האדישות היחסית למשבר האקלים, גם בקרב האליטות בפוליטיקה וגם בתקשורת, קשורה לאמונה שאת רוב הבעיות שניצבות בפנינו אנחנו יכולים לפתור באמצעות טכנולוגיה – מחשבה שגויה משלוש סיבות עיקריות ■ המאבק למשבר האקלים טמון בפוליטיקה ולא בטכנולוגיה.
משבר האקלים ברשימת אנשי השנה של העיתון גלובס – השנה שבה העולם הבין: אם נמשיך לחכות – זה עלול להיות מאוחר מדי.
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מאמין שמשבר האקלים כולל סיכונים רבים לבנקים, ומתכוון לכונן במהלך 2022 אסדרה בת מספר שלבים כדי להגן על המערכת. לדבריו, ככל שתאגיד בנקאי ייפגע יותר בתרחיש הקיצון, הוא יצטרך להקצות יותר הון. “אני מאמין שזאת המשמרת שלי, ושהיא תשפיע על הדורות הבאים, ולכן אני צריך ליצור את התשתיות הראויות”.
על ממשלת ישראל לפעול למניעת יצוא גז, ולהשאיר את הגז לשימושה של ישראל כיוון שליצוא המהיר המתוכנן יש שתי השלכות שליליות:
1. פליטות מתאן בכמויות שלא תאפשרנה לישראל לעמוד בהבטחות שלה להפחתה בפליטות גזי החממה. גז המתאן הינו גז חממה גרוע פי 80 מפחמן דו חמצני.
2. פגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל, כי היצוא המוגבר של הגז לא יספיק לשימושים של אזרחי ישראל, למרות מה שהחברות בעלות המאגרים היו רוצות שנאמין בו. האינטרס שלהן, לייצא אותו כמה שיותר מהר, ישרת את בעלי המניות שלהם ולא אותנו.
מכתב מההתאחדות הסטודנטיאלית למען אקלים לראש הממשלה נפתלי בנט ולחברי הכנסת, נובמבר 2021. דרישות הסטודנטים בקשר למשבר האקלים.
סרטון – משבר האקלים – אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן. הסרטון “מתכתב” עם אחת מסצינות הסיום של סרטו של אל גור ‘אמת מטרידה’. באותה סצינה אומר אל גור למבוגרים, שהם צריכים לפעול עכשיו כדי שבעוד עשרים שנה הילדים שלהם לא ישאלו אותם: “הרי ידעתם, למה לא עשיתם שום דבר כדי למנוע את זה?”
ב-50 השנים האחרונות הגענו למצב שבו אנחנו משתמשים ביותר ממה שכדור הארץ מייצר. לפי החשבון של Global Footprint Network הפער הוא כבר 70%, כלומר צריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את מה שהאנושות רוצה. אבל רגע. איך אפשר להשתמש ביותר ממה שמייצרים? ואיך בכלל מודדים את זה?
“Breaking Boundaries” – הסרט “לפרוץ כל גבול” מציג את הגילוי שהאנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?
מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי” | מיכל דויטש – “כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו “מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?” האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל