צריך גם אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים
במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדינו עתיד טוב יותר
במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדינו עתיד טוב יותר
האוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים, עלייה במפלס הים וסיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני. שינויים איטיים ואירועים קיצוניים. פחות חמצן במים.
הקשר בין מגפות להרס הטבע- הרצאתו של פרופ’ אורי שיינס.
לפעמים צריך משהו שיזכיר לנו שגם האוכלוסייה בעולם גדלה באופן אקספוננציאלי, ויש לכך השלכות על האדם ועל הטבע.
הנושאים הסביבתיים והטיפול במשבר האקלים נדחקו בתקופת משבר הקורונהלשולי התודעה והשיח הציבורי. עם זאת, תהיה זו טעות חמורה להזניח את הטיפול בנושאים אלו, משום שהקורונה מעצבת כבר כעת, באלפי דרכים שונות, את עתידנו גם בהיבט הסביבתי.
חברת מקינזי מפרסמת לראשונה דו”ח המציב את משבר האקלים כסיכון עיקרי לפעילות כלכלית. האם בעקבות הדו”ח החדש המגזר העסקי באמת יתחיל להשתנות? דו”ח הסיכונים העולמיים שהוציא לאחרונה הפורום הכלכלי העולמי בוחן את האיומים העיקריים על הרווחה הכלכלית ב-2020 ובעשור לאחריה. חמשת הסיכונים החמורים ביותר (שקלול של השפעה וסיכוי להתממש) הם סביבתיים: מזג אוויר קיצוני, כישלון הטיפול במשבר האקלים, אסונות סביבתיים מעשה ידי אדם (כמו פשעים סביבתיים, דליפות נפט וזיהום רדיואקטיבי), אובדן המגוון הביולוגי, ואסונות טבע. סיכון שישי – משבר אספקת מים – משויך לקטגוריה של איומים גיאופוליטיים, אבל גם הוא סביבתי באופיו. מפרסמי הדו”ח סבורים כי הסקטור העסקי ובעלי העניין שלו – חברות ותאגידים, משקיעים, רשויות רגולטוריות, לקוחות – חייבים להגיב לסיכונים אלו.
רוב הכלים החד-פעמיים עשויים מפלסטיק, שאיננו מתכלה. במקום זה הוא מתפרק לחלקיקים קטנים יותר בשם מיקרו-פלסטיק שמרעילים את הסביבה. לכן הומצא “הפלסטיק המתכלה”. אבל האם הוא אכן מתכלה?
סוגיית ה”צרכנות המוּדעת” (conscious consumption) שרבים מטילים ספק ביעילותה היא מרכיב חשוב במאבק בהתחממות הגלובלית בגלל יצירת גלי השפעה שמגיעים רחוק.
תובלה ימית היא תשתית הסחר העולמי. 50 אלף ספינות בעולם משנעות יותר מ-80 אחוז מנפח הסחורות. לפעילות זו יש מחיר סביבתי; הסקטור אחראי לכ-3% מפליטות גזי החממה בשנה, כמו מדינה מתועשת גדולה.
יזמים שונים ברחבי העולם מציעים לחברות שדואגות לקיימות לשנע את הסחורות שלהן על גבי ספינות מפרש, שאמורות להפחית את הזיהום והפגיעה הסביבתית שיוצרות ספינות המטען הגדולות
דוח חדש מעריך את עלות זיהום האוויר שנגרם משימוש בדלקים פוסיליים ב-8 מיליארד דולר ביום. בישראל נמצא הנושא במקום נמוך בסדר היום הציבורי, למרות העדויות המצטברות על הנזקים של נשימת אוויר מזוהם.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
“מכון אחיתופל” ו”פורום קהלת” הן מילים מתחרזות, ולא במקרה. גלו את הקשר המפתיע בין הסאטירה ב’מותק בול באמצע’, טראומת ההתנתקות, והכוח האמיתי שמניע את ההפיכה המשטרית בישראל.
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
