ארגוני סביבה דורשים מקרנות הפנסיה להפסיק להשקיע בחברות העוסקות בדלקים מאובנים

“כל קרנות הפנסיה בישראל, ללא יוצא מן הכלל, לוקחות את הכסף ששייך לנו, הציבור, ומשקיעות אותו בתעשיות הדלקים הפוסילים.” מסבירה מאיה יעקבס, מנכ”לית “צלול” ואחת מהיוזמות והמובילות של הפורום בשיחה עם “שקוף”. “אנחנו, הארגונים הירוקים, הבנו שמה שיגרום לגופים המוסדיים להתחיל להקשיב לנו זה כסף. ומשם זה התחיל בעצם. צריך להבין: אנחנו, אזרחי ישראל, מחוייבים לתת את הכסף שלנו לקרנות הפנסיה, והן משקיעות אותו בתעשיות שמחסלות את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו”.

לפי החישוב שערך הפורום, שבחן את הדוחות של הגופים המוסדיים, כל הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, ביטוח, וגמל) בארץ משקיעים ביחד סכום של כ-13 מיליארד ש”ח בתעשיות הדלקים הפוסילים. את השלישייה הראשונה של קרנות הפנסיה מובילות “מנורה”, “מגדל”, ו”כלל” שמשקיעות ביחד כ-3 מיליארד ש”ח בתעשיות המזהמות. קרן הפנסיה שמשקיעה את הסכום הקטן ביותר בתעשיות הדלקים הפוסילים היא קרן הפנסיה של “אלטשולר שחם” עם השקעה של כ-42 מיליון ש”ח בתעשיות אלו.

“פורום כסף נקי” לא מנסה להתנגח עם קרנות הפנסיה, אלא קורא להן לשתף פעולה ביחד למען העתיד של כולנו על פני כדור הארץ. בחודשים האחרונים שלחו הארגונים מכתב רשמי לכלל קרנות הפנסיה בישראל, ובו לצד קריאה להסיט את ההשקעות שלהן מתעשיות הדלקים הפוסילים גם התחייבות של הארגונים שהמהלך הזה יהיה כדאי לא רק ערכית ואקלימית אלא גם כלכלית: “אנו מתחייבים לפעול לעידוד העברת חסכונות הציבור למוסדות פיננסיים אשר יפעלו בהתאם (להסטת ההשקעות, ד.ג)”. מדובר בהצעה עם ערך אמיתי לקרנות הפנסיה, שאסור לזלזל בה. ארגוני הפורום טוענים כי מאחוריהם עומד פוטנציאל של מאות אלפי אנשים שמהווים כוח כלכלי משמעותי. 

בנוסף, טוענים הארגונים, מדובר במהלך שהרווחיות שלו הוכחה כבר בעולם. במכתב לקרנות הפנסיה הם מציגים שורה של מחקרים ודוגמאות לכך, ומציינים כי “גופים פיננסיים רבים הפועלים להפחתת או להסטת השקעות מחברות המבוססות על דלקים פוסילים וביניהם: 130 בנקים המנהלים במצטבר 47 טריליון דולר, הבנק האירופי להשקעות, קרן רוקפלר, קרן הפנסיה הגדולה בבריטניה (Nest), קרן הגידור הרווחית בעולם TCI, חברות ביטוח בינלאומיות, וסטורברנד – קרן הנכסים הפרטיים הגדולה ביותר בנורווגיה”.

זה לא פטנט ישראלי. מדדים שכאלו כבר קיימים בעולם, ואף מניבים תשואות גבוהות יותר ממדדים לא ירוקים הכוללים חברות פוסיליות. כך למשל מדד S&P500 Fossil Free בארה”ב שמאגד 500 תאגידים אמריקאים, הניב תשואה גבוהה יותר בחמש השנים האחרונות ביחס למדד S&P500 הרגיל הכולל חברות פוסיליות באותה תקופה.

אנשי הפורום מבהירים כי לא מדובר במדד “מעלה”, שכביכול מדרג חברות על פי מדדים של איכות סביבה, אתיקה, תרומה לקהילה ואפילו שקיפות, אבל זוכה לביקורת קשה. למעשה, הפורום שפועל במסגרת “חיים וסביבה” הוא זה שעורך עבור הבורסה רשימה של תאגידים שעושים שימוש בדלקים פוסיליים ומניותיהם נסחרות בבורסה, וזאת על פי קווים מנחים קבועים. 

“בהתאם להסכם עם הבורסה – האחריות לקביעת החברות הפוסיליות היא שלנו, של פורום ‘כסף נקי’ של הארגונים הסביבתיים”, מסביר רוני ניימן, ראש תחום “כסף נקי” בארגון “שומרי הבית” וחבר בפורום. “בניגוד לחברות דירוג, החברות הנסחרות בבורסה הן לא לקוחות שלנו ולא משלמות לנו דבר. בדומה לשומרי הבית, הפעילות של כלכלנים, מומחי סביבה, אנשי שוק ההון, ייעוץ משפטי ועוד – הכל מתבצע על ידי מתנדבים שמשקיעים אינספור שעות עבודה על חשבון זמנם הפרטי. אנו מקפידים לפרסם את הקריטריונים על פיהם אנו בוחנים חברות וגם את ההסבר לכל חברה שנמצאת ברשימה שלנו”.