מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי” | מיכל דויטש – “כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו “מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?” האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
“כוכב הלכת שלנו” (באנגלית: Our Planet) היא סדרת טבע תיעודית בת 8 פרקים שהופקה עבור נטפליקס. הסדרה היא מהיוצרים של סדרות הטבע ‘עולם מופלא’ ו’הכוכב הכחול’ מבית ה-BBC והקריין בה הוא דייוויד אטנבורו, אשר קריין גם סדרות אלה.
הסדרה מציגה את נפלאות הטבע בעולם, מינים איקוניים ומחזות מדהימים שמתרחשים בטבע. כולנו חלק מכוכב הלכת המדהים הזה, אבל אנחנו משנים אותו כמו שלא היה מעולם. גלו את הסיפור של המקום היחיד שכולנו קוראים לו בית ובחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על כל היצורים החיים.
ריכזנו לכם כאן את כל פרקי הסדרה (פרקים מלאים).
יום החוב האקולוגי הוא היום בו צריכת משאבי כדור הארץ ע״י האנושות עולה על כמות המשאבים הטבעיים שיכול כדור הארץ לחדש באותה השנה. החל מהתאריך בו חל יום החוב האקולוגי ועד לסוף השנה נמצא כדור הארץ באוברדרפט מבחינת משאביו הטבעיים, וכל ניצול נוסף מהווה חריגה מהקיבולת של הטבע וגורם לפגיעה בכמות המשאבים המתחדשים.
אנו מפספסים את הסיפור הכי מהותי לחיים של הקוראים, הצופים והמאזינים שלנו. משבר האקלים הוא כבר לא עניין של כתבי הסביבה. הוא פוליטיקה, משפט, כלכלה, ביטחון, חינוך, רווחה, נדל”ן.
‘Seaspiracy’ הוא סרט דוקומנטרי החוקר את השפעת האדם על האוקיינוס. בעיית הפלסטיק שפוגע בבעלי החיים הימיים ובמערכות האקולוגיות. מרבית הפלסטיק באוקיינוסים מקורה מרשתות דיג שהושלכו. הגילוי האמיתי של הסרט – הכחדה של היצורים הימיים כתוצאה מדיג מסחרי, חלקם נלכד ברשתות כשלל “אקראי”. הסרט חושף את המתרחש באוקיינוסים ואת תעשיית הדיג בעולם. הסרט מציג תחזית לפיה עד שנת 2048, האוקיינוסים עלולים להיות ריקים מדגים אם שום דבר לא ישתנה, תהליך שגורם לא רק להידלדלות מקורות המזון אלא יפגע אנושות במערכות המאזנות את האקלים על פני כדור הארץ.
38 מעלות בסיביר, שריפות ענק באמזונס וקרחונים שמזיעים: שנת 2020 הייתה קיצונית גם באקלים – ויש לכך השלכות. כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב | כאן חדשות | 30.12.20
לטבע העירוני יש גם חשיבות עצומה בשמירת המגוון הביולוגי – אותם מיליוני צורות חיים שמתגוררות כאן לצידנו – בעלי חיים ביבשה, בים ובאוויר וצמחים ועצים למיניהם.
פורסם ב’וואלה’ בתאריך: 31/10/2020, עדכונים ותוספות ב-7/11/2020 וב-9/11/2020 עשרות מדענים פרסמו דוח העוסק בקשר בין התפרצויות מחלות כמו קורונה לשמירה על הטבע. גם מקבלי ההחלטות
שוניות האלמוגים ברחבי העולם נעלמות בקצב חסר תקדים. צוות צוללנים, צלמים ומדענים יצא להרפתקה מרגשת באוקיינוס כדי לגלות מדוע ולחשוף בפנינו את המסתורין התת ימי.
אקלים וכלכלה הם שני נושאים שבמציאות של חיינו קשורים הדוקות זה בזה עד שלא ניתן להפריד ביניהם. ההשפעה הדרמטית של הכלכלה מבוססת דלקי המאובנים על משבר האקלים, הרס המגוון הביולוגי והמשך הידרדרות הסביבה הטבעית כבר מוכרים היטב היום והלחץ לשנות את הכלכלה כדי להציל את האקלים והסביבה הולכים וגוברים. אחד היעדים החשובים של ישראל צריך להיות להיגמל מדלקי המאובנים ולהגיע למשק מאופס פליטות עד 2050.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל