בחלק הראשון – הסבר לגבי סעיפי הרפורמה המשפטית שהוצעה על ידי ממשלת בנימין נתניהו.
בחלק השני של הפוסט – סדרת הכתבות “דמוקרטיה – סוף” שהציגה את המציאות שנוצרה בפולין ובהונגריה בעקבות שינוי החוקים והשתלטות הקואליציה על כל הרשויות ועל כלי התקשורת במדינה. דב גיל-הר ואיתמר מאירי ליוו את הדמוקרטיות הדועכות בפולין ובהונגריה, עם קריצה לישראל ולמצב הפוליטי חברתי כאן. סדרת הכתבות שודרה בחדשות ‘כאן 11’
עדכון מתאריך 01/04/2023 – נוסף סרטון “הם תכננו הכל” על הביקורים של מארגני הרפורמה המשפטית (אנשים של נתניו, ושל לוין, ושל רוטמן, ופורום קהלת נוסעים להשתלמויות בהונגריה ובפולין כדי ללמוד כיצד לבצע הפיכה משטרית בשיטת הסלמי).
עדכון מתאריך 19/04/2023 – נוסף סרטון של רן הרנבו על “הפרוטוקול ההונגרי” – ב-2010 עלה ויקטור אורבן בפעם השניה לשלטון בהונגריה. מה שקרה שם מאז צריך להטריד כל ישראלי.
עדכון מתאריך 22/04/2022 – הוספנו את הסרטון “בנימין נתניהו, ויקטור אורבן, סיפור אהבה”.
פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור, חבר בפורום האקלים הישראלי.
תאריך פרסום: 24/02/2023. עדכון אחרון: 22/04/2023
פורסם בתאריך: 15/02/2023
השינויים במערכת המשפט שמקדמת הקואליציה מעוררים דיון רחב. החל מפסקת ההתגברות ועד מינויי שופטים – יש בה עקרונות שונים שקיימים גם במדינות שונות. אבל ממה היא באמת מורכבת – והאם העקרונות המיובאים מתאימים גם לישראל?
הרפורמה המשפטית ששר המשפטים יריב לוין ויו”ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מבקשים להעביר בימים אלו, היא לדבריהם, לשם “חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון”. בנאומו בכנסת, העלה לוין כמה נקודות עיקריות מהשלב הראשון של הרפורמה. בואו נציץ בהן
כיום, הרכב הוועדה לבחירת שופטים מונה שני חברי ממשלה, בהם שר המשפטים, שלושה שופטים ובהם נשיאת בית המשפט העליון, שני חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה וכן שני נציגי לשכת עורכי הדין.
לפי הצעת החוק של שמחה רוטמן, שצפויה לעלות לקריאה ראשונה, הוועדה למינוי שופטים תכלול שלושה שרים, יו”ר ועדת חוקה, ח”כ מהקואליציה וח”כ והאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס, ללא מגבלת ערכאות (כלומר, יכול להיות שופט מכל בית משפט)
כשחוק סותר חוק יסוד, הוא עלול לפגוע בזכויות אדם, וכשזה קורה, זה אפשרי בתנאי שהפגיעה היא לתכלית ראויה ומידתית. בנוגע לשאלה אם תכליתו ראויה והפגיעה מידתית – בתי המשפט קיבלו את הסמכות לקבוע בנושא בשנת 1992 מהכנסת כשהתקבלו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
היוזמה אומרת שהכנסת תהיה המכריעה האחרונה בשאלה אם הסתירה לחוק היסוד שפוגעת בזכויות אדם – היא לתכלית ראויה ומידתית. אם הכנסת תחשוב שבית המשפט העליון שגה במסקנותיו היא תוכל להתגבר על כך באמצעות רוב מסוים.
חוקי יסוד נכתבו כפרקים בחוקה הישראלית ועד לשנים האחרונות, היה ניסיון לנקוט בזהירות בשינויים או ביטולם. על פי הרפורמה, בית המשפט לא יהיה מוסמך להתערב בחוקי יסוד, ולא תהיה עליהם ביקורת שיפוטית שאמורה לאזן את הממשלה
במצב הקיים, פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לפגוע רק בזכות לחופש העיסוק ברוב של 61 חברי כנסת.
פסקת ההתגברות על פי הרפורמה, תאפשר פגיעה בזכויות אדם שמעוגנות בכל חוקי היסוד. פסקה כזו תיתן עוד כוח לרוב בכנסת על חשבון בית המשפט העליון. הרפורמה מציעה שהכנסת תוכל להתגבר על פסילת בג”ץ בעזרת רוב רגיל של 61 חברים בלבד.
קיימים כמה סוגי חוקים: חוקי יסוד, חוקים רגילים והחלטות הרשות המבצעת.
בג”ץ נמנע עד היום מהתערבות בחוקי יסוד והאפשרות הזו נשמרה למקרים חריגים ביותר, כשיש שימוש לרעה בכוח הכנסת.
לפי הצעת ח”כ רוטמן, בג”ץ לא יוכל לפסול חוקים, אלא פה אחד, כלומר 15 שופטים.
המשמעות תהיה מניעה משופטים לפסול החלטות של הממשלה ושל הרשויות גם אם הן לא סבירות באופן קיצוני. כך, לטענת לוין, תוחזר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות באופן עצמאי.
