פורסם בתאריך: 20/02/2020
מבוסס על טור דעה בעיתון ‘וושינגטון פוסט’, מאת פרופ’ רוברט פרנק.
בעיתון ‘וושינגטון פוסט’ התפרסם טור דעה מאת רוברט ה. פרנק, פרופסור לניהול וכלכלה מאוניברסיטת קורנל, אשר התייחס לסוגיית ה”צרכנות המוּדעת” (conscious consumption) שרבים מטילים ספק ביעילותה אבל הוא רואה בה מרכיב חשוב, דווקא בגלל יצירת גלי השפעה שמגיעים רחוק, ומכאן חשיבותה.
פוסט זה מבוסס על מאמר הדעה שלו.
הכלכלנים והפעילים שמקווים למנוע את המשך ההתחממות הגלובלית יודעים כי פעולות ואמצעים קטנים לא ימנעו את המשך ההתחממות הגלובלית ודורשים פעילות ממשלתית החלטית. זו הסיבה ש”צריכה מוּדעת” – נקיטת פעולות אישיות להפחתת טביעת הרגל הפחמית שלך, נראית לעיתים קרובות כמו הסחת דעת: רכישת מכוניות היברידיות, הקטנת צריכת בשר, אימוץ דיאטות מבוססות על הצומח, והתקנת פאנלים סולאריים עלולות אף להזיק למאבק כיוון שפעולות אלה עלולות להסיט את תשומת הלב משינויי המדיניות הנדרשים כדי להתמודד עם איום האקלים.
הבעיה, טוענים מבקרים כאלה היא, שלהתחממות הגלובלית יש גורמים מערכתיים עמוקים שמושפעים מעט מצעדים בודדים כאלה. השפעה אמיתית על הגורמים האלה מחייבת השקעה ציבורית מאסיבית בתשתיות אנרגיה מתחדשת ובקביעת מדיניות שמטילה מיסים על שימוש בפחמן – שני אלו מהלכים הדורשים אימוץ מדיניות ופעולה ממשלתית משמעותית. אם לא ננקוט בצעדים כאלו לא תהיה לנו כמעט שום תקווה למנוע את הסבל הצפוי כתוצאהמהמשך ההתחממות הגלובלית.
המחקר של רוברט פרנק על “הדבקה חברתית” (social contagion) שמראה כיצד רעיונות והתנהגויות יכולים להתפשט באוכלוסיות (בדומה להתפשטות של מחלות זיהומיות), שינה את דעתו.
ההשפעה הסביבתית של נקיטת פעולות של יחידים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית הינה גדולה בהרבה מכפי שרוב האנשים מבינים, משתי סיבות קשורות. ראשית, לפעולות כאלה יש את הכוח לשנות את אופן התנהגותם של האנשים סביבנו. שנית, וחשוב יותר, הם משנים את מי שאנחנו, מה שמגדיל את הסבירות שנתמוך במדיניות רחבת היקף הדרושה למניעת המשך ההתחממות הגלובלית.
צריכה מודעת בלבד אינה יכולה להפסיק את איום ההתחממות, אך זהו צעד חיוני בדרכנו קדימה.
אם מישהו קונה מכונית היברידית של טויוטה פריוס, שמחירה גבוה בכמה עשרות אלפי שקלים מרכב דומה עם מנוע בעירה פנימית, ואף אחד אחר מסביבנו לא עושה זאת, אז אין שום השפעה מורגשת על משקל הפליטות הכולל של גזי החממה. פתרונות רבים לבעיות סביבתיות מסכימים עם הלוגיקה הזו ולכן אנחנו נדרשים לקבל החלטות באופן קולקטיבי, ולא באופן פרטני.
לכלכלנים יש נימוקים טובים בגללם הם לא מקבלים את החשיבות של “צריכה מוּדעת”.
אף על פי שהפריוס פולטת כ-50 אחוז פחות CO2 ממכוניות דומות שאינן היברידיות, ניתן היה להפחית אף יותר את פליטת הפחמן הדו-חמצני (פד”ח, CO2) באמצעות רכישת רכב זול יותר ושימוש בחיסכון ברכישת קיזוזי פחמן – למשל, בחסות ייעור סופג פחמן. אולי מרגיש טוב יותר לנהוג בפריוס היברידית, אולם נראה כי ההיגיון הכלכלי הקר מעדיף קיזוז פחמן.
הוויכוחים האלה מתחילים להתפרק ברגע שמכניסים לתמונה את ההדבקה החברתית. הסיבה לכך היא שההשפעה הישירה של בעלות על פריוס היברידית היא רק חלק קטן מההשפעה הכוללת שלה.
מחקרים הראו כי הנראוּת הסביבתית של מכונית הפריוס סייעה לפופולריות הגוברת של המכונית ההיברידית מהמותג הזה (בניגוד למכוניות היברידיות אחרות שהיו בעלות נראות סביבתית נמוכה יותר, לדוגמה הונדה סיוויק). רכישת פריוס מהווה איתות סביבתי “environmental status signaling” ובתנאי שתוספת העלות לא תהיה גבוהה מדי ביחס למכונית רגילה בעלת מנוע בעירה פנימית, דבר שמחזק את הצורך בתמריץ כספי בצורת מס פחמן.
צריכת המזון תלויה גם היא ב”הידבקות התנהגותית” (behavioral contagion), כפי שעולה מהפופולריות של דיאטות כמו דיאטת אטקינס, דיאטה ים-תיכונית, פליאו, ודיאטות אחרות.
מכיוון שייצור המזון מהווה רבע מפליטות גזי החממה ברחבי העולם, חשוב לעודד לאמץ דיאטות צמחוניות או מופחתות בשר.
התקנת פאנלים סולאריים היא אולי הדוגמה המתועדת ביותר של הידבקות התנהגותית בתחום הסביבתי. פרויקט Sunroof של גוגל מאפשר לחשב בארה”ב ובמספר מדינות נוספות כמה כסף אתה יכול לחסוך על ידי התקנת פאנלים סולאריים על גג ביתך. האתר גם מאפשר לך לראות תמונות אוויריות של השכונה שלך, עם נקודות אדומות המסמנות בתים עם לוחות סולאריים. אפילו עיון סתמי מבהיר כי בתים עם נקודות אדומות נוטים להיות מקובצים זה לזה.
מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק וייל, בדק את ההידבקות באנרגיה סולארית בקליפורניה, ובחן יותר מ- 85,000 מתקני פאנלים סולאריים ברחבי המדינה שהותקנו במשך עשר שנים בין חודש ינואר 2001 לחודש דצמבר 2011.
החוקרים מצאו כי כל התקנה חדשה העלתה את ההסתברות להתקנתו של מתקן סולארי על גג אחר. כל התקנה חדשה גירתה התקנה שנייה בתוך ארבעה חודשים בממוצע – והקצב האיץ. התקנות גדולות יותר גם העניקו השראה לאפקטים גדולים יותר.
שיעורי ההידבקות החברתית יפחתו בהדרגה ככל שמספר בתי המועמדים למתקנים חדשים יצטמצם, אך מכיוון שהרשתות החברתיות אינן כוללות רק את הגרים בקרבת מקום, השפעתן של מתקנים אלה תתרחב גם הרבה מעבר לגבולות השכונה.
השפעות של אדוות (גלים) כאלה מסייעות להתמודד עם הספקנות של מבקרים לגבי צריכה מודעת.
אולם הסיבה השנייה, החשובה יותר, מההחלטות האינדיבידואליות החשובות היא שהיא גם מעמיקה את תחושת הזהות של אזרחים כשוחרי אקלים.
העדפותינו אינן חלק קבוע מהזהויות שלנו. הן נמצאות בבנייה ושינוי מתמידים.
ההיסטוריון וויל דוראנט סיכם את השקפתו של אריסטו על התהליך: “אנחנו מה שאנחנו עושים שוב ושוב. מצוינות, אם כן, אינה מעשה אלא הרגל. ” מטרתו של אריסטו הייתה להסביר מדוע מישהו עלול להימנע מרמאות אפילו כשאיש אינו מסתכל – מה שדומה לשאלה מדוע מישהו עשוי לעסוק בצריכה מוּדעת: מדוע להקריב כאשר אין למעשה תועלת ישירה עבורך? כאשר כללים נאכפים בקפידה, רבים מתנהגים ביושר פשוט מכיוון שהם חוששים להיענש. אך לעקוב אחר הכללים הופך בסופו של דבר לחלק מהזהות שלנו, השולטת בבחירות שלנו, גם כשאין מישהו שיעניש את חוסר הכנות שלנו.
לאורך זמן, נקיטת צעדים קטנים להפחתת טביעת הרגל הפחמית שלך, מייצרת הרגל נרכש להתנהג בדרך ידידותית לאקלים.
פיתוח נקודת מבט זו מהווה צעד מכריע לקראת מעורבות פוליטית רבה יותר בנושא. צריכה מוּדעת אינה “לא רלוונטית” ואינה דרך לפרסם את מעלתנו כ”שוחרי אקלים”. צריכה מוּדעת יוצרת שינויים מדורגים בהתנהגות חברתית, כמו גם שינויים עמוקים יותר באופן בו אנו רואים את העולם. צריכה מודעת משמשת בסופו של דבר כדרך לבנות אזרחים המעדיפים חקיקה אקלימית חזקה, שמסייעים לפוליטיקאים שמוכנים לפעול למען המטרה, כדי שייבחרו.
שמירה על ההתחממות הגלובלית כנושא מרכזי שדורש מעורבות ממשלתית אכן תדרוש תנועה חברתית מאסיבית – כזו שמביסה בקלפיות את המתנגדים למעורבות כזו.
בחירות אינדיבידואליות קטנות יכולות להפעיל את המהפכה האדירה שגם מי שלא מקבל את הפעולות האישיות של צרכנות מודעת כבעלות חשיבות מעוניין בה.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
