המדיניות הסביבתית של ישראל בעידן משבר הקורונה צריכה לשלב בין עידוד צמיחה כלכלית לנקיטה בכמה פעולות סביבתיות נחרצות. יש צורך באג’נדה סביבתית, שתתמוך בצמיחה כבר בטווח הקצר, או לכל הפחות מדיניות שאינה כרוכה בעלויות תקציביות גבוהות; ולצד זאת נקיטה בצעדים סביבתיים, שיתקבלו בברכה על ידי מרבית האזרחים.
אנחנו צריכים “לרצף” את הים בשמורות טבע ימיות, שיהוו מוקדים של תקווה ושל שיקום, שבהם יאסרו דיג והנחת תשתיות, ובהם תינתן הזדמנות לטבע לעמוד בפני פגעי שינוי האקלים
מס על פלסטיק ומלחמה בגזי החממה: התכנית האירופית לשיקום סביבתי מהקורונה
האיחוד האירופי השיק אסטרטגיה להתמודדות עם שינויי האקלים בעקבות המשבר, שתכלול השקעה במחקרים ובטכנולוגיות במיליוני אירו. לטובת קבלת המימון, יידרשו החברות להציג את יעדיהן בנושאי צמצום זיהומים והגנה על מערכות אקולוגיות. גם בישראל עולים ניצנים לחשיבה דומה
מגיפת הקורונה הוכיחה כי כאשר נמצא איום בפתח, כאשר הוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לגייס משאבים, נחישות, ויוזמה להתמודדות איתו. מכאן פתח לחשיבה כיצד ליישם את כל אלו גם אל מול איומים המתעוררים נוכח משבר האקלים. שינויים רגולטוריים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים ואישיים שנתפסו עד כה כבלתי אפשריים הולכים וקורמים עור וגידים לנגד עינינו. פתרונות אקטיביים, תכנון מוקפד הלוקח בחשבון את כלל תוצאות משבר האקלים, יחד עם רגולציה מחמירה ויצירתיות יביאו לקיבוע ניצול הדרגתי ומושכל של משאבי טבע והפחתה בייצור גזי החממה.
הגנה על 30% משטחי הים והיבשה: היעדים הירוקים של אירופה.
האיחוד האירופי השבוע שתי אסטרטגיות סביבתיות במסגרת הגרין דיל האירופי. הראשונה, הנוגעת לטבע ולמגוון הביולוגי, נועדה לפרוס את החזון של האיחוד לעשר השנים הבאות, והשנייה נוגעת לחקלאות תחת הכותרת “מהחווה למזלג”.
השרב הכבד, ששורר בישראל מאז יום שבת והביא למותם של שלושה בני אדם, לא צפוי להיות האחרון ● עפ”י הערכות, משבר האקלים יוביל לגלי חום ארוכים וממושכים, עד שיהיו אזורים שלא ניתן יהיה לחיות בהם ● “יש מחלות שאנחנו עדיין לא מכירים, ויהיו להן תנאים אקלימיים נהדרים לשגשג בהם”
המדינה שנלחמת בקורונה עם מיליארדי דולרים לשיקום נחלים ושיפוץ בקתות – ממשלת ניו זילנד אישרה חבילת סיוע רחבה שמטרתה לצמצם את האבטלה, שגברה במהלך שבעה שבועות של סגר. התכנית תספק 11 אלף משרות חדשות לשיפור הטבע, בהן שיקום בתי גידול ושדרוג מסלולי טיול. גם בחברה להגנת הטבע מדגישים: היציאה מהמשבר צריכה להתבסס על עקרונות סביבתיים.
בהלת הקורונה העצימה את השימוש המוגבר בפלסטיק חד-פעמי. האם אפשר יהיה לשנות את המגמה? מה עושים עם הבקבוקים? לא שווה לקנות פלסטיק ממוחזר. חלון הזדמנויות.
דו”ח חדש מציג את התועלת והאתגרים הכרוכים בעבודה מרחוק ומתייחס ללקחים שניתן ללמוד מההתנסות הלא-מתוכננת בה במהלך מגפת הקורונה. האם 2020 תיזכר כשנה שבה השתנו הרגלי העבודה שלנו?
כשהעולם נאבק בהתפשטות הקורונה, מחקר חדש מראה כי הפתרונות היעילים להתמודדות עם השלכותיה – יסייעו גם לצמצום פליטות גזי החממה. יותר מ-200 מומחים מצאו כי המדיניות הכי פחות יעילה היא חילוץ חברות תעופה ללא תנאים. “בלי התערבות נזנק ממשבר הקורונה לאש האקלים”
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
