משבר האקלים הוא לא רק סוגיה סביבתית בוערת, אלא גם סוגיה כלכלית, חברתית וביטחונית. שינוי האקלים וההידרדרות הסביבתית, מהווים איום קיומי על ישראל ועל העולם. על מנת להתגבר על האתגרים הללו, ישראל זקוקה לאסטרטגית צמיחה חדשה שתהפוך את כלכלת ישראל לכלכלה בת קיימא. הדיווח על הכנס חולק לפרקים: תכנית וסרטון פתיח; משרדי ממשלה וארגונים אזרחיים; סרטון יעדים ואמצעים וסקר עמדות ציבור; שיח רגולטורים; השקעות ירוקות.
משבר האקלים ופרמיות הביטוח – איך ישפיע משבר האקלים על הפרמיות שנשלם לחברות הביטוח בגין נזקי טבע, הצפות ושריפות.
ייצור מקומי של אנרגיה סולארית על שטחים מבונים, לא רק שלא פוגע בשטחים פתוחים, אלא גם דורש הרבה פחות תשתיות הולכה, לעומת הקמת שדות סולאריים באזורים מרוחקים בנגב או בצפון. כמו כן, ייצור על מבנים מאפשר לציבור הרחב לא להיות רק צרכן של חשמל, אלא גם יצרן, כזה המייצר בראש ובראשונה את צרכיו הוא, כשאת העודפים הוא מוכר לרשת ממנה הוא קונה את החוסרים שלו.
קרנות הפנסיה נדרשות לקחת אחריות על עתיד כדור הארץ ולהסיט השקעות לחברות שאינן משתמשות בדלקים מזהמים.
עשרות ארגוני סביבה הקימו את “פורום כסף נקי” שדורש מקרנות פנסיה לקחת אחריות על עתיד כדור הארץ ולהסיט השקעות לחברות שאינן משתמשות בדלקים מזהמים. הבורסה לניירות ערך השיקה לראשונה מדד ישראלי נקי מדלקים פוסיליים.
פורסם ב’וואלה’ בתאריך: 31/10/2020, עדכונים ותוספות ב-7/11/2020 וב-9/11/2020 עשרות מדענים פרסמו דוח העוסק בקשר בין התפרצויות מחלות כמו קורונה לשמירה על הטבע. גם מקבלי ההחלטות
In the discussion paper ESG factors and ESG risks are identified and explained, giving particular consideration to risks stemming from environmental factors and especially climate change. The EBA sees the need for enhancing the incorporation of ESG risks into institutions’ business strategies, business processes and proportionately incorporate ESG risks in their internal governance arrangements.
מבקר המדינה קובע: למדינת ישראל לא אכפת ממשבר האקלים. למשבר האקלים יש גם השלכות כלכליות, והן יתעצמו בעתיד הקרוב, וכן השלכות בריאותיות ואפילו ביטחוניות. דווקא היציאה ממשבר הקורונה מייצרת הזדמנות להשקיע במעבר לאנרגיות מתחדשות, בהתייעלות אנרגטית ובתחבורה ציבורית, זה טוב לכלכלה, זה טוב לחברה ולבריאות וזה טוב לסביבה.
אקלים וכלכלה הם שני נושאים שבמציאות של חיינו קשורים הדוקות זה בזה עד שלא ניתן להפריד ביניהם. ההשפעה הדרמטית של הכלכלה מבוססת דלקי המאובנים על משבר האקלים, הרס המגוון הביולוגי והמשך הידרדרות הסביבה הטבעית כבר מוכרים היטב היום והלחץ לשנות את הכלכלה כדי להציל את האקלים והסביבה הולכים וגוברים. אחד היעדים החשובים של ישראל צריך להיות להיגמל מדלקי המאובנים ולהגיע למשק מאופס פליטות עד 2050.
תושבי ארה”ב חשים על בשרם את אוזלת היד של טראמפ בטיפול במשבר האקלים והנושא הפך למרכזי בקמפיין הבחירות לנשיאות. אילו נזקים גרמה כהונתו של טראמפ, האם התוכנית של ביידן מספיקה וכמה השפעה תהיה לעמדותיהם של המועמדים על תוצאות הבחירות
נציב הדורות הבאים היה יועץ לכנסת שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. בחודש נובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק הקוראת לביטול הנציבות. בדצמבר 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, שלמה שוהם. התפקיד נותר לא מאויש, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, לפעול. נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. בדצמבר 2010 ביטלה הכנסת את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את פעולותיו. מועלית דרישה לחקיקת חוק למען הדורות הבאים ומינוי ‘מועצת הדורות הבאים’.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל