גרינלנד איבדה בחודש אחד כ-200 מיליארד טונות קרח
תמונות מגרינלנד, יולי 2019, גל החום ממיס קרחונים בקצב שלא ראו שם מאז תחילת תקופת המדידות.
תמונות מגרינלנד, יולי 2019, גל החום ממיס קרחונים בקצב שלא ראו שם מאז תחילת תקופת המדידות.
מדוע התקשורת הישראלית לא מדווחת כמעט על ההתחממות הגלובלית ועל שינויי האקלים? מתעלמת. מתכחשת.
היום (29 ביולי 2019) העולם מציין את “יום החריגה” (האוברדראפט) בחשבון משאבי הסביבה שמספק לנו כדור הארץ (“טביעת הרגל האקולוגית”). מסתבר שאנחנו ב’אוברדרפט’ חמור וכדאי שנתחיל “להתאפס על עצמנו”.
“סימנים חיוניים” (Vital Signs) של העולם כפי שמופיעים באתר נאס”א בחודש יוני 2019. תיעוד ריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה, סטיית טמפרטורה מהממוצע העולמי, שינויים בעובי ים הקרח, ועוד.
חם לכם? עוד לא ראיתם כלום. מומחי האקלים מזהירים מבצורת, הוריקנים ומחסור במזון. גל החום שמשבש את החיים באירופה יגיע גם לישראל. מיליוני פליטים רעבים ינסו להשתקע בישראל כדי לברוח מההתחממות של אפריקה. משבר האקלים והמשבר האקולוגי.
מבקר המדינה מצא כי המשרד להגנת הסביבה כושל במשימות היסוד שלו. צריך לפרק את המשרד להגנת הסביבה, או לפחות את אשכול התעשיות במשרד, ולהרכיב מחדש.
להיפטר מהפחם, לעבור לבנייה ירוקה, להגביר את השימוש באנרגיית השמש ולהשתמש ברוח רק היכן שאפשר. ד”ר גיל פרואקטר, מנהל תחום אנרגיה ושינויי האקלים במשרד להגנת הסביבה, לא רואה עתיד אחר מלבד אנרגיה מתחדשת. מי שלא יבין זאת ויפעל בהתאם, הוא מזהיר, ישלם ביוקר – בכסף ובבריאות. האם המדינה עושה מספיק בשביל להפחית את השימוש בדלק מאובנים (פחם, נפט וגז) ולעמוד ביעדי הפליטה הבינלאומיים?
נאום הבכורה בכנסת של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ’, שמתכוונת לפעול למען דור העתיד בנושאי סביבה, הגנה על בעלי חיים, התחממות גלובלית ושינוי האקלים. מברכת אותה חברת הכנסת שלי יחימוביץ’.
הדיסוננס בין ההתגייסות המהירה לבנייה מחדש של קתדרלת נוטרדאם שנשרפה אל מול האדישות וההזנחה של הדברים שמקיימים את האנושות על כדור הארץ.
״אין כל הגיון להשתמש בחומר המיועד לשרוד לנצח במוצר שמיועד לשימוש של כמה דקות בלבד״
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל