כאשר מספר הלווייתנים היה גדול, כמו לפני שמספרם החל לרדת בעקבות צייד המוני שלהם, נראה שהם היו אחראים לקליטה של עשרות מיליוני טונות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה בכל שנה. צפו בסרטונים.
סיר דייוויד אטנבורו, בן 93, פונה בסרטו החדש למנהלי קרנות הפנסיה וגופי החסכון לטווח ארוך: “זה מטורף שהבנקים שלנו משקיעים בתעשיות מזוהמות. כשאלה בדיוק הדברים שמסכנים את העתיד שאנחנו חוסכים לו.”
“יש הרבה הבדלים בין בני האדם לשאר המינים בכדור הארץ, אבל הבדל אחד שבא לידי ביטוי הוא שרק אנחנו מסוגלים לדמיין את העתיד. לי, ואולי גם לכם, היה חשש מהעתיד הזה במשך זמן רב, אבל עכשיו נהיה ברור שלא הכל אבוד מראש. יש לנו הזדמנות לתקן, להשלים את מסע ההתפתחות שלנו, לצמצם אתההשפעה שלנו, ולשוב ולהיות מין שנמצא באיזון עם הטבע. כל מה שאנחנו צריכים זה הרצון לעשות זאת. עכשיו יש לנו הזדמנות ליצור לעצמנו את הבית המושלם ולשקם את העולם העשיר, הבריא והנהדר שירשנו. תתארו לעצמכם את זה.
פורסם בתאריך: 02/10/2020 עלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים לצד משבר האקלים מחייבים את כולנו לשנות הרגלים ולחשוב אחרת, ובעיקר למצוא מקורות אחרים לחלבון ולמזון שלא
יש הרבה דברים שאפשר לעשות בכל משרד במטרה להתקדם לאפס פסולת. בואו לשמוע על הדברים שאפשר לעשות, כולל דוגמאות וכלים פרקטיים. מרצה הגר לידור. מצורף שאלון עזר.
על שולחן הבית הלבן הונח החודש דוח ראשון מסוגו, שמציג את המחיר הכבד של משבר האקלים וקובע כי מדובר ב”סיכון משמעותי ליציבות המערכת הפיננסית של ארה”ב”. בין האחראים למצב: בנקי ההשקעות שמימנו חברות מזהמות ביותר מ–2.6 טריליון דולר בשנים האחרונות. האם גם הגופים הפיננסיים בישראל בדרך לשנות כיוון? תג המחיר של גזי החממה. כמה עולות פליטות גזי החממה?
דוח חדש של ממשל טראמפ מזהיר מפני השלכותיו הכלכליות של משבר האקלים על שווקי ההון: “עולם שסובל תכופות מזעזועים הרסניים בגלל שינויי האקלים לא יכול לשמור על התנאים היסודיים הנדרשים לתמוך במערכת הפיננסית שלנו”
האם בקרוב המערכת הפיננסית תדחוף קדימה השקעות ירוקות ותבסס עקרונות התמודדות עם סיכוני משבר האקלים? המפקח על הבנקים מסמן את הדרך בנושא השקעות ירוקות שמתחשבות בסביבה. השרה להגנת הסביבה: “לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים”
באילת נרשמו ב-5.9.2020 49 מעלות חום, יותר מכל מקום אחר על פני כדור הארץ. גל החום הבלתי אנושי הזה סוקר במהדורות החדשות כמין אתנחתא קומית ממשבר הקורונה, עם הזדמנות פז להציג ישראליות נאות בבגדי ים. אלא שמאחורי המספרים ותמונות הביקיני מסתתר עתיד שאסור להתעלם ממנו.
שיעים נגד סונים, פלסטינים נגד ישראלים, מסורת נגד קדמה – לרשימת הגורמים שהופכים את האזור שלנו לנפיץ כל כך יש להוסיף כוח אימתני שכבר יוצר שינויים מהותיים בחברה, בכלכלה ובביטחון: משבר האקלים – משבר האקלים ותהליכי המדבור והבעיות הסביבתיות הרבות שהוא טומן בחובו לאזור. המרד נגד הנשיא בשאר אל אסד. מהומות הלחם במצרים שקדמו להפלת הנשיא חוסני מובארכ. ארגון המזון והחקלאות של האו”ם, FAO, מגדיר חמש מדינות מזרח תיכוניות שבהן אוכלוסיות ניכרות שהינן על סף רעב.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל