עוברים כל גבול | המדע של כדור הארץ שלנו | Breaking Boundaries | The Science Of Our Planet

המלצה על סרט: Breaking Boundaries – לפרוץ כל גבול – המדע של כוכב הלכת שלנו

האנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?

מבוסס על ספרם של אוון גפני ויוהאן רוקסטרום.

קריין: דייוויד אטנבורו.

סרט מקורי של נטפליקס. הוקרן לראשונה בחודש 06/2021.

תמונה של ערן שחורי

ערן שחורי

פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.

קדימון לסרט (2 דקות)

מקור: ‘נטפליקס’, יוטיוב

“הצגה ראשונה” של הסרט (10 דקות)

מקור: יוטיוב

*תמצית*

תמצית

נכנסנו לעידן גיאולוגי חדש – האנתרופוקן. זהו עידן המוגדר על ידי ההשפעה שיש לאנושות על כדור הארץ. המדענים מסבירים את מדע הגבולות הפלנטאריים וכיצד הפעילות האנושית דוחפת את מערכות כדור הארץ לקצה ואף מעבר לנקודות מפנה קטסטרופליות.

הסרט בן 75 דקות לוקח את הקהל למסע גילוי של רף פלנטרי שאסור לנו לחרוג ממנו, לא רק ליציבות כדור הארץ, אלא לעתיד האנושות. הוא מציע את הפתרונות שאנו יכולים וחייבים להציב כעת בכדי שנוכל להגן על מערכת תומכי החיים בכדור הארץ.

בשנת 2009, יוהאן רוקסטרום, מדען שבדי, לצד קבוצה של 28 מדענים בעלי חזון, יצר את מסגרת הגבול הפלנטרית, המציגה “מרחב הפעלה בטוח” לתשעה תהליכים קריטיים ומחוברים זה לזה. חציית גבולות אלה מגדילה את הסיכון לשינויים סביבתיים פתאומיים ובלתי הפיכים, וכבר אנו מפרים כמה מהם.

9 התהליכים הפלנטאריים ומצבנו בכל אחד מהם

לחצו להגדלת התמונה

תהליכים באזור האדום – תהליכים פלנטאריים לגביהם עברנו את איזור אי הודאות שבסיכון – סיכון גבוה.

שלמות הביוספרה (גיוון פונקציונלי, מגוון ביולוגי גנטי) – (Functional diversity, Genetic diversity).

מחזורים ביוכימיים (מחזור הזרחן, מחזור הנתרן) – Biogeochemical flows (Phosphorus, Nitrogen).

תהליכים באזור הצהוב – תהליכים פלנטאריים בהם אנחנו נמצאים באיזור אי הודאות שבסיכון – סיכון גדל.

שינויי אקלים – Climate Change.

מים נקיים – Freshwater use.

שינוי המערכת הקרקעית – Land-system change.

תהליכים באזור הירוק – תהליכים פלנטאריים בהם אנחנו נמצאים בגבול הבטוח.

דלדול שכבת האוזון בסטרטוספרה – Stratospheric Ozone depletion.

החמצת אוקיינוסים (מלשון חומצה) – Ocean acidification.

תהליכים באזור האפור – תהליכים פלנטאריים שעדיין לא כימתנו את השפעתם.

יישויות חדשות (מגוון מזהמים מתוצרת אנושית) – Novell entities.

גידול בכמות החלקיקים המרחפים (אירוסולים) באטמוספרה – Atmospheric aerosol loading.

מה שנעשה בין שנת 2020 לשנת 2030 יהיה עשור בעל חשיבות עצומה להמשך עתיד האנושות על כדור הארץ | פרופ' יוהאן רוקסטרום
מה שנעשה בין שנת 2020 לשנת 2030 יהיה עשור בעל חשיבות עצומה להמשך עתיד האנושות על כדור הארץ | פרופ' יוהאן רוקסטרום

לאורך כל פריצת הגבולות המוצגת בסרט, נקודה אחת חוזרת על עצמה – אנו צועדים קדימה בקצב בלתי נסבל – על ידי חימום כדור הארץ באמצעות זיהום, על ידי הפיכת האוקיינוסים שלנו לחומצניים וקטלניים לכל כך הרבה צורות חיים משובחות – אנו קורעים את האיזון העדין של כדור הארץ. וזה ברור – שימוש בכוסות ובקשיות רב פעמיות לא יפסיקו את זה.

אך למרות שהראיות המדעיות מראות שאנו ניצבים בפני סיכונים בלתי מקובלים, הם גם מראים שיש לנו את הפתרונות. לדברי יוהאן: “המסר המרכזי מהסרט הוא שעדיין יש לנו זמן. אנחנו מין חדשני בלי סוף. שיתוף פעולה הוא כוח העל שלנו. ואנחנו מתחילים לראות סימנים לכך שבא שינוי גדול “.

המדע ברור מה האנושות צריכה לעשות. ישנם שלושה סדרי עדיפויות: הורדת גזי החממה לאפס; הגנה על ביצות, קרקעות, יערות ואוקיינוסים שסופגים את ההשפעות שלנו; ושינוי התזונה שלנו והדרך שבה אנו מגדלים מזון. זו השליחות. וכולם מרוויחים. נחיה בעולם נקי, בריא ושלו יותר “.

זהו הסרט הדוקומנטרי שעליכם להציע לחברים ובני משפחה שנמצאים עדיין ‘על הגדר’ לגבי מדע שינויי האקלים וגם לאלו ש(עדיין) אינם זועמים על חוסר מעשי אקלים וניהול לקוי של הסביבה.

פורצים גבולות: המדע של כוכב הלכת שלנו זמין לצפייה בנטפליקס.

*הרחבה*

זה עתה השארנו את תקופת ההולוקן היציבה מאחורינו

אנחנו הדור הראשון שמודע לכך שאנחנו עלולים לערער את יציבותו ויכולתו של כדור הארץ לתמוך בהתפתחות האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה.
 
הגרף הזה מראה את השתנות הטמפרטורה הגלובלית במהלך 100,000 השנים האחרונות, מאז הופעתו לראשונה של האדם המודרני. הטמפרטורות התייצבה לפני 10,000 שנה בלבד. הגיאולוגים קראו לתקופה יציבה זו בשם תקופת ההולוקן. זוהי תקופה חמימה שבה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ  נעה במעלה אחת צלזיוס בלבד מעלה או מטה במשך התקופה כולה. זה הדבר שביסס את העולם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. 
 
הטמפרטורות היציבות של תקופת ההולוקן סיפקו לנו כוכב לכת יציב. מפלס הים התייצב. לראשונה היו לנו עונות צפויות ומזג אוויר אמין. יציבות זו היתה הבסיס לכל. לראשונה אפשר היה להקים ציביליזציה. השלב הבין-קרחוני הוא שאיפשר לנו לפתח תרבויות מודרניות כפי שאנו מכירים כיום. 
 
מאז שחר הציביליזציה חיינו תלויים במצב היציב הזה של כוכב הלכת. כוכב לכת בעל שתי כיפות קרח קבועות, נהרות זורמים, כסות של יערות, מזג אוויר אמין, ושפע של חיים. 
 
בכל תקופת ההולוקן, כוכב הלכת היציב הזה סיפק לנו מזון, מי שתייה ואוויר נקי לנשימה, אבל זה עתה השארנו את ההולוקן מאחורינו.
הטמפרטורה התייצבה רק ב-10,000 השנים האחרונות | צילום מסך מתוך הסרט "פורצים כל גבול"
הטמפרטורה התייצבה רק ב-10,000 השנים האחרונות | צילום מסך מתוך הסרט "פורצים כל גבול"
העלייה האקספוננציאלית בלחץ שמפעילה האנושות על כדור הארץ הגיעה כעת למצב שבו יצרנו עידן גיאולוגי משלנו. מדענים הכריזו לאחרונה שתקופת ההולוקן היציבה הסתיימה ושאנחנו עתה בתקופת האנתרופוקן, עידן האדם, שכן אנחנו עכשיו המניע העיקרי לשינוי על פני כדור הארץ.  
 
הסבנו מחצית מהקרקעות הראויות למחיה בעולם, למטרת גידולים חקלאיים ומשק חי. אנחנו מזיזים עפר וסלעים יותר מכל התהליכים הטבעיים שעל פני כדור הארץ. בלמעלה ממחצית משטח האוקינוס מתקיים דיג פעיל. תשעה מתוך עשרה מאיתנו נושמים אוויר לא בריא, ובתקופת חיים אחת בלבד, חיממנו את כדור הארץ ביותר ממעלה אחת. בתוך כ-50 שנה הצלחנו להוציא את עצמנו אל מחוץ למצב היציב שבו היינו מצויים במשך 10,000 שנה. האם אנחנו מסכנים את יציבותו של כוכב הלכת כולו?
 
עלינו לשקול ברצינות את הסכנה שבערעור יציבותו של כוכב הלכת כולו. 

מהן המערכות ששמרו על כדור הארץ יציב בתקופת ההולוקן?

 
המדענים רצו לזהות את המערכות, ואת הגבולות הכמותיים בכל אחת מהן, כדי לספק לנו מפת דרכים שתראה לנו לא רק להימנע מקריסה אלא כיצד להבטיח עתיד משגשג על פני כדור הארץ.
 
מהן המערכות המווסתות של כדור הארץ? מהן המערכות ששמרו על כדור הארץ במצב יציב לאורך כל תקופת ההולוקן (10,000 שנים)?
 
ככל שאנחנו מגבירים את הלחץ על המערכות הללו, יש סיכוי שנביא אותם לנקודת שבירה, נפרוץ את הגבולות מעבר לנקודת האיזון שלהן, ונגרום ליציבות שאנו תלויים בה לקרוס. 

האקלים

הגבול הראשון והברור ביותר מוכר לכולנו. עם עליית הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת לרמה הגבוהה ביותר מאז שחר הציביליזציה, יש סכנה שכבר חצינו את גבול האקלים של כדור הארץ. ייתכן שהראייה המפחידה ביותר לכך הם השינויים בקרח שעל פני כדור הארץ שלנו.
 
קיומן של שתי כיפות קרח קבועות באזור הארקטי (הקוטב הצפוני) ובאנטרקטיקה (הקוטב הדרומי) הוא תנאי הכרחי לכך שכדור הארץ יישאר במצב היציב שמאפשר לנו לפתח ציביליזציות כפי שאנחנו מכירים, ולכן מדאיג מאוד לראות קרחונים נמסים, ולא משנה אם זה קרחון קטן או גרינלנד כי האפקט שלהם מצטבר לאותה יכולת של קירור כדור הארץ. אפקט קירור זה היה הכרחי לשמירה על טמפרטורה יציבה בכדור הארץ בתקופת ההולוקן. הקרח בכדור הארץ, בגלל צבעו הלבן, הקרין בחזרה בדיוק את המידה הנכונה של אנרגיית השמש שפגעה בו, והחזיר את מרביתה לחלל כדי שלא תצטבר ותחמם את כדור הארץ, אבל האקלים של ימינו כבר חם מדי בשביל גרינלנד.
 
באקלים הנוכחי, גרינלנד כבר חצתה את הסף שממנו היא מאבדת 10,000 מטרים מעוקבים של קרח בשנייה. זהו שיעור האובדן הממוצע. שיעור אובדן זה רק ימשיך ככל שהאקלים מתחמם.
 
אם לא נצליח לקרר באופן משמעותי את אקלים כדור הארץ, המסת כיפת הקרח של גרינלנד תימשך באופן בלתי נמנע.
 
כשעוברים את נקודת המפנה (tipping point) מדרדרים את כדור הארץ במדרון חלקלק ובלתי הפיך, הרחק מהמצב שבו, במקרה שלנו, האקלים יכול לתמוך בנו, בני האנוש.
 
המסת כיפת הקרח גרינלנד תעלה את מפלס פני המים ברחבי העולם. מאות ערי חוף מצויות כעת תחת האיום של עליית מפלס פני הים. היציבות במפלס פני הים היה גורם מרכזי בהתפתחות הציביליזציה.
 
גרינלנד היא רק אחת מכיפות הקרח, והיא מתגמדת ביחס לאחות התאומה הדרומית שלה. באנטרקטיקה רואים כיום אובדן של קרח אל האוקיינוס .
 
הכל במערכת של כדור הארץ קשור זה לזה. אם חלק אחד במערכת האקלים חוצה את נקודת המפנה, סביר להניח שחלקים אחרים במערכת יחצו גם הם את הסף הקריטי שלהם, כך שניתן לחשוב על זה במונחים של אבני דומינו. אם תפיל אחת מהן, זה עלול להוביל לאפקט דומינו. מה שברור הוא שעם ההתחממות הגלובלית המתמשכת, אנחנו מגבירים את הסיכון לחציית נקודות מפנה במערכת של כדור הארץ.
 
כשאנחנו חוצים נקודות, אנחנו גורמים לשינויים בלתי הפיכים. משמעות הדבר שכוכב הלכת יהפוך מהחבר הכי טוב שלנו למצב שבו הוא בולע פחמן דו חמצני, קולט חום, ובסוף הוא יגיע לנקודה שבה הוא יתגבר את ההתחממות העצמית ויהפוך לאויב שלנו (יתקיים מצב של היזון חוזר חיובי).
 
האקלים מתחמם בגלל גזי חממה, כך שבפליטות הגזים שלנו נמצאת נקודת מפנה גלובלית.
 
הרבה לפני הופעתם של בני האדם, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ היתה קשורה קשר אמיץ לריכוז הפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה. במשך תקופת ההולוקן, ריכוז זה נשאר יציב יחסית, אבל כל זה השתנה עם המהפכה התעשייתית. ב-1988 ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה היה 350 חלקים למיליון פחמן דו חמצני. זה היה הרגע שבו חצינו את הגבול. מאז אנחנו מצויים בסכנה מתמדת לחולל שינויים שיובילו להתגברות אפקט החממה. כיום הגענו לנקודה שבה יש פחמן דו חמצני בריכוז של 415 חלקיקים למיליון באטמוספרה. אנחנו מתחילים לראות את ההשפעות של היותנו בלב אזור הסכנה בגבול האקלים במונחים של עלייה בשכיחות בצורת, גלי חום, שיטפונות, המסה מואצת של קרח, הפשרה מואצת של אדמה קפואת עד (פרמה פרוסט) ותדירות מוגברת של שרפות יער.
 
לפנינו יש סף שני. אנחנו מתקרבים במהירות לריכוז של 450 חלקים למיליון פחמן דו-חמצני. זהו המצב שבו יוצאים מאזור הסכנה ונכנסים לאזור הסיכון הגבוה. אם ניכנס לאזור הסיכון הגבוה, סבירותן של נקודות המפנה הבלתי הפיכות תהיה גבוהה, אם לא בלתי נמנעת, וזו הערכה שמרנית, בהתחשב בעובדה שסימני נקודות המפנה מופיעים סביבנו בכל מקום עכשיו.
 
במילים פשוטות, גבול האקלים הפלנטרי שווה להתחממות של 1.5 מעלות צלזיוס, וכל הראיות מצביעות על כך שניקח סיכון עצום אם נרשה לעצמנו להתחמם בשיעור גבוה מ-1.5 מעלות. אנחנו ב-1.1 מעלות צלזיוס ומתקדמים במהירות לגבול הזה, ל-1.5 מעלות. הסיכוי היחיד שלנו להישאר בטווח הגבול הפלנטרי האקלימי הוא שנעבור לכלכלה עולמית ללא דלק מאובנים בתוך 30 השנים הבאות.
 
בעוד נושא זה של טמפרטורה גלובלית תופס את כל הכותרות הראשיות, אקלים מהווה רק חלק אחד מהתמונה המלאה, שכן יציבותו של האקלים מסתמכת על יותר מהאקלים שלו בלבד.

4 גבולות ביוספריים – גבולות המצויים בכדור הארץ החי

 
יציבותו של כדור הארץ לא מסתמכת על האקלים לבדו, יש גם 4 גבולות ביוספריים – גבולות המצויים בכדור הארץ החי. 
 
הגבול הראשון הוא תצורת הקרקע (ביומה) – מה הרכב בתי הגידול בכדור הארץ, הכולל את יערות הגשם, הטייגה (יער שוקק חיים בצפון כדור הארץ שגובל בקוטב הצפוני, מבוסס על עצי מחטים ומאחסן כמות אדירה של פחמן), ערבות הדשא, הביצות. את כולם אנחנו משנים כעת.
 
הגבול השני הוא המגוון הביולוגי, כלומר כל המינים במים וביבשה. המגוון הביולוגי תומך ביכולת שלנו לשגשג על פני כדור הארץ. גם בו אנחנו פוגעים פגיעה אנושה. עברנו מזמן את הגבול הזה – אנחנו בגרעון עמוק ואנחנו נמצאים באזור סכנה בכל הקשור לאובדן מינים בכדור הארץ ולהשמדת מערכות אקולוגיות. עלינו לעצור את אובדן המגוון הביולוגי במהירות האפשרית.
 
הגבול השלישי הוא מחזור המים המתוקים, כי מים מתוקים הם עוד אחד מהיסודות שהחברה תלויה בהם. אנחנו צורכים כ-3,000 ליטר ביום כדי שנוכל להמשיך לחיות, מתוכם כ-2,500 ליטר לייצור המזון שאנחנו אוכלים. מקורות מים ונהרות רבים נמצאים כעת בסכנת ייבוש.
 
הגבול הביוספרי הרביעי והאחרון הוא מחזור החומרים המזינים (Nutrients) – מחזור החנקן והזרחן, החיוניים לתפקוד הביוספירה החיה (כל יצור חי). אלו הרכיבים העיקריים בדשנים שמגדילים את היבול, אבל הדשנים שנשטפים מהשדות מזהמים מערכות אקולוגיות שכנות, לדוגמה את הסביבה הימית, והורגים את הדגים שחיים בה. זו דוגמה לכך שכוכב הלכת נחלש ומאבד מהשרידות שלו. במקרים מסוימים בסביבה אליה הוזרם עודף דשנים אף נוצר משוב חיובי (positive feedback) שגורם לייצור זרחן נוסף שמחמיר עוד יותר את המצב ומייצר “אזורים מתים”. בתחום החומרים המזינים, אליו אנחנו כמעט לא מתייחסים בדרך כלל, אנחנו עמוק באזור הסכנה.
 
חומרים מזינים, מים, היערות שלנו, המגוון הביולוגי והאקלים. חמישה מרכיבים עקריים בכדור הארץ אשר מסדירים את יציבותו ותומכים בהישרדותנו.

החמצת אוקיינוסים | Ocean Acidification

החמצת האוקיינוסים (שינוי ברמת ה-ph שלהם כך שהוא פחות בסיסי ויותר חומצי) כתוצאה מהתמוססות פחמן דו חמצני במים, משפיעה על מגוון רחב של אורגניזמים, במיוחד על אלה שצריכים להצמיח את השלדים שלהם. רמת החומציות עלולה לגרום להכחדה המונית.
 
כשאנחנו משפיעים על אקלים כדור הארץ ומשבשים אותו, אנחנו ממש משחקים באש מבחינת ההשלכות הבלתי צפויות של חציית אותם גבולות פלנטריים אל טריטוריה לא מוכרת. 

“יישויות חדשות” – מגוון מזהמים מתוצרת אנושית

מתוך תשע המערכות השומרות על יציבות כוכב הלכת שלנו, עבור שתי מערכות עדיין לא הצליחו לזהות היכן עוברים הגבולות שלהן.
 
המערכת הראשונה היא מגוון מזהמים מתוצרת אנושית. המדענים קוראים להם “היישויות החדשות”.  מדובר בכל דבר החל מפסולת גרעינית ומזהמים אורגניים יציבים וכלה בהצטברות מתכות כבדות וחלקיקי מיקרו-פלסטיק. נכון לעכשיו טרם הצליחו לכמת את הגבול הזה כי אנחנו לא מכירים את הטווח הארוך או את ההשפעות המצטברות של החומרים האלו, אבל לרובם יש פוטנציאל לגרום לשיבושים בכל כדור הארץ אם לא נשלוט עליהם באופן כלשהו.
 
לסוג אחד של מזהמים כבר יש השפעה עולמית עד כדי כך שיש לו גבול ייחודי משלו – אירוסולים הם בעיקרון חלקיקים באטמוספירה. הם מה שנקרא חלקיקי זיהום אוויר. מרביתם נובעת משריפת דלק מאובנים. טרם נקבע מדעית היכן עובר גבול זיהום האוויר.

שכבת האוזון

הגבול התשיעי הוא שכבת האוזון. באופן ייחודי לה, היא הגבול היחיד שבו אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון.
האוזון “מיירט” קרינה אולטרה-סגולה מזיקה שמשפיעה ישירות על הדנ”א שלנו וגורמת למחלות קטלניות כדוגמת סרטן העור. לכן, כשהחור באוזון מעל אנטרקטיקה התגלה, ולאחר שהתברר שהוא נגרם כתוצאה ממזהמים כימיים ששוחררו לאטמוספרה, המדינות שוכנעו להפסיק להשתמש בכימיקלים האלה. זו הפעולה הראשונה והיחידה לכך שאנו מסוגלים לנהל את הפליטות בכדור הארץ כולו. אנחנו יכולים לחזור לאזור הבטוח לגבי גבול פלנטרי שכבר חצינו מזמן והגענו בו לאזור סכנה חמורה וחזרנו למרחב פעולה בטוח.
אחרית דבר

אילו גבולות חצינו?

יחד עם שכבת האוזון, אנחנו נמצאים, לפחות לעת עתה, באזור הבטוח לגבי החמצת האוקיינוסים והמים המתוקים. עדיין לא ידוע לנו באיזו מידה אנחנו קרובים לאזור הסכנה בנושא זיהום האוויר או כל שאר המזהמים (“הישויות החדשות”), אבל הכי מדאיגה היא העובדה שכבר חצינו לפחות ארבעה מתוך תשעת הגבולות – אקלים, אובדן יערות, חומרים מזינים, ומגוון ביולוגי. אנחנו חוצים כעת נקודות מפנה בלתי הפיכות, וקרובים באופן מסוכן לדרדר את כדור הארץ למצב שבו לא יוכל לתמוך עוד בציביליזציות שלנו.
 
התופעות שאנו רואים בעולם היום מאמתות את מסגרת הגבולות הפלנטריים. אפשר לראות ראיות ברורות לכך, כי אנחנו נמצאים באזור הסכנה בנושא האקלים, כי אנחנו עמוק באזור הסכנה בנושא המגוון הביולוגי, מתחילים לראות בצורת הולכת וגוברת, השפעות על יערות הגשם, שריפות יער באוסטרליה ובאמזונס, המסת קרח מואצת, קריסת מערכות של שוניות אלמוגים.
 
מדענים ואקולוגים מדברים כבר עשרות שנים על התחממות גלובלית ומתסכל שלא הקשיבו להם והמשיכו ב”עסקים כרגיל”.
 
יוהאן, שכתב את הספר ומשתתף בסרט, אומר: “אני כועס. אני לא מדוכא. אני כועס. יש הצדקה אמיתית לתסכול כי המדע ברור והוא משדר סימנים ב-30 השנים האחרונות, ועדיין אנחנו לא מתקדמים בכיוון הנכון”. 
 
מגיפת הקורונה גרמה לנו להבין שכאשר משהו משתבש במקום אחר בעולם, הדבר יכול לפגוע פתאום בכלכלת העולם כולוולשנות את חיינו באופן מיידי.
 
מגפת הקורונה סיפקה לנו הוכחה שמשהו לא בסדר בכדור הארץ שלנו, אבל היא גם סיפקה לנו הזדמנות להיבנות מחדש בכיוון חדש. כעת, משהודלקו הזרקורים, ניתן לראות את הגבולות. אפשר לראות את הדרך חזרה למרחב בטוח, למען עתיד חסין ועמיד יותר. זה בר השגה.

9 התהליכים הפלנטאריים ומצבנו בכל אחד מהם

לחצו להגדלת התמונה

תהליכים באזור האדום – תהליכים פלנטאריים לגביהם עברנו את איזור אי הודאות שבסיכון – סיכון גבוה.

שלמות הביוספרה (גיוון פונקציונלי, מגוון ביולוגי גנטי) – (Functional diversity, Genetic diversity).

מחזורים ביוכימיים (מחזור הזרחן, מחזור הנתרן) – Biogeochemical flows (Phosphorus, Nitrogen).

תהליכים באזור הצהוב – תהליכים פלנטאריים בהם אנחנו נמצאים באיזור אי הודאות שבסיכון – סיכון גדל.

שינויי אקלים – Climate Change.

מים נקיים – Freshwater use.

שינוי המערכת הקרקעית – Land-system change.

תהליכים באזור הירוק – תהליכים פלנטאריים בהם אנחנו נמצאים בגבול הבטוח.

דלדול שכבת האוזון בסטרטוספרה – Stratospheric Ozone depletion.

החמצת אוקיינוסים (מלשון חומצה) – Ocean acidification.

תהליכים באזור האפור – תהליכים פלנטאריים שעדיין לא כימתנו את השפעתם.

יישויות חדשות (מגוון מזהמים מתוצרת אנושית) – Novell entities.

גידול בכמות החלקיקים המרחפים (אירוסולים) באטמוספרה – Atmospheric aerosol loading.

ארגון מודל הצמיחה סביב קיימות וחזרה למרחב בטוח

עכשיו זו שאלה של ארגון כל מודל הצמיחה סביב קיימות (sustainability), ולתת לכדור הארץ להנחות את כל צעדינו.
 
בראש סדר העדיפויות המיידי – הפחתה של פליטות הפחמן לאפס וייצוב הטמפרטורה העולמית לרמה הנמוכה ביותר האפשרית. חלון ההזדמנויות עדיין פתוח עבורנו כדי להימנע מהתחממות גבוהה משתי מעלות, אלא שהחלון פתוח, אבל רק בקושי.
 
מאז תחילת המהפכה התעשייתית, פלטנו 2,400 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני. תקציב הפחמן שלנו מוגבל. כדי להישאר מתחת להתחממות עולמית ממוצעת של 1.5 מעלות צלזיוס מאז המהפכה התעשייתית, עלינו לפלוט פחות מ-300 מיליארד טונות נוספים. אם נמשיך לפלוט 40 מיליארד טונות נוספים מדי שנה, תקציב הפחמן שלנו ייגמר בתוך שבע שנים.
 
כמובן שאי אפשר לסגור את כל מתקני האנרגיה בעולם בן לילה. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות כיפוף עקומת הפליטות הגלובלית עכשיו כי על כך מצביעים כל ענפי המדע. עכשיו זו ההזדמנות האחרונה שלנו לכופף את העקומה הגלובלית.
 
מהו הקצב המהיר ביותר של צמצום פליטה שביכולתנו להשיג? שום מחקר אינו מעיד על כך שאנו יכולים לצמצם ביותר מ-6 עד 7 אחוזים בשנה, כי 6 עד 7 אחוזים בשנה פירושם צמצום במחצית במשך עשור. צמצום במחצית בכל עשור הוא שינוי אקספוננציאלי. כל אחד יכול לאמץ קצב כזה. כלומר, אתם ואני יכולים לעשות זאת כיחידים, ולא נצטרך להשתמש בדלק מאובנים בעוד 30 שנה. חברה יכולה לעשות זאת, מדינה יכולה לעשות זאת, והעולם יכול וחייב לעשות זאת.
 
צמצום השימוש בדלקים מאובנים יתחיל את המסע שלנו אל המרחב הבטוח בתוך גבול האקלים. הוא גם יצמצם באופן משמעותי את זיהום האוויר וכן יאט את החמצת האוקיינוסים, כמו גם יפחית את הלחץ על המגוון הביולוגי. 
 
אבל אפס פליטות זה לא מספיק. עלינו גם לקלוט חזרה את הפחמן שכבר מחמם את כוכב הלכת יתר על המידה, ויש דרך אחת יעילה מאוד לעשות זאת. נטיעת עוד עצים. מאמץ עולמי לשתול מיליארדי עצים עשוי להיות אחד הפתרונות המשתלמים והישימים ביותר למשבר האקלים. גידול עוד עצים הכרחי לקיזוז הפחמן שאנחנו ממשיכים לפלוט בעודנו שואפים להגיע לאפס פליטות במהירות האפשרית.
 
לכידת פחמן היא רק אחד היתרונות שהעצים מספקים. עצים מונעים סחף אדמה. בלי עצים יהיה פחות גשם. אם ניטע עצים בשדות, הדבר יגביר את פוריותם, והתפוקה של האדמה תגדל.
 
לנטיעת עצים ולשיקום עולמנו הטבעי יש, כמובן, יתרונות עצומים למגוון הביולוגי של כוכב הלכת שלנו, אבל הם גם יסייעו לייצב את האקלים שלנו, את מי השתייה שלנו, ויש להם יתרונות עצומים להפקת המזון שלנו לכל שאר השירותים שהטבע מספק בחינם. 
 
תפריט המעודד צמצום אכילת בשר (ובפרט בשר אדום), צריכת יותר חלבון מהצומח, יותר פירות ואגוזים, פחות מזונות עמילניים, יאפשר לכדור הארץ לחזור למרחב פעולה בטוח, לא רק מבחינת האקלים אלא גם מבחינת המגוון הביולוגי, ביבשה, בים, ומבחינת החנקן והזרחן. אכילת מזון בריא עשויה להיות תרומה חשובה להצלת כדור הארץ.
 
יש עוד שינוי קריטי שיחזיר אותנו לאזור הבטוח בתוך גבולות הפלנטה שלנו. דמיינו עולם ללא בזבוז. הפסולת שלנו נוצרת באופן מכוון ומתוכנן. כשאנחנו מייצרים מוצרים, כמעט ואיננו מייצרים אמצעים לשחזור חומרי הגלם שלהם. אם נשנה את המערכת הליניארית למעגלית, כלומר, אם נעצב מוצרים באופן המאפשר שחזור של חומרי הגלם שלהם, השימוש שלנו במשאבים יכול להיות אינסופי. יותר ויותר ראיות מצביעות על כך שכלכלות מעגליות הן תנאי בסיסי לסיכוי שלנו לקיים חיים טובים לכל אזרחי העולם. 
 
ללא פסולת, נהיה קרובים יותר לאזור הבטוח בתחום האקלים; בתחום המגוון הביולוגי; ובעיקר בתחום החומרים המזינים; היישויות החדשות (מזהמים שונים); וזיהום האוויר. 
 
גבולות כוכב הלכת סללו לנו דרך ברורה. צעדים כמו בחירה באנרגיה מתחדשת; אכילת מזון בריא; נטיעת עצים, מניעת בזבוז; כל אלה יחד יכולים לשנות את עתידנו על פני כדור הארץ; השינויים האלה ישפרו את חיי כולנו כאן ועכשיו. 
 
גם אם לא אכפת לכם כלל מכדור הארץ ולא אכפת לכם מהגינות וצדק בעולמנו, אלא אתם אנוכיים, מרוכזים בעצמכם; במשפחה שלכם ובחיים שלכם, עדיין תרצו לחזור למצב פעולה בטוח. בסופו של דבר כולם ייהנו מיידית מאוויר צח שיבטיח בריאות טובה יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר. הילדים שלכם יהיו בריאים יותר. החזרה לגבולות הפלנטריים פירושה גם סבירות גבוהה יותר שתחיו בחברות שבהן השווקים יציבים והעבודות יציבות. זה יפחית את הסיכון לסכסוכים ולחוסר יציבות באזור שבו אתם חיים. אז אחרי הכל, גם אתם תעדיפו לחיות במרחב בטוח מאשר באזור סכנה שבו הכל נתון לשינוי.

עשור קריטי

למה שנעשה בין השנים 2020 ל-2030, על סמך הראיות שיש בידינו, יש חשיבית קריטית. יהיה זה עשור מכריע לעתיד האנושות על פני כדור הארץ. העתיד אינו קבוע. העתיד תלוי בנו. מה שיקרה במאות הבאות ייקבע על ידי הצעדים שננקוט בעשור הנוכחי. אסור לנו לבזבז זמן. 
 
הסכנה בערעור יציבותו של כדור הארץ היא שאלה של בטחון ויציבות לכל החברות עולם.
 
מתרחש עכשיו משהו גדול כרגע, שבו מין אחד, אנו, בני האדם, משמש ככוח דומיננטי מאוד בכוכב הלכת באופן שלא נראה בארבעת מיליארדי השנים האחרונות. בידינו כעת לחשוב ולפעול במטרה אחת מאוחדת כדי להבטיח שכוכב הלכת שלנו יישאר בריא ועמיד. 
עוברים כל גבול | המדע של כדור הארץ שלנו | Breaking Boundaries | The Science Of Our Planet
זו תקופה ראויה לציון לחיות בה, אבל היא נושאת בחובה גם אחריות עצומה לפעול בצורה החלטית. אין לנו זמן להפסיד. פרופ' יוהאן רוקסטרום

ריכז וערך: ערן שחורי, פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון ‘Climate Reality Project’ שהקים אל גור.

שתפו ברשתות החברתיות:

Facebook
Twitter
קבל מידע מעניין

הירשם לניוזלטר

קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל