מוחלטת של אמונתו הדתית העמוקה ושאיפותיו למדינת הלכה, שאותן הוא חושף רק בפורומים חרד"ליים.

ציטוטים שהובאו בפרק​ (טבלה שעדיף להציג במסך מחשב, פחות בסלולרי)

ציטוט

מי אמר?

מיקום בתמליל
(לחץ על הקישור)

הקשר

מטרת הבאת הציטוט בסדרה

"המשפט הבלתי תלוי הוא מבצר של חירות האדם בימינו, מי שיש לו תלונה שבית המשפט יפסול חוקים, לא מבין מה זה דמוקרטיה"

מנחם בגין

פרק 4, 7:48 – 8:11

הובא כעדות לתפיסת הליכוד ההיסטורית בנוגע לחשיבותו של בית משפט חזק ועצמאי המסוגל לפסול חוקים.

להדגים את התהום בין הערכים הממלכתיים והליברליים של מקימי הליכוד לבין הליכוד שנכבש על ידי החרד"לים כיום.

"צריך לנקום בחילוניות. צריך לנקום בחילונים. צריך לשטוף לילדים שלהם את המוח. להחזיר להם את הילדים בתשובה"

הרב שמואל אליהו (ציטוט מדבריו על ידי אריאל דוד)

פרק 4, 42:01 – 42:13

נאמר על ידי הרב בתגובה להתנתקות.

להמחיש את העוינות והזעם שפיתח הממסד הרבני-לאומי נגד המדינה, ואת כוונתם להשתלט תודעתית על הציבור.

"לא נשכח את העלבון. לא נשכח את הזעם. מה נעשה עם הזעם הזה? נתעל אותו – לשטוף לישראלים את המוח ולהשתלט לאט לאט על כל מנגנוני השלטון במדינת ישראל"

אביחי בוארון (אריאל דוד מצטט מעלון של העמותה שלו)

פרק 4, 45:19 – 45:30

נכתב בעלון שבת מיד לאחר משבר ההתנתקות.

להראות כי שאיפת הימין האמוני לייצר "דיפ-סטייט" ולהשתלט על המדינה נכתבה בגלוי כמטרת עבודה כבר לפני 20 שנה.

"תנועת השמרנות זה ניסיון מודע לחלן ולהסוות רעיונות ציוניים דתיים"

ד"ר חיים כצמן ז"ל

פרק 4, 53:58 – 54:07

מתוך מסקנות מחקר העומק שערך על ארגוני השמרנות בישראל (כגון פורום קהלת).

לחשוף ש"שמרנות" בישראל אינה אידיאולוגיה מערבית ליברטריאנית, אלא כסות ותחפושת לקידום לאומנות דתית-משיחית.

"[אביעד בקשי] פועל בחריצות למען גילוי ערכי התורה בשדה המשפט הציבורי"

הרב אליעזר מלמד

פרק 4, 58:58 – 59:07

נכתב בטקסט פנימי של הישיבה לשבח תלמידו, אביעד בקשי (מראשי פורום קהלת ואדריכל הרפורמה).

להוכיח שהמניע מאחורי הנדסת הרפורמה המשפטית הוא מניע דתי-הלכתי המוכתב על ידי ממסד רבני קיצוני.

"אנחנו רוצים שכל סמכויות המשפט יעברו במלואן לידי הרבנות הראשית אלא שאי אפשר להעביר אותן בכוח ולכן בשלב הראשון… אנחנו מעבירים אותם מידי בית המשפט החילוני להכרעת הרוב… אבל באמת הדבר האחרון שאנחנו מעוניינים בו הוא שלטון אמיתי של בני העם"

הרב יהושע שפירא

פרק 4, 1:09:09 – 1:09:44

הוקלט בסתר בשיעור לתלמידיו בשנת 2019.

חשיפת "שיטת שני השלבים": פירוק בג"ץ בשם הדמוקרטיה אינו המטרה, אלא שלב טקטי בדרך לביטול הדמוקרטיה והקמת מדינת הלכה.

3. אינפוגרפיקה של פרק 4

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

"השיטה הטרויאנית" פרק 4 - השתלטות על מוקדי הכוח
"השיטה הטרויאנית" פרק 4 - השתלטות על מוקדי הכוח
"השיטה הטרויאנית" פרק 4 - השתלטות על מוקדי הכוח
"השיטה הטרויאנית" פרק 4 - השתלטות על מוקדי הכוח

4. וידאו פרק 4: "המטרה - צבא כיבוש"

קישור ישיר לפרק 4:
https://galyarok.co.il/the-trojan-method-orthodox-minority-took-over-power/#chapter-04

פרק 5 - השלב הסופי: כיבוש הזהות והמרחב הציבורי

לחץ להגדלה (בסלולרי ניתן להציג את האינפוגרפיקה המוגדלת לרוחב המסך)

"השיטה הטרויאנית" פרק 5 - השלב הסופי: כיבוש הזהות והמרחב הציבורי
"השיטה הטרויאנית" פרק 5 - השלב הסופי: כיבוש הזהות והמרחב הציבורי

1. תמצית ותובנות

תמצית

פרק 5 חותם את סדרת הפודקאסטים ומתמקד בשלב הסופי של השתלטות "הגוש האמוני" על מחנה הימין, החל ממשבר 2019 ומשפט נתניהו. הפרק מנתח לעומק את רעיון "ישראל השנייה", לא כתנועה חברתית-כלכלית המבקשת לתקן אי-שוויון, אלא כ"פופוליזם חרדי-מסורתי" שנועד לשרת אג'נדה של הקמת מדינת הלכה. הפודקאסט חושף כיצד מובילי השיח הזה (כמו דודי אמסלם וגלית דיסטל) מתעלמים לחלוטין מבעיות אפליית מזרחים בחינוך החרדי או מסוגיות של דיור ציבורי, ומשתמשים בזהות המזרחית ככלי נשק למלחמה בליברליזם ובמערכת המשפט.

אריאל דוד מסביר שהמסורתיות הפוליטית החדשה מעוותת לחלוטין את המסורתיות המזרחית האותנטית. בעוד ששולחן השבת המזרחי ההיסטורי ידע להכיל את כל קשת האמונות – מאתאיסט ועד חרדי – מתוך סובלנות והימנעות מכפייה, הפוליטיקאים החדשים דורשים חקיקה דתית נוקשה כמו חוק החמץ. במקביל, הפרק מתריע כי הדת הפכה לכלי נשק להשתלטות על המרחב הציבורי החילוני (דרך דוכני תפילין וגרעינים תורניים), שממומנת באופן אבסורדי על ידי כספי המיסים של המחנה הליברלי. הפתרון המוצע הוא מלחמת מידע לחשיפת כוונות הגוש האמוני, ניתוק מיידי של צינורות המימון למוסדות מתבדלים, וחינוך אקטיבי לערכי "היהדות החופשית".

תובנות מרכזיות

  • "ישראל השנייה" כמסווה למדינת הלכה: התיאוריה הפוליטית של "ישראל השנייה" נוכסה על ידי הגוש האמוני ככלי לחילוט הליברליזם. תכליתה אינה שוויון כלכלי, אלא הגדרת "העם האמיתי" כמי שכפוף לאורתודוקסיה ורבנים.
  • עיוות המסורתיות המזרחית: הפוליטיקה החרד"לית הרסה את הסובלנות המאפיינת את המסורתיות הספרדית, והפכה אותה לדרישה לכפייה דתית אגרסיבית (כדוגמת ההצדקה לחיטוט בתיקים בפסח).
  • "גושיזציה" של הזהות: בעקבות משבר 2019, הזהות המזרחית הפכה מנכס של מפלגות בודדות (כמו ש"ס או כחלון) לזהות המאחדת את כל "גוש נתניהו", תוך שהיא מאמצת לתוכה גם חרדים אשכנזים קיצוניים כל עוד הם שותפים למלחמה נגד "האליטות".
  • הדת ככלי נשק למאבק טריטוריאלי: ריטואלים דתיים (תפילות במרחב הציבורי, דוכני תפילין בבתי ספר) אינם נובעים מרצון תמים לקירוב לבבות, אלא מהווים טקטיקה מכוונת להפגנת דומיננטיות והטלת אימה במרחבים ליברליים.
  • מימון עצמי של החורבן הליברלי: מדינת ישראל מאפשרת לגורמים רדיקליים להשתלט על חייה, בכך שהיא מממנת "גרעינים תורניים" שנועדו לשנות זהות של שכונות חילוניות, ורשתות חינוך פרטיות המחנכות נגד המדינה.
  • כישלון "היהדות החופשית": המחנה הליברלי-חילוני הפקיר את זירת החינוך והזהות. הוא הניח שערכי הדמוקרטיה יעברו מאליהם, ולכן נמנע מלהשקיע משאבים בחינוך אקטיבי לזהות יהודית-ליברלית.

קריאות לפעולה (מצד הגוש האמוני)

  • מלחמת מידע וחשיפה (Outing): להביא לכל בית בישראל את הציטוטים והטקסטים המקוריים של מתכנני מדינת ההלכה (פורום קהלת, רבני חותם), כדי שהציבור יבין את הסכנה המיידית לחירויותיו.
  • עצירת התקצוב הציבורי להדתה: לחוקק או לעצור תקציבית כל מימון ממשלתי לרשתות חינוך חרדיות פוליטיות שאינן מלמדות ליבה ודמוקרטיה, ולבטל תקציבים ל"גרעינים תורניים" שמטרתם הנדסת זהות בערים ליברליות.
  • השקעה אקטיבית בחינוך ליברלי: על "היהדות החופשית" להפסיק להסתגר בחיים הפרטיים, ולייצר מערכות ותכנים המחנכים ילדים מפורשות על משמעותה של יהדות מודרנית, חופשית ודמוקרטית.

2. טיעונים מרכזיים וציטוטים מפרק 5

טיעונים מרכזיים ​

הטיעונים המרכזיים שהועלו

ראיות ודוגמאות לתמיכה בטיעונים

"ישראל השנייה" כיום היא פיקציה שלא נועדה לפתור אפליה מזרחית, אלא לקדם הדתה

שדולת "ישראל השנייה" בכנסת לא עסקה בדיור ציבורי או שוויון, אלא הוציאה הודעות על קידום מסורת ודת במוסדות. חבריה מתעלמים מהאפליה הגזענית המוכחת נגד בנות ספרדיות בסמינרים החרדיים.

המסורתיות הפוליטית החדשה הפוכה לחלוטין לרוח המסורתיות המזרחית האמיתית

שולחן השבת המזרחי האותנטי מכיל יחד חילונים גמורים ודתיים ללא כפייה. לעומת זאת, דודי אמסלם (בשם המסורת) תמך ב"חוק החמץ" המאפשר חיטוט בתיקי חולים בפסח – אקט שרב מזרחי קלאסי לעולם לא היה מעלה על דעתו.

מטרת החרדים ביחס למזרחים אינה שוויון, אלא "תיקון תאולוגי" והחזרה בתשובה

ש"ס הוקמה עם שלוש מטרות: עוני, אפליה עדתית והחזרה בתשובה. בפועל, הם זנחו את העוני ואת האפליה במוסדות (שנשארה כשהייתה), והשקיעו את כל משאביהם רק ברשתות של החזרה בתשובה בפריפריה.

פעולות דתיות במרחב החילוני משמשות כנשק להשלטת דומיננטיות

הנחת תפילין בבתי ספר או תפילות המוניות בכיכר דיזנגוף מבוצעות בהתרסה ובכוונה במרכז המרחב (כדוגמת סירוב להשתמש בכיתה צדדית שהוקצתה לכך), במטרה לבחון גבולות ולהשליט עליונות במרחב.

ממשלת ישראל משתמשת בכספי המיסים של תושבים ליברלים כדי למחוק את זהותם

המדינה מעבירה תקציבי עתק ל"גרעינים תורניים" שמתיישבים בערים כמו רמת השרון או תל אביב, שמטרתם המוצהרת והגלויה היא לשנות את אופי השכונה והעיר לדתית יותר.

אבישי בן חיים איבד שליטה על התיאוריה שהגה, והיא שועבדה לצרכים רדיקליים

בעוד הפוליטיקאים בגוש מאמצים כפייה דתית, בן חיים עצמו התנגד ל"חוק החמץ", כינה אותו "בושה", וטען כי בג"ץ הוא זה שמציל את היהדות מפני שנאת הציבור.

ציטוטים שהובאו בפרק​ (טבלה שעדיף להציג במסך מחשב, פחות בסלולרי)

ציטוט

מי אמר?

מיקום בתמליל
(לחץ על הקישור)

הקשר

מטרת הבאת הציטוט בסדרה

"כשתנועת ההשכלה התחילה בברלין של גרמניה, הם כינו את היהודים החרדים 'אוסט יודן'. הם זלזלו בהם. הם בזו להם. והיום האוסט יודן שלנו פה במדינת ישראל זה החרדים. מה זה אוסט יודן? זה "היהודים המזרחיים", כולל רוסיה, כולל כולם, כל המזרח. הם בזו ליהדות, הם בזו לערכים היהודיים. הם בזו לזה שיש יהודי עם זקן, עם כובע ועם שטריימל. וזה מה שבז לו היום חבר הכנסת אלעזר שטרן. הוא חושב שהוא מייצג את כל זרמי היהדות"

דודי אמסלם

פרק 5, 27:33 – 28:07

במהלך נאום בכנסת בו תקף את אלעזר שטרן ואימץ באופן מלא את הנרטיב ההיסטורי של החרדים האשכנזים.

להדגים כיצד פוליטיקאי המזוהה כסמל ה"מזרחיות" מאמץ לחלוטין תמונת עולם וטראומות של החרדיות האשכנזית, כחלק מההתחרדות של הגוש.

"שופט ספרדי שיגיע עם מסורת מהבית לא היה מתערב לנו בחוק הזה… אצלנו יש מסורת בלב. זה מה שאין לכם"

דודי אמסלם (בפרפרזה מדבריו)

פרק 5, 34:51 – 35:48

עלה להגן על "חוק החמץ" בכנסת ותקף את שופטי בג"ץ הליברלים.

להוכיח שהדרישה ל"ייצוג מזרחי" בבג"ץ אינה נובעת מרצון לשוויון דמוקרטי, אלא מתוך תקווה ששופט "מסורתי" יאפשר כפייה דתית.

"זה בושה… חוק שמשניא את היהדות על הציבור… בושה שמי שצריך להתערב בסיפור הזה זה בג"ץ, שבג"ץ הציל כאילו את היהדות מהסיפור הזה של כפייה דתית בתוך בתי החולים"

אבישי בן חיים (בפרפרזה מדבריו)

פרק 5, 54:46 – 55:05

תגובתו לקידום "חוק החמץ" בבתי החולים.

להראות את הפער בין המסורתיות המתונה של הוגה רעיון "ישראל השנייה" לבין הפוליטיקאים שחטפו את התיאוריה כדי לבצע כפייה דתית אגרסיבית.

"ננקום בחילונים, נחזיר להם את הילדים בתשובה. נשטוף להם את המוח"

הרב שמואל אליהו

פרק 5, 1:03:52 – 1:03:52

התבטאות מיד לאחר ההתנתקות.

להמחיש ששימוש בדת ככלי נשק למאבק בחילונים מונע על ידי תפיסה רבנית קיצונית ורצון נקמה, ולא מתוך קירוב לבבות.

3. אינפוגרפיקה של פרק 5

לחץ להגדלה

"השיטה הטרויאנית" פרק 5 - השלב הסופי: כיבוש הזהות והמרחב הציבורי
"השיטה הטרויאנית" פרק 5 - השלב הסופי: כיבוש הזהות והמרחב הציבורי

4. פרק 5 של הפודקאסט

5. גרסה מקוצרת של הסדרה

קישור ישיר לפרק 5:
https://galyarok.co.il/the-trojan-method-orthodox-minority-took-over-power/#chapter-05

סקירת וידאו: 'השיטה הטרויאנית'

סקירת הוידאו הוכנה באמצעות NotebokLM על בסיס מקורות שעוסקים בתחום.

אורך הסקירה כ-9:00 דקות. מכיוון שהסקירה נוצרה על ידי NotebookeLM בעברית, יש מספר מקומות בהם הגיית מילה הינה משובשת.

קישור ישיר לסקירת הוידאו של הסדרה:
https://galyarok.co.il/the-trojan-method-orthodox-minority-took-over-power/#video-review

תובנות וקריאות לפעולה

תובנה - הליכוד בגד בחלק מהבוחרים שלו

1. כיצד הונו מפלגות הימין את מצביעיהן החילונים והמסורתיים?

הקדמה

הליבה של "השיטה הטרויאנית" מבוססת על הונאת שפה ומכבסת מילים מתוחכמת. אדריכלי המהפכה המשיחית – הרבנים, החרדים והחרד"לים – יודעים היטב שאם יציגו לציבור הישראלי הרחב את מטרת העל האמיתית שלהם (הקמת מדינת הלכה), הם ייתקלו בהתנגדות נחרצת אפילו בקרב רוב מצביעי הימין. הפתרון? להשתמש בפוליטיקאים חילונים ומסורתיים מהליכוד ומפלגות הימין כ"פרונט" ציבורי.

תפקידם של פוליטיקאים אלו הוא לקחת את האג'נדה הדתית-הלכתית הקיצונית, שמדוברת בגלוי בתוך הישיבות, ולארוז אותה מחדש במושגים אזרחיים, ביטחוניים וחברתיים שלציבור החילוני והמסורתי קל "לבלוע" – כמו "שמרנות", "החזרת המשילות", "קיפוח", ו"ישראל השנייה". הבוחר בקלפי משוכנע שהוא מצביע בעד צדק חברתי או מאבק באליטות, בזמן שבפועל הוא מממן ומעצים את הגורמים שפועלים לחסל את אורח החיים הדמוקרטי שלו.

כדי לחשוף את ממדי ההונאה, הטבלה הבאה מציגה את הפער התהומי בין שני העולמות: מה באמת רוצים הזרמים המשיחיים והחרדיים להשיג, לעומת האופן המניפולטיבי שבו הם והפוליטיקאים משווקים את אותם נושאים בדיוק לציבור החילוני והמסורתי.

המניפולציה - הפערים בין המטרות האמיתיות לדרך ההצגה לבוחרים

נושא

כפי שמוצג על ידי החרדים/חרד"לים

כפי שמוצג על ידי הליכוד ועוצמה יהודית

הסבר

מערכת המשפט

פגיעה בהלכה היהודית וניסיון להתערב באורח חיים תורני. בג"ץ מפריע לקידום מדינת תורה.

נדרשת "רפורמה משפטית" לשם השבת המשילות והדמוקרטיה ("החזרת האיזון"), התמודדות מול "אליטה מנותקת".

הפוליטיקאים משווקים את ההפיכה המשטרית במטרה לשמור על שלטונם, בעוד הרבנים משתמשים בכך כהזדמנות להחלשת גוף חילוני ליברלי מרכזי כדי לאפשר צעדים דתיים נרחבים בעתיד.

לימודי ליבה וחינוך ממלכתי

סכנה לחינוך הטהור; החינוך הממלכתי מביא להתבוללות והרס המסורת.

זכות הבחירה של הורים לחנך את ילדיהם; החינוך הממלכתי (ולעיתים כללי) מותקף כ"שואה רוחנית" (גלית דיסטל אטבריאן).

הפוליטיקאים מאפשרים אוטונומיה חינוכית לחרדים בתמורה לתמיכתם הפוליטית, ומדברים במושגים של חופש בחירה כדי להסוות את שחיקת החינוך הממלכתי.

זהות מזרחית ("ישראל השנייה")

המזרחיים הם "המסורתיים" שנפגעו מתנועת ההשכלה והציונות החילונית. חזרתם בתשובה היא התיקון.

תחושת קיפוח עדתי-חברתי. המערכת מפלה את "ישראל השנייה" לעומת האליטה (נאום ה"רולקסים" של דודי אמסלם).

פוליטיקאים משתמשים בתחושת הקיפוח ככלי לגיוס תמיכה ולהצדקת מתקפות על בג"ץ. החרדים, מצידם, משתמשים בפוליטיקאים אלה כ"פרונט" להחזרת הציבור בתשובה.

חקיקה ומרחב ציבורי (כגון חוק החמץ, תפילות בהפרדה)

חובה הלכתית ואמונית לעצב את הפרהסיה הציבורית בהתאם להלכה ו"לקרב גאולה".

שמירה על המסורת והסטטוס קוו; מניעת פגיעה ברגשות דתיים; עמידה מול "פרובוקציות של שמאלנים".

התעקשות על סממנים דתיים במרחב החילוני משמשת את החרד"לים להפגנת נוכחות, ואת הליכוד ככלי ליצירת קיטוב וזיהוי עם ה"מסורת" אל מול האופוזיציה.

התיישבות וביטחון

מצוות יישוב הארץ, שהיא מעל למדינה; שלב מהותי בדרך לגאולה ובניית מקדש.

סוגיות של ביטחון מדיני (ההתנחלויות שומרות על כפר סבא), הגנה על מולדת יהודית ומניעת טרור.

למרות שלחרד"לים המטרה היא דתית, הטיעון הביטחוני משמש להצדקת הפעולות כלפי הציבור הישראלי החילוני שעלול שלא להזדהות עם המניע המשיחי. זו בדיוק מהות "השיטה הטרויאנית".

בגידת הפוליטיקאים במצביעים (תמורת כסף, כוח, כבוד)

"הגוש האמוני" בתוך הליכוד מורכב משילוב של פעילי שטח אידיאולוגיים שחדרו למפלגה ("השיטה הטרויאנית") ושל פוליטיקאים חילונים, אשר למרות היותם חילונים או מסורתיים באורח חייהם, משמשים כ"שופר" לקידום אידיאולוגיה חרד"לית-משיחית. פוליטיקאים אלו מאמצים טרמינולוגיה חילונית של "משילות", "שמרנות" או "תיקון עוולות חברתיות", ובכך הם מאפשרים למכור אג'נדה דתית קיצונית לקהל רחב שאינו בהכרח שותף לחזון מדינת ההלכה.

 הפוליטיקאים המרכזיים המשמשים כ"חזית החילונית" זו:

  • דודי אמסלם: נחשב לאחד הדוברים הבולטים של נרטיב "ישראל השנייה". אמסלם מאמץ לחלוטין את תפיסת העולם והטראומות של החרדיות האשכנזית (כמו השוואת החילונים ל"תנועת ההשכלה בברלין" שזלזלה ב"אוסט יודן") כדי להצדיק רדיפת ליברלים וקידום כפייה דתית, דוגמת "חוק החמץ".
  • גלית דיסטל-אטבריאן: מקדמת ערכים דתיים-שמרניים קיצוניים, תוך שהיא מכנה את החינוך הממלכתי בישראל "שואה רוחנית". היא משמשת כפרונט לשיווק גרסה רכה יותר של "שמרנות" ו"החזרת עטרה ליושנה" עבור קהל מצביעי הליכוד.
  • יריב לוין: מוביל את הרפורמה המשפטית תחת אצטלה של דמוקרטיה ומשילות. עם זאת, ארכיטקט הרפורמה הפועל מאחורי הקלעים הוא ד"ר אביעד בקשי (מפורום קהלת וישיבת הר ברכה), שמטרתו המוצהרת היא שיפוט על פי דין תורה וגילוי ערכי התורה בשדה המשפט הציבורי.
  • מירי רגב: משתמשת בטענות על קיפוח מזרחי היסטורי כדי לרתום את הציבור למהלכים המקדמים למעשה כפייה דתית אגרסיבית, בניגוד לרוח המסורתיות המזרחית הסובלנית.
  • טלי גוטליב: מוזכרת כמי שבאה משורות הליכוד אך מצדדת בערכים קיצוניים המזוהים עם הכהניזם.
  • חנוך מילביצקי: פועל בחזית החילונית של המפלגה אך מקדם אג'נדות חרדיות-חרד"ליות מובהקות, כגון התנגדות ללימודי ליבה.
  • אביחי בוארון: חבר כנסת מהליכוד שקורא במפורש (עוד מאז תקופת ההתנתקות) לתעל את הזעם של הימין לטובת "שטיפת מוח" והשתלטות על מנגנוני המדינה כדי לייצר "דיפ-סטייט" אמוני.

למרות הפגיעה העתידית הברורה באורח חייהם, חברי כנסת חילונים ומסורתיים בליכוד פועלים לקידום האינטרסים המשיחיים מכמה סיבות מרכזיות:

  • השתלטות על מנגנון המפלגה (הפריימריז): "השיטה הטרויאנית 2.0" כללה התפקדות המונית של עשרות אלפי חברים אידיאולוגיים מהמגזר החרדי והחרד"לי (כמו "מנהיגות יהודית" של פייגלין, חסידויות חרדיות, "הפלג הירושלמי", חסידי הרב מזוז) לתוך הליכוד כדי להחליף את ערכיה הממלכתיים בערכים הלכתיים. חברי הכנסת תלויים בקבלני קולות אלו להישרדותם הפוליטית, ולכן הם מאמצים רעיונות חרד"ליים כדי לזכות בתמיכתם.
  • פונקציית ה"פרונט" (אנשי קש): פוליטיקאים חילונים משמשים כחזית חילונית נוחה המאפשרת למכור אג'נדה דתית קיצונית לציבור הרחב תחת אצטלה של "משילות" או "שמרנות". הם מקבלים בתמורה כוח פוליטי ותפקידים, תוך שהם משכנעים את עצמם שמדובר רק ב"החזרת עטרה ליושנה" או תיקון אי-שוויון. 
  • התעוורות וניכוס זהותי: פוליטיקאים כמו אמסלם ודיסטל אימצו נרטיבים חרדיים-אשכנזיים (כמו השוואת החילונים ל"תנועת ההשכלה בברלין") והפכו אותם לכלי ניגוח פוליטי. הם רואים בברית עם הגוש האמוני דרך לנקום ב"אליטה" הליברלית שנתפסת בעיניהם כמתנשאת, גם אם התוצאה היא מדינת הלכה שתגביל אותם בסופו של דבר.

עסקת ההישרדות של נתניהו

הברית של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הגוש המשיחי לא מבוססת על אמונה דתית, אלא על תלות מוחלטת לשם הישרדות אישית ופוליטית. האינטרס המובהק המשותף לשני הצדדים הוא החלשת מערכת המשפט. הגוש זקוק לכך כדי לכפות חוקי דת, ונתניהו זקוק לכך כדי לבסס שלטון נטול בלמים. למרות שנתניהו בטוח שהוא זה שרוכב על הנמר, בפועל הגורמים הקיצוניים משתמשים בו כ"חמורו של משיח" ויחליפו אותו ברגע שיסיימו לאייש את כל מוקדי הכוח.

מהם האינטרסים של בנימין נתניהו בשיתוף הפעולה עם הגוש האמוני?

  • קטליזטור להישרדות פוליטית: נתניהו נתפס במקור כ"קטליזטור" בלבד ולא כמקור האידיאולוגיה, אך הוא הבין שהגוש האמוני הוא בעל הברית היחיד שיעניק לו "גב" פוליטי יציב ומלוכד.
  • הנדסת ה"גוש" נגד מערכת המשפט: האינטרס האישי של נתניהו בעקבות משפטו התלכד עם השאיפה הדתית ההיסטורית לפרק את בג"ץ. נתניהו משתמש בנרטיב ה"דיפ-סטייט" והרדיפה שפיתחו ש"ס והחרד"לים כדי לאחד את כל חלקי הימין סביב המאבק במוסדות החוק.
  • בניית כוח אקטיביסטי: נתניהו זיהה שהגוש האמוני מחזיק בתשתית של אקטיביזם מאורגן, מוסדות חינוך ומכוני מחקר (כמו קהלת) שמייצרים עבורו את הצידוקים האינטלקטואליים והשטח הנחוצים לשימור שלטונו.

לחץ להגדלה

"השיטה הטרויאנית" - כיצד חברו אינטרסים של החרדים והחרד"לים עם אלה של פוליטיקאים בימין?
"השיטה הטרויאנית" - כיצד חברו אינטרסים של החרדים והחרד"לים עם אלה של פוליטיקאים בימין?

2. קריאה לפעולה - מאבק על מדינה יהודית, דמוקרטית, וליברלית

על הציבור הליברלי, החילוני, והמסורתי להבין שמולנו פועלת תוכנית סדורה שנועדה לחסל את החיים הדמוקרטיים בישראל.

כדי לקטוע את התקדמות התהליך שכבר החל, יש להפסיק לבחור בליכוד ובמפלגות ה'פרוקסי' שלה, וכמובן שלא לבחור במפלגות שמטרתן הגלויה או הנסתרת היא להקים בישראל מדינת הלכה שהתורה חוקתה.

עלינו להפסיק לממן עמותות הדתה, לדרוש נציגות פוליטית אותנטית, ולהתאגד כזרם אקטיבי שנלחם בגאווה על אופייה של ישראל כיהודית, דמוקרטית, וליברלית.

קישור ישיר לפרק זה:
https://galyarok.co.il/the-trojan-method-orthodox-minority-took-over-power/#chapter-06

הפוסט נכתב ואוייר בסיוע כלי AI

כתבות קשורות

שתפו ברשתות החברתיות:

Facebook
Twitter
LinkedIn
קבל מידע מעניין

הירשם לניוזלטר

קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא"ל