גז הצחוק שכבר לא מצחיק ופוגע בסביבה
גז החממה השלישי מבחינה כמותית ברשימת הפליטות הוא חמצן דו-חנקני. אבל הוא אגרסיבי יותר מפחמן דו-חמצני או מתאן, ובטווח של 100 שנה מולקולה אחת שלו גורמת להתחממות של כפי 300 מזו של מולקולת פחמן דו-חמצני.
גז החממה השלישי מבחינה כמותית ברשימת הפליטות הוא חמצן דו-חנקני. אבל הוא אגרסיבי יותר מפחמן דו-חמצני או מתאן, ובטווח של 100 שנה מולקולה אחת שלו גורמת להתחממות של כפי 300 מזו של מולקולת פחמן דו-חמצני.
הספר צריך לקיים, מאת פרופ’ עדי וולפסון, סוקר את התמורות שחלו ביחסים הקיימים משחר האנושות בין האדם לבין הסביבה, ומציג את המושגים הבסיסיים ואת המודלים המרכזיים בתחום איכות הסביבה. הספר מציע גישה חדשנית, שבוחנת את שינוי הערך הסביבתי, החברתי והכלכלי של התהליכים שאנו מבצעים ושל המוצרים והשירותים שאנחנו מייצרים וצורכים, וקורא לכל אחת ואחד לקחת אחריות ולהוביל שינוי.
במרתון הרצאות גלובלי התקיימו 1,600 הרצאות בכל רחבי העולם (גם בישראל) במסגרת ארוע 24 שעות של ריאליטי אקלים, בו השתתפו מתנדבים מכל העולם בארגון של אל גור. המצגת העדכנית של אל גור (סגן נשיא ארה”ב לשעבר, מחבר הספר “אמת מטרידה”) מסבירה את גורמי ההתחממות הגלובלית; את ההשפעה שלה על שינוי האקלים, ואת הצורך בפעולה דחופה בכל העולם ע”י ממשלות, רשויות, גופים עסקיים ויחידים במטרה להימנע ממשבר אקלים.
מסמך חדש של מובילי דעה עולמיים מצביע על הערך הכלכלי והסביבתי של השקעה במיזמים שמקדמים הסתגלות למשבר האקלים. מודגשים חמישה תחומים עיקריים שבהם יש להשקיע: מערכות התראה מוקדמת מפני אירועי מזג אוויר קיצוני, תשתיות המותאמות טוב יותר לתנאי אקלים משתנים, חקלאות המתאימה לתנאים חמים ויובשניים יותר, שיקום של מערכות אקולוגיות חופיות של מנגרובים המספקות הגנה חופית מפני אנרגיית הגלים ובכך מצמצמות ארוזיה (שחיקה) של קו החוף ואת הסיכון להצפות בזמן סערות, והגנה על מערכות אספקת מים מפני זיהום ודליפות.
להגן על הסביבה – לפני הקניה לחשוב – לקנות או לא לקנות חג הרווקים, בלאק פריידי או סנדאיי מנדאיי? חגיגות הקניות כבר כאן – אבל לפני שאתם שולפים את כרטיס האשראי, תחשבו על הסביבה. חשוב שכל אחד מכם ישאל – לא רק מה המחיר הישיר של המוצר שאותו הוא מבקש לרכוש, אלא גם מה המחיר הסביבתי שלו. ובמילים פשוטות: לקנות או לא לקנות?
צרכנו, זיהמנו, ביזבזנו, התמכרנו לפלסטיק ולרכב הפרטי והתעלמנו מהאסון המתקרב. ועכשיו: מה אנחנו יכולים לעשות כדי לכפר
קרא עוד »
היום (29 ביולי 2019) העולם מציין את “יום החריגה” (האוברדראפט) בחשבון משאבי הסביבה שמספק לנו כדור הארץ (“טביעת הרגל האקולוגית”). מסתבר שאנחנו ב’אוברדרפט’ חמור וכדאי שנתחיל “להתאפס על עצמנו”.
“סימנים חיוניים” (Vital Signs) של העולם כפי שמופיעים באתר נאס”א בחודש יוני 2019. תיעוד ריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה, סטיית טמפרטורה מהממוצע העולמי, שינויים בעובי ים הקרח, ועוד.
להיפטר מהפחם, לעבור לבנייה ירוקה, להגביר את השימוש באנרגיית השמש ולהשתמש ברוח רק היכן שאפשר. ד”ר גיל פרואקטר, מנהל תחום אנרגיה ושינויי האקלים במשרד להגנת הסביבה, לא רואה עתיד אחר מלבד אנרגיה מתחדשת. מי שלא יבין זאת ויפעל בהתאם, הוא מזהיר, ישלם ביוקר – בכסף ובבריאות. האם המדינה עושה מספיק בשביל להפחית את השימוש בדלק מאובנים (פחם, נפט וגז) ולעמוד ביעדי הפליטה הבינלאומיים?
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל