מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש: כדור הארץ במשבר כי אנחנו מנהלים 'מלחמת התאבדות' נגד הטבע

מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש: כדור הארץ במשבר כי אנחנו מנהלים ‘מלחמת התאבדות’ נגד הטבע

תמונה של ערן שחורי

ערן שחורי

פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור, חבר בפורום האקלים הישראלי.

פורסם בתאריך: 22/12/2022

מזכ”ל האו”ם על ‘מלחמת ההתאבדות’ נגד הטבע:

מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש: “בואו נכיר בעובדות – הפלנטה שלנו שבורה. האנושות הכריזה מלחמה על הטבע. זוהי התאבדות”.

דוח הסיכונים העולמי של הפורום הכלכלי העולמי

דוח הסיכונים הגלובלי שפרסם הפורום הכלכלי העולמי (World Economic Forum) חשף את הסיכונים המובילים העומדים בפני העולם. חמישה מעשרת הסיכונים החמורים ביותר קשורים לסביבה (מסומנים בצבע ירוק) – כשלון בפתרון משבר האקלים; תנאי מזג אוויר קיצוניים; אובדן המגוון הביולוגי; נזקים שגורם האדם לסביבה; משבר וחוסר צפוי במשאבים הטבעיים.
אז מה אנחנו יכולים לעשות בנידון?

הגבולות הפלנטריים שנמצאים בסכנה של נקודת ‘אל חזור’.

תחומי הרף הפלנטרי והסטטוס הנוכחי שלהם | planetary thresholds
תחומי הרף הפלנטרי והסטטוס הנוכחי שלהם | planetary thresholds
קריקטורה - איך זה להיות בסכנת הכחדה
קריקטורה - איך זה להיות בסכנת הכחדה

גרטה תונברג על משבר האקלים; המשבר האקולוגי; משבר הבריאות והקשר שלהם לחקלאות, לתזונה שלנו, וליחס שלנו לטבע.

בטיוטה הראשונה של הפוסט הזה הוצגו בכותרת ובראש הדברים פנייתה של גרטה תונברג ולאחריהם דבריו של מזכ”ל האו”ם שמוזכר בפנייה של גרטה.

לקראת פרסום הפוסט החלפתי את סדר הדברים ושמתי בכותרת ובראש הדברים את דבריו של מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש, בהנחה שלתיאור המצב ולאזהרות שמגיעות ממזכ”ל האו”ם יתייחס גם מי שגרטה תונברג עבורו היא “ילדה מעצבנת שסובלת מאספרגר”.

מקור: יוטיוב

תמליל דבריה של גרטה תונברג בסרטון

יש משהו שהייתי רוצה לדבר עליו – מערכת היחסים שלנו עם הטבע נשברת, אבל מערכות יחסים יכולות להשתנות.

משבר האקלים, המשבר האקולוגי ומשבר הבריאות – כולם קשורים זה בזה, אנחנו כבר לא רואים את הקשרים ביניהם – אנחנו רואים רק לטווח הקצר. אז מה נעשה?

שמי גרטה תונברג ואני רוצה לחבר את הנקודות, כי בואו נודה בזה – אם לא נשתנה – אכלנו אותה, נדפקנו.

מיליונים מתו מוירוס קורונה, מנגיף זיקה, מאבולה, מקדחת הנילוס המערבי, מסארס, מאיידס. עד 75% מכל המחלות החדשות מגיעות מבעלי חיים אחרים בגלל האופן שבו אנו מתייחסים לחקלאות ומטפלים בטבע. כתוצאה מכריתת יערות והרס בתי גידול אנו יוצרים את התנאים המושלמים עבור מחלות לזלוג מחיה אחת לאחרת ומהן גם אלינו. המגיפה הבאה יכולה להיות הרבה יותר גרועה, אבל אנחנו יכולים להשתנות ולשנות.

83% מהאדמה החקלאית בעולם משמשת להאכלת בעלי חיים, אך בעלי חיים מספקים רק 18% מהקלוריות שלנו. הדרך שבה אנחנו מייצרים מזון – מגדלים בעלי חיים למאכל, ומפנים קרקע כדי לגדל מזון עבור החיות האלה. אם נמשיך ייגמרו לנו האדמה והמזון. זה פשוט לא הגיוני.

דרישות הקרקע של ייצור בשר ומוצרי חלב שוות לשטח בגודל של צפון ודרום אמריקה גם יחד – מאלסקה לטיירה דל פואגו. הפכנו את את החיים על פני האדמה למתועשים.

אם נמשיך לייצר מזון כמו שאנחנו עושים עכשיו, נהרוס גם את בתי הגידול של רוב צמחי הבר ובעלי החיים שיובילו אינספור מינים להכחדה. זה ממש, אבל ממש גרוע גם עבורנו. הם המערכת תומכת החיים שלנו. אם נאבד אותם, נאבד גם את חיינו שלנו.

במילותיו של מזכ”ל האומות המאוחדות אנטוניו גוטרש – “האנושות מנהלת מלחמה כנגד הטבע. זו התאבדות. הטבע תמיד מכה בחזרה, והוא כבר עושה זאת בעוצמה ובזעם גוברים”.

ומה עם האקלים? אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להפחית באופן דרסטי את הפליטות שלנו, החל מעכשיו!

כשאנחנו חושבים על הנבלים שגרמו למשבר האקלים, אנחנו מדמיינים חברות דלק מאובנים (דלקים פוסיליים – פחם, נפט, גז), אבל חקלאות ושימוש בקרקע ביחד הם כרבע מהפליטות שלנו. זה המון! זה לא חייב להיות ככה.

אם נשנה את התזונה שלנו לתזונה מבוססת צמחים, נוכל לחסוך עד 8 מיליארד טון של CO2 בכל שנה!. יכולנו להאכיל את עצמנו תוך שימוש בהרבה פחות אדמה, והטבע יכול להתאושש. מגיפות, מגוון ביולוגי, שינויי אקלים, החמצת אוקיינוסים, אי שוויון, קרקע לא פורייה – כל אלה הם רק תסמינים. הדרך בה אנו מתייחסים לטבע קשורה לדרך בה אנחנו מעריכים את הטבע.

אנחנו צריכים שינוי מערכתי, אבל אנחנו יכולים לתקן את זה כי אנחנו חלק מהטבע.

כשאנחנו מגנים על הטבע, אנחנו הטבע שמגן על עצמו.

ולבסוף החיות – מה עם המחשבות והרגשות שלהם? יש בעלי חיים שמתכננים את העתיד, יוצרים חברויות שנמשכות עשרות שנים. הם משחקים, הם עוזרים אחד לשני, הם מראים סימנים של מה שאנו מכנים אמפתיה, אבל 70 אחוז מהחיות שאנו מגדלים חיים בתוך מפעלים. בארצות הברית המספר הזה הוא 99 אחוז. חייהם קצרים ואיומים.

איך נישפט?

זה שובר לב לדעת את כל זה, אבל זו גם ההזדמנות שלנו. אנחנו יודעים מה אנחנו יכולים לעשות – אנחנו יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו מגדלים מזון מחקלאות; אנחנו יכולים לשנות את מה שאנחנו אוכלים; אנחנו יכולים לשנות את האופן שבו אנחנו מתייחסים לטבע. לחלק מאיתנו יש הרבה אפשרויות ולחלק אין בכלל. למי שיש הכי הרבה כוח יש הכי הרבה אחריות ורובנו יכולים לעשות משהו.

אז מה אתה תעשה? מה את תעשי? רשימה חלקית בהמשך (לפוסט זה באנגלית ולתמליל דבריה של גרטה באנגלית, למקרה שתירצו להעבירם לדוברי אנגלית).

בואו נודה על האמת: אם לא נשתנה - נדפקנו!

מה אתם יכולים לעשות? רשימה חלקית…

  • ללמוד את הנושא. לחפש ידע ומידע על ההתחממות הגלובלית, על משבר האקלים, על קיימות, על המגוון הביולוגי וחשיבותו למערכות האקולוגיות שאנו תלויים בהן. ללמוד על ההשלכות של גורמי הסיכון האקלימיים והאקולוגיים על טמפרטורות קיצוניות ועל אירועי קיצון אקלימיים ואסונות טבע; על זיהום אוויר, על זיהום הים; על מגיפות, על הבריאות שלנו ושל משפחתנו; על ההיבטים הבטחוניים של משבר האקלים; ועל יכולת האנושות לשרוד עקב ההתעקשות לקיים חיים שאינם ברי קיימא. האתר שאתם נמצאים בו הוא נקודת התחלה טובה ללמוד ולהכיר את הנושא.
  • לדבר על הנושאים האלה. להעלות אותם כנושאי שיחה במשפחה ועם הילדים; במפגשים חברתיים; בשיחות מטבחון במקומות העבודה; ברשתות החברתיות, וכד’.
  • לגלות מעורבות פוליטית ברמה המקומית, האזורית, או הארצית. אין הדבר מחייב להיות פעיל פוליטי, אבל להבין שעלינו להשפיע על מקבלי ההחלטות והמנהיגים כדי שיחוקקו חוקים מתאימים ויעדכנו את הרגולציה כדי שישראל תיאבק בהתחממות הגלובלית ותיערך כנדרש להשלכות משבר האקלים.
  • להפחית את זמן הצפייה בערוצים המסחריים. להפחית את זמן הצפייה בתכניות שמטרתן להשאיר אתכם “זומבים” חסרי דעת. ערוצים אלה קיימים למטרות רווח שמושג באמצעות פרסומות שמטרתן לגרום לכם לרכוש דברים שלא הופכים אתכם ליותר מאושרים. נסו להתעלם מהפרסומות. האינטרסים של המפרסמים מנוגדים במקרים רבים לאינטרסים שלכם.
  • להפעיל לחץ על חברות עסקיות באמצעות שוק ההון. למכור (או לא לרכוש) ניירות ערך של חברות שלפעילותן יש השפעה שלילית משמעותית על הסביבה והן אינן עושות מהלכים משמעותיים להפחתת השפעה זו. לקנות ניירות ערך של חברות שפועלות בצורה עקבית מתוך מודעות לקיימות ולסכנות שיש במשבר האקלים ובמשבר האקולוגי. לדרוש מהגופים המוסדיים ומחברות ההשקעה להסיט השקעות לחברות “ירוקות”. אם יש לכם תיק מנוהל – להעביר לגוף שמנהל עבורכם את התיק מסמך מדיניות השקעות ורשימת מניות אסורות להשקעה (“רשימה שחורה”).
  • להפחית צריכה. כל דבר שמייצרים עבורנו עושה שימוש במשאבים חומריים ובאנרגיה במהלך ייצורו, וכדי להפחית את פליטת גזי החממה ופליטת המזהמים אנחנו צריכים להפחית צריכה של מוצרים ושרותים, בעיקר אלו שהשפעתם מהותית על פליטה של גזי חממה.
  • להכיר וליישם את כללי הקיימות: Reflect – חשוב היטב אם נחוץ; Refuse – סרב (הפסק לצרוך); Reduce – הפחת (הקטן צריכה); Reuse – עשה שימוש חוזר; Recycle – מחזר.
  • להפחית צריכה של מוצרי בשר, בעיקר בשר בקר, שלצורך גידולו עושים שימוש במשאבי סביבה רבים מדי, ובעקבות גידולו נפלטת לאטמוספירה כמות גדולה מאוד של גזי חממה, ובפרט גז המתאן שהוא גז חממה עוצמתי עשרות מונים מפחמן דו-חמצני, גז החממה שבדרך כלל מדברים עליו.
  • לאמץ תזונה בת-קיימא. דיאטה בת קיימא עוסקת בהעדפת סוגי מזון שיש להם טביעת רגל פחמנית נמוכה יותר – כמו פריטים על בסיס צמחי ומוצרים עונתיים מקומיים.
  • להימנע מבזבוז מזון – לקנות מרשימת מכולת כדי לא לקנות יתר על המידה. לאחסן מזון כמו שצריך בבית כך שהוא יישאר טרי יותר זמן רב יותר. לקחת הביתה את השאריות מארוחה שאכלתם במסעדה. לאכול את כל השאריות במקרר לפני שהן מתקלקלות. לנצל ירקות שנראים פחות טוב לבישול ולא למהר ולזרוק. להתייחס בתבונה לתאריך “מומלץ לשימוש עד” שנועד, בין השאר, שתזרקו מזון למרות שניתן לאכול אותו.
  • להימנע מקניית בגדים מיותרים שאתם לא באמת צריכים. תעשיית האופנה היא אחת התעשיות המזהמות ביותר. לקנות בגדים איכותיים שישמשו אתכם לאורך זמן. להימנע מקניית “אופנה מהירה”. קנו מוצרים יד שנייה.
  • לחסוך בשימוש באנרגיה. השתמשו במכשירים חסכוניים באנרגיה ובנורות. כבו את המחשב בלילה. נתקו את מוצרי האלקטרוניקה כשהם לא בשימוש כדי לחסוך באנרגיה. שטפו את הבגדים במים קרים. יבשו בגדים באוויר במקום להשתמש במייבש.
  • לייצר אנרגיה מהשמש – לבעלי גג פנוי, גם אם הוא גג משותף בגודל מתאים, להתקין פאנלים סולאריים לייצור חשמל. זו השקעה משתלמת כלכלית.
  • להימנע מבזבוז מים – ייצור מים, ובמיוחד ייצור מים מותפלים, הינו תהליך עתיר אנרגיה. לסגור את הברז כשאתה מצחצח שיניים (או באמת בכל פעם שאתה לא משתמש במים). להתקלח מקלחות קצרות יותר. להפעיל את מדיח הכלים או מכונת הכביסה רק כאשר יש עומס מלא. לתקן צינורות דולפים ברגע שמבחינים בדליפה.
  • לשתות מי ברז (או מי ברז מסוננים). להימנע מרכישת מים מבוקבקים. מיחזור בקבוקים אינו באמת פתרון, ובמקרים רבים הבקבוק שזרקתם למיחזור לא ימוחזר ויהפוך למיקרו פלסטיק שמזהם את הים, הקרקע, והאוויר, ופוגע במגוון הביולוגי.
  • להימנע ככל שניתן משימוש בפלסטיק חד פעמי. גם מרבית כלי האוכל ה”מתכלים” דורשים תנאים מאוד מסויימים להתכלות, והם הופכים לאשפה רגילה (ויקרה). העדיפו שימוש בכלים ארב פעמיים.
  • להפחית שימוש ברכב פרטי. לדרוש תחבורה ציבורית איכותית ויעילה, ולעשות בה שימוש. לדרוש תשתיות אופניים “מדלת לדלת” ולהשתמש, כשאפשר, באופניים ובהליכה ברגל.
  • להקטין את מספר הטיסות, במיוחד אלו שנועדו לנופש ובילוי. בחלק מהחופשות ניתן לבלות בארץ, בטיולים בטבע.
  • לתרום לארגונים ולעמותות שפעילותם מתמקדת בשמירה על משאבי טבע, סביבה, ומגוון ביולוגי.

כתבות קשורות

סרטים מומלצים

שתפו ברשתות החברתיות:

Facebook
Twitter
קבל מידע מעניין

הירשם לניוזלטר

קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל