70 אלף מגרשי כדורגל בעשור: הבשר הברזילאי והקשר הישראלי להרס יערות האמזונס

נועה שטיינר

בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון.

פורסם בתאריך: 22/08/2020

תחקיר גרינפיס ישראל חושף איך הצרכן הישראלי תורם להרס יער הגשם הגדול בעולם באמצעות קניית בשר דרך תאגיד שנוי במחלוקת. תופעה זו תורמת להערכות כי בתוך שנים האמזונס ייהרס - והמחיר האקולוגי הקשה יהיה גלובלי.

בעוד שנים לא רבות, ייתכן כי האמזונס כבר לא ייראה כפי שאנחנו מכירים אותו. יערות הגשם המשתרעים על שטח של תשע מדינות מתמודדות עם כריתת עצים ושריפות בממדים הולכים וגוברים. מאחורי התחזית המבהילה עומדת בין היתר תעשיית בשר, לוביסטים והון המחובר לשלטון – וגם קשר ישראלי.

מספר השריפות באמזונס בעלייה. יותר מ-2,500 מוקדי שריפה אותרו בחודש יוני 2020, עלייה של כ-20% בהשוואה לשנה שעברה. בשנה החולפת כילתה האש שטח המקביל ל-1.2 מיליון מגרשי כדורגל. הסיבות העיקריות לאסון האקולוגי הזה הן הצתות מכוונות שנועדו להרוס את היערות לצורכי חקלאות, למשל לגידול בקר או לגידול סויה – גידול שנועד בעיקר להאכלת הבקר.

שריפות ועשן ביערות האמזונס. מקור: גרינפיס ישראל

על פי פרסום בעיתון הגרדיאן בשנה שעברה, שריפות באזורים הקשורים לגידול בקר לבשר התרחשו בתדירות גבוהה פי שלושה יותר מאשר שריפות באזורים אחרים ביערות האמזונס. עוד נמצא כי חלק גדול מהאזורים שבוערים הם אזורים בהם אנשים כבר כרתו את העצים, לרוב באופן בלתי חוקי, והשריפה נועדה על מנת לנקות לחלוטין את השטח לצרכי חקלאות (שיטה הקרויה slash and burn).

תמונת לוויין מיער שעציו נמצאים בתהליך גדיעה ובירוא לצרכי חקלאות באזור Rondonia בברזיל אוגוסט 2007

תחקיר חדש של גרינפיס ישראל, שמתפרסם כאן לראשונה, חושף איך גם בישראל אנחנו תורמים להרס זה של היערות בברזיל באמצעות ייבוא ומכירה של מוצרי בקר שמקור גידולו הוא באזורים שעברו כריתה ובירוא של יערות גשם. הבשר מגיע למדפים בישראל על ידי יבואנים ישראלים, שמקבלים את אספקתם מענקית המזון הברזילאית השנויה במחלוקת JBS.

מדיניות נשיא ברזיל ז’איר בולסונארו מעודדת כריתה ושריפות של שטחים נרחבים באמזונס. בחסות משבר הקורונה בולסונארו מנסה לצמצם רגולציה לשמירה על היערות, והמתקפה על הסביבה ועל שבטים הילידים מתעצמת.

לפי סוכנות הידיעות רויטרס, באפריל תועד שר הסביבה הברזילאי, ריקרדו סאלס, חוטא לתפקידו ומנסה לקדם הרס של יערות. כיוון שהתקשורת מדווחת רק על ענייני נגיף הקורונה, הוא אמר, יש לנצל את ההזדמנות ולהעביר שינוי חקיקה ו”רפורמות אינפרא-לגליות” על מנת להקל את הרגולציה הסביבתית. סאלס אף ציין כי בכוונתו לעקוף את הקונגרס הברזילאי בהעברת שינויים אלו.

ההקלטה של סאלס נחשפה בהוראת בית משפט בברזיל. היא מהווה הוכחה כי ממשל בולסונארו ניסה במכוון לנצל את הירידה בכיסוי התקשורתי של ענייני סביבה בצל וירוס הקורונה על מנת להוביל החלשת הרגולציה הסביבתית במטרה לברא את היערות לצרכי חקלאות וכריית מחצבים.

על פי מאמר ב-Nature מפברואר השנה, אין זה מובן מאילו שהאמזונס יישאר כפי שהוא כיום. הרס של 20-25% משטחי האמזונס יוביל לנקודת אל-חזור של האמזונס – נקודה שמתקרבת בצעדי ענק. ב-20 השנים האחרונות, 8% מהיערות אבדו והקצב של האבדן רק גובר. מדענים מעריכים כי אם תמותת העצים תמשיך בקצב הנוכחי, ב-15-10 השנים הקרובות דרום האמזונס יכול להיהפך לסוואנה יבשה במקום אזור טרופי.

עקוב אחרי הכסף

הגידול בהרס היערות עורר דיון וסערה ציבורית. בעקבות זאת, קבוצה של 32 משקיעים מוסדיים – כולל קרנות פנסיה שמנהלות במצטבר נכסים בשווי של יותר מארבעה טריליון דולר – שלחו ביוני מכתב פתוח לסגן נשיא ברזיל המילטון מוראו. המכתב הפציר בממשלת ברזיל להראות מחויבות אמיתית להפסיק את כריתת היערות ולהגן על זכויות שבטים ילידיים. כמה משקיעים אף נפגשו עם סגן נשיא ברזיל מוראו בחודש שעבר ודרשו לראות תוצאות של ירידה בכריתת יערות לפני שיוכלו להשקיע בפרויקטים באמזונס.

הלחץ ממשקיעים על ממשל בולסונארו בסוף יוני הוביל בתחילת יולי להכרזה על איסור שריפות באמזונס ל-120 יום. עם זאת, מדענים מביעים ספק שאיסור זה יהיה יעיל, והדגישו כי השריפות הן סימפטום שנובע ממדיניות של כריתת יערות, ולכן המליצו לטפל בשורש הבעיה.

הקשר הישראלי

החברה שעשויה להיפגע יותר מכל ממהלך כזה היא JBS – חברה ברזילאית שנוסדה ב-1953, וכיום היצרנית הגדולה בעולם בחלבון מן החי, בבקר, בעופות ובעורות. החברה מגדלת כ-27 מיליון ראשי בקר, מתוכם כ-12 מיליון בברזיל. לפי גרינפיס, שליש מהבקר של JBS גדל באמזונס. שמה של החברה נקשר בשנים האחרונות לשורה ארוכה של פרשות שחיתות, עבדות מודרנית, הפרת זכויות אדם והרס הסביבה באמזונס.

JBS logo

בולסונארו עצמו מקושר ל-JBS. כך, נחשף בשנה שעברה כי הנשיא ומפלגתו קיבלו כספים בסכום של 200 אלף ריאלים ברזילאיים (כ-35 אלף דולרים) לטובת הקמפיין שלו בשנת 2014.

בעוד ממשל בולסונארו מוביל לפתיחת יער האמזונס לכריתה לצורכי חוות חקלאיות, גידול בקר, כריית מחצבים והפקת נפט, מדענים מקומיים מציעים אלטרנטיבה אחרת – לעודד שיקום ונטיעת יערות. המדענים טוענים כי ניתן להגן על המערכת האקולוגית של היער ועל שבטים ילידיים באמצעות העברת כלכלת המדינה למוצרים המבוססים על עצים טבעיים המספקים בין היתר סופר-פוד כגון גוארנה ואסאי, ומוצרי קוסמטיקה.

לפי נתונים של משרד החקלאות ב-2018, הרוב המוחלט (80%) מהבשר שנצרך בישראל מיובא. סך הבשר (קפוא ומצונן) המיובא מארגנטינה ומברזיל הוא כ-31 אלף טון, המהווים כ-20% מסך הצריכה הישראלית באותה השנה.

התחקיר של גרינפיס ישראל, בשיתוף גרינפיס ברזיל וגרינפיס אנגליה, מצא כי מוצרי הבקר המועברים לישראל מהווים כ-1.5% מכלל ייצוא הבקר הכולל מברזיל לשאר העולם; עם זאת, כשליש מכמות זו מגיע מהאמזונס. חצי מכלל הבקר שהגיע מברזיל לישראל עובר דרך JBS. ישראל היא יעד הייצוא השלישי בגודלו של מדינת פארה בברזיל בה עובר נהר האמזונס לאורך של כ-800 קילומטרים ובה יערות גשם עבותים, וכן יעד מרכזי של מפעל החברה באזור מראבה – מפעל שלפי תחקיר גרינפיס רוכש בקר מחוות שכורתות את האמזונס באזורי אדמות ילידים, ומעסיקה עובדים בתנאי עבדות מודרנית.

בשר קפוא כשר. היצרן JBS. ארץ המקור ברזיל. היבואן ש.י.ל.ה. מא.ת צריפין. מקור: גרינפיס ישראל

תחקיר גרינפיס חושף כי ענקית המזון JBS קונה בקר מחווה הממוקמת על חורבות יערות גשם בתוך שמורת טבע באמזונס, בשטחים מוגנים שנכרתו באופן בלתי חוקי. אמנם קשה להתחקות על מקור הבקר שהחוות קונות, אך גרינפיס מצאו כי בקר הועבר מחווה בשמורת טבע ספציפית על שטח אדמות שבט ילידים, לחווה אחרת באמצעות משאיות של JBS. זאת על מנת “להלבין” את הבקר, שכן קניית בקר מחוות בשמורות טבע באמזונס אינו חוקי לפי החוק הברזילאי.

לפי גרינפיס, בשמורת הטבע בה מוקמה החווה, כ-94% משטחי היער בשמורה עברו “השתלטות עוינת”, כלומר בירוא יערות, מתוכם בשנה האחרונה בלבד נהרס שטח של 120 קמ”ר. גרינפיס התחקו על שרשרת האספקה של חווה זו וגילו כי היעד הסופי של הבקר היה למפעל במראבה, שם כ-15 אלף טון בשר נמכר לשורה של יבואנים ישראליים ומעל ל-9,000 טון נמסר ליבואן ישראלי בשם ש.י.ל.ה.

“כ-5% מייבוא הבשר לישראל ב-2017 מקורו היה בהרס יערות האמזונס”, אומרים בגרינפיס ישראל. בארגון מעריכים מניתוח מגמות צריכת הבקר מדרום אמריקה כי במהלך העשור האחרון הייתה צריכת ישראל אחראית לכריתה של לפחות 492 קמ”ר של יערות בדרום אמריקה, שווה ערך לכ-70,286 מגרשי כדורגל וכ-100 מיליון טונות של גזי חממה.

להמחשה - מגרש כדורגל בתוך יער ברוסיה. צילם: philipp trubchenko — להמחשה – מגרש כדורגל בתוך יער ברוסיה, ליד מוסקבה. צילם: philipp trubchenko

לבשר זול יש מחיר אקולוגי גבוה

ד”ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי לא רק ברזיל תשלם את המחיר. “זה בלתי נתפס אבל אנחנו בדרך להביא לסופו של יער הגשם הגדול בעולם בתוך שנות דור”, אמר. “האמזונס אמנם נשמע אקזוטי ומרוחק אבל לפגיעה בו יש השלכות חמורות על אקלים כדור הארץ ועל המגוון הביולוגי – מדובר בטרגדיה עולמית שתשפיע בין השאר גם על ישראל שנחשבת לנקודה חמה של שינויי האקלים”.

גרינפיס ישראל מוחים על כך שהשוק הישראלי שותף להרס יערות האמזונס. “לצריכת הבשר הגבוה של הישראלים יש חלק בלתי מבוטל, בטח ביחס לגודל של ישראל, בהרס העצום הזה ובהפרות הבוטות של זכויות אדם באזור”, מוסיף אייקנבאום. “על מנת שנוכל להשאיר לדורות הבאים תנאי מחייה ראויים על פני כדור הארץ וטבע עשיר, וכן לצמצם פליטות גזי חממה אין לנו ברירה אלא לצמצם באופן דרסטי את הצריכה של מוצרים מן החי ולעבור לתזונה מן הצומח. לבשר זול יש מחיר אקולוגי גבוה מאוד”.

לדעת ד”ר אייקנבאום יש להוסיף קריטריונים סביבתיים להיתרי הייבוא של מוצרי הבשר לישראל, כאשר הנפקת היתר ייבוא זה הינו כרגע באחריות משרד החקלאות. “אנחנו בישראל יכולים לדרוש משר החקלאות אלון שוסטר לקדם רגולציה שתבטיח כי בקר שמגיע לישראל ומשווק ברשתות המזון לא יהיה קשור להרס יערות”, אמר.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי “מדינת ישראל חתומה על אמנת המגוון הביולוגי ובהתאם למחויבויותיה רואה חשיבות בהגנה על מערכות אקולוגיות גם ברמה העולמית, זאת על ידי אימוץ רגולציה מתקדמת בעתיד, כולל פיקוח על שרשראות אספקה בהיבטים הסביבתיים”.

בהודעת המשרד הוסיפו כי הוא מחשב ומדווח פליטות גזי חממה מפעילות בתחומי ישראל אשר לא כוללות כיום את הסקטור החקלאי, וכן אינו עוקב אחר פליטות מייצור ושינוע מוצרים המיובאים מחו”ל.

משרד החקלאות: “לא בתחום סמכותנו”

ממשרד החקלאות נמסר כי “כל מדינה ריבונית אמונה על החלטות המדיניות של השטחים הפתוחים שבתחומה. חשוב להדגיש כי ההיבטים המוזכרים אינם בתחום הסמכות של משרד החקלאות. משרד החקלאות בוחן את ההיבטים הנמצאים בתחום הסמכות של השירותים הווטרינרים של המשרד: שמירה על בריאות הציבור, שמירה על בריאות בעלי החיים ורווחתם. על מנת לוודא את תקינותם של היבטים מרכזיים אלו, מקיים המשרד קשר רציף עם הרשויות המוסמכות במדינות המייצאות בשר לישראל. רק מדינות העומדות בתקנים הללו מאושרות לייצא לישראל”.

מחברת JBS נמסר לגרדיאן בתחילת החודש כתגובה לטענות גרינפיס כי החברה דבקה במדיניות רכש קפדנית ואחראית לכל אורך שרשרת האספקה ומסורה מאוד לנושא של הפסקת בירוא היערות. בנוסף, החברה הדגישה כי היא מובילה את התעשייה בברזיל בפיתוח אמצעי מעקב ושקיפות של כל שלבי שרשרת האספקה של הבקר. “JBS תמשיך להוביל תכניות ויוזמות בחודשים הקרובים על מנת לקדם שינויים משמעותיים”, נמסר.

מהיבואן ש.י.ל.ה לא נמסרה תגובה.

מקור: ‘וואלה!‘, נועה שטיינר

אפשר גם אחרת – רשת הסופרמרקטים Tesco

בפוסט שפרסמה נועה שטיינר בפייסבוק לאחר הפרסום ב’וואלה!’ היא הוסיפה:

אחד מהמשקיעים החתומים על המכתב לממשל בולסונרו ביוני הינה חברת ההשקעות Nordea Asset Management. Nordea שעברה מדיבורים למעשים וכבר הסיטה השקעות מחברת JBS בסך 40 מיליון יורו אחרי שהייתה בקשר ישיר עם חברת JBS ולא הייתה מרוצה ממחויבות החברה לצמצום כריתת יערות.

באנגליה, טסקו, אחת מרשתות המזון הגדולות במדינה יצאה בקריאה לממשלת בריטניה לוודא שמוצרים מיובאים לאנגליה נקיים מהרס יערות. טסקו בעצמה משנת 2018 כבר אינה מוכרת בשר מברזיל בשל חשש מזיהום שרשרת האספקה במוצרים שמקורם בכריתת יערות. זאת על מנת לעמוד ביעד שהציבה בשנת 2010 של אפס כריתת יערות ממוצרי המזון שהיא מוכרת. במקביל טסקו משקיעה רבות בפיתוח מוצרים מן הצומח שיהוו אלטרנטיבה לבשר. מסמך מדיניות מובא בהמשך (באנגלית).

בישראל, משרדי הממשלה מתנערים מאחריות לקביעת קריטריונים סביבתיים עבור היתרי ייבוא של בשר. לאור כך שמשרד החקלאות במגמה של צמצום משלוחים חיים של בקר שהגיע בעיקר מאוסטרליה, ייבוא הבשר הקפוא והמצונן מדרום אמריקה צפוי לעלות בשנים הקרובות אם צריכת הבקר בישראל לא תרד באופן משמעותי.

לדעתי האישית, כותבת שטיינר, אפשר להתווכח על השפעת צריכת הבקר של ישראל יחסית לעולם כולו אבל אי אפשר להתנער לחלוטין מכך שיש השפעה, ואם יש אז כדאי לצמצם אותה, או לפחות לנסות, במיוחד כשאנו בשיא משבר אקלימי ומשבר אקולוגי של הכחדת מינים. בנוסף ללחצים של גרינפיס על שינוי הרגולציה, כולי תקווה שגם בישראל, צרכנים ורשתות מזון יתחילו לשאול שאלות על שקיפות שרשרת האספקה כפי שהחלה רשת המזון טסקו באנגליה ומשקיעים רבים ברחבי העולם.

Tesco supports Greenpeace aim to end Amazon deforestation and calls for deforestation-free food in the UK

Published on 05/08/2020 by Tesco.

Setting fires to clear land for crops or grazing is destroying precious habitats like the Brazilian rainforest. It must stop. That’s why we support Greenpeace’s aim to prevent further Amazon deforestation.

We have worked alongside Greenpeace on this issue over many years and we are ready to do more directly and as part of a national and industry level solution. We acknowledge that as the UK’s largest retailer, we have a responsibility to lead on this issue and that has driven our actions to date and will continue to do so.

We stand ready to play our part, and today we call for our government to mandate food companies, as part of its National Food Strategy, to introduce effective due diligence across supply chains to make sure all food sold in the UK is deforestation-free.

Our actions in support of zero deforestation

In support of zero deforestation, Tesco has undertaken the following actions:

We do not sell any Brazilian meat (beef, chicken or pork) due to concerns about deforestation. In early 2018 we became the first UK supermarket to remove Brazilian beef from sale.
We have set challenging public targets committing to zero deforestation.
- In 2010, we committed to achieving zero net deforestation by 2020 through certification and we are on track to achieve this.
- However, in 2018, we recognised that this wasn’t enough and we set an additional target to ensure that not only is our soy zero deforestation, but it comes from whole areas and regions that are verified as deforestation free. This was not a change to our target, rather it represented a strengthening of our ambitions and commitment in line with expert advice on the most effective approach. This was done openly and followed extensive consultation with experts and stakeholders including Greenpeace. This approach is recognised by experts as industry-leading.
We are leading the way on developing meat alternative products and promoting plant-based proteins. We now stock over 400 lines of plant-based products (46% increase since 2019), and we are planning for a further 30% increase over the coming 12 months. We were the first retailer in the UK to merchandise all our meat alternatives in the meat aisle and we outperformed the market for plant-based proteins in the UK by 40%. Just last week the widely-respected organisation FAIRR published a detailed and independent assessment of the top global food companies’ move towards plant–based foods and identified Tesco as a ‘global pioneer’ coming top in the survey.
We are also recognised as having played a key role in convening the global food industry to collaborate and protect the Amazon. In 2006 Tesco was a founding supporter of the Amazon Soy Moratorium and later we were a founding member of the Soy Transparency Coalition.
More recently, we led a broad-based coalition of businesses to lobby the Brazilian Congress on a measure that would have enabled further levels of deforestation of the Amazon. We worked extensively to gain signatories to a letter advocating against this measure, including very closely with Greenpeace.
In late 2019, in recognition of the threat of deforestation in the Cerrado region – from where we source the majority of our Brazilian soy –Tesco was the first company to respond to calls from NGOs and committed £10m to the Cerrado Funding Coalition and convened a further 150 companies to also lend their support to the Cerrado.

Collaborating with industry

There is more we can do and we stand ready to play a bigger part. Food and farming creates 70% of global deforestation. That’s why Tesco has called for a co-ordinated UK policy on food that will drive the transformational changes needed to ensure our food systems deliver affordable, healthy, sustainable food. Protecting the Amazon is a critical part of this and can only be achieved through a broad coalition of government, industry, experts and NGOs. Specifically:

We believe the Government should mandate food companies, as part of its National Food Strategy, to introduce effective due diligence across supply chains to make sure the food sold in the UK is deforestation-free.
Transparency is also critical. We published our roadmap for achieving our 2025 targets on our website in July 2018. We will also publish progress against the targets we’re setting to increase plant-based protein as part of our ground-breaking work with WWF on reducing the environmental impact of the average shopping basket. This work will be made available to the food industry to support wider efforts to improve sustainability.
Research from Greenpeace shows that 74% of shoppers don’t want supermarkets to remove meat from stores, but we recognise that the UK as a whole needs to reduce meat and dairy consumption. While we will continue to act directly, we cannot succeed alone and so will support a UK target to transition to less meat and dairy by 2030. Meat reduction targets need to be set by Government for the whole food system taking into account environment, health and economic recovery and affordability.
Treating suppliers fairly is central to our business. Greenpeace is calling on us to delist two suppliers, Moy Park and Tulip, who we have worked with for over 40 years, who collectively employ over 17,000 people in the UK and who meet our environment and zero deforestation standards. The reason – because since 2015 and 2019 respectively, they have been owned by JBS. Businesses need to be part of the coalition to bring about change. Penalising suppliers who are playing their part and stand ready to do more cannot be in the interests of this agenda. Moy Park and Tulip also supply Aldi, Co-op, Lidl, Sainsbury’s and Waitrose. Blacklisting them could lead to thousands of job losses, impact British farmers and ultimately compromise our ability to offer fresh British meat and chicken to our customers.

Dave Lewis, Group CEO of Tesco, said:

“We all saw the terrible images of the Amazon burning last year. Setting fires to clear land for crops or grazing is destroying precious habitats like the Brazilian rainforest. It must stop. That’s why we support Greenpeace’s aim to prevent further Amazon deforestation. That’s why Tesco does not buy meat from Brazil. It’s why we will hit our target of zero deforestation in our soy animal feed through certification this year. And it’s why we commit to do more, setting tougher targets for 2025.

“We have worked alongside Greenpeace on this issue over many years. Today we call for our government to mandate food companies, as part of its National Food Strategy, to introduce effective due diligence across supply chains to make sure all food sold in the UK is deforestation-free.”

“Right now 74% of shoppers don’t want supermarkets to remove meat but we recognise the whole country needs to reduce meat and dairy consumption. We will continue to lead with suppliers and through innovation, education and new choices. Our plant-based protein lines increased by 46% since last year. Already, 10% of Tesco’s chilled ready meals, milk, ice cream and frozen protein ranges are vegan. We are making tangible progress but we can’t solve this on our own. Government needs to act now and on the whole food system, taking into account economic recovery, health, environment and affordability.”