בשבוע שבו ביידן (ונתניהו) מתחייבים להשקיע באנרגיות מתחדשות כחלק מהמאבק בשינוי האקלים העולמי, הבנים של ד”ר נטע ליפמן מתלבטים האם להירשם למסלול “משרות ירוקות” בבית הספר החדש שלהם בניו יורק. האם מדובר במקריות או בגורל?
‘Seaspiracy’ הוא סרט דוקומנטרי החוקר את השפעת האדם על האוקיינוס. בעיית הפלסטיק שפוגע בבעלי החיים הימיים ובמערכות האקולוגיות. מרבית הפלסטיק באוקיינוסים מקורה מרשתות דיג שהושלכו. הגילוי האמיתי של הסרט – הכחדה של היצורים הימיים כתוצאה מדיג מסחרי, חלקם נלכד ברשתות כשלל “אקראי”. הסרט חושף את המתרחש באוקיינוסים ואת תעשיית הדיג בעולם. הסרט מציג תחזית לפיה עד שנת 2048, האוקיינוסים עלולים להיות ריקים מדגים אם שום דבר לא ישתנה, תהליך שגורם לא רק להידלדלות מקורות המזון אלא יפגע אנושות במערכות המאזנות את האקלים על פני כדור הארץ.
הסטת השקעות. בכל העולם, בנקים וגופי השקעה מפסיקים בהדרגה להשקיע בדלקים. על מנת לתקן את העוול שנגרם לנו, אנו יכולים להיזכר שהפנסיות שלנו שייכות לנו, ולדרוש מהגופים המוסדיים והרגולטור לקיים את זכותנו לבחור איך משתמשים בכסף שלנו.
פורסם בתאריך: 09/03/2020 אני ליה סאידיאן ואני חוששת לעתיד שלי. בשבוע שעבר הגעתי יחד עם עשרות פעילים ופעילות ממחאת הנוער למען האקלים, מגמה ירוקה ושותפים
את התשובות של המפלגות בסקרי עמדות סביבתיים צריך לקרוא קריאה ביקורתית ועם מידה של ספקנות. תזכרו שלהבטיח לא עולה כסף ולכן חשוב שהנושא הסביבתי יהיה חלק בלתי נפרד מהשיח בישראל, כפי שהחל להיות במדינות אחרות. החשיבות שלו בעיני כלל האזרחים צריכה להיות ברורה לפוליטיקאים ולנבחרי הציבור.
מפגשים של התנועה הסביבתית עם נציגי מפלגות שמתייחסות לנושאי סביבה במצע או בתכניות שלהן.
קרנות הפנסיה נדרשות לקחת אחריות על עתיד כדור הארץ ולהסיט השקעות לחברות שאינן משתמשות בדלקים מזהמים.
עשרות ארגוני סביבה הקימו את “פורום כסף נקי” שדורש מקרנות פנסיה לקחת אחריות על עתיד כדור הארץ ולהסיט השקעות לחברות שאינן משתמשות בדלקים מזהמים. הבורסה לניירות ערך השיקה לראשונה מדד ישראלי נקי מדלקים פוסיליים.
ברוכים הבאים לסוף העולם. כלומר, אנחנו מקווים שלא. אבל אולי. נכון שעכשיו בא לכם לחזור אחורה ולחפש משהו מתקתק באינסטוש? עצרו! הצטרפו אלינו לסדרה מרתקת שפותחת את הראש ומראה לנו מה כן אפשר לעשות. איך במקום הסוף, נוביל את עצמנו לשגשוג במאה ה-21. כן, אנחנו כאלו אופטימיים (לפעמים…). הסוף מתחיל עכשיו!
הסרט “לרדוף אחרי קרח” הוא סיפור של אדם שלקח על עצמו משימה לספר את סיפור ההתחממות הגלובלית באמצעות ידי איסוף ראיות על כוכב הלכת המשתנה שלנו. בתוך חודשים מאותו טיול ראשון לאיסלנד, הגה ג’יימס באלוג מסע לביצוע סקר הקרח הקיצוני (Extreme Ice Survey). עם להקת הרפתקנים צעירים שסייעו לו, באלוג החל לפרוס מצלמות בנקודות שונות באזורים הארקטיים, במטרה ללכוד לאורך מספר שנים את השינויים המדאיגים שחלים בקרחונים באמצעות צילומי time-lapse.
נציב הדורות הבאים היה יועץ לכנסת שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. בחודש נובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק הקוראת לביטול הנציבות. בדצמבר 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, שלמה שוהם. התפקיד נותר לא מאויש, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, לפעול. נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. בדצמבר 2010 ביטלה הכנסת את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את פעולותיו. מועלית דרישה לחקיקת חוק למען הדורות הבאים ומינוי ‘מועצת הדורות הבאים’.
“יש הרבה הבדלים בין בני האדם לשאר המינים בכדור הארץ, אבל הבדל אחד שבא לידי ביטוי הוא שרק אנחנו מסוגלים לדמיין את העתיד. לי, ואולי גם לכם, היה חשש מהעתיד הזה במשך זמן רב, אבל עכשיו נהיה ברור שלא הכל אבוד מראש. יש לנו הזדמנות לתקן, להשלים את מסע ההתפתחות שלנו, לצמצם אתההשפעה שלנו, ולשוב ולהיות מין שנמצא באיזון עם הטבע. כל מה שאנחנו צריכים זה הרצון לעשות זאת. עכשיו יש לנו הזדמנות ליצור לעצמנו את הבית המושלם ולשקם את העולם העשיר, הבריא והנהדר שירשנו. תתארו לעצמכם את זה.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
“מכון אחיתופל” ו”פורום קהלת” הן מילים מתחרזות, ולא במקרה. גלו את הקשר המפתיע בין הסאטירה ב’מותק בול באמצע’, טראומת ההתנתקות, והכוח האמיתי שמניע את ההפיכה המשטרית בישראל.
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
