תאריך פרסום: 29.7.2019
כל הפעילויות של בני האדם על פני כדור הארץ, ובכלל זה ייצור אנרגיה, תחבורה, חקלאות וייצור מזון, ייצור מוצרי צריכה ועוד, משתמשות במשאבי הטבע המתכלים והמתחדשים של כדור הארץ. כל הפעילויות האלו משאירות “טביעות רגל” סביבתיות.
טביעת הרגל האקולוגית של אוכלוסיה כלשהי (מאדם יחיד ועד מדינה שלמה) היא יחידת השטח הפעיל מבחינה ביולוגית שכולו מנוצל על מנת לספק את המשאבים לאותה אוכלוסיה ולקלוט את כל חומרי הפסולת שלה בטכנולוגיות בהן האוכלוסיה משתמשת.
טביעת הרגל האקולוגית של ישוב כלשהו היא סך כל השטחים המספקים את כלל השירותים לאותו הישוב בכל המקומות על פני כדור הארץ.
בחישוב טביעת הרגל האקולוגית מופיעות הקטגוריות הבאות:
א. סך כל הקרקעות הפוריות המשמשות ישירות למשאבי אדם: אדמה חקלאית, מרעה ויער לכריתה למוצרי נייר ועץ.
ב. שטח הים המשמש לדיג אינטנסיבי (בעיקר אזורי החופים).
ג. אדמת “אנרגיה” – שטח היער הדרוש על מנת לקלוט את הפחמן הדו-חמצני הנפלט כתוצאה מצריכת האנרגיה.
ד. אדמה בנויה – אדמה המכוסה בבניינים או בכבישים ועל כן אינה מספקת עוד שירותים אקולוגיים.
ה. אדמה לשימור המגוון הביולוגי כגון שמורות טבע.
אם מחלקים את טביעת הרגל האקולוגית של מדינה במספר התושבים מקבלים את טביעת הרגל הממוצעת לנפש ואפשר להשוותו לשטח הזמין לנפש באותה מדינה.
“טביעת הרגל האקולוגית” מאפשרת לכמת את המחיר שמשלמת החברה הצרכנית על אורח חייה. מתודה זו, בה אנחנו בוחנים כמה שטח (שמספק שרותי מערכת אקולוגית) אורח החיים האינדיבידואלי שלנו צורך, נחשפים ההקשרים הסמויים בין צרכנות להיבטים סביבתיים וחברתיים.
כשיום החריגה ממשאבי הטבע שעומדים לרשות אוכלוסיית העולם חל בסוף חודש יולי, כמו שהוא חל השנה (2019) זה אומר שהיום, פחות משמונה חודשים מתחילת שנת 2019, האנושות כבר כילתה את משאבי הטבע שכדור הארץ מסוגל לייצר לשנת 2019. זה אומר שהחל מהיום ובמשך כחמישה חודשים (אוגוסט עד דצמבר 2019), בני האדם חיים על משיכת יתר (אוברדראפט) בחשבון משאבי הטבע שכדור הארץ מספק.
בניגוד לחשבון הבנק, בו, אם תיכנס לחריגה (אוברדראפט) תקבל שיחה מפקיד הבנק או יטילו עליך מגבלת משיכה מהחשבון, הרי בחשבון משאבי הטבע אין “פקיד בנק”, אבל כדור הארץ שולח לצרכנים (כולנו) איתותי אזהרה בצורות שונות (שינויי אקלים שמתבטאים בבצורות, הוריקנים ושטפונות ברחבי העולם, אוקיינוסים שהדגה נעלמת מהם, היעלמות מיני חיות וצמחים רבים שמשמשים את המערכת האקולוגית ובכלל זה אותנו, בני האדם.
באיור ניתן לראות שתושבי כדור הארץ צורכים משאבי טבע בהיקף שהוא למעלה מהיקף המשאבים שכדור הארץ יכול לספק. היקף הצריכה העולמי מצריך את השרותים האקולוגיים של 1.75 “כדורי ארץ אבל במדינות שונות פשוט “משתוללים” וצורכים “שרותי כדור הארץ” בהיקפים גדולים בהרבה. כך, אם כל אוכלוסיית כדור הארץ היתה מקיימת אורח חיים דומה לזה שמקיימים תושבי ארה”ב, היינו זקוקים לשרותים אקולוגיים שרק 5 “כורי ארץ” יכולים לספק.
יש מדינות שהיקף הצריכה שלהם משתמש בהיקף שרותים אקולוגיים הגדול בהרבה מהיקף משאבי הטבע ששטח מדינותיהם מספק.
טביעת הרגל האקולוגית של ישוב כלשהו נמדדת במונחי שטח והיא סך כל השטחים המספקים את כלל השירותים לאותו הישוב בכל המקומות על פני כדור הארץ. כך לדוגמה סך השטחים שמספקים לארה”ב את כלל שרותי הטבע הנדרשים בעבור צריכת תושביה גדול פי 2.2 משטח ארה”ב.
ישראל (על פי האיור העגול) סיימה לנצל את המשאבים האקולוגיים ששטחה ייצר עבור תושביה ב-3.5.2019 (ארבעה חודשים אחרי תחילת השנה) משמע תושביה צורכים משאבי טבע שסך השטח הנדרש עבורם גדול פי שלוש משטח מדינת ישראל.
היום בו חל יום החריגה ממשאבי הטבע הזמינים לכל תושבי העולם זז לאורך 50 השנים האחרונות כתוצאה מהעלייה המטורפת בצריכה המערבית והגידול המהותי שחל בצריכת המדינות המתעוררות, ובפרט סין והודו.
בכדי למנוע את קריסת המערכות על פני כדור הארץ עלינו ללמוד לחיות בתוך גבולות המשאבים הזמינים לנו.
המשמעות של חריגה מחשבון משאבי הטבע שהוקצו לשנה זו על ידי כדור הארץ הינה, בין היתר, שאנחנו חיים כאילו אין מחר, ואנחנו חיים תוך ניצול משאבי טבע ששייכים לדורות הבאים, משמע פוגעים בילדים ובנכדים שלנו. את זה אנחנו עושים כי אנחנו מעדיפים להמשיך לחיות בנוחות אליה הורגלנו. ההבדל הוא שפעם לא ידענו שאנחנו מכלים את משאבי הסביבה על חשבון הילדים שלנו, ועכשיו אנחנו יודעים.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
