ד”ר מיכאל שראל, חבר הפורום שנמנה על היוזמים של התכנית שמקדמת הממשלה, מותח עליה ביקורת חריפה. “הרפורמה המוצעת מעניקה כוח כמעט בלתי מוגבל לקואליציה”. התפקיד של המחאה החברתית עכשיו ברור: להתנגד לפשרות המגיעות מבית הנשיא. שכן, פשרה תטמון את זרעי ניסיון ההפיכה הבא.
“עם יותר מרבע משופטי העליון, הציונות הדתית בכלל והמתנחלים בפרט איבדו שלשום סופית את זכותם להתבכיין על היעדר ייצוג; למעשה, שאר האוכלוסייה היא שצריכה להתלונן על ייצוג חסר”. עמית סגל, מקור ראשון, פברואר 2017
מכתב עורכי דין לנשיא המדינה יצחק הרצוג בקשר לרפורמה המשפטית. אנו מבקשים מכבודו היום לעשות את המעשה הנכון, לעמוד ולהישיר מבט אל הממשלה ולהגיד בקול ברור שלא תהא הידברות עד עצירה מוחלטת של הליכי החקיקה וביטולם; אנו מצפים שכבודו לא יהא מוכן להיות שותף לחקיקת חוקי הדיקטטורה על-ידי הממשלה שהוקמה מכוח המנדט שכבודו העניק, ולהליכים שאינם לגיטימיים ואינם מחייבים את אזרחי ישראל. אנו חוזרים ומפצירים ומצפים מכבודו להבהיר, כי לא ייתן יד לשינוי שיטת המשטר, לביטול הפרדת הרשויות, להחלשת בית המשפט העליון, ולפגיעה בזכויות אזרחי ישראל, ללא הבדלי דת גזע ומין, לפגיעה בערכי מגילת העצמאות, ולהרס מערכת המשפט. אנו מפצירים בכבודו לעצור כל ניסיון להידברות כל עוד החקיקה דוהרת והליכי החקיקה הבלתי חוקתית שקודמו עד עתה אינם מבוטלים, וכן מצפים כאמור מכבודו להשמיע קול ברור נגד הרס הדמוקרטיה.
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט התייחס למהפכה המשפטית, ובכנס המחקר לביטחון לאומי INSS אמר: “אנחנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, וממש לא רפורמה משפטית כביכול… יש לבטל את התועבה החקיקתית הזאת”.
הסבר לגבי סעיפי הרפורמה המשפטית שהוצעה על ידי ממשלת בנימין נתניהו וסדרת הכתבות “דמוקרטיה – סוף” שהציגה את המציאות שנוצרה בפולין ובהונגריה בעקבות שינוי החוקים והשתלטות הקואליציה על כל הרשויות ועל כלי התקשורת במדינה.
השינויים המוצעים במערכת המשפט, צפויים לפגוע פגיעה חמורה בהגנה על בריאות הציבור, הטבע והסביבה בישראל. שינויים אלו מבטלים את מירב הכלים האפקטיבים הנמצאים ברשות החברה האזרחית לפעול למען האינטרס הציבורי, כלים כגון – ביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות, לרבות מטעמי סבירות, מתן אפשרות להגיש עתירות ותביעות בעניינים סביבתיים, וכמובן הגבלה חוקתית של הכח השלטוני במיוחד במקום בו מדובר על הגנה על נכסי ציבור חיוניים כגון סביבה ובריאות.
What can and should we all do to fight the climate crisis?
What can and should we all do to fight the climate crisis? Main actions that each of you can do to fight the climate crisis. This is a war for the future of our children and yours, and for the existence of humanity. “The cheese was moved” for us, but we must not stay in our comfort point.
מה אתם יכולים לעשות כדי להילחם במשבר האקלים ובמשבר האקולוגי? פעולות עיקריות שכל אחד מכם יכול לעשות כדי להילחם במשבר האקלים. זו מלחמה על עתיד הילדים שלנו ושלכם, ועל קיומה של האנושות. הזיזו לנו את הגבינה ואסור לנו להישאר בנקודת הנוחות שלנו.
UN Secretary General on the ‘suicidal war’ on nature. The Global Risks Report revealed the top risks facing the world. Greta Thunberg on the connection between Climate crisis, the ecological crisis, the health crisis and animals. What can we do about it?
מזכ”ל האו”ם על ‘מלחמת ההתאבדות’ נגד הטבע. דוח הסיכונים הגלובלי חשף את הסיכונים המובילים העומדים בפני העולם. גרטה תונברג על הקשר בין משבר האקלים, המשבר האקולוגי, משבר הבריאות ובעלי חיים. מה אנחנו יכולים לעשות בנידון?
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל