סיר דייוויד אטנבורו, בן 93, פונה בסרטו החדש למנהלי קרנות הפנסיה וגופי החסכון לטווח ארוך: "זה מטורף שהבנקים שלנו משקיעים בתעשיות מזוהמות. כשאלה בדיוק הדברים שמסכנים את העתיד שאנחנו חוסכים לו."
"יש הרבה הבדלים בין בני האדם לשאר המינים בכדור הארץ, אבל הבדל אחד שבא לידי ביטוי הוא שרק אנחנו מסוגלים לדמיין את העתיד. לי, ואולי גם לכם, היה חשש מהעתיד הזה במשך זמן רב, אבל עכשיו נהיה ברור שלא הכל אבוד מראש. יש לנו הזדמנות לתקן, להשלים את מסע ההתפתחות שלנו, לצמצם אתההשפעה שלנו, ולשוב ולהיות מין שנמצא באיזון עם הטבע. כל מה שאנחנו צריכים זה הרצון לעשות זאת. עכשיו יש לנו הזדמנות ליצור לעצמנו את הבית המושלם ולשקם את העולם העשיר, הבריא והנהדר שירשנו. תתארו לעצמכם את זה.
הבשר הברזילאי והקשר הישראלי להרס יערות האמזונס – תחקיר חושף איך הצרכן הישראלי תורם להרס יער הגשם הגדול בעולם באמצעות קניית בשר דרך תאגיד שנוי במחלוקת. תופעה זו תורמת להערכות כי בתוך שנים האמזונס ייהרס – והמחיר האקולוגי הקשה יהיה גלובלי.
בהצעת חוק לפיה בכל בניין למגורים, מסחר או משרדים, יותקנו פאנלים סולאריים לייצור חשמל נכתב בין היתר כי "… במטרה להפחית את שריפת הדלקים בתחנות הכוח, להפחית את פליטת גזי החממה ואת הזיהום הסביבתי שנוצר כתוצאה משריפת דלקים.
המדיניות הסביבתית של ישראל בעידן משבר הקורונה צריכה לשלב בין עידוד צמיחה כלכלית לנקיטה בכמה פעולות סביבתיות נחרצות. יש צורך באג'נדה סביבתית, שתתמוך בצמיחה כבר בטווח הקצר, או לכל הפחות מדיניות שאינה כרוכה בעלויות תקציביות גבוהות; ולצד זאת נקיטה בצעדים סביבתיים, שיתקבלו בברכה על ידי מרבית האזרחים.
מגיפת הקורונה הוכיחה כי כאשר נמצא איום בפתח, כאשר הוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לגייס משאבים, נחישות, ויוזמה להתמודדות איתו. מכאן פתח לחשיבה כיצד ליישם את כל אלו גם אל מול איומים המתעוררים נוכח משבר האקלים. שינויים רגולטוריים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים ואישיים שנתפסו עד כה כבלתי אפשריים הולכים וקורמים עור וגידים לנגד עינינו. פתרונות אקטיביים, תכנון מוקפד הלוקח בחשבון את כלל תוצאות משבר האקלים, יחד עם רגולציה מחמירה ויצירתיות יביאו לקיבוע ניצול הדרגתי ומושכל של משאבי טבע והפחתה בייצור גזי החממה.
דו"ח חדש מציג את התועלת והאתגרים הכרוכים בעבודה מרחוק ומתייחס ללקחים שניתן ללמוד מההתנסות הלא-מתוכננת בה במהלך מגפת הקורונה. האם 2020 תיזכר כשנה שבה השתנו הרגלי העבודה שלנו?
הקשר בין מגפות להרס הטבע- הרצאתו של פרופ' אורי שיינס.
רוב הכלים החד-פעמיים עשויים מפלסטיק, שאיננו מתכלה. במקום זה הוא מתפרק לחלקיקים קטנים יותר בשם מיקרו-פלסטיק שמרעילים את הסביבה. לכן הומצא "הפלסטיק המתכלה". אבל האם הוא אכן מתכלה?
סוגיית ה"צרכנות המוּדעת" (conscious consumption) שרבים מטילים ספק ביעילותה היא מרכיב חשוב במאבק בהתחממות הגלובלית בגלל יצירת גלי השפעה שמגיעים רחוק.
הפודקאסט "המהפכה השלישית", מבית "העין השביעית", הוא סדרת תחקיר בת ארבעה פרקים החושפת את עלייתו והשפעתו של זרם "הקו", תנועה דתית-משיחית החותרת להקמת מדינת הלכה בישראל. מטרת הפודקאסט היא להזהיר את הציבור מפני הסכנה שתנועה זו מציבה לישראל הדמוקרטית-ליברלית ולחשוף את אסטרטגיות הפעולה העמוקות שלה.
הפודקאסט "המהפכה השלישית", מבית "העין השביעית", הוא סדרת תחקיר בת ארבעה פרקים החושפת את עלייתו והשפעתו של זרם "הקו", תנועה דתית-משיחית החותרת להקמת מדינת הלכה בישראל. מטרת הפודקאסט היא להזהיר את הציבור מפני הסכנה שתנועה זו מציבה לישראל הדמוקרטית-ליברלית ולחשוף את אסטרטגיות הפעולה העמוקות שלה.
הפודקאסט "המהפכה השלישית", מבית "העין השביעית", הוא סדרת תחקיר בת ארבעה פרקים החושפת את עלייתו והשפעתו של זרם "הקו", תנועה דתית-משיחית החותרת להקמת מדינת הלכה בישראל. מטרת הפודקאסט היא להזהיר את הציבור מפני הסכנה שתנועה זו מציבה לישראל הדמוקרטית-ליברלית ולחשוף את אסטרטגיות הפעולה העמוקות שלה.
הפודקאסט "המהפכה השלישית", מבית "העין השביעית", הוא סדרת תחקיר בת ארבעה פרקים החושפת את עלייתו והשפעתו של זרם "הקו", תנועה דתית-משיחית החותרת להקמת מדינת הלכה בישראל. מטרת הפודקאסט היא להזהיר את הציבור מפני הסכנה שתנועה זו מציבה לישראל הדמוקרטית-ליברלית ולחשוף את אסטרטגיות הפעולה העמוקות שלה.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא"ל
