פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. חבר במטה חירום אקלימי אקולוגי שמקדם חקיקת חוק אקלימי אקולוגי. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
תאריך פרסום: 26/01/2022. עדכון אחרון: 2/2/2022
משרד הכלכלה, בראשות השרה אורנה ברביבאי, פרסם מכרז ליבוא מכסת בשר בפטור ממכס, במטרה להוזיל את מחירו ולהוריד את יוקר המחייה.
אלא שמחיר נמוך מגדיל ביקוש, וכשמדובר במוצר שגורם לנזק אדיר לסביבה; מוצר שגידולו מהווה את אחד ממקורות הפליטה העיקריים של גזי חממה, ובכלל זה של גז המתאן שהשפעתו על ההתחממות הגלובלית גדולה פי 84 מפחמן דו חמצני, על השרה ברביבאי לבטל את המכרז, לאור הבטחתה מחודש יוני 2021 ש”יש לנו אחריות כלפי הצעירים בעניין משבר האקלים”.
אנחנו יודעים שהשרה ברביבאי לא מודעת להשלכות ולנזקים האקלימיים להם גורם משק החי, ובפרט גידול בשר בקר כיוון שהיא עצמה הודתה ש”ילדים יודעים על המשבר האקלים יותר ממנה”.
הפוסט שלהלן נועד להעלות את המודעות של השרה ברביבאי להשפעה שיש לגידול בשר על ההתחממות הגלובלית (ולפיכך על משבר האקלים ונזקיו), ולהביא אותה לבטל את המכרז שפירסם משרד הכלכלה שבראשותה.
חלק מהבשר המיובא לישראל גודל תוך הרס שטחי יערות גשם שבוראו ונשרפו לצורך הפיכתם לשטחים חקלאיים ובפרט לצורך גידול בקר ומזון לבקר. ליערות הגשם יש תפקיד חשוב בשמירה על אקלים מאוזן בעולם ובשמירה על מגוון ביולוגי, ומכאן חשוב לצמצם את צריכת הבשר העולמית, ובכלל זה בישראל, כיוון שלגזי חממה אין גבולות.
ככל שלא ניתן לבטל את המכרז הנוכחי, על השרה ברביבאי להעביר החלטה במשרד הכלכלה שבראשותה, שאין לקיים מכרזים כאלה בעתיד, שכן מחירו של הבשר לא מגלם את העלות הסביבתית של תהליך הגידול והיבוא של בשר בקר, ואינה מגלמת את תרומתו להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים.
יש מתח מובנה בין הרצון להוריד את יוקר המחייה, בין השאר באמצעות הוזלת הבשר שנחשב “מוצר צריכה בסיסי” ובין הנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה מגידול בקר.
מדינת ישראל לא צריכה להוזיל את מחיר הבשר (ובפרט לא להוזיל את מחירו של בשר הבקר מיבוא). מדינת ישראל צריכה לנקוט במדיניות שתוריד את מחירי חלופות המזון שהן ברות קיימא כך שנצרוך פחות מוצרים שמבוססים על החי ויותר מוצרים המבוססים על הצומח.
השינוי צריך להיות מוכתב במסגרת קביעת מדיניות ממשלתית כללית, בהמשך להתחייבות שהממשלה נתנה בוועידת האקלים בגלזגו להפחתת פליטות, אשר בעקבותיה יש לחוקק חוקים ותקנות מתאימות, אשר בין השאאר יתייחסו ליבוא בשר בקר.
בסוף החלק הראשון של החוק, התייחסתי לחוק אקלימי אקולוגי אותו יש לחוקק כחוק הוליסטי, והצגתי מספר נושאים בו המתייחסים לנושא המזון.
במכתב שנשלח ללשכת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי נכתב, בין השאר:
“הפוסט נועד להעלות את המודעות של השרה ברביבאי להשפעה שיש לגידול בשר על ההתחממות הגלובלית (ולפיכך על משבר האקלים), ולהביא את השרה לביטול המכרז, אשר נועד להוזיל את יבוא מכסת הבשר באמצעות מתן פטור ממכס. ככל שלא ניתן לבטל את המכרז הנוכחי, אני בקש שתעבירי החלטה במשרד הכלכלה, שאין לקיים מכרזים כאלה בעתיד, שכן מחירו של הבשר לא מגלם את העלות הסביבתית של תהליך הגידול והיבוא של בשר בקר, ואינו מגלם את תרומתו להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים.
קיים מתח מובנה בין הרצון להוריד את יוקר המחייה, בין השאר באמצעות הוזלת הבשר שנחשב “מוצר צריכה בסיסי” ובין הנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה מגידול בקר. מדינת ישראל לא צריכה להוזיל את מחיר הבשר (ובפרט את בשר הבקר מיבוא). מדינת ישראל צריכה לנקוט במדיניות שתוריד את מחירי חלופות המזון שהן ברות קיימא כך שנצרוך פחות מוצרים שמבוססים על החי ויותר מוצרים המבוססים על הצומח.”
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: “נמשיך לספק תנאים להפחתת מחירים לצרכן במוצרי יסוד לטובת הפחתת יוקר המחייה.”
ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסמת לחלוקה מכסה נוספת בהיקף של 3,370 טון ליבוא בשר טרי, ליבואנים שיתחייבו למכור את המוצרים במחיר נמוך לצרכן. היבואנים שיזכו יתחייבו להציג את המוצרים על המדף במחיר עליו התחייבו בכל נקודות המכירה שהצהירו עליהן.
לחצו כאן לצפייה בפרטי ההליך התחרותי
הפרסום הנו הקצאה של יתרות מכסה שטרם חולקה. הוועדה הגבילה את מספר הזוכים בהקצאה הראשונה לארבעה מציעים, שהתחייבו למחיר הנמוך ביותר. בהתאם לכך, חולקו בהקצאה הקודמת מכסות בהיקף של 13,750 טון ליבוא בשר טרי פטור ממכס, בהן זכו שופרסל, נטו מלינדה, מרב מזון ובלדי, אשר התחייבו לשווק את הבשר הטחון במחיר לצרכן שבין 28-30 לק”ג.
בנוסף, יעניק משרד הכלכלה תמריץ ליבואנים שיבחרו במקצה הראשון, ויחלק 1500 טון נוספים בחודש יולי, לאלו מהם אשר יממשו את יבוא וחלוקת המכסות לציבור, בחודשים הקרובים.
משרד הכלכלה מפעיל מערך ביקורת וזוכים שלא יעמדו בתנאי ההליך התחרותי להנגשת בשר טחון טרי לצרכן הסופי במחירים להם התחייבו, חשופים לסנקציות של חילוט ערבויות, שלילת מכסות קיימות ושלילת הזכות לקבלת מכסות עתידיות.
דני טל, מנהל מינהל יבוא ויו”ר ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה: “ההליך התחרותי הביא לכך שכבר כעת ניתן למצוא בשר טחון טרי ואיכותי בכל סניפי שופרסל במחיר של 28 ₪ לק”ג. רק יבואנים או קמעונאים המתחייבים להפחתת מחיר הבשר לצרכן זוכים במכסות הבשר הפטורות ממכס ואני קורא לחברות נוספות לגשת למכרז ולהתחייב למחירים נמוכים לצרכן”.
משרדים מופקדים על תחומים שפעילותם מותירה חותם סביבתי כבד, ונדרשים לפעול כעת כאילו הם עצמם שלוחה של המשרד להגנת הסביבה.
שרת הכלכלה, האלופה במיל’ אורנה ברביבאי, דיברה בכנס על חשיבות שיתוף הפעולה והעיסוק של משרדה בתחום. לדבריה, “קודם כל, צריך לומר שלא טריוויאלי לראות ארבע שרות שמדברות על אקלים. תראו, אנחנו באיחור. כל מי שמבין עניין ומסתכל על ההתפתחות של משבר האקלים מבין שאנחנו באיחור. איחור שמשפיע על כל מערכות החיים שלנו. מה שלא נעשה עכשיו, נצטרך לעשות בהמשך עם השפעות קשות, ועלויות שייגזרו הרבה יותר השקעה ממה שאנחנו יכולים לבצע היום. השיתוף בין המשרדים הפועלים בממשלה, העסקים והציבור הוא משמעותי ואותו נכון להוביל ביחד. ההשפעות הכלכליות הן עצומות. אנחנו יוצאים להרפתקה משותפת שתיקח זמן, אבל יש לנו אחריות כלפי הצעירים, יש לי נכדה בת 9 שיודעת על זיהום האוויר יותר ממני. החבר’ה הצעירים לא יוותרו לנו, וכדאי שאנחנו לא נוותר עליהם”.
דברי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (וידאו)
צפו בדברי ארבע השרות (מרב מיכאלי, תמר זנדברג, קארין אלהרר ואורנה ברביבאי) בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה, במושב שעסק בנושא “מחויבות ישראלית להתמודדות עם משבר האקלים”.
הקטע המוצג מתייחס לציטוט שהובא בפוסט, אבל ניתן לצפות בדברים המלאים שנאמרו.
דבריה של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי מדקה 17:36 עד דקה 23:10.
בסוף דבריה, ההבטחה לדור הצעיר, ועל חוסר הידע אותו היא צריכה להשלים, מדקה 22:36 עד דקה 23:10.
ד”ר רון מילוא, ותלמידי המחקר אלון שפון ותמר מקוב מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם ד”ר גדעון אשל, חוקר מניו-יורק, שאלו בדיוק את השאלה הזאת, שנודעה בציבור כשאלת “המחיר הסביבתי של הסטייק”. ממצאי המחקר רחב היריעה שלהם, הראשון מסוגו בהיקפו, מתפרסמים היום בכתב העת המדעי “רשומות האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים” (PNAS).
החישובים הראו שהמזון שמחירו הסביבתי הוא הגבוה ביותר הוא בשר הבקר. ההפתעה הגיעה בדמות הפער העצום: בסיכום הכולל, העלות הסביבתית של אכילת בשר בקר גדולה בכפי 10 מזו של כל מזון אחר המבוסס על בעלי-חיים, כמו עוף או אפילו בשר חזיר. גידול בקר מחייב, בממוצע, כמות שטח גדולה פי 28 לייצור המספוא וכמות השקיה גדולה פי 11 מזו הנדרשת לייצור ביצים או עוף. מעבר לכך, גידול בקר משחרר כמות גדולה פי חמישה של גזי חממה, וצריכת החנקן שלו גדולה פי חמישה.
בהשוואה ראשונית למוצרי מזון מן הצומח (נכללו במחקר אורז, חיטה ותפוחי אדמה) התקבל כי הם יעילים יותר בשימוש במשאבי הטבע ביחס שבין פי עשר למאה לעומת בקר ופי שתיים עד שש לעומת עוף ומוצרי חלב.
ד”ר מילוא סבור שלמחקר זה עשויות להיות מספר השלכות. ראשית, הוא עשוי לסייע לאנשים פרטיים המעוניינים לקבל החלטות תזונתיות שמתחשבות בהיבטים סביבתיים. בנוסף, הנתונים העולים ממנו עשויים להשפיע על תהליכי קביעת מדיניות בתחומי החקלאות. את הכלים שפותחו במחקר זה אפשר יהיה להרחיב ולשכלל כדי, למשל, להבין את העלות היחסית של תזונה מבוססת-צמחים או את הבחירות התזונתיות המקובלות במדינות ובתרבויות שונות. בנוסף, מודלים המבוססים על מחקר זה עשויים לסייע לקובעי מדיניות לפעול למען השגת ביטחון תזונתי, תוך שימוש במשאבי הטבע באופן בר-קיימא.
פי 10 יותר טוב לסביבה
הנתונים פורסמו כאמור ב-2014, אך המחקר לא תם. “המחקר שלנו על מערכת המזון האמריקאית נמשך”, מספרים שניים מחברי צוות המחקר – פרופ’ רון מילוא ואלון שפון מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע. “לאחרונה, המחקר שלנו מתמקד בשינוי הרגלי תזונה והמשמעויות הסביבתיות שלהם, כמו גם ההשלכות על הביטחון התזונתי. לאחרונה פרסמנו מחקר שמתאר את ההבדלים במשאבים כגון קרקע ומים ופליטות גזי חממה כתוצאה מהחלפת בשר בקר בדיאטה צמחית בעלת ערכים תזונתיים תואמים. מצאנו ששינוי כזה בארה”ב יכול לאפשר הזנה של קרוב ל-200 מיליון איש נוספים. בקרוב יתפרסם מחקר שידבר על כמה מזון נוסף ניתן לייצר באמצעות מעבר מצריכת בשר בקר לעוף בדיאטה האמריקאית. אפילו בשינוי יחסית פשוט זה ניתן להזין מעל 100 מיליון איש נוספים”.
המחקר מצא שהחלפת תזונה מבוססת-בקר בתזונה מבוססת-צמחים השווה לה ואף טובה ממנה מבחינת הערכים התזונתיים, דורשת בממוצע רק 10 אחוז ממשאבי הקרקע, 4 אחוז מפליטת גזי החממה ו-6 אחוז מהדשן החנקני. כלומר, תזונה צמחית טובה לסביבה פי 20-10 יותר מאשר תזונה בשרית ששווה לה בערכים התזונתיים.
בשונה מארה”ב, בשר הבקר שנצרך בישראל מיובא בחלקו הגדול, וכך גם חלק המספוא והגרעינים שבהם מוזנים בעלי החיים. האם זה בהכרח אומר שהמחיר הסביבתי של אכילת מזון מהחי בישראל גבוה יותר? “רוב המחיר הסביבתי הוא תוצאה של גידול המזון שמוזנים בו בעלי החיים, למעט פליטות הפחמן שבהן שלבי הגידול מרכזיים – בעיקר פליטות גז מתאן על ידי מעלי גרה, ולניהול הצואה של בעלי החיים”, מסביר שפון. “מכיוון שרוב בשר הבקר בארץ מיובא, את המחיר הסביבתי משלמים בעיקר בדרום אמריקה, בארהֿ״ב ובמקומות אחרים”.
ומה עם הבקר המקומי? הבקר בישראל הוא חלק מהנוף ויש עדרים שמתפקדים כ”שומרי יער”– הם רועים ביער, מווסתים על ידי אכילה את העשבייה שצומחת בו ומדשנים את הקרקע. האם זהו נתון משמעותי שמוריד את המחיר הסביבתי של אכילת בקר בישראל? “עדרי הבקר בישראל מייצרים רק חלק קטן של בשר הבקר שנאכל בישראל, והמחיר הסביבתי הוא לא משמעותית יותר נמוך”, מסבירים החוקרים. “עד כמה שאנו מבינים ממחקרים שקראנו, את תפקיד ‘שומרי היער’ יכולים לעשות בצורה יעילה לא פחות ומזיקה פחות לסביבה כבשים או עזים, כפי שנעשה באזורנו במשך מאות שנים”.
מה עוצר אותנו?
למשפחה בישראל שרוצה לצמצם את המדרך הסביבתי שלה, אך לא רוצה לעבור לטבעונות או לצמחונות, מציעים מילוא ושפון להחליף את בשר הבקר בעוף או במזונות אחרים מן החי (כגון ביצים) ומציינים שגם שינוי כזה עשוי לצמצם את המדרך הסביבתי בצורה משמעותית.
ומהו האתגר הגדול ביותר ביישום מדיניות שמסתמכת על ממצאי “מחיר הסטייק”? “בשנים האחרונות מחקרים רבים מציינים את היתרונות לסביבה ולבריאות שלנו מצמצום צריכה של מזונות מן החי ומעבר לדיאטות צמחיות יותר”, אומר מילוא, “אבל יש כוחות חזקים שלהם אינטרסים כלכליים לא לעשות שינוי. האתגר הגדול ביותר הוא לכבד את רצון האנשים ויחד עם זאת לאמץ מדיניות שתיתן מידע אמין ותעודד שינויי הרגלי תזונה שייטיבו עם הבריאות, הסביבה וגם הכלכלה המשפחתית”.
מקור: מכון ויצמן למדע
צפו בהרצאה של ד”ר רון מילוא (בעברית), על המחיר הסביבתי של מזונות שונים מן החי, 2/12/2014. יוטיוב
תקציר
מערכת אספקת הבשר העולמית משתמשת בכמות הולכת וגדלה של משאבים טבעיים (קרקע, מים, אנרגיה) ואחראית לשורה של השלכות סביבתיות לאורך מחזור החיים של המוצר.
מאמר זה מציג תוצאות מחקר שאומד את שטח הקרקע ואת היקף פליטות גזי החממה הקשורים לצריכת בשר בקר ובשר עוף בישראל.
מערכת אספקת הבשר הישראלית תלויה באופן ישיר ועקיף במקורות שונים ברחבי העולם, ויוצרת השפעות סביבתיות שרובן מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
ידע על המרכיבים הטבעיים (הביו-פיזיים) הגלומים באספקת המזון בישראל הוא בעל פוטנציאל לקידום מדיניות לאומית של אספקת מזון והבטחת מזון בר-קיימא. במחקר נמצא כי השטח הנחוץ לאספקת כלל הבשר גדול בכ-200% מהיקף הקרקע החקלאית הזמינה בישראל. שטחי קרקע אלה כוללים שטחי מרעה ושטחים לגידול מזון להזנת בעלי החיים ברחבי העולם.
המחקר אף מדגיש את החלק המשמעותי של פליטות גזי החממה לאורך מחזור החיים של אספקת הבשר לישראל (גידול בקר וטיפול בו, שחיטה וייצור בשר, הובלה), סך הכול 3.1 מיליוני טונות שווה ערך לפחמן דו-חמצני (CO2e). עיקר הפליטות נובעות ממחזור החיים של בשר הבקר (2.55 מיליוני טונות של שווה ערך לפחמן דו-חמצני בשנה) או כ-24.4 טונות לטונה בשר, והיתר כ-511,000 טונות של שווה ערך לפחמן דו-חמצני בשנה או כ-1.53 טונות לטונה בשר עוף. בעקבות המחקר ניתן להצביע על התרומה הפוטנציאלית של מספר צעדי מדיניות והתנהגות לצמצום ההשפעה.
מקור: בין המקומי לעולמי – חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית
דוח חדש של ארגון הבריאות העולמי, שנושא את הכותרת “דיאטות מבוססות מזון מהצומח וההשלכות שלהן על בריאות, קיימות והסביבה”, מסכם את המחקרים והידע המדעי שהצטברו בשנים האחרונות, וקובע: “ראיות משמעותיות תומכות במעבר לתזונה בריאה המבוססת על מזון מהצומח, אשר מפחיתה או מפסיקה צריכת בשר ומוצרים מהחי – וממקסמת את ההשלכות החיוביות על בריאות האדם, בעלי החיים והסביבה”.
“צריכה נמוכה של פירות וירקות גורמת לעלייה בתחלואה”, קובעים המחברים, “מחקרים אחרונים מראים שצריכה גבוהה של ירקות ופירות מפתיחת את הסיכון ללקות במחלות לב ושבץ מוחי”. לצד החובה להקפיד על צריכה שוטפת של ירקות, המחברים מזהירים מפני אכילת בשר מעובד ובשר אדום: “הקשר החזק ביותר שנמצא עד כה בין תזונה לסרטן הוא בין צריכה של בשר מעובד ובשר אדום לסרטן המעי”.
המחקר סוקר מחקרים שמתייחסים להשלכות הסביבתיות של הדיאטה שלנו: “לתפריטים צמחוניים יש פוטנציאל לא רק לשפר את בריאות האדם, אלא גם להפחית את ההשפעה הסביבתית שכרוכה בצריכת בשר ומוצרי חלב.
“הגידול של מזונות מהצומח כמו פירות, ירקות, דגנים, אגוזים וזרעים, מייצר פחות גזי חממה מזה של מזון מהחי. המזונות עם ההשפעה הסביבתית הגרועה ביותר הם בשר ובעיקר בשר אדום. מעבר לתזונה מהצומח יכול גם לעזור במניעת הכחדת מינים. שינוי בדיאטה העולמית יכול לתרום להפחתת שימוש בקרקעות לטובת גידול בקר ומזון לבקר”.
“הפחתה בצריכת בשר יכולה להועיל פעמיים – גם לבריאות האדם וגם לבריאות הפלנטה. בנוסף, אימוץ של תזונה מהצומח יכול להיות מתורגם לחיסכון של מיליארדי אירו באירופה בעלויות של טיפולים בריאותיים. צריכת בשר מוגזמת מעמיסה על מערכות הבריאות”.
הארגון ממליץ על שינוי הדרגתי: “עבור מי שאוכלים באופן תדיר מזון מהחי, הפחתה הדרגתית של מוצרים מהחי כמו בשר אדום ועוף תהיה קלה יותר מאשר מעבר לתזונה צמחית מלאה”
מקור (אביב לביא, זמן ישראל, פברואר 2022): ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מעבר לתזונה מבוססת מזון מהצומח
דוח ארגון הבריאות העולמי (אנגלית, קובץ pdf): Plant-based diets and their impact on health, sustainability and the environment – A review of the evidence
מאת איתי טרילניק, דה מרקר, 8 במאי 2012
השר להגנת הסביבה פנה לשר האוצר יובל שטייניץ, וביקש שלא להפחית את המכס על עגלים חיים, בשר בקר וצאן, כפי שהומלץ בוועדת קדמי להפחתת מחירי המזון. זאת, בשל העלייה הצפוייה בצריכת מוצרי בשר בעקבות הפחתת המכסים והוזלתם בשל כך.
הוועדה, בראשות מנכ”ל משרד התמ”ת שרון קדמי, מונתה לדון במחירי המזון, על רקע “מחאת הקוטג'” והמחאה החברתית בכלל. בין ההמלצות הוועדה הכללה של הפחתת מכסים ומסים שונים על מוצרי מזון מיובאים, על מנת להוזיל את מחירם. ואולם, מספר ארגוני סביבה מחו על הכוונה להפחית את המכסים על מוצרי בשר, ופנו לארדן ולשטייניץ בבקשה שלא לאשר את המכס.
זאת, בשל נזקי תעשיית הבשר העולמית לסביבה, והחשש כי הפחתת המכסים תגרום לעלייה בצריכה. על פי מחקרים של האו”ם והבנק העולמי שצוטטו במכתב הארגונים, תעשיית הבשר אחראית לכ-18% מפליטות גזי החממה בעולם
בנוסף צוטטו מחקרים הקושרים בין צריכת בשר אדום למחלות לב, השמנה וסרטן. בנוסף נטען כי שתעשיית הבשר גורמת לבזבוז משאבי קרקע ומים, שכן היא יעילה פחות בייצור מזון מגידול צמחי מאכל.
“עידוד הייבוא והצריכה של בשר בקר יש בהם כדי לתרום לאפקט החממה ולהגדיל במידה משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית של מדינת ישראל. זאת, בניגוד לרוח החלטה מס. 2508 של הממשלה מיום 28.11.2010 להפחתת פליטות גזי חממה”, כתב ארדן. “יישום המלצות הוועדה להפחתת המכסים על מוצרי בשר אדום ובכך עידוד צריכתם, יובליל לתחלואה מוגברת, עלייה בהוצאות על בריאות ועלייה ביוקר המחייה. זאת, בניגוד לכוונה העומדת מאחורי המלצות ועדת טרכטנברג”.
מקור: ארדן לשטייניץ: אל תפחית את המכס על מוצרי בשר (דה מרקר, 8/5/2012)
בשם השרה ברביבאי נמסר כי השרה “תומכת במציאת פתרונות למשבר האקלים. יחד עם זאת היא לא תפעל באופן אקטיבי לצמצום צריכת הבשר בישראל באמצעות העלאת מחירו לצרכן”.
טרם הגיעה תגובה מח”כ יוראי להב-הרצנו שמוביל את פעילות ‘יש עתיד’ בנושא סביבה ומשבר האקלים, יו”ר שדולה למען האקלים בכנסת.
טרם הגיעה תגובה מיאיר לפיד, מתוקף תפקידו כיו”ר ‘יש עתיד’ ומתוקף תפקידו כשר לנושאים אסטרטגיים (משבר האקלים הוא איום אסטרטגי).
ואז נדיה עלתה לזום
—
היה כבר עשר וחצי בלילה כשנדיה עלתה לזום. ילדה רצינית בת 13 עם אוזניות יותר גדולות ממנה. שאלה על משבר האקלים. אמרתי לה שהיא פיספסה כנראה, כבר דיברנו על זה לא מעט הערב. ורד כבר שאלה לפניה ואמרתי לה שיש לנו תוכניות. פשוטות, מעשיות, משנות עולם. פאנלים סולריים על הגג של כל מבנה ציבורי בישראל. לשנות את התקנות כדי שתוך עשר שנים כל מכונית חדשה שתמכר בישראל תהיה חשמלית. לאכוף את תקני הגנת הסביבה המחמירים ביותר על אסדת הגז כי אנחנו לא עובדים אצל “שברון”.
נדיה לא נראתה מרוצה. אני לא יודע אם זה הגיל, השעה או האוזניות. בעצם היא לא אמורה להיות מרוצה. הדור שלי פישל, הדור שלה ישלם את המחיר. רק אחר כך נזכרתי שראיתי ברשת סרטון שלה בוועדת הכלכלה. היא אמרה דברים נוקבים שנשארו בזכרון. “יש לנו פחות מעשור לנקודת האל-חזור,” היא אמרה שם, “כל ההישגים של המין האנושי לא ישנו כלום, הכל יימחק.”
אנחנו בוגדים בנדיה. אנחנו בוגדים בעתיד. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. אני מעיד על עצמי – הגעתי לנושא מאוחר מדי. גדלתי בעולם שבו הסביבה היתה ברורה מאליה. איכשהו הנושא תמיד הלך לאיבוד בין הכלכלה לפלשתינאים. רק אי אפשר להתעלם יותר. העשור האחרון הוא החם ביותר בתולדות הכדור. זנים שלמים של בעלי חיים נכחדים. בחורף יש הצפות, בקיץ אובך חונק. אם לא נעשה משהו מיד הילדים של נדיה לא יוכלו ללכת לגינה ציבורית כי יהיו פה 200 יום בשנה של חום קיצוני.
נדמה לי שזה הרעיון במאבק חברתי. להעיר את מקבלי ההחלטות. לגרום להם לשים לב למשהו שהם לא שמו לב אליו בעצמם. במקרה שלנו – של יש עתיד – זה הצליח. יש לנו היום חבר כנסת, יוראי להב-הרצנו, שמטפל בנושא במשרה מלאה. זה לא מקרי שהוא גם חבר הכנסת הצעיר ביותר. יש לנו מצע מפורט (יעלה לרשת בימים הקרובים), כולל התחייבויות ברורות בנושא הסביבתי. אני מניח שזה לא יספיק לפעילים. מצויין. אנחנו נקשיב. נלמד. אם נהיה במקום שבו אפשר לעשות החלטות – יהיו החלטות. היתרון הגדול שלנו מולם הוא העובדה שגם הם יודעים שאנחנו נוהגים לקיים הבטחות. אנחנו שומעים אתכם. אנחנו מחוייבים לנושא.
ברור לי שהשרה ברביבאי אינה מודעת לנזק שגורם יבוא בשר בקר, במיוחד מדרום אמריקה ומברזיל, שם גורם הגידול של בשר בקר להרס יערות הגשם באמזונס והפיכתם לשטחים חקלאיים ולפליטה של גזי חממה.
את ההבטחה לשמור על עתיד הילדים (ובכלל זה את עתיד נכדתה בת ה-9 של השרה ברביבאי, אותה הזכירה במהלך דבריה בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה) צריך לקיים.
האם השרה ברביבאי תוכל בעתיד להביט בעיניהן של הנכדות שלה ולאמר להן: “עשיתי כל מה שיכולתי כדי להשאיר לכן עולם שתוכלו לחיות בו”.
חוק אקלים אותו אנחנו מנסים לקדם, צריך להיות הוליסטי (אקלימי אקולוגי), ולכן עליו להתייחס, בין השאר, גם לסוגיית המזון. החוק צריך להתייחס גם לפליטות שישראל כצרכנית אחראית להם, גם אם הן נוצרו מעבר לגבולותיה, ולכן הן צריכות להילקח בחשבון. הדבר בולט במיוחד בתחום המזון (יבוא בשר בקר הוא דוגמה מצויינת לעניין זה), אך גם בתחומים האחרים.
בסוגיית המזון צריך להתייחס ל-
תזונה בת קיימא – מעבר לחקלאות בת קיימא לצד העדפת סבסוד ממשלתי על מוצרי בסיס מהצומח אשר יצמצמו משמעותית את פליטות גזי החממה (כולל פליטות מיובאות), זאת בהתאם להמלצת משרד הבריאות, לטובת בריאות הציבור ולטובת הביטחון התזונתי. כמו כן, על המדינה לתמוך בייצור מקומי כאמצעי להפחתת פליטות. בתחום האדפטציה (היערכות למשבר האקלים), בכדי לשמור על הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל הצפוי להפגע, יש גם לדאוג לטיפול מקיים בקרקעות.
שמירה על המערכות הטבעיות – המערכות הטבעיות מהוות חלק בלתי נפרד מפתרון המשבר (כיורי פחמן, איזורי חלחול, וכן הלאה) ולכן יש להקפיד לשמור על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי ולהימנע מניצול יתר של משאבי הטבע. בהתאם להנחה זו יש להימנע מבנייה בשטחים הפתוחים עד אשר ימוצו כלל האפשרויות האחרות.
פסולת – שינויי הרגלי צריכה לצד צמצומה, תוך עידוד טיפול נכון בפסולת הן במקור (כולל הפרדה של פסולת אורגנית) והן עם הגעתה ליעדה הסופי (העדפת פתרונות מקיימים על פני הטמנה, מנגנון פיקוח ואכיפה למניעת שריפות פסולת, וכן הלאה).
תאריך פרסום: 12/06/2021. תאריך עדכון אחרון: 07/07/2021
פוסט זה נועד לגרום לשופרסל לנהוג באחריות סביבתית וחברתית, כך שהיא תבדוק את שרשרת ההספקה שלה ותפסיק למכור מוצרי בשר שגודלו תוך שימוש בשטחי יערות גשם שבוראו ונשרפו לצורך כך. ליערות הגשם יש תפקיד חשוב בשמירה על אקלים מאוזן בעולם ובשמירה על מגוון ביולוגי.
לאחר הצגת התכתובת ביני לבין חברת ‘שופרסל’ בחלק הראשון, מוצגות כתבת תחקיר ששודרה ב’כאן 11′ וכתבות שפורסמו במספר כלי תקשורת נוספים, בהן מוצגת הבעייה האקולוגית בגינה פניתי ל’שופרסל’.
בשנים האחרונות צפינו בשריפות שמכלות חלקים נרחבים מיער האמזונס, שמטרתן לברא את היערות ולהכשיר את השטחים שמתפנים לגידול בקר או לגידול מספוא שמשמש להאבסת הבקר. בשנים האחרונות קראנו וצפינו בתחקירים שהראו שיש קשר בין השריפות הללו לבין הבשר ששופרסל מוכרת בחנויות שלה. ראינו את מנכ”ל שופרסל מתחמק מלתת תשובות לשאלותיה של יפעת גליק מ’כאן 11′ (כתבתה של יפעת גליק מובאת בחלקו השני של הפוסט).
לכן, כשראינו לאחרונה את הפרסומת ששודרה בטלויזיה שמציגה אנטרקוט במבצע שמקורו בברזיל, חשבנו שיהיה נכון לעמת את ‘שופרסל’ עם הטענות שהועלו כנגדה בעבר. לפיכך, פנינו במייל למבקר החברה. ביקשנו לברר את מקור הבשר ורצינו לוודא שב’שופרסל’ מבינים את המשמעות של הספקת בשר שמסופק לצרכנים על חשבון הרס יערות גשם.
במהלך ההתכתבות עם ‘שופרסל’ התעצמו החשדות ששופרסל מבינה היטב שמקור אספקת הבשר מברזיל הינו מקור “מלוכלך” מבחינה סביבתית ואקלימית. החשדות התעצמו כאשר קיבלתי תגובה שהתייחסה לספק מסויים (בשם ‘קרנה פנפיאנס’) בה נכתב “אנו פונים לספק לקבלת הסבר בנושא ולאחר שנלמד את הנושא נתייחס בהתאם”. אלא כשעשיתי חיפוש באינטרנט אחר שם הספק, התברר לי שתגובה זהה (מילה במילה) ניתנה ע”י שופרסל כבר בשנת 2019 לגורם אחר, משמע דבר לא עומד מאחורי ההבטחה שניתנה לי לפנות לספק ולברר את הדברים. יתירה מזו, בהמשך כתבה לי נציגת פניות הציבור ש”שופרסל’ עובדת אך ורק עם בתי מטבחיים הפועלים בהתאם לאישור של משרד החקלאות”. אף שזה היה ניסיון נוסף לעקוף את השאלה ששאלתי ולא להשיב עליה, בדקתי באתר האינטרנט של משרד החקלאות. התברר לי שברשימת המפעלים המאושרים ליבוא בשר וקרביים, המופיעה באתר האינטרנט של משרד החקלאות, שם הספק אינו מופיע, דבר שכמובן הגדיל את חוסר האמון בתשובותיה של ‘שופרסל’ ואת החשש ש’שופרסל’ מסתירה את האמת מהציבור.
נשלח למבקר ‘שופרסל’, באמצעות דוא”ל levis@shufersal.co.il
בפרסומת של שופרסל (בתמונה) מוצג סטייק אנטריקוט מברזיל. האם תוכל לחזור אלי (אתה או מנהל הסיכונים של הרשת או מנהל אחריות תאגידית של הרשת) עם תשובה מוסמכת וממוסמכת מהיכן בדיוק בברזיל מגיע הבשר הזה?
אני יודע שמאשימים את שופרסל שאתם גורמים (עם שותפים נוספים) לבירוא ולשריפת יערות האמזונס בברזיל (ובכך מעצימים את ההתחממות הגלובלית ואת משבר האקלים) כיוון שהבשר שאתם מוכרים מקורו באיזורים המבוראים, ומכאן השאלה.
זוהי ההזדמנות שלכם להוכיח שבשר הבקר שנמכר בסניפי שופרסל אין מקורו באזורים שבוראו או נשרפו לצורך גידול בקר ו/או לצורך גידול מספוא/מזון המשמש לגידול בקר.
בברכה,
ערן שחורי
שלום ערן,
מאשרת קבלת פנייתך למבקר החברה של שופרסל.
הספק קרנה פנפיאנס הינו אחד מהספקים המובילים בתחום הבשר המאושר ליצוא ובפיקוח צמוד של האגף הוטרינרי הארגנטינאי (Senasa).
שופרסל קונה בשר עפ”י התקנים ולפי דרישות המחמירות ביותר של משרד החקלאות ומשרד הבריאות כדי להבטיח את האיכות הטובה והטרייה ביותר של מוצריה לציבור הלקוחות.
לעניין המדיניות הסביבתית של הספקים וספציפית לגבי ספק זה אין לנו מידע מפורט ומכל מקום, אנו פונים לספק לקבלת הסבר בנושא ולאחר שנלמד את הנושא נתייחס בהתאם.
המשך יום נעים ותמיד כאן לשירותך,
יעל כוכבי
פניות הציבור
1800-68-68-68
יעל שלום,
תודה על התשובה. אני משוכנע שהספקים שלכם עומדים בדרישות השרותים הוטרינריים של ארגנטינה ושל משרד החקלאות ומשרד הבריאות הישראליים, כפי שכתבת, אבל כמו שהבנת, אני מתמקד בהיבט הסביבתי.
אמתין לעדכון לגבי הספק שהזכרתם. האם הוא הספק היחיד באמצעותו אתם מקבלים בשר מברזיל? אם לא, התשובה שלכם תהיה חלקית בלבד.
יתירה מזו, נניח שהספק יציג בפניכם את המדיניות הסביבתית שלו, איך תוכלו לוודא שהספקים שלכם עומדים בהבטחות הגלומות במסמכים שהם יעבירו לכם (ובמילים אחרות – איך אתם יודעים שהם לא “מורחים” אתכם?
האם את מודעת לבעייתיות שביבוא בשר ממדינות בהן מבראים ושורפים שטחים עצומים לצורך גידול בקר והמזון עבורו, ובפרט בברזיל בעידודו של בולסונארו נשיא ברזיל?
באותה תשובה הוספתי, לאחר הפסקה קצרה:
לאחר שכתבתי את תשובתי לתגובתך, עשיתי חיפוש בגוגל, ומצאתי את תגובת שופרסל משנת 2019, כדלקמן: “הספק קרנה פנפיאנס הינו אחד מהספקים המובילים בתחום הבשר המאושר ליצוא ובפיקוח צמוד של האגף הוטרינרי הארגנטינאי (Senasa). שופרסל קונה בשר עלפי התקנים ולפי דרישות המחמירות ביותר של משרד החקלאות ומשרד הבריאות כדי להבטיח את האיכות הטובה והטרייה ביותר של מוצריה לציבור הלקוחות. לעניין המדיניות הסביבתית של הספקים וספציפית לגבי ספק זה אין לנו מידע מפורט ומכל מקום, אנו פונים לספק לקבלת הסבר בנושא ולאחר שנלמד את הנושא נתייחס בהתאם.”
מאחר שרשת שופרסל מגיבה באופן זהה במשך שנתיים לפחות, הרי שיש שתי אפשרויות שאינן מוציאות זו את זו:
1. אתם מזלזלים באינטליגנציה של הפונים אליכם, ובכלל זה באינטליגנציה שלי.
2. תגובתו של הספק כבר הגיעה אליכם מברזיל (אפילו אם נשלחה בדואר רגיל בשנת 2019), ולפיכך תוכלי לעדכן אותי בתשובתו של הספק שאת שמו הזכרת ובתשובתם של הספקים האחרים שמספקים לכם בשר.
בברכה,
ערן שחורי
לוי שלום,
חשבתי שנכון יהיה להעביר אליכם את תשובתי לתגובתה הגנרית של המחלקה לפניות הציבור.
הפעם באמת נראה לי שכדאי שאקבל התייחסות ממנהל הסיכונים של שופרסל, כפי שביקשתי במייל המקורי ששלחתי למבקר החברה.
בברכה,
ערן שחורי
בוקר טוב ערן,
שופרסל עובדת אך ורק עם בתי מטבחיים הפועלים בהתאם לאישור של משרד החקלאות.
המשך יום נפלא.
יעל כוכבי
פניות הציבור
לוי ויעל שלום,
1. רשמתי לפני את ההתחמקות מתשובה לשאלתי.
2. לא שאלתי אתכם לגבי אישור של משרד החקלאות ולכן תשובתכם האחרונה (על פיה אתם עובדים עם בתי מטבחיים מאושרים ע”י משרד החקלאות) אינה רלבנטית לשאלה.
3. לעניין ספק הבקר שאת שמו הזכרתם בתשובתכם (קרנה פנפיאנס), אני מפנה את תשומת ליבכם לכך שב”רשימת מפעלים מאושרים ליבוא בשר וקרביים“, המפורסמת באתר משרד החקלאות, לא מוזכר ספק ששמו “קרנה פנפיאנס”. ראו את רשימת הספקים בקישור שבנספח.
4. אתם ממשיכים להתחמק מתשובה לשאלה שהפניתי אליכם באשר למקור הבשר בברזיל. גרוע מזה – השבתם לשאלתי בתשובה זהה לזו שאתם עונים ככל הנראה לכל הפונים אליכם בעניין זה (תשובה זהה תועדה בשנת 2019), ובכך אתם בעצם מנסים להסתיר את האמת מהציבור (אם לא להשתמש במילים בוטות יותר). תשובתכם אלי (ציטוט: “לעניין המדיניות הסביבתית של הספקים וספציפית לגבי ספק זה (קרנה פנפיאנס) אין לנו מידע מפורט ומכל מקום, אנו פונים לספק לקבלת הסבר בנושא ולאחר שנלמד את הנושא נתייחס בהתאם.” סוף ציטוט) מעלה חשד לאי אמירת אמת שכן תשובה זהה ניתנה לפונים אחרים במשך השנתיים האחרונות (לפחות), במהלכן הייתם אמורים לפנות ולקבל את תשובתו של הספק הספציפי הזה ושל ספקים אחרים. יתירה מכך, ייתכן שהספק ששמו הוזכר בתשובתכם אכן מחזיק באישורים שהבשר שהוא מספק לכם לא גדל ואינו מואבס בשטחים שבוראו/נשרפו לצורך גידולו ו/או הזנתו, אולם אין בכך כדי לאמר דבר לגבי שאר ספקי הבשר שלכם.
בברכה,
ערן שחורי
—נספח—
רשימת מפעלים מאושרים ליבוא בשר וקרביים (באתר האינטרנט של משרד החקלאות):
https://www.moag.gov.il/vet/
חברים הי,
כנראה שלא יגמר.
אנא ראו מה ניתן לעשות.
לוי.
שמי ערן שחורי, אני פעיל סביבתי, מתנדב בארגון Climate Reality Project שהקים אל גור.
בחודש שעבר הפניתי שאלה לחברת ‘שופרסל’. בתשובותיה, השיבה ‘שופרסל’ תשובות לא ענייניות וניסתה להסיט את העניין לאישור שיש לספקי הבשר שלה מדרום אמריקה. אף שלא זה היה נושא השאלה, ייתכן שהתשובה שהשיבה לגבי אישור שיש לספק אותו ציינה בשם אינה אמת, ואת זה רציתי לברר מולך, בהיותך חתום על מכתב ‘ספקי בשר מאושרים ע”י משרד החקלאות’.
התכתובת מול ‘שופרסל’ מוצגת בפוסט “מהיכן מגיע סטייק האנטריקוט הברזילאי שנמכר ברשת שופרסל? – פנייה 13499818 לשופרסל” (קישור בנספח).
אני מבקש לשאול אותך שתי שאלות:
1. האם הספק “קרנה פנפיאנס” מוכר למשרד החקלאות, והאם הוא מצוי ברשימת הספקים המאושרים של משרד החקלאות. אם הספק אינו מצוי ברשימות (אני לא מצאתי אותו), הרי שתשובתה של ‘שופרסל’ אינה אמת. ציטוט מתשובתה של ‘שופרסל’: “הספק קרנה פנפיאנס הינו אחד מהספקים המובילים בתחום הבשר המאושר ליצוא ובפיקוח צמוד של האגף הוטרינרי הארגנטינאי (Senasa). שופרסל קונה בשר עפ”י התקנים ולפי דרישות המחמירות ביותר של משרד החקלאות ומשרד הבריאות כדי להבטיח את האיכות הטובה והטרייה ביותר של מוצריה לציבור הלקוחות.”
2. לאור העובדה שבמשרד החקלאות לא מתייחסים לנזקים הסביבתיים הגלובליים שנגרמים ליערות הגשם בדרום אמריקה שנוצרים כתוצאה מהפיכתם לשטחי חקלאות המשמשים לגידול בקר ומזון לבקר (האישור המוזכר לעיל מתייחס למיזעור הפגיעה בבעלי חיים ואינו מתייחס להיבט זה), מיהו הגורם במשרד החקלאות שיוכל להתייחס לשאלה “מתי יש בכוונת משרד החקלאות להתייחס גם לסוגיית בירוא ושריפת יערות גשם לצורך הפיכתם לשטחים חקלאיים בעת שהוא נותן אישורי יבוא ליבואני בשר בקר, ובכלל?”.
בברכה, המשך שבוע טוב,
ערן שחורי
מר שחורי שלום רב,
1. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות אינם מאשרים ספקי בשר. אם כוונתך למכתבי משנת 2018, הרי שהוא נוגע למפעלים המאושרים כעומדים בדרישות צער בעלי חיים בשחיטה ומהם מאושר היבוא לישראל. משרד החקלאות מאשר מפעלים העומדים בתנאים הווטרינריים במדינות השונות (סטנדרטים של בריאות בעלי חיים, רווחת בעלי חיים ובטיחות מזון) ולא ספקים או יבואנים.
2. רשימת המפעלים מפורסמת בקישור: https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/mifalim-import
3. ככל שפנייתך מתייחסת למפעל ששמו: Sociadad Anonima Carne Pampeanas S.A, הרי שמדובר במפעל מאושר בארגנטינה ולא בברזיל.
4. שאלת ההשפעות הסביבתיות של גידול בעלי חיים במדינות שונות אינה בתחום הסמכות של השירותים הווטרינריים בישראל, ולפיכך אין בידי להשיבך בעניין זה.
בברכה,
ד”ר שלמה גראזי
רופא וטרינר ראשי יבוא – יצוא
השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה
משרד החקלאות
עד כה טרם הגיעה תשובה מ’שופרסל’ לשאלה המקורית, עובדה שמחזקת את החשד שחלק ממוצרי הבשר הנמכרים ברשת ‘שופרסל’ מקורם ביערות גשם שמבוראים ונשרפים, ומכאן ש’שופרסל’ פוגעת בצרכנים של שופרסל וגם באלו שאינם צרכנים שלה.
נזכיר שביקשנו תשובה מוסמכת וממוסמכת מהיכן בדיוק מגיע הבשר שמקורו בברזיל במטרה לוודא שאין מקורו באזורים שבוראו או נשרפו לצורך גידול בקר ו/או לצורך גידול מספוא/מזון המשמש לגידול בקר.
הפנינו לארגון ‘מעלה’, הפועל לקידום נושאים של אחריות תאגידית ולפיתוח הסטנדרטים של ניהול אחראי בישראל, את השאלה הבאה:
דירוג ‘מעלה’ לחברת שופרסל בנושא איכות הסביבה בשנת 2020 היה 10. הדירוג נקבע, בין השאר, על פי “ניתוח מהותיות של ההשפעות הסביבתיות”.
הציון בנושא איכות הסביבה מהווה 15%-25% מהדירוג הכולל, ומכאן שיש לו משמעות בדירוג ‘פלטינה’ שקיבלה שופרסל (בשנת 2020 ובשנים קודמות).
האם תוכלו להצדיק את הציון המעולה שניתן לחברת שופרסל בתחום איכות הסביבה, לאור השפעתה על בירוא ושריפת יערות האמזונס בברזיל, כפי שעלה בתחקירים שפורסמו בעיתונות, בטלוויזיה, באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות?
עד כה טרם קיבלנו תשובה מארגון ‘מעלה’.
הזמן הירוק, כאן 11
התמונות שבהמשך הן צילומי מסך מתוך הכתבה.
…ואז אנחנו בודקים, מה זה חברת מינרווה הזאת, ממנה רוכש היבואן לחוביץ’ את הבשר?
ומה שאנחנו מגלים, שזה בית המטבחיים השני בגודלו בברזיל, היא קשורה לכריתת שטח בגודל של 102 קמ”ר בשנת 2017, גילינו שמינרווה שלחו לישראל משלוחים של בשר בקר, והפרות ששחטו הגיעו מכל מיני מקומות בברזיל. בין השאר יכולנו לעמוד על המקומות המדוייקים עליהם הפרות האלה גדלו, כלומר, שורה של עיירות בתוך האמזונס. מתברר שהפרות שנשחטות בבית המטבחיים של מינרווה, מגיעות ממדינות באמזונס. למשל, פארה. אחת המדינות באמזונס שבהן הרס היערות הוא המשמעותי ביותר
כלומר, הסיכוי שחקלאי מגדל פרה על שטח שלא נכרת במטרה להופכו לאדמה חקלאית, הסיכוי הזה הוא אפסי.
סליחה, מה שלחוביץ’ או כל יבואן אמור לעשות, זה מעשה מאוד בסיסי של אחריות תאגידית – לבדוק מאיפה מגיעים המוצרים.
מקור: ‘הזמן הירוק‘, יוטיוב, 16.12.2019, כאן 11, יפעת גליק.
צפו בקטע מדקה 09:56 עד דקה 10:48, על בירוא היערות בברזיל
ארגון גרינפיס פרסם דוח חדש הממחיש את הקשר בין הצלחת הישראלית לבין נזקים אקולוגיים חסרי תקדים ביערות הגשם בברזיל • אחת הסיבות לשריפות, היא פעילות עבריינית של חקלאים, המבראים שטחים לשם גידול בקר, זאת תוך עצימת עין של השלטונות הברזילאים שמאפשרים לפעילות העסקית להתרחב על חשבון היערות.
לעת עתה, למרות הדאגה העולמית לאמזונס – ממשלות ברחבי העולם לא נוקטות בצעדים משמעותיים מול ברזיל.
לאורך השנים האחרונות, ניסו מדינות דוגמת צרפת לאיים כי יטילו סנקציות על יבוא בשר שגודל על חורבות האמזונס וקבוצות לחץ סביבתיות ברחבי העולם ניסו לשכנע מנהיגים לפעול, אך כריתת היער המשיכה באין מפריע.
כדאי להזכיר עד כמה הנושא שקוף לשלטונות בישראל – במהלך חודש אפריל, הודיע בחגיגיות משרד החקלאות לאזרחי ישראל: “הישראלים לא ויתרו על הבשר לאורך השנה, ולמרות הקורונה והסגרים, בשנת 2020 חלה עלייה בקניית הבשר ברשתות השיווק של כ-7% ביחס לשנת 2019”.
ההודעה המפורטת של המשרד התמקדה אך ורק באספקטים צרכניים, והתעלמה לחלוטין מהמחיר הסביבתי והאקלימי של תעשיית הבשר, אותה תעשייה שהצרכן הישראלי מגדיל את חלקו בה משנה לשנה.
ובעוד שבמשרד החקלאות התעלמו מהקשר בין צריכת הבקר בישראל ובין הנזקים הסביבתיים, ארגון גרינפיס פרסם דוח חדש הממחיש את הקשר בין הצלחת הישראלית לבין נזקים אקולוגיים חסרי תקדים ביערות הגשם בברזיל.
בחודש ספטמבר, התחוללו שריפות בקנה מידה היסטורי בפנטנאל, אזור הביצות הגדול בעולם, המצוי בשטחן של ברזיל בוליביה ופראגוואי. הפטנטנאל מכונה ‘האח הקטן’ של האמזונס.
אחת הסיבות לשריפות, היא פעילות עבריינית של חקלאים, המבראים שטחים לשם גידול בקר, זאת תוך עצימת עין של השלטונות הברזילאים שמאפשרים לפעילות העסקית להתרחב על חשבון היערות.
דוח גרינפיס, חושף את הקשר של תעשיית הבשר לשריפות בפנטנאל, וכן את הקשר של יבואני בשר ברחבי העולם וגם בישראל לשריפות. הדוח מפרט חקירה מתמשכת של חצי שנה אשר חושפת את פעילותן של 15 חוות בקר המעורבות בשריפה של שטחים בהיקף של לפחות 730 אלף דונם (730 קמ”ר) בפנטנאל בשנת 2020 – שטח הגדול פי 14 מתל אביב – זאת למרות צו של ממשלת ברזיל האוסר על כך.
מסמכים רשמיים מאשרים שחוות אלו סיפקו בקר ללפחות 14 מפעלים לעיבוד בשר בבעלות יצרנית הבשר הגדולה בעולם JBS, ומתחרותיה המובילות בברזיל – Marfrig ו-Minerva – אשר כולן מייצאות בקר ועורות לשווקים ברחבי העולם וגם לשוק הישראלי.
היבואנים הישראלים המוכרים ששרשרת האספקה שלהם נגועה בהרס יערות הגשם הם קבוצת “נטו” ו”בלדי”, שאת מוצריהם ניתן למצוא גם ברשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שופרסל.
כך למשל, בבלדי רכשו מינואר 2019 ועד אוקטובר 2020 כ-5,000 טונות של בשר בקר שמקורו בפטנטנאל, ואילו בנטו רכשו כ-1,600 טונות של בשר בקר מהיערות הברזילאים בין יולי לאוקטובר 2020.
בתחקיר של גרינפיס, עלו שמותיהם של שבעה יבואנים נוספים, שרכשו כמויות קטנות יותר של בשר בעל זיקה לפנטנאל. בסה”כ, כ-9,930 טון בקר בשווי של 51 מיליון דולר יובאו לישראל מחוות הקשורות לשריפות בפנטנאל בתקופה שנבדקה.
למרות הזעקה העולמית בזמן השריפות באמזונס, החברות הישראליות, אינן לבד, כאשר שרשראות אספקה לאורכו ולרוחבו של העולם נגועות בפגיעה ביערות הגשם. כך למשל, דוח גרינפיס מצא קשר בין פגיעה ביערות הגשם ובין מוצרים של מקדונלדס, וולמרט, נסטלה, בורגרקינג ועוד.
משק החי אחראי בין השאר לכ-14%-18% מפליטות גזי החממה הגורמים להתחממות המואצת של כוכב הלכת שלנו. מחירו הינו אקלימי ואקולוגי באותה עת; כשהתאווה האנושית לבשר גוברת, כך נכרתים עוד ועוד עצים ביערות הגשם, כדי לספק את הצריכה בעולם כולו.
בגרינפיס ישראל קוראים לרשתות שיווק המזון ובראשן שופרסל לאמץ מדיניות מקיימת ברורה להגנה על מערכות אקולוגיות חיוניות ויערות העד של כדור הארץ. מדיניות זו חייבת לכלול התחייבות שלא לרכוש ולא לשווק מוצרים שמקורם מהרס היערות, לרבות בקר, ולאמץ מדיניות של עידוד צריכת מזון מן הצומח.
ד”ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, מדגיש כי ממשלות שלא פועלות בנושא, דוגמת ממשלת ישראל, הופכות את הצרכנים לשותפים בעל כורחם לחורבן יערות בעלי חשיבות קריטית למערכת האקולוגית.
לדבריו, “החשיפה שלנו היום היא רק קצה הקרחון של מערכת כלכלית שלמה ושבורה המתייחסת לכדור הארץ שלנו כמשאב בלתי נגמר. ישראל היא כיום אחת משיאניות בעולם לצריכת בשר ויש לכך השפעה סביבתית אדירה על היערות בדרום אמריקה, משם מגיע חלק ניכר מהבקר המשווק לצרכן הישראלי.
“נרשמים בישראל שיאי יבוא של בשר בקר ‘טרי’ בקר מדרום אמריקה כשבין השנים 2017-2019 יבוא זה הכפיל את עצמו פי שש, מ-932 טון ל-6,709 טון. בקר זה מגיע רובו ככולו מאזורים מיוערים שעברו כריתה בעבר הרחוק או ממש לאחרונה.
“לא ניתן למגר את משבר האקלים והחורבן האקולוגי מבלי לצמצם באופן משמעותי את צריכת הבשר שלנו שנמצאת בנסיקה. לשם כך נדרשת פעולה מכרעת מצד ממשלות, משקיעים וצרכנים ולפעול כנגד חברות המעורבות בהרס היערות והמערכות האקולוגיות”.
במשרד החקלאות לא מכירים בקשר שבין כריתת יערות הגשם ובין יבוא בשר מברזיל, ואומרים לגלובס בתגובה לדברים: “משרד החקלאות אמון על ביטחון המזון של תושבי המדינה. המשרד אינו קובע או מכתיב לכל אזרח מה לאכול ומתי, אך מתפקידו לדאוג לחקלאות ישראל ולספק את כל סוגי המזון שהציבור מבקש לצרוך.
“הנתונים על צריכה מבוקשים על ידי כלי התקשורת עצמם ומסופקים בהתאם. למדינת ישראל אין שום השפעה על יערות האמזונס. המשרד פועל רבות לטובת העצים המקומיים שצומחים בישראל ומציל מדי שנה אלפי עצים, קרי העצים שיש לנו שליטה עליהם”.
160 חברות איימו על תאגידי מזון וחקלאות הסוחרים בסויה מברזיל כי יטילו עליהם סנקציות במידה וימשיכו לרכוש את הקטניות מאזור סראדו שמוצת לשם גידולן. האתגר: החוק המקומי מתיר בירוא נרחב של שטחים למטרות חקלאיות
הבירוא מתבצע לצורך פינוי מקום עבור שטחי מרעה לפיתוח תעשיית הבשר, שטח לקידוחי נפט ומכרות, ואדמות חקלאיות לגידולי סויה ותירס, שמשמשים בעיקר להזנת בקר ובעלי חיים נוספים במשק החי.
לדברי פרופ’ יואב יאיר, כל עוד בירוא היערות נמשך, אנחנו הולכים ומתקרבים לנקודה שבה היער לא יוכל להתחדש ולשמור על החַיּוּת שלו. לכתבה המלאה.
ארגון גרינפיס חקר את המקרה של שמורת הטבע שניזוקה במיוחד ביער איטונה איתאטה (Ituna Itatá). למרות ההגנה החוקית על האזור, מדובר בשטח שנפגע באופן הקשה ביותר בשנת 2019. לפי בדיקת הארגון, 94% משטחי השמורה עברו השתלטות עוינת – מתוכם שטח של 120 קמ”ר בשנה האחרונה בלבד (שווה ערך ל-115 אלף מגרשי כדורגל, ו-30% מכלל כריתת העצים על אדמות הילידים באותה תקופה).
גרינפיס אף מצאו מוצרי בקר שמקורם בשרשרת אספקה לא נקייה העוברת בהרס בלתי חוקי של שמורות טבע ביער הגשם, המגיעים לישראל. ב-2019 ייבאה ישראל 26,880 טונות של מוצרי בקר מברזיל, בשווי 125 מיליון דולר. על פי נתוני משלוחים המבוססים על מסמכי ייצוא רשמיים, כמחצית מכמות זו הגיעה מ-JBS, חברת הבשר הגדולה בעולם. כשליש מייצוא הבשר של JBS מקורו באמזונס, וחלק ניכר מקורו באספקה עקיפה שכמעט ולא ניתן לעקוב באופן מלא אחר מקורותיה. ואמנם, על פי מסמכי הובלת בקר רשמיים שבחנו בגרינפיס, בשנת 2019 ייבאה ישראל כמעט 5,000 טונות של בשר בקר שמקורם במטה ורדה, על חורבות שמורת הטבע של הקהילה הילידית האיטונא איטאטא ביער האמזונס, דרך JBS.
“אנחנו רואים את הביקוש הגדל, גם בישראל, לבשר בקר וסחורות נוספות. בשביל לשנות את המציאות, עלינו להגביר את השקיפות בסחר, ולהבין שבשר זול עולה לכדור הארץ ביוקר. חייבים לפעול בדחיפות על מנת לעצור את הרס היער, ולעצור את ההתמוטטות האקלימית”. לכתבה המלאה
בירוא יערות הגשם בברזיל הגיע ב-2020 לשיא של 12 שנה, ועמד על שטח של 11,088 קמ”ר – אזור שדומה בגודלו למדינת קונטיקט בארה”ב וקצת יותר ממחצית שטחה של מדינת ישראל. כך לפי מידע שלל סוכנות החלל הברזילאית, Inpe.
במהלך הקיץ חקירה משותפת של ארגון גרינפיס בארגנטינה ובישראל העלתה כי קיימים קשרים בין עסקים חקלאיים גדולים לגידול בקר בארגנטינה המעורבים בהיקף נרחב של בירוא יערות (כריתת יערות ופינוי שטח גדול שלהם לטובת פעילות אנושית מסחרית) – לבין סופרמרקטים חשובים ומרכזיים ברחבי אירופה וישראל, ביניהם גם שופרסל. לטענת גרינפיס, בשר הבקר הנמכר תחת המותג “אנגוס” של שופרסל מגודל על חורבות יער הצ’אקו בארגנטינה, המערכת האקולוגית השנייה בגודלה בדרום אמריקה.
“מגוון החיים העשיר ביערות העד של דרום אמריקה נשרף ונחרב על-ידי מגדלי בקר, והמראות של יער האמזונס הבוער חשפו לעיני כל העולם את חומרת המצב”, אומר ד”ר יונתן אייקנבאום, מנהל מחקר ואסטרטגיה בגרינפיס ישראל. “בידינו ראיות מוצקות לכך ששופרסל שותפה בהרס הצ’אקו, היער השני בגודלו בדרום אמריקה ומערכת אקולוגית חשובה ביותר למערכת האקלים. עץ שנשרף בדרום אמריקה כדי לגדל פרה שבשרה יימכר בישראל, זו פגיעה ביכולת שלנו לשמור על אקלים כדור הארץ ולמנוע את החרפת משבר האקלים. האבסורד הוא שישראל נמצאת באחד האזורים הפגיעים ביותר מפני שינוי אקלים עם יצירת מצב של בצורת אזורית כרונית, על כל המשתמע מכך”.
לטענת גרינפיס, בשל מצב החירום האקלימי קיים צורך להפסיק את כריתת היערות באופן מיידי. לכן, משרדי גרינפיס ברחבי העולם פונים לרשתות שיווק על-מנת שינקו את שרשרת האספקה שלהם. במהלך החודשיים האחרונים פנו בארגון גרינפיס מספר פעמים להנהלת שופרסל בבקשה להיפגש ולהגיב לממצאי החקירה, אך שופרסל התעלמה מבקשות אלה. גרינפיס קוראים לשופרסל לאמץ מדיניות של “אפס כריתת יערות” ולנקות את שרשרת האספקה של מוצריה.
בשנים האחרונות חברות רבות מנסחות מסמכי אחריות תאגידית, המפרטים את האמונות ואת היעדים שלהן לקידום חברה צודקת וטובה יותר לקהילה בה הן פועלות ולסביבה. גם שופרסל הגדילה לעשות ואף הוסיפה למסמך האחריות התאגידית שלה סעיף המוקדש לאחריות סביבתית, שבו היא כותבת כי “השפעת הרשת על הסביבה נבדקת תדיר כדי לצמצם ככל האפשר את השפעותיה השליליות”. עכשיו תוהים פעילי סביבה האם רשת שופרסל תפעל לנקות את שרשרת הייצור שלה ממוצרים שיש בהם פגם מוסרי, דוגמת בירוא יערות הגשם.
עבור ארגנטינה, ישראל מהווה את היעד החמישי בגודלו ליצוא בקר, כך שלמרות גודלה הקטן, לישראל יש השפעה אקולוגית משמעותית על עולם הטבע בדרום אמריקה.
ד”ר אייקנבאום הוסיף: “עלינו לשנות בדחיפות את האופן בו אנו מייצרים מזון ולעבוד עם הטבע במקום להרוס אותו. שבירת הקשר שבין תעשיית גידול הבקר לבין הרס היערות, הוא מקום מצוין להתחיל בו. שופרסל משחקת תפקיד משמעותי בקשר ההרסני הזה, וכעת יש בפנינו הזדמנות לפעול על-מנת להבטיח שהחברה תפסיק למכור בשר בקר שתהליך ייצורו כרוך בהרס היערות”.
לאחרונה הזהיר דוח האו”ם מפני הסכנות של חקלאות התעשייתית. שינוי ייעודי קרקע, כלומר שילוב חקלאות תעשייתית ובירוא יערות אחראי לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם (תעשיית משק החי כ-14%), וזהו המקור השני לשיבוש האקלים לאחר השימוש בדלקים פוסיליים. ללא עצירת בירוא היערות ושיקומם, לא ניתן יהיה להגיע ליעדים לצמצום פליטות גזי חממה שהציבה הקהילה הבינלאומית.
משופרסל נמסר בתגובה: “הנושא, אשר הובא לידיעתנו לאחרונה, נמצא בבדיקה על-ידי צוות מקצועי בתחום, ולאחר שנלמד את הנושא לעומק, נחליט כיצד לפעול”.
פרופ’ יואב יאיר, דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי, מומחה אקלים ואטמוספירה: “זו קטסטרופה סביבתית איומה שנובעת משינוי המדיניות של הנשיא הנוכחי של ברזיל, וזה פשע נגד כדור הארץ וגם האנושות. בולסונארו התיר את הרסן לחוואים ומבראי עצים, והתוצאה היא 74 אלף שריפות עד כה השנה. עיתונים מקומיים בברזיל מדווחים שהחוואים מארגנים ימי אש ומציתים בו – זמנית – כמות גדולה של שריפות. האמזונס נמצא כעת בסכנה.
בשנת 2003, בזמן הטיסה של מעבורת החלל קולומביה, התבקשנו על-ידי נאס”א לצלם שריפת יער בברזיל. אילן רמון צילם, ועשינו אנליזה של התמונות. העשן משריפת היערות מדכא את יצירת הגשם בעננים. לא רק ששורפים את היער, משנים את הליכי יצירת הגשם. מבראים את היער, וקוצר הראות הזה גורם לכך שהתנאים האקלימים משתנים, והאזור הזה עלול להפוך למדבר ולהיהרס תוך עשור. אין בזה טעם, ואין בזה אפילו היגיון כלכלי. זו התאבדות. זו הריאה הירוקה של הפלנטה”.
גם בישראל אנחנו תורמים להרס זה של היערות בברזיל באמצעות ייבוא ומכירה של מוצרי בקר שמקור גידולו הוא באזורים שעברו כריתה ובירוא של יערות גשם. הבשר מגיע למדפים בישראל על ידי יבואנים ישראלים, שמקבלים את אספקתם מענקית המזון הברזילאית השנויה במחלוקת JBS.
התחקיר של גרינפיס ישראל, בשיתוף גרינפיס ברזיל וגרינפיס אנגליה, מצא כי מוצרי הבקר המועברים לישראל מהווים כ-1.5% מכלל ייצוא הבקר הכולל מברזיל לשאר העולם; עם זאת, כשליש מכמות זו מגיע מהאמזונס. חצי מכלל הבקר שהגיע מברזיל לישראל עובר דרך JBS, ענקית מזון ברזילאית שנויה במחלוקת. ישראל היא יעד הייצוא השלישי בגודלו של מדינת פארה בברזיל בה עובר נהר האמזונס לאורך של כ-800 קילומטרים ובה יערות גשם עבותים, וכן יעד מרכזי של מפעל החברה באזור מראבה – מפעל שלפי תחקיר גרינפיס רוכש בקר מחוות שכורתות את האמזונס באזורי אדמות ילידים, ומעסיקה עובדים בתנאי עבדות מודרנית.
חברת ההשקעות Nordea Asset Management עברה מדיבורים למעשים וכבר הסיטה השקעות מחברת JBS בסך 40 מיליון יורו אחרי שהייתה בקשר ישיר עם חברת JBS ולא הייתה מרוצה ממחויבות החברה לצמצום כריתת יערות.
בישראל, משרדי הממשלה מתנערים מאחריות לקביעת קריטריונים סביבתיים עבור היתרי ייבוא של בשר. לאור כך שמשרד החקלאות במגמה של צמצום משלוחים חיים של בקר שהגיע בעיקר מאוסטרליה, ייבוא הבשר הקפוא והמצונן מדרום אמריקה צפוי לעלות בשנים הקרובות אם צריכת הבקר בישראל לא תרד באופן משמעותי.
לדעתי האישית, כותבת שטיינר, אפשר להתווכח על השפעת צריכת הבקר של ישראל יחסית לעולם כולו אבל אי אפשר להתנער לחלוטין מכך שיש השפעה, ואם יש אז כדאי לצמצם אותה, או לפחות לנסות, במיוחד כשאנו בשיא משבר אקלימי ומשבר אקולוגי של הכחדת מינים. בנוסף ללחצים של גרינפיס על שינוי הרגולציה, כולי תקווה שגם בישראל, צרכנים ורשתות מזון יתחילו לשאול שאלות על שקיפות שרשרת האספקה כפי שהחלה רשת המזון טסקו באנגליה ומשקיעים רבים ברחבי העולם.
איש העסקים ובעל השליטה באי.די.בי אדוארדו אלשטיין אחראי בשני העשורים האחרונים לכריתת עצים בהיקף של למעלה ממיליון דונם ביער הגשם צ’אקו בארגנטינה – כך לפי דוח חדש של ארגון גרינפיס. זאת כדי להקים בתי מטבחיים ומפעלי תעשייה לגידול בקר וסויה.
לפי גרינפיס, תאגיד הענק החקלאי קרסוד (Cresud), בבעלותם של האחים אדוארדו ואלחנדרו אלשטיין, אחראי בתקופה של 20 שנה לכריתת עצים בהיקף של 1.2 מיליון דונם ביער הגשם צ’אקו שבצפון ארגנטינה, עבור הקמת בתי מטבחיים ותעשיות חקלאיות לגידול בקר וסויה להאכלת משק חי – שטח גדול פי 23 משטחה של תל-אביב.
לפי דוח גרינפיס, קרסוד כורתת שטחי יערות והופכת אותם לשדות מרעה לבקר. התחקיר שביצע גרינפיס, נערך באמצעות איסוף נתונים ותצלומי לוויין בברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי לאורך שני עשורים, וכולל גם עדויות שאסף צוות הארגון בארגנטינה. עוד התבססו בארגון על נתונים של יבוא ישראלי מאותן מדינות כדי להעריך את החלק של ישראל בכריתת יערות במדינות אלה.
אלשטיין, באמצעות שליטתו בדסק”ש, הוא אחד ממחזיקי השליטה בשופרסל, רשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שמשווקת את מרבית הבשר מבתי המטבחים והחוות של אלשטיין שקמו על חורבות יער הצ’אקו.
קרסוד היא אחת הספקיות המרכזיות של הבשר הטרי והקפוא שנמכר בסניפי שופרסל תחת המותג “אנגוס”, ובאמצעות ספקים נוספים כמו “נטו” תחת המותגים “טיבון ויל” ו”אל גאוצ’ו”. תאגיד קרסוד כורת עצים ומגדל בקר באזור יער “הגראן צ’אקו”, המערכת האקולוגית השנייה בגודלה בדרום אמריקה אחרי האמזונס, ואחד האזורים בעלי המגוון הביולוגי העשיר ביותר על פני כדור הארץ.
בעבר, יערות הגשם כיסו 14% משטח כדור הארץ, אך בשל תהליך בירוא היערות של חברות הענק, כיום הם מכסים רק 6% ומצויים בסכנת הכחדה. רוב יערות הגשם נכרתים בידי חברות גדולות ומוכרות במערב.
סיפור יער הצ’אקו הוא דוגמה להשפעת הסחר הבינלאומי על יערות העולם והמשבר האקולוגי. לפי Global Forest Watch אובדן שטחי היערות ברחבי העולם עמד על 248 מיליון דונמים בשנת 2018 – שטח הגדול משטחה של בריטניה וגדול פי 12 משטחה של ישראל.
גידול בקר וסויה להזנת חיות משק, הם הגורמים המרכזיים לבירוא יערות בעולם. לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו”ם (FAO) כל קילוגרם בקר שנצרך תורם לפליטות של 67.8 קילוגרם של פחמן דו-חמצני.
מדענים מזהירים כי שמירה על יערות קיימים, בעיקר באזורים טרופיים, חשובה הרבה יותר. ללא עצירת בירוא היערות ושיקומם לא ניתן יהיה להגיע ליעדים לצמצום פליטות גזי חממה שהציבה הקהילה הבינ”ל.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
