פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
תאריך פרסום: 25.9.2019. עדכון אחרון: 09.10.2021
בחלק השני של הפוסט נסביר מדוע אין לתת במה למכחישי ההתחממות הגלובלית ולאלו שמטילים ספק בעובדה שההתחממות נובעת ממעשי בני אדם ומדוע אין צורך להגיע להתנצחות מדעית איתם (אף שהמדע לצידנו). לחלק ב' לחצו כאן.
להלן ריכוז תמציתי של הסברים שנבחנו ונפסלו:
הסרטון שלהלן נמצא בערוץ שינוי האקלים של נאס"א "NASA Climate Change":
זו היתה הטענה בעבר. מרבית מכחישי ההתחממות כבר אינם טוענים טענה זו. העולם מתחמם. נקודה.
הגרף הזה מציג את השינוי בטמפרטורת השטח העולמית ביחס לממוצע שנמדד בשנים 1951-1980.בתקופה המוצגת בגרף, 19 השנים החמות ביותר בתקופה נמדדו אחרי שנת 2001 כשרק שנת 1998 היתה חריגה.
סרטון של נא"סא שמציג את סטיית הטמפרטורה הגלובלית ביחס לממוצע. אזור בצבע כחול כהה מצביע על טמפרטורה ממוצעת נמוכה מהממוצע. אזור אדום כהה מצביע על טמפרטורה גבוהה מהממוצע. הסטייה מהממוצע (התחממות) הולכת וגדלה.
מקור: NOAA – הרשות הלאומית האמריקאית לאוקיינוסים ולאטמוספירה
כל עיגול מסמן מדינה. ישראל מופיעה בשורה השישית ראשונה משמאל.
ההבדלים בין שנת 1880 (מועד תחילת המדידות) לשנת 2017 בולט.
מגמת ההתחממות רק מתחזקת. לסרטון שמציג את השינויים בכל שנה לחץ על הקישור:
Temperature Anomalies by Country 1880-2017
טענת הנגד שמייצגת את הקונצנזוס המדעי – הכדור אמנם מתחמם ומתקרר אך הציווליזציה האנושית התפתחה בתנאים של יציבות אקלימית בלתי רגילה ואנו תלויים ביציבות זו לקיומנו. השימוש הנרחב בדלקים מאובנים (כמו פחם, נפט, גז ופצלי שמן) גורם לעליה בריכוז הפחמן הדו חמצני (פד"ח) וגזי חממה נוספים. עליה זו מובילה להתחממות אותה אנו חווים היום (בשל אפקט החממה), ולסכנה של ערעור היציבות האקלימית.
המין האנושי מעולם לא חי בתקופה בה היו ריכוזים כה גבוהים של פחמן דו חמצני באטמוספרה. ב-800,000 השנים האחרונות, הריכוז של פחמן דו-חמצני באטמוספירה לא עבר את הרמה המיוצגת בקו האופקי שבגרף השני (280-300 חלקים למיליון). עד עכשיו. עכשיו, בעקבות הפליטה המוגברת של פחמן דו-חמצני על ידי האדם, אנחנו נמצאים כבר ברמת ריכוז פד"ח העומדת על כ-410 חלקים למיליון. ראו פירוט וגרפים:
השינויים בטמפרטורה התאימו תמיד לגידול ולקיטון ברמות הפחמן הדו-חמצני. הקפיצה ברמות ה-CO2 הובילה להתחממות כדור הארץ, שצפוי להמשיך להתחמם ככל שרמות ה-CO2 ימשיכו לעלות.
המין האנושי מעולם לא חי בתקופה בה היו ריכוזים כה גבוהים של פחמן דו חמצני באטמוספרה. ב-800,000 השנים האחרונות, הריכוז של פחמן דו-חמצני באטמוספירה לא עבר את הרמה המיוצגת בקו האופקי שבגרף השני (280-300 חלקים למיליון). עד עכשיו. עכשיו, בעקבות הפליטה המוגברת של פחמן דו-חמצני על ידי האדם, אנחנו נמצאים כבר ברמת ריכוז פד"ח העומדת על כ-410 חלקים למיליון. ראו פירוט וגרפים:
כדור הארץ סובב סביב צירו. זווית הנטייה והמסלול משתנים על פני שנים רבות כשהם מכניסים את כדור הארץ אל תקופות קרח ומוציאים אותו מהן (ראו גרף). השפעת שינוי מסלול כדור הארץ ב-135 השנים האחרונות על הטמפרטורה הינה זניחה.
טמפרטורת השמש משתנה על פני עשרות ומאות שנים, כפי שניתן לראות בגרף. לשינויים האלה היו השפעות מזעריות על הטמפרטורה בכדור הארץ.
הנתונים מצביעים על כך שהתשובה שלילית? התעשייה מעשה ידי אדם פולטת גזי CO2 בכמות הגדולה פי 100 מהכמות הנפלטת מפעילות וולקנית. במהלך התפרצויות געשיות נפלטת גופרית, שלה דווקא אפקט שמקרר את כדור הארץ.
חיבור שלוש ההשפעות (השפעת השינוי במסלול כדור הארץ + השפעת השינוי בטמפרטורת השמש + השפעת פעילות הרי הגעש) על הטמפרטורה מצביע על כך שגם שלושתן יחד אינן מסבירות את השינוי בטמפרטורת כדור הארץ.
למרות שנעשה שימוש בשטחי קרקע שגרמו לכך שכמות האנרגיה שתיקלט בהם גדולה מהכמות שהיתה נקלטת אם הם היו נותרים כשהיו, שטחי היער הגדולים קולטים פחמן דו-חמצני ותורמים להתקררות כדור הארץ. עובדה זו גם מסבירה את החשיבות שבשמירה על יערות הגשם.
אוזון טבעי המצוי גבוה באטמוספירה חוסם את קרינת השמש ולכן יש לו השפעה מקררת במידה מועטה. קרוב יותר לקרקע, אוזון נפלט כתוצאה מזיהום וקולט חום, כך שיש לו תרומה לגידול בטמפרטורה. ההשפעה הכוללת של האוזון על עליית הטמפרטורה אינה משמעותית.
לכמה מזהמים יש השפעה מקררת על האטמוספירה, לדוגמה אירוסולים המכילים גופרית שנפלטים בעת שריפת פחם. לכמה מהאירוסולים האלה יש השפעה ממתנת על ההתחממות.
ריכוז גז החממה פחמן דו-חמצני (CO2) גדל ב-40% ביחס לריכוז שלו בשנת 1,750. הקו הבהיר (העליון) מראה את פליטות גזי החממה.
אין כלל מה להשוות את ההתאמה בין הגרפים:
ראו את השפעת הגורמים שמקורם בטבע לעומת הגורמים שמקורם בבני האדם:
ההשפעה המצטברת שלהם מתאימה לשינוי בטמפרטורה, במיוחד מאז 1950.
הצבת סך ההשפעה של הגורמים האפשריים להתחממות הגלובלית (גורמים טבעיים וגורמים שמקורם בפעילות אנושית) מראה בצורה ברורה שהגורם הדומיננטי לעליית הטמפרטורה הם גזי החממה.
השאלה היחידה שנותרה היא: מה בכוונתנו לעשות בקשר לכך?
Source: NASA Climate Change (on Youtube)
Published 15/9/2016
Skeptics of manmade climate change offer various natural causes to explain why the Earth has warmed 1.4 degrees Fahrenheit since 1880. But can these account for the planet’s rising temperature? Watch to see how much different factors, both natural and industrial, contribute to global warming, based on findings from NASA’s Goddard Institute for Space Studies.
צילומי המסך שלהלן הן מתוך הרצאת TED שנתן בשנת 2014 גאוין שמידט, שמונה בשנת 2021 להיות יועץ האקלים הבכיר של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, כחלק מהמינויים שערך ממשל ביידן במסגרת המאבק במשבר האקלים.
התמונות מראות תחזיות לשנת 2050 ולשנת 2099, על פי מודלים אקלימיים שעושים עבודה טובה, ואשר הולכים ומשתפרים עם הזמן:
עודכן בתאריך 9.10.2021
הענקת פרס נובל לפיזיקה לשנת 2021 שומטת את הקרקע מתחת לטענות מכחישי השפעת האדם על האקלים (דוגמת המרצה פרופ' יונתן דובי). יו"ר ועדת הנובל לפיזיקה על הזוכים בפרס נובל לפיזיקה: "הגילויים שאנחנו מכירים בהם השנה מדגימים כי הידע שלנו לגבי האקלים עומד על בסיס מדעי מוצק.
שלושה זוכים בפרס הנובל לפיזיקה בשנת 2021. שני הזוכים הראשונים הם שיוקורו מנאבה האמריקאי וקלאוס הסלמן הגרמני, עבור מידול הפיזיקלי של אקלים כדור הארץ וניבוי שינויי האקלים.
סיוקורו מנאבה זכה בפרס עבור מחקרים שהדגימו כיצד רמות גבוהות יותר של פחמן דו חמצני באטמוספירה מובילות לעלייה בטמפרטורות על פני כדור הארץ. זה למעשה האיש שבגללו כולנו מודדים (או מרגישים אשמים אם איננו מודדים) את "טביעת הפחמן" שלנו. בשנות ה-1960, הוא פיתח מודלים פורצי דרך של האקלים של כדור הארץ, שהיוו את הבסיס למודלים נוכחיים של אקלים.
עשור מאוחר יותר בערך, קלאוס הסלמן יצר מודל שמקשר בין מזג האוויר היומיומי לבין האקלים, והראה כי מודלים של האקלים יכולים להיות יציבים, גם כשתחזיות מזג אוויר הן קצרות טווח ולא אמינות. הוא מצא דרכים לזהות סיגנלים מסויימים, טביעות אצבע שמשאירים מעשי האדם, וגם תופעות טבע, על השינויים באקלים. השיטות שלו שימשו להוכיח כי העלייה בטמפרטורה באטמוספירה, היא אכן כתוצאה מפליטת פחמן דו חמצני.
לדברי ת'ורס הנס הנסון, יו"ר ועדת הנובל לפיזיקה: "הגילויים שאנחנו מכירים בהם השנה מדגימים כי הידע שלנו לגבי האקלים עומד על בסיס מדעי מוצק. כל הזוכים השנה תרמו לתובנות העמוקות שלנו לגבי מערכות פיזיות מורכבות".
לידיעות בנושא הענקת פרס נובל:
גלובס 5.10.2021: שיוקורו מנאבה יליד יפן וקלאוס הסלמן הגרמני ממכון מקס פלנק זכו בפרס עבור עבודתם במטאורולוגיה, שזיהתה את ההשפעה של פחמו דו חמצני על התחממות גלובלית.
ידיעות (ynet) 5.10.2021: פרס נובל לפיזיקה – על חקר שינויי האקלים ומערכות מורכבות.
BBC 6.10.2021: Nobel in physics: Climate science breakthroughs earn prize.
שתף/י
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא"ל
