פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור. חבר בפורום האקלים הישראלי.
תדירותם ועוצמתם של אירועי מזג האוויר העוצמתיים והקיצוניים (“שטפון של פעם בדור”, “של פעם ב-500 שנה” וכד’) הולכים גדלים. ארועים אלה כוללים גלי חום, שריפות אדירות, הוריקנים, גשמים עזים, שטפונות, מפולות בוץ, ועוד. גם במהלך פרסום הפוסט הזה בחודש ספטמבר 2022 אירעו ארועי אקלים קיצוניים, דוגמת הוריקן “של פעם ב-500 שנה” שפגע בפלורידה והותיר הרס, חורבן והרוגים.
הערוץ היחיד שמתייחס באופן שוטף למשבר האקלים מזה מספר שנים הוא ‘כאן 11’. ערוץ 12 וערוץ 13 כמעט שאינם מתייחסים להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים, ולמען האמת, לאורך השנים הם אפילו די הסתירו אותו מעיני הציבור באמצעות שפע של תכניות “לייף סטייל” שנועדו להרחיק את המודעות למשבר הכי גדול שמאיים על האנושות (ומניעיהם איתם). לאחרונה גם הם הערוצים המסחריים החלו להזכיר את משבר האקלים (במינון נמוך), כיוון שגם ערוצים אלה כבר לא יכלו להתעלם מתמונות ההוריקנים, הבצורות, השטפונות, והתייבשות הנהרות בארה”ב, גרמניה, איטליה, אנגליה, וסין.
תוכלו לגלול לאזור הכתבות או ללחוץ על שם הכתבה בתוכן העניינים ולדלג ישירות לכתבה.
הערה: אם צפיתם בדיווח או בכתבה מעניינת הקשורה למשבר האקלים או לפתרונות למשבר, שראוי לדעתכם להציג אותה בפוסט הזה (או בפוסט אחר באתר), תוכלו ליצור איתנו קשר באמצעות דף ‘צור קשר’.
תאריך פרסום: 2/10/2022. עדכון אחרון: 2/10/2022.
חדשות הערב 01.01.23, מדקה 1:13:17 עד דקה 1:15:35
מואב ורדי על הסוגיות שיעסיקו אותנו בשנת 2023.
איך לשמור על היציבות הכלכלית של היום מבלי להקריב לשם כך את העתיד של כולנו מחר.
בניגוד למשבר הכלכלי, את משבר האקלים אולי לא נרגיש מחר בבוקר, אך את השלכותיו נרגיש אנחנו וילדינו ודורות קדימה עוד מאות שנים.
מתוך חדשות הערב, ‘כאן 11’, 01.01.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
העולם היום 7.11.22, מדקה 12:49 עד דקה 18:41
דבריו של מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש בועידת האקלים בשארם א-שייך, וראיון עם דב חנין.
מתוך השבוע 7.11.2022
מקור: כאן 11, יוטיוב
חדשות השבת, 1.10.22 | דיווח + כתבה מדקה 20:27 ד דקה 24:34.
הוריקן איאן, מהסופות הקשות שידעה ארצות הברית, ממשיך להכות במדינה. ובעוד פלורידה עדיין סופרת את קורבנותיה, הרוחות העזות וההרסניות הכו היום בקרוליינה הדרומית.
כתבתו של נתן גוטמן, מתוך חדשות השבת 01.10.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
השבוע 30.9.22
בפורט מאיירס פלורידה ובערים הסמוכות הכול הרוס, המים כיסו על הכבישים, הרוח החריבה את הבתים.
מי שיכול מנסה לחזור לבית, למה שנשאר ממנו. בתים שטופחו משך שנים נהרסו, אחרים נמחקו לגמרי מעל פני האדמה. בשטח נמשכות פעולות החילוץ מהאזורים המוצפים. תושבים שעברו את הסערה לכודים בביתם מגיעים כעת לחוף מבטחים. ומי שלא זכה לביקור כוחות ההצלה קיבל עזרה מבני משפחה וחברים. וברקע מרחפת כל העת שאלת ההרוגים.
כתבתו של נתן גוטמן, מתוך השבוע 30.09.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
חדשות הערב 29.9.22
הוריקן איאן לא אכזב: הסופה הנחיתה על מערב פלורידה מכה אימתנית, תערובת מסוכנת של רוחות, גשמים וגלי ענק. הרשויות והתושבים נערכו לקראת אחת הסופות החזקות שידע האזור, אבל כשזו הגיעה המראות בכל זאת הצליחו להדהים את כולם. אחרי המכה הראשונית הוריקן איראן נחלש, אך הוא ממשיך לשבש את החיים בפלורידה גם כסופה טרופית רגילה.
כתבתו של נתן גוטמן, מתוך חדשות הערב 29.09.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
פתיח + סיקור מדקה 1:15 עד דקה 5:05
השיטפונות בפקיסטן ממשיכים לגבות קורבנות.
מתוך העולם היום 28.08.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
פתיח + יואב זהבי משוחח עם עם החזאית שרון וקסלר מדקה 5:18 עד דקה 11:04
מאפגניסטן ועד לארה”ב: בעולם סובלים מהצפות שגורמות להרוגים ולנזק רב.
מדענים מזהירים: העלייה בטמפרטורות מובילה להקצנת הסערות. ההסבר המדעי – כשטמפרטורות עולות האוויר מתחמם. כשהאוויר מתחמם הוא יכול להכיל יותר אדי מים. כשיש יותר אדי מים באוויר כמות המשקעים שיורדת לקרקע גדלה, כשלעיתים יורדת במספר ימים כמות שהיתה יורדת בעבר בתקופה של חודשיים-שלושה.
מהצד השני – עלייה בטמפרטורות גורמת ליותר התייבשות; ליותר התייבשות של הקרקע והתוצאה היא בצורות קשות וממושכות שבחלק מהמדינות גורמות למחסור במזון.
העלייה בתדירות מראה לנו שמדובר בתהליך עקבי ומתמשך.
מתוך העולם היום 23.08.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
כתבה מתוך חדשות הערב
אירופה מתמודדת לאחרונה עם בצורת קשה, שמייבשת נהרות ואגמים ברחבי היבשת. כך גם בנהר הדנובה, בו מפלס המים הגיע לשפל של 100 שנים – מה שחשף יותר מעשרים ספינות קרב נאציות עמוסות בטונות של תחמושת וחומרי נפץ, שטבעו סמוך לעיירה פראחובו שבמזרח סרביה. הספינות הן רק חלק קטן ממאות כלי שיט של צי הים השחור של הצבא הנאצי, שטבעו ב-1944 בזמן נסיגת הכוחות עקב התקדמות צבא ברית המועצות מערבה. מאז, הן מפריעות לתנועת כלי השיט בנהר כשמפלס המים יורד.
הבצורת שמכה השנה באירופה, אותה מדענים מיחסים להתחממות הגלובלית, צמצמה את שטח השיט בנהר הדנובה כמעט בחצי: מ-180 מטרים ל-100 בלבד. וולימיר ולימיר טראג’ילוביץ’, בן 74 תושב פראחובו, שכתב ספר על הספינות הגרמניות אמר: “הגרמנים הותירו מאחוריהם אסון אקולוגי עצום שמאיים עלינו, תושבי העיירה”. עובדים בתעשיית הדיג המקומית גם נמצאים בסכנה – בהם עובדים מרומניה, ששוכנת מעברו השני של הנהר.
ספינות הקרב הנאציות אינן התגליות המפתיעות המפתיעות שהביאה איתה הבצורת. במהלך החודש האחרון נחשפו גם כמה שלדי אדם וממצאים ארכיאולוגיים במאגרי מים באירופה ובארצות הברית, וכן בהרי האלפים השווייצריים. מפלס המים באגם מיד האמריקני, מאגר המים הגדול ביותר בארצות הברית, ירד השנה לשפל חסר תקדים כתוצאה מ-22 שנות הבצורת השוררות במדינות נבדה ואריזונה. ירידת מפלס המים חשפה ביום שבת את השלד הרביעי שנמצא במקום מאז חודש מאי.
באגם מיד נחשפו גם כמה כלי שיט – בהם ספינה מתקופת מלחמת העולם השנייה. באיטליה נחשפו בנהרות טיבר ופו ממצאים ארכיאולוגיים בעקבות בצורת חמורה שמכה במדינה – בהם שרידים של בעלי חיים שלפי הערכות מתו לפני 2,300 שנים, פצצה וספינה ממלחמת העולם השנייה וגשר וטירה שמתוארכים לתקופת ימי הביניים.
באלפים השווייצריים, שני תיירים צרפתיים מצאו את שרידי האדם השניים שנמצאו באזור – שעלו לפני השטח אחרי נמיסת קרחון. שלד זה, מעריכים ברשויות, שייך לאדם שמת לפני כ-50 שנים. שבוע קודם לכן נחשף שלד נוסף, ודגימת DNA שנלקחה ממנו נמצאת בבדיקה. נוסף לשלדים, מדריך טיולים מצא בהר גם שרידי מטוס שהתרסק ביוני 1968.
בגרמניה דווח אתמול (שישי) כי גובה המים בנהר הריין ירד אל מתחת לארבעים סנטימטרים, נקודת ציון קריטית שעלולה להשפיע על התעבורה המסחרית שישנה לאורכו של הנהר. במכון ההידרולוגי של גרמניה מזהירים שמתחת לנקודת ציון זו לא משתלם כלכלית להשיט סחורות לאורכו של נהר הריין, מכיוון שהספינות עלולות להתחכך באפיקי הנהר. בשנת 2020 עברו דרך הריין כ-160 מיליון טון של סחורות, החל מכימיקלים, עבור בברזל ועד מוצרי נפט ופחם.
משלוחי הסחורות לאורך הנהר נמשכות נכון לעכשיו, אך הספינות נאלצות לעתים לשוט רק עם רבע מהסחורה שלהן. בכתבה של ה-BBC אמר אנדרה קימפל, שמשיט מעבורת במי הנהר: “נשארו 30 ס”מ של מים מתחתינו. פעם היו פה הרבה הצפות, עכשיו יש בעיקר שפל”. בגרמניה מזהירים כי החלק העליון של הריין עלול להיסגר לחלוטין למעבר סחורות. השפל במפלס המים קורה בכל שנה, אך לא באותה רמה. “זה יוצא דופן, במיוחד בזמן הזה של השנה”.
כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב 18.08.22.
מקור: כאן 11, יוטיוב
מתוך כתבה של של שרון וכסלר ויפעת גליק שיוצאות לפרויקט מיוחד בעקבות מזג האוויר הקיצוני: על התחזיות להמשך ומה שכבר קורה. כל זה כששיאי חום נשברים היום באירופה – בבריטניה נחצה קו ה-40 מעלות, תמונות שלא נראו, שריפות בכמה מוקדים, שטפונות בפקיסטן.
מתוך מוסף ‘הזמן הירוק’ ששודר בחדשות הערב, 19.07.22.
מקור: כאן 11, יוטיוב
פתיח + סיקור מדקה 13:39 עד דקה 18:52
מזג אוויר קיצוני משני צידי הכדור – מעל 40 מעלות צלזיוס באירופה ומתחת לאפס באוסטרליה.
מתוך העולם היום , 19.07.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
פתיח + סיקור מדקה 1:34 עד דקה 11:18
גל חום בלונדון.
מתוך העולם היום , 18.07.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
פתיח + סיקור מדקה 2:55 עד דקה 9:31
אירופה בוערת – בספרד ובפורטוגל הגיעו מידות החום ל-46-47 מעלות צלזיוס, עם שריפות ענק. מאות מתים כתוצאה מגל החום.
מתוך העולם היום , 17.07.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
סיקור מדקה 12:23 עד דקה 14:55
שריפות בספרד; שיאי חום נשברו במרכז אירופה ובמערבה.
מתוך העולם היום , 19.06.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
שיחה בין מואב ורדי ויואב זהבי מדקה 4:58 עד דקה 9:24.
בנוסף, דיווח על ההפסד של ממשלת השלטון באוסטרליה בגלל הזלזול במשבר האקלים וחוסר הטיפול בהשלכותיו על אוסטרליה, ומיד לאחר מכן דיווח על סופת טורנדו בגרמניה. מדקה 12:46 עד דקה 20:24
בסיביר נרשמו 30 מעלות צלזיוס בחודש מאי. בספרד נרשמו טמפרטורות שגבוהות ב-10-15 מהממוצע לעונה. בחוף המזרחי בארה”ב נרשמו טמפרטורות שוברות שיאים בעשרות מדינות.
ביום חמישי התפרסם דוח של ארגון המטאורולוגים העולמי. הדוח מתייחס לרמת הטמפרטורה ולרמת החומציות הגבוהות בהסטוריה שנרשמו באוקיינוסים.
לפי ארגון המטאורולוגים העולמי, יש סיכוי של 50% שכבר בשנת 2026 נחצה את רף ה-1.5 מעלות צלזיוס (מעל הטמפרטורה העולמית הממוצעת ששררה בתקופת המהפכה התעשייתית). זהו רף שהמדענים מזהירים מפניו.
מתוך העולם היום, 22.05.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
סיקור מדקה 14:30 עד דקה 21:15
הסרטון מסומן ב’יוטיוב’ לצפיה לפי גיל. לצפייה יש ללחוץ על הקישור “לצפייה ב-YouTube”.
גל חום קטלני בהודו ופקיסטן – חום, מחסור במים נקיים, מוות ממכת חום, השפעה על התנהגות של אנשים בקהילה, עלייה בצריכת החשמל הנדרש להפעלת מזגנים מעלה את פליטת גזי החממה שגורמת להחמרת משבר האקלים.
מתוך העולם היום , 11.05.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
פתיח + כתבה מדקה 18:15 עד דקה 21:17.
אתמול עסקנו בסיפור קריסת הקרחון הענק בצפון איטליה, אירוע שהביא לקורבנות בנפש. נהר פו שזורם בצפון איטליה הוא לא רק הארוך במדינה, אלא גם אחראי ל-30% מתעשיית המזון האיטלקית. אלא שהנהר הולך ומתייבש, והתעשיות שתלויות בו – נמצאות בסכנה.
מתוך העולם היום , 5.07.22
פתיח + דיווח ושיחה עם שרון וכסלר, חזאית כאן 11. מדקה 3:33 עד דקה 7:35.
התחממות קטלנית – קריסת הקרחון הענק בצפון איטליה.
מתוך העולם היום , 4.07.22
מקור: כאן 11, יוטיוב
אנטוניה ימין, שליחת כאן 11 לאירופה, בסיכום השנה – מדקה 26:40 עד דקה 28:33
תמונת השנה של אנטוניה ימין: הריסות של בית בדרום גרמניה עקב השיטפונות העזים. משפחה שלמה נספתה ברגע.
מתוך העולם היום 30.12.21
מקור: כאן 11, יוטיוב
פתיח – מדקה 00:00 עד 00:17
פרק האקלים בסיכום השנה – מדקה 6:31 עד דקה 8:07
עוד מעט תסתיים שנת 2021. זמן מצוין להתעכב על התופעות והתהליכים המרכזיים שצריכים להדאיג אותנו לקראת ההמשך: ממשבר האקלים, דרך משבר ההגירה ועד לחלל החיצון. סיכום המהפכות הגדולות של השנה.
כתבתו של איתמר מאירי מתוך חדשות הערב 23.12.21
מקור: כאן 11, יוטיוב
מכיוון שכל כתבי הסביבה חולים ב-COVID, הכתב ג’ונתן פאי נשלח לוועידת האקלים של האו”ם בגלזגו (המכונה COP26) למרות שידע מעט מאוד על משבר האקלים. אבל הוא חושב שהוא יכול להבין ולסקר אותו.
אחרי שני ראיונות מביכים עם אד מיליבנד וקרוליין לוקאס, הוא נתקל בג’ורג’ מונביוט כשהוא שיכור ומטביע את צערו בפאב The World’s End. שישה ליטרים מאוחר יותר, פאי מבין כעת במלואו את דחיפות המשבר הקיומי העומד בפני האנושות, ולמרבה הזוועה של המפיק שלו, טים, הוא מחליט להעביר את הידע החדש שלו בשידור חי לאומה.
אפשר להוסיף לסרטון כתוביות אוטומטיות באנגלית, באמצעות לחיצה על אייקון גלגל השיניים ובחירה בכתוביות.
_______
“Jonathan Pie: The World’s End” הוא סרט קצר שצולם ב-COP26 על ידי הקומיקאי טום ווקר (Jonathan Pie) והבמאית פראני ארמסטרונג (The Age of Stupid, McLibel).
דילוג לקטעים המעניינים –
החל מדקה 7:14 (נציגי מדינות איים שעומדות להיפגע ואפילו להיעלם, למרות שתרומתן להתחממות הגלובלית זניחה)
החל מדקה 8:18 (דבריו של ראש ממשלת בריטניה והפניית האחריות לכריתת היערות לצרכנים)
החל מדקה 10:10 (המפגש בפאב עם ג’ורג’ מונביוט וההבנה שאנחנו עומדים בפני קטסטרופה)
מקור: Spanner Films, יוטיוב
ועידת האקלים COP 26 בגלזגו הוכרזה כהזדמנות האחרונה שלנו להגביל את ההתחממות הגלובלית במאה הנוכחית ללא יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הפרה-תעשייתיות (לפני המהפיכה התעשייתית). המנהיגים שלנו אומרים לנו שזו הייתה הצלחה, אבל נראה שמאות אלפי פעילי אקלים מחוץ לאירוע לא חלקו את האופטימיות הזו. סקירה מהירה שבוחנת קצת מתחת לטקסטים של המדיניות שהוכרזה, מעידה על כך שהציניות של פעילי הסביבה עלולה להיות מבוססת.
אפשר להוסיף לסרטון כתוביות אוטומטיות באנגלית, באמצעות לחיצה על אייקון גלגל השיניים ובחירה בכתוביות.
מסמך תמלול הדברים שנאמרים בוידאו (באנגלית) זמין להורדה בקישור כאן
מקור: Just have a think, יוטיוב
מדקה 8:14 עד דקה 12:17.
למה אנחנו ישר נאטמים כשאנחנו שומעים “התחממות גלובלית” ו”פליטת גזי חממה”: ד”ר ערגה אטד, מאוניברסיטת רייכמן מסבירה.
לדברי ד”ר אטד, כשמסקרים את נושא משבר האקלים בתקשורת, זה משעמם אותנו, או מרחיק אותנו, ויש לכך סיבה. אנחנו לא מבינים על מה מדברים איתנו. מה זה אומר “לאפס את הפליטות עד 2050”? (ההבטחה של ראש הממשלה בנט בועידת האקלים).
לפני שאנחנו שואלים אם זה יעד ריאלי, נבין מה זה בכלל פליטת גזי חממה? הכותרת הזאת, שהובילה את הפסטיבל התקשורתי לרגל ועידת גלזגו, היא דוגמה טובה למה שמחקרים מוצאים, ששימוש במחקרים מקצועיים מורכבים בסיקור התקשורתי, עלול לבלבל את הציבור שאין לו רקע קודם במדעי האקלים. למשל, במחקר שפורסם התברר, שבשביל קהלים מסוימים, שימוש במונח “שינוי אקלים” (climate change), יעורר יותר קבלה של המשבר, בשוואה למונח “התחממות גלובלית” (global warming). אבל זו רק בעייה אחת. בעיה נוספת היא, שאחת הסוגיות הכי בוערות היום בעולם (תרתי משמע), זוכה דרך קבע למעט יחסי ציבור ולסיקור מועט, תוך עיסוק רב מדי בתחזיות ובהבטחות שאפתניות לעתיד, ופחות בדרכים מעשיות לקדם את ההבטחות האלה בהווה. למשל, באמצעות חקיקה. ההצעה של ישראל לטיפול במשבר האקלים, באמצעות המצאות חדשות, כפי שהציע ראש הממשלה בנט בועידת גלזגו, מבוססת על טכנולוגיות שאנחנו עדיין לא יודעים שיהיו קיימותתוך הזדמנות לקרוץ למה שכן כיף לדבר עליו – היי-טק. נשמע פשוט, אבל גם כאן, מילים לחוד ומעשים לחוד, לפעמים באותו כיוון ולפעמים לחוד, שכן הייאוש נעשה יותר נוח, בעיק כשהוא נדחה לעתיד.
אז פתרונות קונקרטיים אין. מצד שני הסברים קונקרטיים גם אין, אבל בכל זאת נראה שמציון תצא תורה – עלמה פומגרין, בת ה-15, שנסעה לגלזגו כחלק ממחאה בינלאומית של צעירים, נוגעת בדבריה בכל הנקודות שחשוב לדבר עליהן (הקשיבו לדבריה בסרטון) כשאנחנו עוסקים באקלים, שחשוב שמקבלי ההחלטות יבינו את גודל המשבר ואת דחיפותו ואת השפעתו על כל היבט בחיינו, וכדי שזה יקרה, חשוב שגם אנחנו נבין את זה. ואנחנו לא נבין את זהכל עוד יספרו לנו שישראל תפחית את פליטת הפחמן, אבל לא יסבירו לנו מה זה אומר ואיך יעשו את זה.
מקור: מהצד השני עם גיא זהר, כאן 11, יוטיוב
מזג האוויר הקיצוני לא מרחם על צפון מערב ארה”ב ומערב קנדה. רק לפני ארבעה חודשים, בקיץ האחרון, האיזור הזה ספג פגיעה קשה של שריפות קטלניות שהשתוללו שם במהלך גל חום הסטורי.
עכשיו, שטפונות בקנה מידה הסטורי. מצב חירום הוכרז בקולומביה הבריטית. אבידות בנפש ונזק רב בסופת גשמים היסטורית. עשרות אלפי אנשים פונו מבתיהם.צבא קנדה נשלח לסייע בחילוץ אנשים ובהספקת מזון.
תוך 24 שעות (14-15 בנובמבר), ירדו באיזורים מסויימים 600 מילימטרים של גשם. זו בערך הכמות הממוצעת שיורדת בערים בישראל בשנה.
מדקה 9:15 עד דקה 13:10.
מקור: כאן חדשות, יוטיוב
מואב ורדי משוחח עם בן יניב, כתב לענייני חוץ, שמדווח על סיכום עקרוני בין ארה”ב וסין שהושג במהלך הועידה, על כך שהן תפעלנה יחד לצמצם פליטה של גזי חממה (אך לא צויינו יעדים קונקרטיים).
מדקה 1:22 עד דקה 3:46.
מואב ורדי משוחח עם פרופ’ קולין פרייס, ראש החוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, שמשתתף בועידה בגלזגו.
למרות שהועידה מסתמנת ככשלון, פרופ’ פרייס נשמע דווקא אופטימי.
מדקה 1:22 עד דקה 7:33.
ועידת האקלים בגלזגו מסתיימת ביום שישי – והיום פרסם האו”ם את טיוטת ההסכמות. מומחי האקלים מאוכזבים וטוענים שההחלטות שהתקבלו יביאו להתחממות כדור הארץ הרבה מעבר ליעד שנקבע, והוועידה שהוכתרה ההזדמנות האחרונה – מסתמנת ככישלון חרוץ.
כתבתו של בן יניב, מתוך חדשות הערב 10.11.21.
מקור: כאן חדשות, יוטיוב
מאיה ראכלין משוחחת עם ג’ודי לקס, האוצרת המדעית של תערוכת האקלים באוניברסיטת תל אביב על הפחתה של פליטות מתאן.
מדקה 2:53 עד דקה 9:44
גילי כהן משוחחת עם סיוון כהן שחרי, דירקטורית מרכז החדשנות DeserTech, על פתרונות ישראליים לסכנות המדבור ושינויי האקלים בעולם.
מדקה 4:42 עד דקה 11:48
גילי כהן משוחחת עם מואב ורדי, שמסקר את ועידת האקלים בגלזגו.
ניר ברנמילר, משנה למנכ”ל ברנמילר אנרג’י, מספר על פתרון אגירת אנרגיה שהם פיתחו – הפיתוח של חברת ברנמילר אנרג’י אוגר אנרגיה באמצעות חימום של סלע מרוסק ושחרור שלה לפי הצורך.מדקה 6:20
מדקה 3:02 עד דקה 12:27
הפסגה בלגזגו נפתחה בנאומו של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון, שכינה את המועד “דקה לחצות”. מזכ”ל האו”ם המשיך עם קריאות האזהרה. ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט בחר להציע את החדשנות הישראלית כאפשרות למציאת פתרון. דייוויד אטנבורו מיישיר מבט אל מנהיגי העולם ומדבר אליהם ממרומי גילו, 95, כזקן השבט.
כתבתו של מואב ורדי מתוך חדשות הערב 01.11.2021
מקור: כאן חדשות, יוטיוב
לקראת הפסגה: יפעת גליק כתבת הסביב: האם ישראל מוכנה? שרון וכסלר, חזאית כאן 11, על ההתחממות הגלובלית והשלכותיה העולמיות והמקומיות. חייבים למנוע את ההתחממות הגלובלית. מאיה ראכלין, כתבת תחום החוץ, על היום הראשון של ועידת האקלים בגלזגו.מואב ורדי, שליח כאן חדשות לועידת האקלים מדווח ממטוס ראש הממשלה.
מדקה 2:23 עד דקה 12:47
מקור: כאן חדשות, יוטיוב
בשבוע הבא יתכנסו כמעט כל מנהיגי העולם לוועידת האקלים בגלזגו בסקטולנד. על רקע דוח האו”ם שקבע שפליטת הפחמן הדו חמצני לא הצטמצמה בקצב הנדרש למניעת התחממות כדור הארץ, ינסו המנהיגים לקבל החלטות שאכן יתממשו. הבעיה היא הלחץ של חברות, מפעלים ובעלי אינטרסים – וגם היעדרותם מהוועידה של נשיא רוסיה ונשיא סין, שתיים מהמדינות המזהמות בעולם.
מואב ורדי עושה סדר.
מקור: כאן חדשות, יוטיוב
מואב ורדי משוחח עם בן יניב, כתב תחום החוץ, שמעדכן על הצפות חסרות תקדים בסיציליה ביממה האחרונה. לפחות 2 הרוגים בהצפות שנגרמו כתוצאה מתופעה חריגה של סופת הוריקן (במימדים של הים התיכון) שהגיעה לאי.
508 מילימטרים של גשם ב-24 שעות: הסערה החזקה ביותר שפקדה את האי ב-57 השנים האחרונות.
השטפונות מדגישים את הפעולות שצריכים לעשות בקשר למשבר האקלים – מצד אחד להילחם בהתחממות הגלובלית ומצד שני צריך להיערך מבחינה תשתיתית ולספק הגנה מפני תכיפות יותר גדולה של אירועים כאלה.
מדקה 5:38 עד דקה 9:38
שראל נכשלה בהיערכות לשינויי משבר האקלים – כך קובע היום מבקר המדינה בדוח חמור בנושא. אומנם לאורך השנים קיבלה הממשלה החלטות רבות ומגוונות להתמודדות עם משבר האקלים, שאותו משווה המבקר לאיום ביטחוני. אבל יש בעיה אחת – ההחלטות האלה פשוט לא מיושמות.
כתבתה של דנה ירקצי, מתוך חדשות הערב 26.10.21
מקור: כאן 11, יוטיוב
מואב ורדי משוחח עם יעל כהן פארן על יעדי ועידת האקלים.
מדקה 10:52 עד דקה 18:14
במהלך השיחה (מדקה 14:10) מסביר נשיא ועידת האקלים מדוע אסור שהטמפרטורה תעלה אל מעבר ל-1.5 מעלות צלזיוס מאז המהפכה התעשייתית, ומדוע אנחנו צריכים להימנע מעלייה כזו.
מואב ורדי משוחח עם יואב זהבי, כתב תחום החוץ, על ממצאי מחקר, תמרור אזהרה בוהק מאוד, שמציג כיצד תראינה ערי חוף בתרחישי התחממות שונים, כאשר מי הים יעלו.
אלוק שארמה, נשיא ועידת האקלים בגלזגו, אומר שברור לכולם שהוועידה צריכה להסתפק בתוצאות שיאפשרו להישאר בגבולות עלייה של 1.5 מעלות צלזיוס. בעניין האקלים, העולם יצליח או ייכשל כיחידה אחת.
מדקה 1:29 עד דקה 07:50.
מואב ורדי משוחח עם איזבל רוזלס, כתבת CNN, שמדווחת מניו אורליאנס, שמדווחת מניו אורליאנס, 16 שנה בדיוק אחרי שהוריקן קתרינה היכה בעיר.
מדקה 3:47 עד דקה 9:25.
צוות מחקר מיוחד של האו”ם פרסם היום את הדוח המקיף ביותר מאז ומעולם על מצב שינוי האקלים העולמי. הצוות שהכין את המסמך בחן יותר מ-14 אלף מסמכים והוא מוגדר כ”קריאת השכמה מאסיבית” לממשלות העולם להקטין את פליטת הפחמן. הוא מזהיר כי האנושות לא תוכל למנוע התחממות של מעלה וחצי בממוצע בשני העשורים הקרובים. לצד זאת הוא קובע באופן חד משמעי כי ההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם.
כתבתה של מאיה ראכלין, מתוך חדשות הערב 09.08.21.
מואב ורדי משוחח עם שרון וכסלר, חזאית כאן 11, על החום שובר השיאים באירופה ובמקומות נוספים בעולם.
בסיציליה נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה באירופה (48.8 מעלות צלזיוס) מאז החלו המדידות לפני כ-200 שנה. ב-12 שעות טופלו באיטליה יותר מ-3,000 התפרצויות של שריפות.
באלג’יריה – 65 הרוגים בגל שריפות חורש שמשתוללות במדינה.
ביוון – שטחים אדירים נשרפים. באי אוויה ביוון נשרפו מאות אלפי דונם, כ-1/3 מהאי נשרף לחלוטין. עשרות כפרים פונו.
במקביל, בארה”ב, בצפון מערב המדינה מתכוננים לגל חום נוסף, לאחר גל החום שפקד את האזור לפני כחודש. וזאת, כאשר באזורים אחרים של המדינה יש גשמים חזקים מאוד שגורמים להצפות, לחסימות כבישים, ולהפסקות חשמל. 700 אלף בני אדם מנותקים מחשמל.
בקנדה, אנשים נאלצים לעזוב את בתיהם בגלל שריפות הענק. העיירה ליטון נשרפה לחלוטין לפני שבוע.
אנחנו רואים אירועי קיצון מתרחשים בתדירות הולכת וגדלה, וזה מתאים לדברים שנכתבו בדוח IPCC שפורסמו באוגוסט.
מדקה 1:32 עד דקה 8:29.
מקור: כאן 11, יוטיוב
כבר למעלה מעשור שקליפורניה סובלת מגלי חום, בצורות ושריפות ענק. החזאים שם כבר הבינו שככה הולך להיראות הקיץ שלהם בכל העשורים הקרובים, וקליפורניה היא רק דוגמה אחת: חמש השנים האחרונות הן החמות ביותר על פני כדור הארץ מאז החלו המדידות. האם אירועי הקיצון האלה הם חלק מהמחזוריות של הטבע – או שזו הנורמה החדשה, והגיע הזמן שנתחיל לחשוב איך מתמודדים איתה? הגיע הזמן שנדבר ברצינות על משבר האקלים.
יפעת גליק, מתוך חדשות הערב 06.08.21.
מקור: כאן 11, יוטיוב
מואב ורדי משוחח עם לואב זהבי, כתב תחום החוץ, על השריפות בטורקיה וביוון. האש מאיימת על אתרי תיירות ואתרים היסטוריים. ביותר משליש משטחה של טורקיה פרצו שריפות. בטורקיה נספו 8 אנשים בשריפות שמשתוללות כבר כשבוע. יותר מ-4,000 תיירים פונו.
האש עוברת ליוון, שם שוררות טמפרטורות של יותר מ-43 מעלות צלזיוס. השריפות ביוון משתוללות באיזור אתונה ואולימפיה. באע אווייה פונו מאות בתים.
ניקוס הארדליאס, סגן השר לבטחון פנים של יוון אומר: “אנחנו נמצאים במשבר של שינויים משמעותיים באקלים. במשך שנים היינו מודאגים משינויי האקלים המתקרבים. כעת מדובר באיום ממשי. תראו מה קורה באוסטרליה, בארה”ב, ברוסיה. ארצות עם מערכות מפותחות הרבה יותר מאיתנו נלחמות בקרב אבוד מראש נגד האקלים החדש.
מדקה 1:37 עד דקה 6:26.
מקור: כאן 11, יוטיוב
בגרמניה יש עדיין אזורים שסגורים על ידי הצבא, משום שהבוץ והמים מהשיטפונות עדיין חוסמים הכול. צוות כאן חדשות הגיע לאזורי אסון ההצפות במדינה, ולאלו שאיבדו את בתיהם.
פרק 3 בסדרה ‘גיהינום עלי אדמות’ של אנטוניה ימין, מתוך חדשות הערב 04.08.21.
מקור: כאן 11, יוטיוב
בחודש יוני האחרון מתו יותר מ-700 בני אדם בוונקובר שבמערב קנדה, בגל חום נדיר שפקד את האזור המורגל במזג אוויר נוח. לפי הערכות מומחי האקלים, מופעי קיצון כאלה יהיו פחות ופחות נדירים בשנים הבאות. כתב כאן חדשות ביקר בעיירה ליטון שנמחקה כמעט לחלוטין בעקבות שריפת יער ענקית.
פרק 1 בסדרת הכתבות “גיהינום עלי אדמות” של נתן גוטמן, מתוך חדשות הערב 02.08.21
מקור: כאן 11, יוטיוב
ב-38 השניות הראשונות של חדשות הלילה, מציגה רומי נוימרק את הנתון הבא: ביום שלישי שעבר, ביום אחד בלבד, נמסו 8.5 מיליארד טונות קרח בגרינלנד. קצב המסת הקרחונים בגרינלנד בשנים האחרונות, הוא הגבוה ביותר מזה 12,000 שנה.
מדקה 00:00 עד דקה 00:38
מקור: כאן 11, יוטיוב
מאות נעדרים, הרס רב ואלפי בני אדם נותרו בלי קורת גג באסון השיטפונות הקטלניים באירופה שממשיך לגבות קורבנות במיוחד בבלגיה ובמערב גרמניה.
הכתבה של אנטוניה ימין, מתוך חדשות השבת 17.07.21
מקור: כאן 11, יוטיוב
הרשויות בגרמניה דיווחו היום על לפחות 42 הרוגים בשיטפונות במערב המדינה. שניים מהם היו לוחמי אש שנהרגו בזמן שניסו לחלץ בני אדם. גם מספר הנעדרים ממשיך לעלות ועומד על 70 בני אדם. בכלי תקשורת מקומיים דווח: “עשירית מהתושבים בכפר אחד נעדרים”. גם בלגיה דיווחה על ארבעה הרוגים בהצפות במדינה.
כתבתה של אנטוניה ימין מתוך חדשות הערב 15.07.21
מקור: כאן 11, יוטיוב
הצפות חריגות וקטלניות פקדו את גרמניה ובלגיה. לפחות מאה בני אדם נהרגו וכ-1,300 מוגדרים נעדרים. כיוון שרשתות הסלולר באזור כולו נפלו – מספר הנעדרים רק הולך וגדל.
הכתבה של אנטוניה ימין, מתוך השבוע 16.07.21
מקור: כאן 11, יוטיוב
תושבי קנדה שהתמודדו עם גל חום חסר תקדים, נמלטים כעת משריפות שמשתוללות באותו אזור. גם בקפריסין פנו לסיוע בינלאומי במאמץ להתגבר על הדליקות האחרונות במדינה, ובצד השני של העולם – ביפן, מחפשים נעדרים בעקבות מפולות בוץ, שאירעו בתחילתו של חודש המשחקים האולימפיים. מזג האוויר הקיצוני ברחבי הגלובוס מלווה באזהרות של מומחים – שלא פוסחות על שום מדינה.
הכתבה של מאיה ראכלין, מתוך חדשות הערב 04.07.21
מקור: כאן 11, יוטיוב
אברי גלעד מחוץ לאולפן עם מפגינים מתנועת ‘המרד בהכחדה’: האנשים שנלחמים למזער את משבר האקלים.
בסוף הראיון אברי מבטיח בסוף הראיון “אנו לוקחים על עצמנו לטפל בזה יותר ברצינות”.
מתוך העולם הבוקר 04.07.21
אין תצוגת וידאו כיוון שהסרטון מתחיל לנגן באופן אוטומטי, ולא בהפעלה יזומה כמו שאר הסרטונים כאן.
מקור (ולהצגת הסרטון): רשת 13
38 מעלות בסיביר, שריפות ענק באמזונס וקרחונים שמזיעים: שנת 2020 הייתה קיצונית גם באקלים – ויש לכך השלכות.
כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב 30.12.20
מקור: כאן 11, יוטיוב
נדמה שהקורונה השתלטה על כל חלקה טובה השנה, אבל במקביל למשבר הזה קרו בסביבה עוד הרבה סיפורים גדולים וחשובים ב-12 החודשים האחרונים.
מקור: כאן 11, יוטיוב
שאול אמסטרדמסקי מסביר לנו שההצפות תעלינה את פרמיות הביטוח שנשלם בעתיד על ביטוח הרכוש.
ההצפות בערי החוף מהגשמים גרמו לנזק עצום. נזק עצום לאנשים, ונזק עצום לרכוש. חברות הביטוח אולי ישלמו עכשיו על הביטוח, למי שיש לו ביטוח, אבל בעתיד יהיה לזה מחיר. את המחיר נשלם כולנו, כל שנה, במחיר הביטוח. ככל שמשבר האקלים יהפוך להיות חמור יותר, כך הביטוח יהפוך להיות יקר יותר. שאול אמסטרדמסקי מסביר מה הקשר.
צפו מדקה 24:58 עד דקה 32:27
מקור: כאן 11, יוטיוב
בזמן שהנשיא טראמפ ממשיך לדבר על רכישת האי גרינלנד, משבר האקלים שממנו הוא מקפיד להתעלם פוגע משמעותית גם באי הגדול בעולם.
כתבתה של אנטוניה ימין מתוך חדשות הערב 20.08.19
מקור: כאן 11, יוטיוב
לפני כשבועיים ציינו 200 שנה לגילויה של היבשת השישית – אנטרקטיקה. זו הייתה היבשת שכונתה המקרר של העולם, והיום שמה עולה כמעט תמיד בהקשר של ההתחממות הגלובלית. בשבוע שעבר נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בהיסטוריה המתועדת – יותר מ-18 מעלות. ואלה לא חדשות מבשרות טובות.
כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב 13.02.20
מקור: כאן 11, יוטיוב
זה היה הספטמבר הכי חם בהיסטוריה ובאמצע נובמבר יבש וכמעט שאין גשם. הטמפרטורה עולה, הדגים נעלמים, ולא בטוח שעוד 30 שנה יהיו לנו כאן קלמנטינות. איך יהיה ניתן לשרוד בישראל של 2050?
כתבתה של יפעת עמיאל, מתוך חדשות השבת 16.11.19
מקור: כאן 11, יוטיוב
עם נאום מהדהד באו”ם על משבר האקלים, הפכה גרטה תונברג, בת ה-16 משוודיה, למנהיגת המאבק בהתחממות הגלובלית. אלא שרבים מתחו ביקורת וטענו שממשלות מערביות וארגוני סביבה משתמשים בה כדי לקדם אג’נדה.
כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב, 26.09.2019
מקור: כאן 11, יוטיוב
בעולם כולו ציינו השבוע את יום כדור הארץ. ההמונים, בעיקר צעירים, יצאו לדרוש סדר עדיפויות חדש. זה דור חדש שגדל לתוך עולם במצוקה, שמתנהל מאסון טבע אחד למשנהו. הם שומעים את תקתוק השעון שמזכיר כי עתיד האנושות בסכנה. הכירו את “בוחרי האקלים” האמריקניים, את התוכנית השאפתנית שלהם למלחמה במשבר, וגם את המתנגדים החריפים לה.
כתבתו של נתן גוטמן, מתוך חדשות הערב 24.04.19
מקור: כאן 11, יוטיוב
“שמי גרטה תונברג. אני בת 15. אני משוודיה. אדבר כעת בשם הצדק האקלימי.
מקור: כאן 11, יוטיוב
ריכז וערך: ערן שחורי, פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים; מתנדב בארגון ‘Climate Reality Project’ שהקים אל גור; חבר בפורום האקלים הישראלי.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
