שגריר ושליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ.
פורסם בתאריך: 26/11/2020, עודכן 30/11/2020.
חורף 2020 רק התחיל, וכבר קיבלנו תחושה שבעל הבית השתגע: הצפות, שיטפונות, לכודים, מכוניות טובעות וכוחות הצלה שמוזעקים לבתים, שעד לפני רגע נראו לנו כמקום הכי בטוח.
מכונית ששקעה בשלולית ענק.
הרשתות החברתיות מביאות בזמן אמת תמונות וסרטונים מטרידים של שטחי ענק מוצפים במרכזי הערים במישור החוף. על חלק מהכבישים נעות סירות במקום מכוניות, פחי זבל נודדים אנה ואנה – והכל מלווה בהרס ואובדן רכוש.
אנחנו מביטים בצילומים של לוחמי האש, המחלצים אנשים ממרתפים, משלוליות ענק ומגגות של מכוניות ותוהים: אין פתרון לבעיה?
איך זה שהגענו למצב שבו אחרי מספר שעות גשם הופכות ערי החוף לאגמים ונס ציונה נראית כאילו היכה בה צונאמי? האם זה תמיד היה כך? מה קרה כיום שהגשם הפך לאויב והמים לסכנת חיים, ובמקום שנודה על גשמי ברכה אנו חוששים מהם?
נס ציונה. שברה שיאי משקעים.
התשובה כתמיד מורכבת. בחלקה הגדול היא קשורה לכך שאנו מכסים את המדינה באופן שיטתי בבטון ומלט ומשלימים את המלאכה באספלט שחור ובלתי חדיר למים.
מה הפלא שלמים אין לאן לחלחל והם מציפים את המקומות הנמוכים? גם אופן הבנייה בארץ תורם לבעיית השיטפונות: הערים שנמצאות באזורים הגבוהים מגדילות את שטחן בהתמדה ומים שבעבר חלחלו למי התהום יורדים בכמויות ובמהירות לערי החוף והשפלה ומציפים אותן. דוגמה טובה היא מודיעין, שהתפשטותה אל עבר השטחים הפתוחים גורמת לזרימה חזקה אל נחל איילון ותל אביב.
הלכודים והמחלצים
אז מה עושים?
ההצפות אינן גזירת גורל משמים או אסון טבע בלתי נמנע. כך ניתן לצמצם אותן ולהקטין את שכיחותן העתידית:
לתכנן את הבנייה העירונית כך שתאפשר למי הגשמים לחלחל באמצעות הפנייתם לגינות ומדשאות והכוונתם לאתרי חלחול (כפי שכבר עושות כמה ערים בישראל).
להשתמש במשטחים מאפשרי חלחול במדרכות ובכבישים, במגרשי חניה ובתשתיות, כך שהמים ייספגו בקרקע דרכם. במגרשי חניה גם ניתן להתקין משטחי חלחול (כפי שקיים בחניון שפירים).
להפנות את מי המרזבים לבורות חלחול בצמוד למבנים ובכך להקטין את העומס שעל מערכת הניקוז העירונית.
לשמור על השטחים הפתוחים והחקלאיים, מה שיאפשר למים להיספג בקרקע במקום להציף את גוש דן.
אז רגע לפני שתושבי השפלה קונים סירות גומי מתנפחות ועוברים אימוני הפעלת קיאקים, בואו ננקוט בכל אמצעי המניעה האפשריים.
פעיל סביבתי. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
ציטוטים של אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, בראיון עם רותם שטרקמן, ‘דה מרקר’.
130 מ”מ גשם בפרק זמן קצר חשפו בעיות רבות, לא רק בסיפור של תשתיות וניקוז עירוני אלא בכל ניהול הנגר. זה מה שקורה כשבונים ערים ולא מבינים שלשינויים ההנדסיים עשויים להיות השלכות אם אירועי מזג האוויר יחמירו.
בשני העשורים האחרונים תפישת התכנון והבנייה הרשתה לעצמה לכסות את הקרקע בבטון. ולזה אני מוסיף את היהירות התכנונית שגורמת לנו לחשוב שאפשר לכופף את הטבע ולשים את קניון עזריאלי על תוואי נחל.
זה ברור שגם אם האירוע הזה מוגדר חריג, הוא עלול לחזור על עצמו בין היתר בגלל משבר האקלים. לכן צריך לצמצם בנייה למגורים ולדאוג שיהיה חלחול בשטחים ציבוריים. עוד לפני האירוע, ובעיקר אחריו, נפגשנו עם רשות ניקוז הירקון ורשות נחל הירקון. בדיוק בנקודת ההצפה המרכזית, הממשלה מתכננת לבנות תחנה תת-קרקעית של המטרו.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
