פורסם בתאריך: 03/05/2026
ישראלי, ציוני, דמוקרט ליברל, מנהל סיכונים לשעבר, חבר לשעבר בפורום האקלים הישראלי.
מעבר לפרקי הסדרה האחרים:
הפודקאסט "המהפכה השלישית", מבית "העין השביעית", הוא סדרת תחקיר בת ארבעה פרקים החושפת את עלייתו והשפעתו של זרם "הקו", תנועה דתית-משיחית החותרת להקמת מדינת הלכה בישראל. מטרת הפודקאסט היא להזהיר את הציבור מפני הסכנה שתנועה זו מציבה לישראל הדמוקרטית-ליברלית ולחשוף את אסטרטגיות הפעולה העמוקות שלה.
סדרת הפוסטים בנושא "המהפכה השלישית" מבוססת בעיקר, אך לא רק, על הפודקאסט "המהפכה השלישית".
זהו פרק הסיכום, שמכיל גם ציטוטים חשובים שהובאו בפודקאסט.
ניתוח מקיף ומובנה של הטענות והעמדות הביקורתיות העולות מתוך כל ארבעת פרקי הפודקאסט "המהפכה השלישית", המציג את התמונה המלאה של ביקורת המנחים (שוקי טאוסיג ויאיר נהוראי) כלפי הזרם המשיחי (חסידות הרב קוק/ישיבות הקו):
מטרת-על: הפיכה שלטונית ומדינת הלכה: הזרם המשיחי אינו מסתפק בחיי קהילה דתיים, אלא חותר בצורה אסטרטגית מחושבת להפלת הדמוקרטיה הליברלית והחלפתה במדינת הלכה שמרנית-אורתודוקסית.
"אנטריזם" (חדירה מבפנים): הדרך להשגת המטרה אינה באמצעות מרד גלוי, אלא דרך "שיטת אלקנה": הקמת מכינות קדם-צבאיות, עידוד לשירות קרבי אליטיסטי, והחדרת בוגרים לעמדות מפתח בצבא, בשב"כ ובמערכות הציבוריות כדי להשתלט על מוקדי הכוח מבפנים.
תפנית 2019 (מ"חמורו של משיח" לאויב): היסטורית, הציונות החילונית נתפסה כ"חמורו של משיח" (כלי לבניית התשתית הפיזית של המדינה). ב-2019, לאור התחזקות הליברליזם (להט"ב, פמיניזם, בג"ץ), קבע הרב טאו כי החילוניות סיימה את תפקידה ההיסטורי והפכה למכשול ("אבן ריחיים"). לכן, כעת יש לפרק את ההגמוניה החילונית באופן אקטיבי.
צה"ל כ"צבא משיחי" וקידוש המלחמה: צה"ל אינו נתפס כצבא הגנה של מדינה דמוקרטית, אלא ככלי אלוהי שנועד לממש את "מצוות כיבוש הארץ" בשלמותה (כולל עזה ולבנון). מלחמות אינן נתפסות כאסון אלא כהזדמנות גאולית ו"איתות אלוהי" להרחבת גבולות.
היסוד התיאולוגי-טקסטואלי: יאיר נהוראי מנתח באופן שיטתי טקסטים, חוברות (כמו "האומץ לעצמאות" של הרב טאו) ומערכי שיעור. הוא מוכיח כיצד מושגים מופשטים (משיח בן יוסף, ארמילוס הרשע) מתורגמים להנחיות פוליטיות וצבאיות מעשיות.
היסוד ההיסטורי-פוליטי: מיפוי המהלכים הפוליטיים של השנים האחרונות (נפילת ממשלת בנט, יוזמת פורום קהלת, תוכנית ההפיכה המשטרית) כיישום מדויק של תוכנית פעולה דתית, שתוכננה מראש בישיבות עוד הרבה לפני שהגיעה לפוליטיקאים כמו יריב לוין.
היסוד הפסיכולוגי: חשיפת הדיסוננס הקוגניטיבי ומנגנון ההונאה: שימוש במונחים כמו "אהבת ישראל", "גשר וחיבור" ו"ביחד ננצח" ככסות לקידום אג'נדה של עליונות, כפייה דתית והדרת האחר. הפיכת החילוניות ל"מחלה" שצריך לרפא בכפייה ("מתוך אהבה").
היסוד הסוציולוגי-חברתי: תיאור פעולת המלקחיים של הזרם המשיחי: מלמעלה – השתלטות על האליטות (צבא, משפט); ומלמטה – כיבוש המרחב הציבורי בערים החילוניות באמצעות "גרעינים תורניים".
הצביעות וההונאה האזרחית: יאיר נהוראי זועם על כך שמוסדות אלו (כמו מכינת עלי) זוכים בפרסי ישראל, תקציבי עתק וחיבוק קונצנזואלי, בעודם מחנכים את תלמידיהם לבוז תהומי לערכי הדמוקרטיה, לחילונים, לנשים ולמיעוטים.
מלכודת ה"ביחד ננצח" והממלכתיות: התקיפה החריפה ביותר בפרק הסיום היא נגד הציניות שבה הזרם המשיחי משתמש בסולידריות של זמן המלחמה ובנופלים כדי להשתיק כל ביקורת ליברלית, תוך שהוא מקדם את האג'נדה הגאולית שלו באין מפריע.
ניצול טרגדיות לצרכים משיחיים: התפיסה המשיחית, שרואה בשואה ובטבח ה-7 באוקטובר "ניתוחים כואבים אך הכרחיים" או "פעמי משיח" שנועדו להכשיר את הלבבות לכיבוש ולגירוש עמלק, נתפסת כעיוות מוסרי איום.
זוהי מלחמת דת, לא מאבק פוליטי: על המחנה הליברלי להפסיק לנתח את המציאות במונחים של "ימין מול שמאל" או "כן ביבי/לא ביבי". נתניהו נתפס על ידי המשיחיים רק ככלי ("משיח בן יוסף") שסיים את תפקידו. המאבק האמיתי הוא מלחמת דת נגד קנאות תיאולוגית החותרת לחסל את הליברליזם.
הפלורליזם כמלכודת: הקהל הליברלי נופל בפח כשהוא מאפשר "הכלה" ו"התחשבות" (למשל במרחב הציבורי או בגרעינים תורניים). הזרם המשיחי מנצל את הפלורליזם הדמוקרטי רק כשהוא במיעוט, אך ישליט כפייה מוחלטת ברגע שיהפוך לרוב.
חוסר היכולת "להחזיק מורכבות": הציבור החילוני חייב להבין שחייל יכול להיות גיבור ישראל המוסר את נפשו בקרב, ובו-זמנית להחזיק באידיאולוגיה מסוכנת המאיימת על עתיד הדמוקרטיה. אסור שהכרת התודה תעוור את העיניים הפוליטיות.
הפתרון (לפי עו"ד נהוראי) – היפרדות ואוטונומיה ליברלית: המסר הנוקב ביותר בסיום הוא שאינטגרציה ו"שולחנות עגולים" נכשלו. יאיר נהוראי קורא למחנה הליברלי ללמוד מהמחנה הדתי: לדרוש אוטונומיה של זכויות, להקים בתי ספר נפרדים, לייצר מרחבים חופשיים מגודרים, ורק משם – מעמדת כוח ולא מתוך התבטלות ל"ממלכתיות" מזויפת – לנהל את המאבק על דמותה של המדינה.
לפרק הבא לחץ כאן
סקירת הוידאו הוכנה באמצעות NotebokLM על בסיס מקורות שעוסקים בתחום.
אורך הסקירה כ-6:30 דקות. מכיוון שהסקירה נוצרה על ידי NotebookeLM בעברית, יש מספר מקומות בהם הגיית המילה הינה משובשת.
"נפשות בהמיות לעומת זרע האדם"
לסיכום, לפי נהוראי, החלוקה של הרב גנץ ל"אדם ובהמה" מעניקה את הצידוק המוסרי ל"אנטריזם" – חדירה למוקדי הכוח ודחיקת החילונים מנקודות ההנהגה, שכן "יראת שמיים קודמת למקצועיות" בבניין הקומה הרוחנית של המדינה.
הרב אורי שרקי טוען כי דמויות המפתח של החילוניות הציונית (הרצל, בן-גוריון, ברנר) פעלו מתוך רצון פנימי "לתקן את העולם בשורשו", אך הם לא ידעו שזה מה שהם רוצים. הוא מדגים זאת באמצעות הסופר עמוס עוז, שהצהיר כי אינו חלק מתהליך הגאולה של הרב קוק. שרקי קובע בלעג: "רק הוא לא יודע שגם הסירוב שלו להיות חלק מתהליך הגאולה, אף זה חלק מתהליך הגאולה"
הרב אלי סדן קובע באופן קטגורי: "מקור המחלה הוא במוח… מקור המחלה זה במוח. זהו". לפי אבחנה זו, הבחירה באורח חיים חילוני או ליברלי אינה נובעת מהשקפת עולם לגיטימית, אלא מליקוי ב"בריאות הנפשית" הרוחנית. הוא טוען כי למרות שהמחלה מתבטאת ב"הרבה דברים לא טובים" (כמו המחאה או ערכים ליברליים), השורש שלה הוא קוגניטיבי-אמוני – חוסר היכולת של החילוני להכיר באמת המשיחית.
מטרת הבאת הציטוט: ציטוט שאינו דורש פרשנות. הוא מציג גזענות ביולוגית ועליונות בצורה טהורה, שעטופה בהצדקה פטרנליסטית חולנית של "חסד" באמצעות עבדות. עוררות זעם מיידית אצל כל אדם הומני.
הרב אליעזר קשתיאל מצדיק עבדות ושליטה על הערבים בשל “פגם גנטי” שלהם.
"כן, אנחנו גזענים… יש גזעים בעולם ויש תכונות גנטיות… זה שיש מישהו שהוא פחות ממך זו לא סיבה לרדת עליו או להשמיד אותו אלא לעזור לו… בוא תהיה עבד שלי, בוא תהיה שותף להצלחה."
מטרת הבאת הציטוט: ציטוט שאינו דורש פרשנות. הוא מציג גזענות ביולוגית ועליונות בצורה טהורה, שעטופה בהצדקה פטרנליסטית חולנית של "חסד" באמצעות עבדות. עוררות זעם מיידית אצל כל אדם הומני.
"הם שני אבאים… כל הבית מסריח ממה שהם מתעסקים… כל היום הם מתעסקים בפי הטבעת… זה מזמין חולשות לאומיות."
מטרת הבאת הציטוט: ממחיש את רמת השנאה האובססיבית, שיורדת לרזולוציות בוטות וגסות רוח מפי אנשים שקוראים לעצמם הנהגה רוחנית טהורה. המנחה שוקי טאוסיג מצטט התבטאות מפורסמת של הרב צבי טאו בנוגע לגידול ילדים על ידי זוגות גברים. נהוראי מציין כי מדובר ב"פיקסציה מטורפת" של הרבנים בנושאי מין וסטייה. נהוראי מסביר את הלוגיקה המשיחית, לפיה הענקת זכויות ללהט"ב פוגעת ב"נושא הלאומי" ובחוסן של המדינה במאבק על ארץ ישראל, שכן היא מפרקת את המבנה המשפחתי המסורתי המקודש.
"הפשע היותר גדול שהפמיניזם המודרני יוצר בחברה האנושית… לחנך אותה להיות עצמאית, להיות בלתי תלויה בבעלה… מסרסים את היכולת שלה להיות אישה טובה ואמא טובה."
מטרת הבאת הציטוט: קורע את מסכת ה"מתינות". מראה שהאויב שלהם הוא לא רק "שמאל פוליטי", אלא כל זכות יסוד ליברלית, כולל הזכות הבסיסית ביותר של אישה לפרנס את עצמה ללא תלות פטריארכלית.
דברי הרב יגאל לוינשטיין המכנה לוחמות צה”ל “גורילות” ו”קרשים”, והרב אלי סדן המגדיר את הפמיניזם ועצמאותן הכלכלית של נשים כ”פשע היותר גדול שיצרו כוחות הרשע”. משפחות חד-מיניות מתוארות כאיום קיומי שיביא לחורבן לאומי.
"איזה נשים? פותח 'במחנה' וכולן עם צבעי הסוואה… וואלה איזה רמבואיסטיות… הן באמת נראות כמו קרש, הן לא נשיות. מי יתחתן איתן?"
מטרת הבאת הציטוט: מראה את היחס המחפיר של מי שמחנך את קציני צה"ל כלפי נשים צעירות שמסכנות את חייהן למען המדינה. עדות חיה לשוביניזם מוסדי קיצוני. הרב לוינשטיין נשא את הדברים בפני חניכיו בשנת 2017, כשהוא לועג לשילוב נשים ביחידות קרביות ובמערך הלוחם של צה"ל. לשיטתו, השירות הצבאי פוגע בנשיותן של הלוחמות והופך אותן ל"לסביות גבריות". יאיר נהוראי מציין כי דברים אלו חושפים את הבוז העמוק של הזרם המשיחי כלפי ערך השוויון וכלפי נשים המבקשות לממש את עצמן מחוץ לתפקיד המסורתי של אם ורעייה.
"גם אם תושבי חבל עזה… היו כל הזמן רק מגישים לנו פרחים עם מכתבי אהבה, עם ציורים של לבבות, היינו מחוייבים בשבת לפתוח במלחמה כדי לכבוש את ארץ ישראל."
מטרת הבאת הציטוט: שומט את הקרקע מתחת להנחה הישראלית הקלאסית ש"פנינו לשלום, ונלחם רק אם יכפו עלינו". עבור המשיחיים, מלחמה לכיבוש הארץ היא מצווה שחייבים ליזום, גם מול אויב פציפיסט.
"אנחנו בעצם הקמנו את המכינה כדי לחולל הפיכה דתית במדינה על ידי בריאה של דמות יהודית חדשה. קומנדו, רובה, עם ספר תורה."
מטרת הבאת הציטוט: הציטוט מנפץ את המיתוס שהמכינות נועדו "לתרום לצבא". הוא חושף שהצבא אינו המטרה אלא הכלי (ה"קרש קפיצה") שנועד לאפשר השתלטות אסטרטגית מתוך מוקדי הכוח כדי לשנות את ה-DNA של המדינה.
"החילוניות הייתה כלים שימושיים, 'החמור'. אבל ברגע שהליברליזם, פסיקות בג"ץ והתפיסות הפמיניסטיות תפסו אחיזה בחברה… מחמור היא הפכה במונחים שלהם ל'אבן ריחיים על צוואר המשיח'."
מטרת הבאת הציטוט: ממחיש את המפנה ההיסטורי: אנחנו כבר לא במשחק של "שותפות". החילוני הליברלי סומן רשמית כמכשול גאולי שיש להסיר מהדרך. הדברים נאמרים בהקשר של נקודת המפנה ב-2019, אז פרסם הרב טאו את החוברת "האומץ לעצמאות". נהוראי מסביר כי כל עוד החילוניות הייתה שמרנית היא שירתה את המטרה המשיחית, אך ברגע שערכי הליברליזם, הפמיניזם ופסיקות בג"ץ (הנתפסים כ"רוח המערב" או "ארמילוס הרשע") תפסו אחיזה, הברית עם הציונות החילונית הסתיימה והיא הפכה למכשול ("אבן ריחיים") שיש להסירו כדי להגיע לגאולה.
הקלטה של הרב יהושע שפירא משנת 2020 אשר מפרטת במדויק את תוכנית ההפיכה המשטרית (פסקת התגברות, פיצול היועמ”ש, שינוי הוועדה לבחירת שופטים) כאמצעי לגירוש ערבים ולהחלת דין תורה – הרבה לפני שהדבר הפך למצע רשמי של הממשלה.
"כל דיקטטורת בג"ץ תחזור למקומה… הכל מוכן עד הסעיף קטן האחרון. את הערבים היינו יכולים להעיף בכל מיני צורות… אם בג"ץ יגיד שאתם לא חוקיים ביהודה ושומרון, יחוקקו חוק התגברות."
מטרת הבאת הציטוט: הוכחה היסטורית חותכת לכך שהרפורמה המשפטית של לוין ורוטמן לא נולדה בכנסת, אלא תוכננה מראש בבתי המדרש כאמצעי להסרת ה"אזיקים" המוסריים כדי לאפשר גירוש ערבים והחלת דין תורה.
"העובדה שהם נלחמים והם גיבורים, ובעיניהם נמצאים באמת בפלטפורמה של קדושה… גורמת לנו, לישראל הליברלית, לא לדעת להחזיק מורכבות. ה'ביחד' הוא על הגבולות, אבל הוא לא על צביון המדינה."
"כל המציאות שלנו כרגע היא מציאות של מלחמת דת… אנחנו עסוקים במשילות… אם היינו מבינים שהמאבק הוא מאבק דתי, כל ההתייחסות שלנו למציאות הזאת הייתה משתנית."
שביעי באוקטובר כ”נס”: הקלטה של רב בא”ח הנח”ל המגדיר את תחילת המלחמה כ”חודש הכי משמח בחיים”, משום שאם מתעלמים מההרוגים והפצועים, זהו השלב שבו עם ישראל מתעורר לממש את ייעודו לכבוש את עזה ולבנון.
"אני יושב ומדמיין לי שבימים האלה אין את ההרוגים, אין את השבויים, אין את הפצועים… וברגע שאני מזיז אותם מהמסך אני נשאר עם אולי החודש הכי משמח בחיים… הגענו לנקודה שעם ישראל עולה קומה… כל הארץ כולה, כולל עזה, כולל הלבנון."
מטרת הבאת הציטוט: הציטוט המטלטל והמזעזע ביותר. הוא גורם לקורא הליברלי לעצור ולנשום, וחושף תפיסת עולם שרואה בטרגדיה הלאומית "נס גאולי" – וממחיש כי אידיאולוגיה משיחית מקדשת את האדמה הרבה לפני שהיא מקדשת את החיים.
"הם מצליחים לאזוק את ידינו על ידי הרעה החולה הזאת של הממלכתיות ושל 'ביחד ננצח'… אין ביחד ננצח. יש או ליברליזם – או חסידות הרב קוק."
"הם משתמשים בפלורליזם בשביל להשליט ערכים לא ליברליים… כשאנחנו באים ואומרים 'בואו צריך להתחשב בגרעינים התורניים, בואו פלורליזם', אנחנו לא מבינים שזה חד סטרי, וביום שבו הם יהיו הרוב הם יסגרו אותנו."
מטרת הבאת הציטוט: חושף את טקטיקת "הסוס הטרויאני" (ניצול הדמוקרטיה נגד הדמוקרטיה). הציטוט מזהיר שסובלנות כלפי חוסר סובלנות תוביל לאובדן החירות. נהוראי טוען כי הזרם המשיחי מנצל את ערכי הסובלנות והפלורליזם של החברה הליברלית כטקטיקה זמנית ("סוס טרויאני") כדי לצבור כוח. לשיטתו, הציבור החילוני טועה כשהוא דוגל ב"הכלה" כלפי הגרעינים התורניים, שכן מבחינת המשיחיים הפלורליזם הוא "חד-סטרי" – הם ישתמשו בו כל עוד הם במיעוט, אך ברגע שיהיו הרוב, הם יבטלו את ערכי הדמוקרטיה ויכפו את חוקת התורה על המרחב הציבורי. הוא מביא כדוגמה את התנהלותו של יאיר מעיין בערד כהמחשה למציאות שבה, ברגע שהושג הרוב, הפלורליזם מוסר והאג'נדה הדתית נכפית באמצעים מנהליים.
"כל המחשבה הזו, שביבי ילך והכל יהיה בסדר, בעיניי זה חוסר הבנה של התהליכים. הוא סיים את תפקידו… הוא אחרון 'משיחי בן יוסף'… עכשיו תור אנשי הדת להחיל את התורה כחוקת המדינה."
"כל המחשבה הזו, שביבי ילך והכל יהיה בסדר, בעיניי זה חוסר הבנה של התהליכים. הוא סיים את תפקידו… הוא אחרון 'משיחי בן יוסף'… עכשיו תור אנשי הדת להחיל את התורה כחוקת המדינה."
הפוסט נכתב ואוייר בסיוע כלי AI
נבחרי הציבור שלנו ואנחנו משמשים כ”חמורו של משיח” בדרך למדינה דתית-משיחית
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא"ל
