איך פותרים את משבר האקלים? הרצאה של ג’ודי לקס

בשלב הזה בדרך כלל מסתיימות הכתבות. יש משבר אקלים, זה רע, אנחנו גרמנו לו, חייבים לפעול. ביי. אבל בפועל, זה רק מחזק את תחושת חוסר האונים, כי מה זה בעצם אומר “לפעול”? מי צריך לפעול? מה צריך לעשות? איך יוצאים מהסרט הזה והאם יש דרך למזער נזקים או שהכל אבוד?

אני לא אשאיר אתכם רק עם האיום שניצב מולנו. אומנם אחריות רבה היא בידיי המדינה, אבל יש גם צעדים משמעותיים שעל כולנו לבצע כדי לצמצם את הנזק. לא בטוח שתאהבו אותם. אבל בואו, גם הקטנה שלי לא מתה על ירקות.
6 דרכים לצמצם בעצמנו את משבר האקלים:

1. קהילה – דברו על המשבר עם המשפחה והחברים, והצטרפו ליוזמות ירוקות בעיר. ידעתם שרחוב מוצל קריר יותר ב-5 מעלות צלזיוס מרחוב ללא עצים? שמרו שלא יכרתו אותם.

2. צרכנות – השתדלו לקנות פחות. הבגדים אומנם מיוצרים בסין – אבל אנחנו אלו שרוכשים אותם ממיטב כספנו.

3. אנרגיה – הפחיתו את השימוש באנרגיה. יש לנו 1,650 שעות שמש בישראל, זה לגמרי אפשרי לייבש את הכביסה בחוץ. השתמשו בדוד שמש, ואם יש לכם בית פרטי – שימו פאנלים סולאריים על הגג.

4. תחבורה – לכו ברגל או באופניים לכל מקום שרק אפשר. אם זה רחוק, בחרו בתחבורה ציבורית או נסיעה שיתופית. ואם חייבים רכב פרטי , עברו לרכב היברידי או חשמלי. זה יכול לחסוך לכם עד 2 טון פחמן דו-חמצני בשנה!

5. פסולת – שליש מהפח הביתי שלנו מורכב ממזון שהשלכנו. אבדן מזון לבדו אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל.

6. מזון – צמצמו צריכת מזון מן החי, ובעיקר, וותרו על בשר בקר. ישראל מדורגת כרביעית בעולם בצריכת בקר לנפש. הבקר פולט מתאן, שזה גז חממה חזק פי 84 מפחמן דו-חמצני. בנוסף, לטובת גידול הבקר כורתים יערות בכמויות מבהילות – כמעט 80% מהשטח החקלאי בעולם מנוצל לטובת גידול בע”ח למאכל. אם אתם ממש חייבים בשר, פשוט החליפו את הבקר במנת עוף, וכבר הפחתתם פי 10 את הנזק מבחינת פליטות.

זה הדבר הנכון לעשות

זה לא קל להחליט לבצע את השינויים האלה ובטח לא נוח, אבל מה שמונח על המאזניים חשוב יותר. זה הדבר הנכון לעשות, והאמת שהעשייה הזו גם מדבקת. נסו להוביל שינוי ותראו כמה מהר מצטרפים אליכם אחרים, שיבינו גם הם שאין לנו כדור ארץ אחר. אנחנו אלו שכותבים את הסוף של הסרט.

ושתו מים, כי צפוי להיות חם.