חם לכם? עוד לא ראיתם כלום. מומחי האקלים מזהירים מבצורת, הוריקנים ומחסור במזון. גל החום שמשבש את החיים באירופה יגיע גם לישראל. מיליוני פליטים רעבים ינסו להשתקע בישראל כדי לברוח מההתחממות של אפריקה. משבר האקלים והמשבר האקולוגי.
מבקר המדינה מצא כי המשרד להגנת הסביבה כושל במשימות היסוד שלו. צריך לפרק את המשרד להגנת הסביבה, או לפחות את אשכול התעשיות במשרד, ולהרכיב מחדש.
להיפטר מהפחם, לעבור לבנייה ירוקה, להגביר את השימוש באנרגיית השמש ולהשתמש ברוח רק היכן שאפשר. ד”ר גיל פרואקטר, מנהל תחום אנרגיה ושינויי האקלים במשרד להגנת הסביבה, לא רואה עתיד אחר מלבד אנרגיה מתחדשת. מי שלא יבין זאת ויפעל בהתאם, הוא מזהיר, ישלם ביוקר – בכסף ובבריאות. האם המדינה עושה מספיק בשביל להפחית את השימוש בדלק מאובנים (פחם, נפט וגז) ולעמוד ביעדי הפליטה הבינלאומיים?
נאום הבכורה בכנסת של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ’, שמתכוונת לפעול למען דור העתיד בנושאי סביבה, הגנה על בעלי חיים, התחממות גלובלית ושינוי האקלים. מברכת אותה חברת הכנסת שלי יחימוביץ’.
השילוב בין גורמים דתיים וגיאו-פוליטיים שונים להשפעות שינוי האקלים באסיה ובאפריקה סייעו לארגוני טרור אסלאמיים להגביר את כוחם באזורים חלשים. במצב הנוכחי, מי שרוצה לבלום את תנועת הג’יהאד העולמית חייב לקחת בחשבון גם את התפקיד שמשחקים התנאים הסביבתיים.
“אתם גונבים לנו את העתיד”: גרטה טונברג, נערה שבדית בת 15, קוראת למנהיגי העולם להתעורר ולטפל במשבר האקלים. גרטה נאמה בפני נציגי האו”ם בועידת האקלים שנערכה בחודש דצמבר 2018 בעיר קטוביץ’ בפולין, וקראה להם לטפל בדחיפות במשבר האקלים שנגרם כתוצאה ממעשה ידי אדם, אחרת עתידה אינו מובטח.
שר האנרגיה יובל שטייניץ בראיון בחדשות ערוץ 2: “איש לא חזה, לא בארץ ולא בעולם את ההתחממות הגלובלית ואת ההשפעה שלה על מאזן המים במזרח התיכון ואת ההשפעה שלה על כמות המשקעים…זו הפתעה גמורה מבחינה מדעית”
“מה אכפת לי מההתחממות הגלובלית?”, “כיצד הפגיעה במגוון הביולוגי משפיעה על חיי?”, ו”מדוע צריך להמשיך ולחסוך במים אם אפשר להתפיל מי ים?”: שאלות אלה ודומות להן עולות כשמדברים על קיימות ועל איכות הסביבה. אבל השאלות המרכזיות שעומדות מאחוריהן הן: “איך זה קשור אלי?” ו”מה יוצא לי מזה?”, והתשובות הנלוות להן הן השלב הראשון וההכרחי בדרך של כל אחת ואחד מאיתנו לקחת אחריות, לעשות שינוי ולהיטיב עם הסביבה הטבעית והאנושית. לכן, לפני שאתם מחפשים מדריכים ורשימות של עשה ואל תעשה, שמציעים איך להפוך לירוקים ואיך לשמור על הסביבה, כדאי שתשאלו קודם למה ואיך?
מדוע להטיל מס פחמן? כיצד ניתן לעשות זאת ללא הכבדת נטל המס? ריכוך נטל מס הפחמן על השכבות החלשות, בעיות בשיטת Cap-and-Trade (‘הגבל וסחור’).
בשנת 2016 פורסם מחקר, אשר בחן את תוצאותיהם של למעלה מ- 2,200 מחקרים בתחום (“מחקר דויטשה בנק”). ממחקר דויטשה בנק עולה כי שיעור ניכר מהמחקרים בתחום, הצביע על כך שהשקעה חברתית לא רק שאינה פוגעת בתשואה, אלא היא אף מיטיבה עמה
בטווח הארוך, בעוד שבפחות מ- 10% מהמחקרים בתחום התקבלה תוצאה המצביעה על קשר הפוך. הסיבה העיקרית לכך, בהתאם לאותם מחקרים, היא שחברות אשר מתנהלות בשקיפות ובאחריות סביבתית, חברתית וכלכלית חשופות פחות לתביעות ולהתערבות הרגולטור, בעוד שחברות עם
ממשל תאגידי רופף והיעדר שקיפות מספקת, חשופות לפגיעה בתשואות ארוכות הטווח של המניה.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל