הסטת השקעות. בכל העולם, בנקים וגופי השקעה מפסיקים בהדרגה להשקיע בדלקים. על מנת לתקן את העוול שנגרם לנו, אנו יכולים להיזכר שהפנסיות שלנו שייכות לנו, ולדרוש מהגופים המוסדיים והרגולטור לקיים את זכותנו לבחור איך משתמשים בכסף שלנו.
פורסם בתאריך: 09/03/2020 אני ליה סאידיאן ואני חוששת לעתיד שלי. בשבוע שעבר הגעתי יחד עם עשרות פעילים ופעילות ממחאת הנוער למען האקלים, מגמה ירוקה ושותפים
את התשובות של המפלגות בסקרי עמדות סביבתיים צריך לקרוא קריאה ביקורתית ועם מידה של ספקנות. תזכרו שלהבטיח לא עולה כסף ולכן חשוב שהנושא הסביבתי יהיה חלק בלתי נפרד מהשיח בישראל, כפי שהחל להיות במדינות אחרות. החשיבות שלו בעיני כלל האזרחים צריכה להיות ברורה לפוליטיקאים ולנבחרי הציבור.
מפגשים של התנועה הסביבתית עם נציגי מפלגות שמתייחסות לנושאי סביבה במצע או בתכניות שלהן.
קרנות הפנסיה נדרשות לקחת אחריות על עתיד כדור הארץ ולהסיט השקעות לחברות שאינן משתמשות בדלקים מזהמים.
עשרות ארגוני סביבה הקימו את “פורום כסף נקי” שדורש מקרנות פנסיה לקחת אחריות על עתיד כדור הארץ ולהסיט השקעות לחברות שאינן משתמשות בדלקים מזהמים. הבורסה לניירות ערך השיקה לראשונה מדד ישראלי נקי מדלקים פוסיליים.
ברוכים הבאים לסוף העולם. כלומר, אנחנו מקווים שלא. אבל אולי. נכון שעכשיו בא לכם לחזור אחורה ולחפש משהו מתקתק באינסטוש? עצרו! הצטרפו אלינו לסדרה מרתקת שפותחת את הראש ומראה לנו מה כן אפשר לעשות. איך במקום הסוף, נוביל את עצמנו לשגשוג במאה ה-21. כן, אנחנו כאלו אופטימיים (לפעמים…). הסוף מתחיל עכשיו!
הסרט “לרדוף אחרי קרח” הוא סיפור של אדם שלקח על עצמו משימה לספר את סיפור ההתחממות הגלובלית באמצעות ידי איסוף ראיות על כוכב הלכת המשתנה שלנו. בתוך חודשים מאותו טיול ראשון לאיסלנד, הגה ג’יימס באלוג מסע לביצוע סקר הקרח הקיצוני (Extreme Ice Survey). עם להקת הרפתקנים צעירים שסייעו לו, באלוג החל לפרוס מצלמות בנקודות שונות באזורים הארקטיים, במטרה ללכוד לאורך מספר שנים את השינויים המדאיגים שחלים בקרחונים באמצעות צילומי time-lapse.
נציב הדורות הבאים היה יועץ לכנסת שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. בחודש נובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק הקוראת לביטול הנציבות. בדצמבר 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, שלמה שוהם. התפקיד נותר לא מאויש, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, לפעול. נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. בדצמבר 2010 ביטלה הכנסת את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את פעולותיו. מועלית דרישה לחקיקת חוק למען הדורות הבאים ומינוי ‘מועצת הדורות הבאים’.
“יש הרבה הבדלים בין בני האדם לשאר המינים בכדור הארץ, אבל הבדל אחד שבא לידי ביטוי הוא שרק אנחנו מסוגלים לדמיין את העתיד. לי, ואולי גם לכם, היה חשש מהעתיד הזה במשך זמן רב, אבל עכשיו נהיה ברור שלא הכל אבוד מראש. יש לנו הזדמנות לתקן, להשלים את מסע ההתפתחות שלנו, לצמצם אתההשפעה שלנו, ולשוב ולהיות מין שנמצא באיזון עם הטבע. כל מה שאנחנו צריכים זה הרצון לעשות זאת. עכשיו יש לנו הזדמנות ליצור לעצמנו את הבית המושלם ולשקם את העולם העשיר, הבריא והנהדר שירשנו. תתארו לעצמכם את זה.
הבשר הברזילאי והקשר הישראלי להרס יערות האמזונס – תחקיר חושף איך הצרכן הישראלי תורם להרס יער הגשם הגדול בעולם באמצעות קניית בשר דרך תאגיד שנוי במחלוקת. תופעה זו תורמת להערכות כי בתוך שנים האמזונס ייהרס – והמחיר האקולוגי הקשה יהיה גלובלי.
‘SOS from the Kids’ was written after Sim and Noah learnt about humankind’s destruction of nature at school. The brothers came home telling their mum about the number of trees cut down per day, the state of the insects and the amount of energy and resources that are consumed to make a t-shirt. Watching David Attenborough’s ‘Climate Change – The Facts’ alerted them to the crisis this destruction was causing. It had been Attenborough’s nature programmes that had first inspired their boyhood fascination with bugs and insects, so they started to talk about changes they could make at home that would help the insects and animals.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל