אימוץ סטנדרטים של אחריות תאגידית משפיע לטובה על מוניטין של חברות, וגם על ביצועיהן. אמנם כיום הדיווחים סלקטיביים ולא אחידים, אך ייתכן כי העניין הגובר של משקיעים בחברות אתיות ישפר את המצב בעולם, וגם יגרום סוף-סוף לישראלים להיכנס לתמונה ולאמץ את הגישה האחראית.
אנו מפספסים את הסיפור הכי מהותי לחיים של הקוראים, הצופים והמאזינים שלנו. משבר האקלים הוא כבר לא עניין של כתבי הסביבה. הוא פוליטיקה, משפט, כלכלה, ביטחון, חינוך, רווחה, נדל”ן.
כמעט כל מוצר או שירות שאנחנו רוכשים מצריך שימוש במשאבים סביבתיים וחברתיים מסוימים. מעבר לעלויות הישירות, לכל שלב בתהליך הזה יש מחיר סביבתי או חברתי מסוים, שלרובו איננו מודעים כלל ואינו נלקח בחשבון במחיר המוצר. יוזמה צרכנית הולנדית רוצה להציג בפני הלקוחות את העלות המלאה של המוצרים והשירותים שהם רוכשים. אין ספק שזה קצת ייקר לנו את השופינג, אבל זה גם יכול לגרום לשינוי אמיתי בדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות כצרכנים.
הסטת השקעות. בכל העולם, בנקים וגופי השקעה מפסיקים בהדרגה להשקיע בדלקים. על מנת לתקן את העוול שנגרם לנו, אנו יכולים להיזכר שהפנסיות שלנו שייכות לנו, ולדרוש מהגופים המוסדיים והרגולטור לקיים את זכותנו לבחור איך משתמשים בכסף שלנו.
פורסם בתאריך: 09/03/2020 אני ליה סאידיאן ואני חוששת לעתיד שלי. בשבוע שעבר הגעתי יחד עם עשרות פעילים ופעילות ממחאת הנוער למען האקלים, מגמה ירוקה ושותפים
את התשובות של המפלגות בסקרי עמדות סביבתיים צריך לקרוא קריאה ביקורתית ועם מידה של ספקנות. תזכרו שלהבטיח לא עולה כסף ולכן חשוב שהנושא הסביבתי יהיה חלק בלתי נפרד מהשיח בישראל, כפי שהחל להיות במדינות אחרות. החשיבות שלו בעיני כלל האזרחים צריכה להיות ברורה לפוליטיקאים ולנבחרי הציבור.
מפגשים של התנועה הסביבתית עם נציגי מפלגות שמתייחסות לנושאי סביבה במצע או בתכניות שלהן.
משבר הקורונה אינו מתקרב לקנה המידה של משבר האקלים. הקורונה מסוכנת וכואבת, אך היא לא תוביל לכך שבחלקים נרחבים מכדור הארץ לא יתאפשרו חיים אנושיים, תוך עשורים בודדים. האם אנחנו מוכנים לפעול באחריות? האם אלה הדורשים דרכון ירוק מוכנים לכלול בו גם הגבלה לטיסה אחת בשנה? או שהאחריות הקולקטיבית נעצרת בדרישה לחיסון?
זיהום נפט, קורונה, משבר האקלים – הנושאים הסביבתיים בוערים והמדינה חייבת לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח מיד עם הקמת הממשלה. לקראת הבחירות עימתנו את המתמודדים הריאליים עם הסוגיות החשובות: כיצד השיבו, מי התחמקו ואילו מפלגות מבטיחות שינוי?
טיוטת תיקון חוזר “ניהול נכסי השקעה” (שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי)
משבר האקלים הוא לא רק סוגיה סביבתית בוערת, אלא גם סוגיה כלכלית, חברתית וביטחונית. שינוי האקלים וההידרדרות הסביבתית, מהווים איום קיומי על ישראל ועל העולם. על מנת להתגבר על האתגרים הללו, ישראל זקוקה לאסטרטגית צמיחה חדשה שתהפוך את כלכלת ישראל לכלכלה בת קיימא. הדיווח על הכנס חולק לפרקים: תכנית וסרטון פתיח; משרדי ממשלה וארגונים אזרחיים; סרטון יעדים ואמצעים וסקר עמדות ציבור; שיח רגולטורים; השקעות ירוקות.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל