“Breaking Boundaries” – הסרט “לפרוץ כל גבול” מציג את הגילוי שהאנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?
הדיווחים מהעולם על שינויים דרסטיים בהתנהגות מזג האוויר מקבלים תוקף מדעי נוסף: דוח חדש של האו”ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) מחזק את הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם וקובע שחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה ● איך תושפע ישראל מהמצב ומה בכל זאת עוד אפשר לעשות.
בפוסט זה ריכזנו את הממצאים העיקריים של הדוח שפורסם ב-9/8/2021. פרופ’ דניאל רוזנפלד, אחד מהשותפים הישראלים לכתיבתו, מסביר מהו התהליך המדעי שעובר עד פרסומו. ריכזנו מספר כתבות וידאו על אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאירעו לאחרונה, כולם מקושרים להתחממות הגלובלית. התייחסנו לתרבות הצריכה שצריכה להשתנות כחלק מהמאמץ להפחית פליטות של גזי חממה, ולפעולות נוספות שעלינו לאמץ כדי שמנהיגי המדינות יכוונו את מאמציהם לטפל בעדיפות עליונה במשבר האקלים.
כשראינו לאחרונה את הפרסומת ששודרה בטלויזיה שמציגה אנטרקוט במבצע שמקורו בברזיל, חשבנו שיהיה נכון לעמת את ‘שופרסל’ עם הטענות שהועלו כנגדה בעבר. לפיכך, פנינו במייל למבקר החברה. ביקשנו לברר את מקור הבשר ורצינו לוודא שב’שופרסל’ מבינים את המשמעות של הספקת בשר שמסופק לצרכנים על חשבון הרס יערות גשם. במהלך ההתכתבות עם ‘שופרסל’ התעצמו החשדות ששופרסל מבינה היטב שמקור אספקת הבשר מברזיל הינו מקור “מלוכלך” מבחינה סביבתית ואקלימית.
“כוכב הלכת שלנו” (באנגלית: Our Planet) היא סדרת טבע תיעודית בת 8 פרקים שהופקה עבור נטפליקס. הסדרה היא מהיוצרים של סדרות הטבע ‘עולם מופלא’ ו’הכוכב הכחול’ מבית ה-BBC והקריין בה הוא דייוויד אטנבורו, אשר קריין גם סדרות אלה.
הסדרה מציגה את נפלאות הטבע בעולם, מינים איקוניים ומחזות מדהימים שמתרחשים בטבע. כולנו חלק מכוכב הלכת המדהים הזה, אבל אנחנו משנים אותו כמו שלא היה מעולם. גלו את הסיפור של המקום היחיד שכולנו קוראים לו בית ובחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על כל היצורים החיים.
ריכזנו לכם כאן את כל פרקי הסדרה (פרקים מלאים).
פורסם בתאריך: 17/05/2021 ‘מורתי התמנונית’ זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר בקטגוריית סרטים דוקומנטריים. הסרט מציג מערכת יחסים מרתקת ומפתיעה בין צוללן לתמנונה. סרט שמעניק
‘Seaspiracy’ הוא סרט דוקומנטרי החוקר את השפעת האדם על האוקיינוס. בעיית הפלסטיק שפוגע בבעלי החיים הימיים ובמערכות האקולוגיות. מרבית הפלסטיק באוקיינוסים מקורה מרשתות דיג שהושלכו. הגילוי האמיתי של הסרט – הכחדה של היצורים הימיים כתוצאה מדיג מסחרי, חלקם נלכד ברשתות כשלל “אקראי”. הסרט חושף את המתרחש באוקיינוסים ואת תעשיית הדיג בעולם. הסרט מציג תחזית לפיה עד שנת 2048, האוקיינוסים עלולים להיות ריקים מדגים אם שום דבר לא ישתנה, תהליך שגורם לא רק להידלדלות מקורות המזון אלא יפגע אנושות במערכות המאזנות את האקלים על פני כדור הארץ.
38 מעלות בסיביר, שריפות ענק באמזונס וקרחונים שמזיעים: שנת 2020 הייתה קיצונית גם באקלים – ויש לכך השלכות. כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב | כאן חדשות | 30.12.20
ברוכים הבאים לסוף העולם. כלומר, אנחנו מקווים שלא. אבל אולי. נכון שעכשיו בא לכם לחזור אחורה ולחפש משהו מתקתק באינסטוש? עצרו! הצטרפו אלינו לסדרה מרתקת שפותחת את הראש ומראה לנו מה כן אפשר לעשות. איך במקום הסוף, נוביל את עצמנו לשגשוג במאה ה-21. כן, אנחנו כאלו אופטימיים (לפעמים…). הסוף מתחיל עכשיו!
הסרט “לרדוף אחרי קרח” הוא סיפור של אדם שלקח על עצמו משימה לספר את סיפור ההתחממות הגלובלית באמצעות ידי איסוף ראיות על כוכב הלכת המשתנה שלנו. בתוך חודשים מאותו טיול ראשון לאיסלנד, הגה ג’יימס באלוג מסע לביצוע סקר הקרח הקיצוני (Extreme Ice Survey). עם להקת הרפתקנים צעירים שסייעו לו, באלוג החל לפרוס מצלמות בנקודות שונות באזורים הארקטיים, במטרה ללכוד לאורך מספר שנים את השינויים המדאיגים שחלים בקרחונים באמצעות צילומי time-lapse.
שיעור 9 בקורס “אחריות תאגידית” שהועבר בתאריך 01.01.2018 על ידי מר סמי פרץ (מנחה הקורס) וד”ר גלית אבידר (אחראית אקדמית בקורס), מרצה אורחת: גב’ אלונה שפר. במסגרת לימודי בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. קישורים לשיעורים נוספים.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל