כריתת יערות מעודדת התפרצות מגפות ומשבר האקלים מחריף את הסיכון להפצת מחלות, אבל את נשיא ברזיל זה לא מעניין. המצב באמזונס מחמיר, והממשלה הברזילאית דווקא מפחיתה רגולציה ולא מטפלת כראוי בשריפות. אם המצב יימשך, בתוך כ-20 שנה היער פשוט יגווע וייעלם.
עידן השפל הכלכלי של הקורונה מזניק מחדש את מגמת ההשקעות הסביבתיות. אנשים רוצים להעביר את השקעותיהם למסלול סביבתי. הסיכויים של חברות עם פורטפוליו השקעות פחות סביבתי וחברתי לצלוח משברים סביבתיים ואחרים, יהיה כנראה קטן יותר.
ניתן להגיע תוך עשור להיקף גבוה של שימוש באנרגיות מתחדשות בישראל – אבל משרד האנרגיה ורשות החשמל מעדיפים את הגז הטבעי. תושבי מדינת ישראל צריכים להבין שלא מדובר רק בחישובים של פליטות גזי חממה ושל מזהמי אוויר, אלא שאחרי שיוקמו תשתיות ההפקה של גז טבעי (אסדת כריש-תנין ועוד), תשתיות ההולכה של גז טבעי (צנרת לאשקלון, לאיילת וכד’) ותשתיות הייצור (עשרות תחנות כוח מונעות גז טבעי לצד ישובים ובתוך שכונות), אי אפשר יהיה לקחת צעד אחורנית.
OECD ממליץ לממשלות להשקיע בחיזוק רווחתם הנפשית והגופנית של אזרחיהן.
ארגון ה-OECD פרסם תחזיות עגומות לצמיחה כלכלית בשנים הקרובות, וממליץ לממשלות להשקיע בחיזוק רווחתם הנפשית והגופנית של אזרחיהן. ההמלצה חשובה במיוחד כעת, במסגרת תכנון היציאה ממשבר הקורונה. רופאים טוענים: הדרך להתאוששות נוגעת בטיפול בזיהום אוויר ושינויי אקלים.
האם ידעתם שהפסולת המושלכת בים נאכלת על ידי הדגים ומגיעה אליכם לצלחת? 10 דברים שחייבים לעשות כדי להציל את הים
איך אפשר להפוך את סביבת העבודה שלך לידידותית יותר לבריאות, לסביבה ולמצב הרוח שלך? עבודה מהבית. מכבים חשמל. להדפיס פחות. בחדרים ממוזגים – לסגור חלונות. בחדרים לא ממוזגים – לפתוח חלון כדי לאפשר זרימת אוויר. פחות פלסטיק. לגדל צמחים. לחסוך במים.
המדיניות הסביבתית של ישראל בעידן משבר הקורונה צריכה לשלב בין עידוד צמיחה כלכלית לנקיטה בכמה פעולות סביבתיות נחרצות. יש צורך באג’נדה סביבתית, שתתמוך בצמיחה כבר בטווח הקצר, או לכל הפחות מדיניות שאינה כרוכה בעלויות תקציביות גבוהות; ולצד זאת נקיטה בצעדים סביבתיים, שיתקבלו בברכה על ידי מרבית האזרחים.
אנחנו צריכים “לרצף” את הים בשמורות טבע ימיות, שיהוו מוקדים של תקווה ושל שיקום, שבהם יאסרו דיג והנחת תשתיות, ובהם תינתן הזדמנות לטבע לעמוד בפני פגעי שינוי האקלים
מס על פלסטיק ומלחמה בגזי החממה: התכנית האירופית לשיקום סביבתי מהקורונה
האיחוד האירופי השיק אסטרטגיה להתמודדות עם שינויי האקלים בעקבות המשבר, שתכלול השקעה במחקרים ובטכנולוגיות במיליוני אירו. לטובת קבלת המימון, יידרשו החברות להציג את יעדיהן בנושאי צמצום זיהומים והגנה על מערכות אקולוגיות. גם בישראל עולים ניצנים לחשיבה דומה
מגיפת הקורונה הוכיחה כי כאשר נמצא איום בפתח, כאשר הוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לגייס משאבים, נחישות, ויוזמה להתמודדות איתו. מכאן פתח לחשיבה כיצד ליישם את כל אלו גם אל מול איומים המתעוררים נוכח משבר האקלים. שינויים רגולטוריים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים ואישיים שנתפסו עד כה כבלתי אפשריים הולכים וקורמים עור וגידים לנגד עינינו. פתרונות אקטיביים, תכנון מוקפד הלוקח בחשבון את כלל תוצאות משבר האקלים, יחד עם רגולציה מחמירה ויצירתיות יביאו לקיבוע ניצול הדרגתי ומושכל של משאבי טבע והפחתה בייצור גזי החממה.
שלושה מספרים פשוטים שמתארים את הקטסטרופה ומסבירה מיהם האויבים האמיתיים.
Three simple numbers that add up to global catastrophe – and that make clear who the real enemy is
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
