המהפכה השלישית – פרק 3 – איך עושים הפיכה דתית – שיטת אלקנה

“רובה, מדים, נעליים וכומתה – בשיטתו של אלקנה” אלו מילות השיר ששרים במכינות הקדם צבאיות.

חז”ל מתארים מציאות שבה עם ישראל היה רחוק תודעתית מהמשכן בשילה, אך היה אדם אחד שהאמין שניתן לשנות את המציאות ולקרב את ישראל לאביהם שבשמיים.

אדם זה היה אלקנה. מפעל חיים של אדם אחד שרתם את משפחתו וביחד הצליחו לחולל מהפכה רוחנית כבירה. בתיאור של חז”ל על שיטת אלקנה, אנו מוצאים קריאות כיוון גם לדורנו.

מה היה הסוד של אלקנה?

דאגה למשפחה ורתימת המשפחה למשימה

“אלקנה עלה הוא ואשתו ובניו ובנותיו ואחיו ואחיותיו וכל קרוביו עמו וכל בני ביתו היה מעלה את הכל עמו, אמר, שלא ילמדו דרך עבודה זרה מן הכנענים ומן הפושעים ויעשו דבר שלא כתורה” (אליהו רבה ט). כאשר עוסקים בשליחות גדולה, עלולים להיסחף ולדאוג לכולם אך לשכוח מהבית ומהמשפחה, אך אלקנה מלמד אותנו שכאשר דואגים למצב הרוחני של האומה, יש לדאוג בו זמנית למצב הרוחני של המשפחה. וכן יש לרתום את המשפחה למשימה.

מפגש בלתי אמצעי עם העם

“דבר אחר למה מעלה את הכל עמו, כשהיו עולין בדרך ולנין ברחובה של עיר, מתקבצים האנשים לבד והנשים לבד, שכן האיש מדבר עם האיש, אשה עם האשה, גדול עם גדול, קטון עם קטון” (שם). ישנן סטיגמות רבות שנוצרות בתקשורת, אך כאשר יש מפגש בלתי אמצעי עם האחר, לפתע מגלים שהסטיגמות מתנפצות ויש הרבה במשותף בינינו. ובפרט כאשר מדובר במפגש עוצמתי של משפחה תורנית שלימה.

נאמנות להלכה בכל מצב

“מתקבצים האנשים לבד והנשים לבד” (שם). גם כאשר עוסקים במשימה חשובה להעמקת חיי התורה והמצוות בעם ישראל, צריך לשמור על גבולות ההלכה. מלבד החיוב העצמי בשמירת ההלכה שנכון בכל מצב, דווקא השמירה על ההלכה היא זו הנותנת את האותנטיות שמי שמדבר על קיום תורה ומצוות, חי כך בעצמו.

דוגמא אישית ורתימת העם

“והיתה המדינה מרגשת והיו שואלין להן להיכן תלכו, ואומרים אל בית האלקים שבשילה שמשם תצא תורה ומשם מצוות, ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד, מיד עיניהם משגרות דמעות, אמרו להן נעלה עמכן, אמרו להן הין” (שם). התורה אינה שייכת רק לדתיים, אלא היא שייכת לכלל העם, ולכן כאשר רואים מסירות לשמירה על התורה והמצוות, הרי זה מעורר את הרצון מצד כל מי שעדיין לא שם, להיות שייך לחיים מיוחדים כאלה שהרי הוא באמת שייך לזה. הקריאה “למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד” היא קריאה כל כך עדינה אך עוצמתית, היא קריאה שמגיעה מתוך המון ענווה אך מלאה בשליחות, זו קריאה של חיבור בין לבבות, זו קריאה של אמון ושותפות גורל. הקריאה הזאת מרטיטה את הלבבות שהרי כשאלקנה ומשפחתו אמרו “ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד” התגובה מרגשת ביותר “מיד עיניהם משגרות דמעות”.

סבלנות לתהליך ואמון בעוצמה הנמצאת בעם

“עוד לשנה הבאה חמשה בתים, לשנה אחרת עשרה בתים, לשנה אחרת הרגישה כולה לעלות, והיו עולין הימינה כששים בתים, ובדרך שהיה עולה שנה זו לשנה אחרת אינו עולה אלא בדרך אחרת, אלקנה הכריע את ישראל לכף זכות וחינך אותם במצות, וזכו רבים על ידו” (שם). תהליך הגאולה היא קימעא קימעא (ירושלמי ברכות א, א), גם מלשון שלב אחרי שלב וגם מלשון קמע המורכבת מסתירות ומצירופים שונים ומשונים (ראה: הרצי”ה באור לנתיבתי ל”ב). ולכן אין להתייאש מקשיים וגם לא להיות קצר רוח, אלא תהליכים רוחניים לוקחים שנים. אך כל מאמץ הוא משמעותי ובסופו של דבר מתקדמים ביחד.

להט הרגש יהודי אינו נעלם

“והיתה המדינה מרגשת והיו שואלין להן להיכן תלכו…ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד, מיד עיניהם משגרות דמעות…לשנה אחרת הרגישה כולה לעלות” (שם). הרגש היהודי תמיד נמצא, לפעמים צריך לעורר אותו, אך הניצוץ היהודי לעולם אינו נכבה. זהו אמון בגדלות של כל יהודי.

שני האָלֶ”פִים

‘שיטת אלקנה’ קיבלה משמעות עמוקה לדורנו על ידי הרב קוק “האמונה והאהבה הן תמיד מחוברות זו עם זו” (אורות עמ’ סט). הרב צבי יהודה היה אומר ש”בדורנו יש להרבות בשני האל”פים: אמונה ואהבה”. יש להאמין בדור המופלא הזה ויש לאהוב כל אדם מעם ישראל.

הרב אלי סדן