איך פותרים את משבר האקלים? הרצאה של ג’ודי לקס
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
מכתב מההתאחדות הסטודנטיאלית למען אקלים לראש הממשלה נפתלי בנט ולחברי הכנסת, נובמבר 2021. דרישות הסטודנטים בקשר למשבר האקלים.
כתבות ששודרו בערוצי החדשות לפני, במהלך, ואחרי ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו, סקוטלנד, בחודש נובמבר 2021, וכן כתבות על ארועי מזג אוויר קיצוניים שהתרחשו בשנת 2021.
תומר גרטל, בן 17, נוער למען האקלים: הסיפור שלי – חרדה אקלימית. אתמול ראיתי לראשונה את הטריילר של הסרט ‘אמת מטרידה’. לא יכול להפסיק לחשוב על זה. הדבר המפחיד ביותר שראיתי שם הוא לא התסריט על סיטואציות נוראיות של עולם מתפורר, אסונות אפוקליפטיים וסוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, אלא העובדה הפשוטה שהסרט יצא בשנת 2006.
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
קרא עוד »
סרטון – משבר האקלים – אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן. הסרטון “מתכתב” עם אחת מסצינות הסיום של סרטו של אל גור ‘אמת מטרידה’. באותה סצינה אומר אל גור למבוגרים, שהם צריכים לפעול עכשיו כדי שבעוד עשרים שנה הילדים שלהם לא ישאלו אותם: “הרי ידעתם, למה לא עשיתם שום דבר כדי למנוע את זה?”
פאנל בו התארחו מיטב מדעני האקלים בארץ, ונסקר נושא שינוי האקלים מנקודת מבט מדעית, לאחר פרסום הדו”ח השישי של ה-IPCC, דו”ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים. מהו המנגנון הבסיסי לאפקט החממה? מה הקשר לאירועי אקלים קיצוניים? מה ההשפעה עלינו כאן בארץ? ושאלת השאלות: מה רמת הוודאות שהשינוי הזה הוא אכן מעשה ידי אדם? משתתפי הפאנל:פרופ’ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, אוניברסיטת רייכמן בהרצליה – חוקר מדעי האטמוספירה והחלל, ובפרט סופות ברקים ומזג-אוויר קיצוני, שינויי אקלים והשפעת האדם על מערכות מזג-אוויר, תצפיות על האטמוספרה מהחלל וחקר תופעות חשמליות בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת נוספים. פרופ’ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית – מטאורולוג, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת אקלים, חבר בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וממחברי דו”ח ה-IPCC האחרון. פרופ’ נילי הרניק מאוניברסיטת תל-אביב – מדענית אטמוספירה ואקלים, מחקריה תאורטיים ועוסקים בתבניות זרימה באטמוספירה ומכניקת רצף גאופיזית. פרופ’ דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים – חוקרת מטאורולוגיה ומידול אטמוספרי, עם דגש על שיפור שיטות נומריות לחיזוי מזג האויר והאקלים. מנחה: נעה זילברמן – דוקטורנטית לפיזיקה בטכניון, חברה בצוות הניהול המדעי של עמותת “מדע גדול, בקטנה”.
ב-50 השנים האחרונות הגענו למצב שבו אנחנו משתמשים ביותר ממה שכדור הארץ מייצר. לפי החשבון של Global Footprint Network הפער הוא כבר 70%, כלומר צריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את מה שהאנושות רוצה. אבל רגע. איך אפשר להשתמש ביותר ממה שמייצרים? ואיך בכלל מודדים את זה?
“Breaking Boundaries” – הסרט “לפרוץ כל גבול” מציג את הגילוי שהאנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל