בהצעת חוק לפיה בכל בניין למגורים, מסחר או משרדים, יותקנו פאנלים סולאריים לייצור חשמל נכתב בין היתר כי "… במטרה להפחית את שריפת הדלקים בתחנות הכוח, להפחית את פליטת גזי החממה ואת הזיהום הסביבתי שנוצר כתוצאה משריפת דלקים.
חוק ההסדרים המוצע פוגע באיכות הסביבה ובבריאות הציבור, מפקיע מהמשרד להגנת הסביבה את תחום הרגולציה ומתיר בידיו את תחום הפיקוח והאכיפה. למעשה הוא יהפוך את השר להגנת הסביבה לשר בלי תיק.
ניתן להגיע תוך עשור להיקף גבוה של שימוש באנרגיות מתחדשות בישראל – אבל משרד האנרגיה ורשות החשמל מעדיפים את הגז הטבעי. תושבי מדינת ישראל צריכים להבין שלא מדובר רק בחישובים של פליטות גזי חממה ושל מזהמי אוויר, אלא שאחרי שיוקמו תשתיות ההפקה של גז טבעי (אסדת כריש-תנין ועוד), תשתיות ההולכה של גז טבעי (צנרת לאשקלון, לאיילת וכד') ותשתיות הייצור (עשרות תחנות כוח מונעות גז טבעי לצד ישובים ובתוך שכונות), אי אפשר יהיה לקחת צעד אחורנית.
OECD ממליץ לממשלות להשקיע בחיזוק רווחתם הנפשית והגופנית של אזרחיהן.
ארגון ה-OECD פרסם תחזיות עגומות לצמיחה כלכלית בשנים הקרובות, וממליץ לממשלות להשקיע בחיזוק רווחתם הנפשית והגופנית של אזרחיהן. ההמלצה חשובה במיוחד כעת, במסגרת תכנון היציאה ממשבר הקורונה. רופאים טוענים: הדרך להתאוששות נוגעת בטיפול בזיהום אוויר ושינויי אקלים.
המדיניות הסביבתית של ישראל בעידן משבר הקורונה צריכה לשלב בין עידוד צמיחה כלכלית לנקיטה בכמה פעולות סביבתיות נחרצות. יש צורך באג'נדה סביבתית, שתתמוך בצמיחה כבר בטווח הקצר, או לכל הפחות מדיניות שאינה כרוכה בעלויות תקציביות גבוהות; ולצד זאת נקיטה בצעדים סביבתיים, שיתקבלו בברכה על ידי מרבית האזרחים.
מס על פלסטיק ומלחמה בגזי החממה: התכנית האירופית לשיקום סביבתי מהקורונה
האיחוד האירופי השיק אסטרטגיה להתמודדות עם שינויי האקלים בעקבות המשבר, שתכלול השקעה במחקרים ובטכנולוגיות במיליוני אירו. לטובת קבלת המימון, יידרשו החברות להציג את יעדיהן בנושאי צמצום זיהומים והגנה על מערכות אקולוגיות. גם בישראל עולים ניצנים לחשיבה דומה
מגיפת הקורונה הוכיחה כי כאשר נמצא איום בפתח, כאשר הוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לגייס משאבים, נחישות, ויוזמה להתמודדות איתו. מכאן פתח לחשיבה כיצד ליישם את כל אלו גם אל מול איומים המתעוררים נוכח משבר האקלים. שינויים רגולטוריים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים ואישיים שנתפסו עד כה כבלתי אפשריים הולכים וקורמים עור וגידים לנגד עינינו. פתרונות אקטיביים, תכנון מוקפד הלוקח בחשבון את כלל תוצאות משבר האקלים, יחד עם רגולציה מחמירה ויצירתיות יביאו לקיבוע ניצול הדרגתי ומושכל של משאבי טבע והפחתה בייצור גזי החממה.
הגנה על 30% משטחי הים והיבשה: היעדים הירוקים של אירופה.
האיחוד האירופי השבוע שתי אסטרטגיות סביבתיות במסגרת הגרין דיל האירופי. הראשונה, הנוגעת לטבע ולמגוון הביולוגי, נועדה לפרוס את החזון של האיחוד לעשר השנים הבאות, והשנייה נוגעת לחקלאות תחת הכותרת "מהחווה למזלג".
בהלת הקורונה העצימה את השימוש המוגבר בפלסטיק חד-פעמי. האם אפשר יהיה לשנות את המגמה? מה עושים עם הבקבוקים? לא שווה לקנות פלסטיק ממוחזר. חלון הזדמנויות.
דו"ח חדש מציג את התועלת והאתגרים הכרוכים בעבודה מרחוק ומתייחס ללקחים שניתן ללמוד מההתנסות הלא-מתוכננת בה במהלך מגפת הקורונה. האם 2020 תיזכר כשנה שבה השתנו הרגלי העבודה שלנו?
פוסט עומק על הסדרה "תסביך משיח" של עו"ד יאיר נהוראי: פירוק פרק-אחר-פרק של השפה, הרעיונות והמנגנונים שמבקשים לעצב מחדש את ישראל כמדינה יהודית-משיחית, עם סיכום כולל של ההשלכות על החברה, הצבא, המשפט והחיים הציבוריים.
הפודקאסט "המהפכה השלישית", מבית "העין השביעית", הוא סדרת תחקיר בת ארבעה פרקים החושפת את עלייתו והשפעתו של זרם "הקו", תנועה דתית-משיחית החותרת להקמת מדינת הלכה בישראל. מטרת הפודקאסט היא להזהיר את הציבור מפני הסכנה שתנועה זו מציבה לישראל הדמוקרטית-ליברלית ולחשוף את אסטרטגיות הפעולה העמוקות שלה.
הפודקאסט "המהפכה השלישית", מבית "העין השביעית", הוא סדרת תחקיר בת ארבעה פרקים החושפת את עלייתו והשפעתו של זרם "הקו", תנועה דתית-משיחית החותרת להקמת מדינת הלכה בישראל. מטרת הפודקאסט היא להזהיר את הציבור מפני הסכנה שתנועה זו מציבה לישראל הדמוקרטית-ליברלית ולחשוף את אסטרטגיות הפעולה העמוקות שלה.
הפודקאסט "המהפכה השלישית", מבית "העין השביעית", הוא סדרת תחקיר בת ארבעה פרקים החושפת את עלייתו והשפעתו של זרם "הקו", תנועה דתית-משיחית החותרת להקמת מדינת הלכה בישראל. מטרת הפודקאסט היא להזהיר את הציבור מפני הסכנה שתנועה זו מציבה לישראל הדמוקרטית-ליברלית ולחשוף את אסטרטגיות הפעולה העמוקות שלה.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא"ל
