ממשבר לפתרון: כך יכולים משקיעי הנדל”ן להשפיע על עתיד האקלים
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
פרויקט NZO – תכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת – 95% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2050.
מהי תופעת ההתיירקקות ומהן הבעיות הנובעות ממנה? תופעת ההִתְיַירְקְקוּת (Greenwash) מתארת מצב של יצירת מצג שווא בנוגע לתועלת הסביבתית של מוצר או שירות באמצעות שימוש בהצהרה סביבתית שאינה מהימנה. התיירקקות יכולה להיעשות לצורך שיווק של מוצרים ושירותים, ליצירת תדמית של אדם או חברה או לשם גריפת הון פוליטי. המכנה המשותף לכל אלו הוא הפער בין התכונות המיוחסות ליצרן או ליבואן, למוצר או לשירות לבין ביצועיו הסביבתיים בפועל.
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מאמין שמשבר האקלים כולל סיכונים רבים לבנקים, ומתכוון לכונן במהלך 2022 אסדרה בת מספר שלבים כדי להגן על המערכת. לדבריו, ככל שתאגיד בנקאי ייפגע יותר בתרחיש הקיצון, הוא יצטרך להקצות יותר הון. “אני מאמין שזאת המשמרת שלי, ושהיא תשפיע על הדורות הבאים, ולכן אני צריך ליצור את התשתיות הראויות”.
על ממשלת ישראל לפעול למניעת יצוא גז, ולהשאיר את הגז לשימושה של ישראל כיוון שליצוא המהיר המתוכנן יש שתי השלכות שליליות:
1. פליטות מתאן בכמויות שלא תאפשרנה לישראל לעמוד בהבטחות שלה להפחתה בפליטות גזי החממה. גז המתאן הינו גז חממה גרוע פי 80 מפחמן דו חמצני.
2. פגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל, כי היצוא המוגבר של הגז לא יספיק לשימושים של אזרחי ישראל, למרות מה שהחברות בעלות המאגרים היו רוצות שנאמין בו. האינטרס שלהן, לייצא אותו כמה שיותר מהר, ישרת את בעלי המניות שלהם ולא אותנו.
סיכוני סביבה ואקלים בהקשרם הפיננסי וכחלק מבנקאות משפיעה ומהאחריות התאגידית. המודעות הגלובלית לקיומם של סיכוני הסביבה ולהשפעותיהם על הפעילות הכלכלית והפיננסית גוברת בשנים האחרונות ובמיוחד גוברת הדאגה בנוגע לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויים גם התאגידים הבנקאים. הפיקוח החליט בפרט לגבש אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא, שצפויה להתבסס על עקרונות האסדרה המקובלים בעולם, עם ההתאמות הנדרשות לסביבה המקומית.
סיכוני סביבה ואקלים בהקשרם הפיננסי וכחלק מבנקאות משפיעה ומהאחריות התאגידית. המודעות הגלובלית לקיומם של סיכוני הסביבה ולהשפעותיהם על הפעילות הכלכלית והפיננסית גוברת בשנים האחרונות ובמיוחד גוברת הדאגה בנוגע לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויים גם התאגידים הבנקאים. הפיקוח החליט בפרט לגבש אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא, שצפויה להתבסס על עקרונות האסדרה המקובלים בעולם, עם ההתאמות הנדרשות לסביבה המקומית.
מדד ת”א 125 הוא סנונית ראשונה בישראל בתחום ניהול כסף בצורה סביבתית וחברתית. השקעות ירוקות; מדדים ירוקים; השקעות ESG. שודר בתכנית משחקי הכיס, כאן11.
לכבוד: מנהלי הסיכונים של התאגידים הבנקאיים. הנדון: ניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים. פנייה זאת הינה בהמשך למכתב שנשלח אליכם על-ידי המפקח על הבנקים בדצמבר 2020 , ואשר כלל, בין היתר, הפנייה לפרסומים בינלאומיים המשקפים את המגמות המרכזיות המתגבשות בנושאניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים (להלן – “סיכונים סביבתיים”). במסגרת פנייה זאת אנו מבקשים ללמוד על השקפותיכם וניסיונכם המעשי בנושא מתפתח זה.
בבזן מסתכלים למשבר האקלים בעיניים ומבינים: השלכותיו האפשריות מסכנות את קופת החברהבדוח הכספי שפרסמה החברה המייצרת תזקיקי נפט, יש התייחסות לסיכונים האקלימיים המעיבים על יכולתה העתידית לפעול, ומאיימים על שורת הרווח שלה. בזן מסתכלת למציאות בעיניים אך לא מקשרת בין שינויי האקלים למצורים שהיא מייצרת: דלקים פוסיליים המדרבנים את משבר האקלים.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
“מכון אחיתופל” ו”פורום קהלת” הן מילים מתחרזות, ולא במקרה. גלו את הקשר המפתיע בין הסאטירה ב’מותק בול באמצע’, טראומת ההתנתקות, והכוח האמיתי שמניע את ההפיכה המשטרית בישראל.
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
