פעיל סביבתי. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
פרק א – תכנית הכנס וסרטון פתיח.
פרק ב’ – משרדי ממשלה, נציגי תעשייה, נציגת הדור הצעיר.
פרק ג’ – יעדים ואמצעים + סקר עמדות הציבור.
פרק ד’ (הפרק הנוכחי) – סמנכ”לית המשרד להגנ”ס + שיח רגולטורים.
פרק ה’ – תחזית לגבי השקעות “סביבתיות” ואחראיות.
הכנס נערך ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה בתאריך 14/12/2020
בסרטון שלפניכם – סמנכ”לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה; שיח רגולטורים: המפקח על הבנקים; יו”ר רשות ניירות ערך; המפקח על שוק ההון, ביטוח וחסכון, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
אורך הסרטון כ-40 דקות – מדקה 01:44:48 של המושב עד שעה 02:22:41.
בשיח על ‘בין שינוי אקלים לסיכון פיננסי’ אמרה גלית כהן, סמנכ”לית תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה כי: “בדו”ח הערכת סיכונים גלובליים שפרסם השנה הפורום העולמי לכלכלה, דורג סיכון שינויי האקלים בראש מבחינת חומרה וסבירות התממשות. מדיניות המעבר לכלכלה דלת פחמן באה לידי ביטוי בהצבת יעדים שאפתניים להפחת פליטות גזי חממה.
120 מדינות כבר החלו בתהליך מעבר לכלכלה מאופסת פליטות. הרוב המוחלט של המדינות המובילות הציבו יעד של 100% אנרגיות מתחדשות עד 2050, חלקן אף הציבו יעד קרוב מזה – 2030.
השוק לא נשאר אדיש למדיניות זו, ולצורך לפתור את כשל השוק שהוביל את משבר האקלים. נכון להיום למעלה מ-30 גופים פיננסיים המנהלים למעלה מ-5 טריליון דולר התחייבו במסגרת יוזמה של האו”ם לפורטפוליו מאופס פליטות עד 2050. מספר המצטרפים עולה.
כ-1200 גופים פיננסיים ברחבי העולם הודיעו על הפסקה הדרגתית של מימון פעילויות עתירות גזי חממה”.
עוד הוסיפה כהן: “לפי דוח של הועידה הבינלאומית לשינוי אקלים של האו”ם והבנק העולמי, השקעה גלובלית של כשני טריליון דולר בעשור הקרוב, צפויה לחסוך נזקים של למעלה מ-7 מיליון דולר”.
מימין: ענת גואטה, יו”ר רשות ניירות ערך; יאיר אבידן, המפקח על הבנקים;, פרופ’ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר; ד”ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, משרד האוצר.
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים: “לאחרונה הצטרפנו לארגון ה-NGFS, ארגון מוביל שחברים בו עשרות בנקים מרכזיים, שהתפקיד שלו לחזק את ניהול סביבתי בר קיימא לאורך זמן, ובימים האחרונים הוצאנו מכתב הבהרה צופה פני עתיד בנושא”.
בהזדמנות אחרת אמר אבידן כי “המתנה פסיבית להתממשות סיכונים סביבתיים ואקלימיים אינה אופציה מועדפת“.
ענת גואטה, יו”ר רשות ניירות ערך אמרה: “במיוחד בנושא הזה אני חושבת שזה קריטי, לשתף פעולה ולעבוד ביחד, מכיוון ששלושתנו (המפקח על הבנקים, הממונה על שוק הון ביטוח וחיסכון והרשות לניירות ערך) הם חלקים של אותו שלם. החיבור הזה בלי שיתוף פעולה לא יקרה. הערכים המוספים של שיתוף פעולה כזה יהיו קודם כל היכולת של התאגידים לקבל זרמי השקעות בעלויות מופחתות, ודבר שני לייצר נוכחות דומיננטית ומשמעותית יותר של משקיעים זרים בישראל, שהרדאר שלהם לא יודע לקרוא מה שהוא לא ESG”.
משה ברקת, הממונה על שוק הון ביטוח וחיסכון ציין, כי “בסופו של דבר צריך לזכור שאנחנו לא עוסקים בערכים, אנחנו עוסקים בסיכונים פיננסיים והערכים צריכים להיות מתורגמים לתוך הסיכונים הפיננסיים. אם אנחנו נאבד את הקשר בין החיבור של שיקולים פיננסיים לבין הכנסת כל מיני שיקולים אחרים, תיווצר תחרות בין השיקולים השונים ואז ניכנס לעולם של העדפות פרסונאליות ולא של סיכונים פיננסיים. צריך להבחין בקו הזה ולא לעבור אותו יותר מדי, גם אנחנו כרגולטורים פיננסיים”.
מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הוסיף, כי “הרגולציה הסביבתית חייבת לקבוע את הסטנדרטים באופן שיאותתו ויבהירו לרגולטור הפיננסי וגם לתאגידים עצמם, מהן התנהגויות מסוכנות ועד כמה. גם הרגולטור הסביבתי צריך לאותת על השינוי הנורמטיבי העתידי וגם על תקופות המעבר.
השקעה בחברות צריכה להיות מבוססת על העתיד הנורמטיבי של התעשיות בהן הן פועלות כדי לחשב את הסיכון שהן מציבות למשקיעים, ולכן הרגולטור הסביבתי צריך לייצר בהירות לאותם הסדרים והרגולטור הפיננסי צריך להכיר את אותם הסדרים”.
מקור: ‘המכון הישראלי לדמוקרטיה‘
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
