פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
תאריך פרסום: 25.9.2019. עדכון אחרון: 23.10.2021
בחלק השני של הפוסט נסביר מדוע אין לתת במה למכחישי ההתחממות הגלובלית ולאלו שמטילים ספק בעובדה שההתחממות נובעת ממעשי בני אדם ומדוע אין צורך להגיע להתנצחות מדעית איתם (אף שהמדע לצידנו). לחלק ב’ לחצו כאן.
להלן ריכוז תמציתי של הסברים שנבחנו ונפסלו:
הסרטון שלהלן נמצא בערוץ שינוי האקלים של נאס”א “NASA Climate Change“:
זו היתה הטענה בעבר. מרבית מכחישי ההתחממות כבר אינם טוענים טענה זו. העולם מתחמם. נקודה.
הגרף הזה מציג את השינוי בטמפרטורת השטח העולמית ביחס לממוצע שנמדד בשנים 1951-1980.בתקופה המוצגת בגרף, 19 השנים החמות ביותר בתקופה נמדדו אחרי שנת 2001 כשרק שנת 1998 היתה חריגה.
סרטון של נא”סא שמציג את סטיית הטמפרטורה הגלובלית ביחס לממוצע. אזור בצבע כחול כהה מצביע על טמפרטורה ממוצעת נמוכה מהממוצע. אזור אדום כהה מצביע על טמפרטורה גבוהה מהממוצע. הסטייה מהממוצע (התחממות) הולכת וגדלה.
מקור: NOAA – הרשות הלאומית האמריקאית לאוקיינוסים ולאטמוספירה
כל עיגול מסמן מדינה. ישראל מופיעה בשורה השישית ראשונה משמאל.
ההבדלים בין שנת 1880 (מועד תחילת המדידות) לשנת 2017 בולט.
מגמת ההתחממות רק מתחזקת. לסרטון שמציג את השינויים בכל שנה לחץ על הקישור:
Temperature Anomalies by Country 1880-2017
טענת הנגד שמייצגת את הקונצנזוס המדעי – הכדור אמנם מתחמם ומתקרר אך הציווליזציה האנושית התפתחה בתנאים של יציבות אקלימית בלתי רגילה ואנו תלויים ביציבות זו לקיומנו. השימוש הנרחב בדלקים מאובנים (כמו פחם, נפט, גז ופצלי שמן) גורם לעליה בריכוז הפחמן הדו חמצני (פד”ח) וגזי חממה נוספים. עליה זו מובילה להתחממות אותה אנו חווים היום (בשל אפקט החממה), ולסכנה של ערעור היציבות האקלימית.
המין האנושי מעולם לא חי בתקופה בה היו ריכוזים כה גבוהים של פחמן דו חמצני באטמוספרה. ב-800,000 השנים האחרונות, הריכוז של פחמן דו-חמצני באטמוספירה לא עבר את הרמה המיוצגת בקו האופקי שבגרף השני (280-300 חלקים למיליון). עד עכשיו. עכשיו, בעקבות הפליטה המוגברת של פחמן דו-חמצני על ידי האדם, אנחנו נמצאים כבר ברמת ריכוז פד”ח העומדת על כ-410 חלקים למיליון. ראו פירוט וגרפים:
השינויים בטמפרטורה התאימו תמיד לגידול ולקיטון ברמות הפחמן הדו-חמצני. הקפיצה ברמות ה-CO2 הובילה להתחממות כדור הארץ, שצפוי להמשיך להתחמם ככל שרמות ה-CO2 ימשיכו לעלות.
המין האנושי מעולם לא חי בתקופה בה היו ריכוזים כה גבוהים של פחמן דו חמצני באטמוספרה. ב-800,000 השנים האחרונות, הריכוז של פחמן דו-חמצני באטמוספירה לא עבר את הרמה המיוצגת בקו האופקי שבגרף השני (280-300 חלקים למיליון). עד עכשיו. עכשיו, בעקבות הפליטה המוגברת של פחמן דו-חמצני על ידי האדם, אנחנו נמצאים כבר ברמת ריכוז פד”ח העומדת על כ-410 חלקים למיליון. ראו פירוט וגרפים:
כדור הארץ סובב סביב צירו. זווית הנטייה והמסלול משתנים על פני שנים רבות כשהם מכניסים את כדור הארץ אל תקופות קרח ומוציאים אותו מהן (ראו גרף). השפעת שינוי מסלול כדור הארץ ב-135 השנים האחרונות על הטמפרטורה הינה זניחה.
טמפרטורת השמש משתנה על פני עשרות ומאות שנים, כפי שניתן לראות בגרף. לשינויים האלה היו השפעות מזעריות על הטמפרטורה בכדור הארץ.
הנתונים מצביעים על כך שהתשובה שלילית? התעשייה מעשה ידי אדם פולטת גזי CO2 בכמות הגדולה פי 100 מהכמות הנפלטת מפעילות וולקנית. במהלך התפרצויות געשיות נפלטת גופרית, שלה דווקא אפקט שמקרר את כדור הארץ.
חיבור שלוש ההשפעות (השפעת השינוי במסלול כדור הארץ + השפעת השינוי בטמפרטורת השמש + השפעת פעילות הרי הגעש) על הטמפרטורה מצביע על כך שגם שלושתן יחד אינן מסבירות את השינוי בטמפרטורת כדור הארץ.
למרות שנעשה שימוש בשטחי קרקע שגרמו לכך שכמות האנרגיה שתיקלט בהם גדולה מהכמות שהיתה נקלטת אם הם היו נותרים כשהיו, שטחי היער הגדולים קולטים פחמן דו-חמצני ותורמים להתקררות כדור הארץ. עובדה זו גם מסבירה את החשיבות שבשמירה על יערות הגשם.
אוזון טבעי המצוי גבוה באטמוספירה חוסם את קרינת השמש ולכן יש לו השפעה מקררת במידה מועטה. קרוב יותר לקרקע, אוזון נפלט כתוצאה מזיהום וקולט חום, כך שיש לו תרומה לגידול בטמפרטורה. ההשפעה הכוללת של האוזון על עליית הטמפרטורה אינה משמעותית.
לכמה מזהמים יש השפעה מקררת על האטמוספירה, לדוגמה אירוסולים המכילים גופרית שנפלטים בעת שריפת פחם. לכמה מהאירוסולים האלה יש השפעה ממתנת על ההתחממות.
ריכוז גז החממה פחמן דו-חמצני (CO2) גדל ב-40% ביחס לריכוז שלו בשנת 1,750. הקו הבהיר (העליון) מראה את פליטות גזי החממה.
אין כלל מה להשוות את ההתאמה בין הגרפים:
ראו את השפעת הגורמים שמקורם בטבע לעומת הגורמים שמקורם בבני האדם:
ההשפעה המצטברת שלהם מתאימה לשינוי בטמפרטורה, במיוחד מאז 1950.
הצבת סך ההשפעה של הגורמים האפשריים להתחממות הגלובלית (גורמים טבעיים וגורמים שמקורם בפעילות אנושית) מראה בצורה ברורה שהגורם הדומיננטי לעליית הטמפרטורה הם גזי החממה.
השאלה היחידה שנותרה היא: מה בכוונתנו לעשות בקשר לכך?
Source: NASA Climate Change (on Youtube)
Published 15/9/2016
Skeptics of manmade climate change offer various natural causes to explain why the Earth has warmed 1.4 degrees Fahrenheit since 1880. But can these account for the planet’s rising temperature? Watch to see how much different factors, both natural and industrial, contribute to global warming, based on findings from NASA’s Goddard Institute for Space Studies.
צילומי המסך שלהלן הן מתוך הרצאת TED שנתן בשנת 2014 גאוין שמידט, שמונה בשנת 2021 להיות יועץ האקלים הבכיר של סוכנות החלל האמריקאית נאס”א, כחלק מהמינויים שערך ממשל ביידן במסגרת המאבק במשבר האקלים.
התמונות מראות תחזיות לשנת 2050 ולשנת 2099, על פי מודלים אקלימיים שעושים עבודה טובה, ואשר הולכים ומשתפרים עם הזמן:
עודכן בתאריך 9.10.2021
הענקת פרס נובל לפיזיקה לשנת 2021 שומטת את הקרקע מתחת לטענות מכחישי השפעת האדם על האקלים (דוגמת המרצה פרופ’ יונתן דובי). יו”ר ועדת הנובל לפיזיקה על הזוכים בפרס נובל לפיזיקה: “הגילויים שאנחנו מכירים בהם השנה מדגימים כי הידע שלנו לגבי האקלים עומד על בסיס מדעי מוצק.
שלושה זוכים בפרס הנובל לפיזיקה בשנת 2021. שני הזוכים הראשונים הם שיוקורו מנאבה האמריקאי וקלאוס הסלמן הגרמני, עבור מידול הפיזיקלי של אקלים כדור הארץ וניבוי שינויי האקלים.
סיוקורו מנאבה זכה בפרס עבור מחקרים שהדגימו כיצד רמות גבוהות יותר של פחמן דו חמצני באטמוספירה מובילות לעלייה בטמפרטורות על פני כדור הארץ. זה למעשה האיש שבגללו כולנו מודדים (או מרגישים אשמים אם איננו מודדים) את “טביעת הפחמן” שלנו. בשנות ה-1960, הוא פיתח מודלים פורצי דרך של האקלים של כדור הארץ, שהיוו את הבסיס למודלים נוכחיים של אקלים.
עשור מאוחר יותר בערך, קלאוס הסלמן יצר מודל שמקשר בין מזג האוויר היומיומי לבין האקלים, והראה כי מודלים של האקלים יכולים להיות יציבים, גם כשתחזיות מזג אוויר הן קצרות טווח ולא אמינות. הוא מצא דרכים לזהות סיגנלים מסויימים, טביעות אצבע שמשאירים מעשי האדם, וגם תופעות טבע, על השינויים באקלים. השיטות שלו שימשו להוכיח כי העלייה בטמפרטורה באטמוספירה, היא אכן כתוצאה מפליטת פחמן דו חמצני.
לדברי ת’ורס הנס הנסון, יו”ר ועדת הנובל לפיזיקה: “הגילויים שאנחנו מכירים בהם השנה מדגימים כי הידע שלנו לגבי האקלים עומד על בסיס מדעי מוצק. כל הזוכים השנה תרמו לתובנות העמוקות שלנו לגבי מערכות פיזיות מורכבות”.
לידיעות בנושא הענקת פרס נובל:
גלובס 5.10.2021: שיוקורו מנאבה יליד יפן וקלאוס הסלמן הגרמני ממכון מקס פלנק זכו בפרס עבור עבודתם במטאורולוגיה, שזיהתה את ההשפעה של פחמו דו חמצני על התחממות גלובלית.
ידיעות (ynet) 5.10.2021: פרס נובל לפיזיקה – על חקר שינויי האקלים ומערכות מורכבות.
BBC 6.10.2021: Nobel in physics: Climate science breakthroughs earn prize.
עודכן בתאריך 22.10.2021
פאנל בו התארחו מיטב מדעני האקלים בארץ, ונסקר נושא שינוי האקלים מנקודת מבט מדעית, לאחר פרסום הדו”ח השישי של ה-IPCC, דו”ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים.
מהו המנגנון הבסיסי לאפקט החממה? מה הקשר לאירועי אקלים קיצוניים? מה ההשפעה עלינו כאן בארץ? ושאלת השאלות: מה רמת הוודאות שהשינוי הזה הוא אכן מעשה ידי אדם?
משתתפי הפאנל:
פרופ’ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, אוניברסיטת רייכמן בהרצליה – חוקר מדעי האטמוספירה והחלל, ובפרט סופות ברקים ומזג-אוויר קיצוני, שינויי אקלים והשפעת האדם על מערכות מזג-אוויר, תצפיות על האטמוספרה מהחלל וחקר תופעות חשמליות בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת נוספים.
פרופ’ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית – מטאורולוג, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת אקלים, חבר בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וממחברי דו”ח ה-IPCC האחרון.
פרופ’ נילי הרניק מאוניברסיטת תל-אביב – מדענית אטמוספירה ואקלים, מחקריה תאורטיים ועוסקים בתבניות זרימה באטמוספירה ומכניקת רצף גאופיזית.
פרופ’ דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים – חוקרת מטאורולוגיה ומידול אטמוספרי, עם דגש על שיפור שיטות נומריות לחיזוי מזג האויר והאקלים.
מנחה: נעה זילברמן – דוקטורנטית לפיזיקה בטכניון, חברה בצוות הניהול המדעי של עמותת “מדע גדול, בקטנה”.
עודכן בתאריך 23.10.2021
בעוד שהבקרות על ההשערות המדעיות שהועלו לגבי מערכת האקלים של כדור הארץ עברו בדיקות קפדניות, שאלות לגבי הקונצנזוס המדעי של תפקידן של הפעילויות האנושיות בהשפעה על שינויי האקלים ממשיכות להתעורר במסגרות ציבוריות.
כותבי המחקר, שפורסם ב-19.10.2021, מעדכנים מאמצים קודמים שנעשו במטרה לכמת את הקונצנזוס המדעי על שינויי אקלים על ידי חיפוש בספרות העדכנית האחרונה אחר מאמרים של הספקנים בגורמי התחממות כדור הארץ הנגרמת ממקורות אנתרופוגנים (מעשה ידי אדם) כגון פליטות מזהמים מתעשייה, מתחבורה ומשרפת ביומסה.
מתוך מערך נתונים של 88,125 מאמרים הקשורים לאקלים שפורסמו מאז 2012, שנה בה שאלה זו טופלה לאחרונה באופן מקיף, נבחנה תת-קבוצה אקראית של 3,000 פרסומים כאלה. החוקרים השתמשו בגישה שמטרתה לעזור לזהות מאמרים סקפטיים לגבי מקור ות שינוי האקלים שעברו ביקורת עמיתים בכל מערך הנתונים.
החוקרים מזהים ארבעה מאמרים סקפטיים מתוך קבוצת המשנה של 3,000, כפי שמעידים תקצירים שדורגו כספקנים באופן מרומז או מפורש לגבי ההתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי אדם. במדגם שלנו באמצעות מילות מפתח סקפטיות שזוהו מראש מצאנו 28 מאמרים שהיו סקפטיים באופן מרומז או מפורש.
החוקרים מסכמים בביטחון סטטיסטי גבוה כי הקונצנזוס המדעי על שינויי אקלים עכשוויים הנגרמים על ידי בני אדם-המתבטא כחלק מסך הפרסומים-עולה על 99% בספרות המדעית הנסקרת.
מחקר זה היה למעשה המשך למחקר דומה מ-2013. במחקר הקודם נותחו מאמרים מדעיים מ-1991 עד 2012, וחוקריו מצאו שב-97% מהם התגלה קשר בין האדם להתחממות הגלובלית. “אנחנו מעשית בטוחים שהקונצנזוס הוא אף גבוה מ-99%”, אמר מחבר המחקר מארק ליינס, שאמר כי הדיון בנוגע לכך שההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם הוא “תיק סגור”. “אם התוצאה של 97% במחקר מ-2017 עוד השאירה קצת מקום לספק בנוגע לשאלה אם יש קונצנזוס מדעי, הממצאים הנוכחיים לא משאירים מקום לחוסר ודאות. זו למעשה צריכה להיות המילה האחרונה”, אמר ליינס.
“חשוב להודות בתפקיד המרכזי של פליטות גזי החממה, כך שנוכל לפעול במהירות למציאת פתרונות חדשים”, אמר בנג’מין הולטון, אחד מכותבי המחקר. “אנחנו כבר עדים להשפעות ההרסניות של אסונות הקשורים לשינויי האקלים על התעשייה, העסקים והאנשים”.
למרות הקונצנזוס המדעי, סקרי דעת קהל – לצד אמירות של פוליטיקאים ונציגי ציבור – מראים כי עדיין רבים סבורים בטעות כי “יש מחלוקת משמעותית בין המדענים בנוגע לסיבה האמיתית לשינוי האקלים”. סקר של מרכז המחקר פיו ב-2016 מצא שרק 27% מהאמריקנים מאמינים כי “כמעט כל” המדענים סבורים שההתחממות הגלובלית נובעת מהפעילות האנושית.
While controls over the Earth’s climate system have undergone rigorous hypothesis-testing since the 1800s, questions over the scientific consensus of the role of human activities in modern climate change continue to arise in public settings.
We update previous efforts to quantify the scientific consensus on climate change by searching the recent literature for papers sceptical of anthropogenic-caused global warming.
From a dataset of 88,125 climate-related papers published since 2012, when this question was last addressed comprehensively, we examine a randomized subset of 3,000 such publications. We also use a second sample-weighted approach that was specifically biased with keywords to help identify any sceptical peer-reviewed papers in the whole dataset. We identify four sceptical papers out of the sub-set of 3,000, as evidenced by abstracts that were rated as implicitly or explicitly sceptical of human-caused global warming. In our sample utilizing pre-identified sceptical keywords we found 28 papers that were implicitly or explicitly sceptical.
We conclude with high statistical confidence that the scientific consensus on human-caused contemporary climate change—expressed as a proportion of the total publications—exceeds 99% in the peer reviewed scientific literature.
שתף/י
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
