איך פותרים את משבר האקלים? הרצאה של ג’ודי לקס
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
במערכת החינוך לא מדברים בכלל על השינויים הגלובליים שקורים סביבנו. וברווח הזה שבו המערכת לא נוכחת, נכנסים מזהמים גדולים שמממנים תכניות מיוחדות לילדים, בתירוץ של תרומה לקהילה. “נזק סביבתי” – פרויקט מיוחד של יפעת גליק במוסף הזמן הירוק, מתוך חדשות הערב 14.12.21
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מאמין שמשבר האקלים כולל סיכונים רבים לבנקים, ומתכוון לכונן במהלך 2022 אסדרה בת מספר שלבים כדי להגן על המערכת. לדבריו, ככל שתאגיד בנקאי ייפגע יותר בתרחיש הקיצון, הוא יצטרך להקצות יותר הון. “אני מאמין שזאת המשמרת שלי, ושהיא תשפיע על הדורות הבאים, ולכן אני צריך ליצור את התשתיות הראויות”.
על ממשלת ישראל לפעול למניעת יצוא גז, ולהשאיר את הגז לשימושה של ישראל כיוון שליצוא המהיר המתוכנן יש שתי השלכות שליליות:
1. פליטות מתאן בכמויות שלא תאפשרנה לישראל לעמוד בהבטחות שלה להפחתה בפליטות גזי החממה. גז המתאן הינו גז חממה גרוע פי 80 מפחמן דו חמצני.
2. פגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל, כי היצוא המוגבר של הגז לא יספיק לשימושים של אזרחי ישראל, למרות מה שהחברות בעלות המאגרים היו רוצות שנאמין בו. האינטרס שלהן, לייצא אותו כמה שיותר מהר, ישרת את בעלי המניות שלהם ולא אותנו.
סיכוני סביבה ואקלים בהקשרם הפיננסי וכחלק מבנקאות משפיעה ומהאחריות התאגידית. המודעות הגלובלית לקיומם של סיכוני הסביבה ולהשפעותיהם על הפעילות הכלכלית והפיננסית גוברת בשנים האחרונות ובמיוחד גוברת הדאגה בנוגע לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויים גם התאגידים הבנקאים. הפיקוח החליט בפרט לגבש אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא, שצפויה להתבסס על עקרונות האסדרה המקובלים בעולם, עם ההתאמות הנדרשות לסביבה המקומית.
מבצעי נקיון חופים – האם להצטרף או לא להצטרף? שיקולים בעד ונגד, והחלטה (של המחבר).
מכתב מההתאחדות הסטודנטיאלית למען אקלים לראש הממשלה נפתלי בנט ולחברי הכנסת, נובמבר 2021. דרישות הסטודנטים בקשר למשבר האקלים.
כתבות ששודרו בערוצי החדשות לפני, במהלך, ואחרי ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו, סקוטלנד, בחודש נובמבר 2021, וכן כתבות על ארועי מזג אוויר קיצוניים שהתרחשו בשנת 2021.
תומר גרטל, בן 17, נוער למען האקלים: הסיפור שלי – חרדה אקלימית. אתמול ראיתי לראשונה את הטריילר של הסרט ‘אמת מטרידה’. לא יכול להפסיק לחשוב על זה. הדבר המפחיד ביותר שראיתי שם הוא לא התסריט על סיטואציות נוראיות של עולם מתפורר, אסונות אפוקליפטיים וסוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, אלא העובדה הפשוטה שהסרט יצא בשנת 2006.
אנחנו קונים הכול מהכול, והעסקאות במיליארדי דולרים בחודשיים האלו נדרשות להיערכות לוגיסטית גלובלית אדירה – אריזה ושינוע באוויר, בים וביבשה. הגיעה העת לקרוא, גם מוועידת האקלים, להפחית בקניות ואולי השנה לרכוש דווקא חוויות, כרטיסים למופעי תרבות ואומנות, לשמורות הטבע ולסדנאות העשרה. למנוע במקור ערימות של פריטים לא נדרשים, ופסולת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
שלושה מספרים פשוטים שמתארים את הקטסטרופה ומסבירה מיהם האויבים האמיתיים.
Three simple numbers that add up to global catastrophe – and that make clear who the real enemy is
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