עילת הסבירות בעצם נותנת כוח לבית המשפט לפקפק בשיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. מנגד, עולה הטענה שהדבר יסגור לאזרחים את הפתח האחרון להתמודד עם החלטות גופי שלטון שהתקבלו ב”שרירות לב” או בצורה פוגענית ללא הצדקה.
לדברי יריב לוין, שר המשפטים, כיום הממשלה ומשרדי הממשלה כפופים להחלטות של יועציה המשפטיים. הרפורמה תיתן להם את המקום רק לייעץ, ולא להחליט עבור הממשלה.
זהו אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת ביותר ברפורמה, בשל החשש ששומרי הסף יהפכו למינויים פוליטיים שידאגו לאינטרסים של הגורם הממנה ולא לאלו של הציבור והמדינה.
מקור: חדשות כאן 11 (קישור)
המציאות החדשה בפולין ובהונגריה בעקבות השינוי בחוקים
חדשות הערב 19.02.23
בפרק הראשון – פולין. צפו בכתבה ותבינו מה עלול לקרות כאן אם הההפיכה המשפטית והחוקתית של ביבי נתניהו, יריב לוין, שמחה רוטמן ואריה דרעי ייצא אל הפועל.
כבר לא יושבים בשקט: השופטים שיצאו למלחמה בפולין במסר חריף לישראל. ב-2015 זכתה בבחירות במדינה מפלגת החוק והצדק, ואז החלה רפורמה להכפפת מערכת המשפט למפלגה השלטת. הרכב בית המשפט העליון שונה לחלוטין, שופטים הוכפשו בתקשורת ואחרים פוטרו. ואלו שנותרו עצמאיים מתלוננים שהפכו לאויבי המדינה.
כתב כאן חדשות שוחחו עם שלושה שופטים מאוימים ונרדפים – שני שופטים ושופטת אחת, אחד מהם מושעה – רק בגלל עצמאותם (כל אחד בנפרד). הם מסבירים מה קורה כשהממשלה מחליטה להכריז עליך “אויב העם”.
דב גיל-הר בכתבה ראשונה בסדרה “דמוקרטיה – סוף”, מתוך חדשות הערב 19.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק השני ממשיכים בפולין. המלחמה על התקשורת החופשית. האובססיה לפרק את התקשורת החופשית והשידור הציבורי בפולין החלה ב-2015 מיד עם עליית מפלגת החוק והצדק לשלטון. השידור הציבורי בפולין נלחם על חייו וזה נהיה רק יותר גרוע. אבל לא רק השתלטות על התקשורת הציבורית שנהייתה שופר מוחלט של השלטון, אלא גם על המדיה הפרטית. פרט טריוויה: הממשלה, באמצעות חברת אנרגיה ממשלתית (רוב תחנות הדלק שלה), קנתה רשת של 110 מקומונים.
פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 20.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק השלישי בדקנו את ההשתלטות על החינוך ועל מוסדות התרבות. מנהל ומייסד מוזיאון ״פולין״ היהודי, שסירב להיענות לתכתיבי הממשלה, תיאר איך השיטה עובדת. בפרק התראיינו גם מנהל תיאטרון והשחקנית הראשית במחזה שעולה בקרקוב, והשלטון מיידה בו בליסטראות. והיה גם ביקור בבית ספר עצמאי יחסית בוורשה, ושיחה עם המנהלת על האובססיה של הממשלה הזו עם החינוך – שאצלה בבית הספר לא יצליח, כי ההורים מממנים את רוב התקציב.
פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 21.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק הרביעי עוברים להונגריה. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, פעל במשך שנים להקמת גוף חלופי, שיעבוד לצד בית המשפט העליון – ולבסוף יחליף אותו. המהלך הזה הוביל לא רק לרמיסת זכויות אדם, אלא גם לפגיעה קשה בכלכלה ההונגרית. ביקרנו במונומנט המוגזם שבנה אורבן בכפר הולדתו ושוחחנו עם חוקר ונגיד הבנק המרכזי לשעבר, שהוזז מתפקידו.
כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב 22.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
ממשלת הונגריה השתלטה כמעט על כל גופי התקשורת במדינה. המדינה האירופית הידקה את הפיקוח על תכני הלימוד באוניברסיטה באמצעות מנגנוני חקיקה שאפשרו לה לפעול בלי התנגדות.
פרק שלישי ואחרון בסדרת הכתבות “”דמוקרטיה.סוף”” של איתמר מאירי מתוך חדשות הערב 23.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
אל תטעו: ההפיכה הזאת תוכננה היטב
הם נסעו לפולין, הם נסעו להונגריה
הם הפילו עלינו 142 חוקים רק כדי שנרגיש בנוח כשהם יתחילו לחוקק אותם *לאט לאט, אחד אחד*❗
הם מנסים לייבא לישראל את שיטת הסלמי.
אבל יש להם בעייה קטנה.
אנחנו!
מקור: תקווה – Tikva, רן הרנבו, יוטיוב
ב-2010 עלה ויקטור אורבן בפעם השניה לשלטון בהונגריה. מה שקרה שם מאז צריך להטריד כל ישראלי.
תכירו – הפרוטוקול ההונגרי.
איך הפכה הונגריה לחיקוי עלוב של דמוקרטיה, ואיך נתניהו קשור לכל זה.
מקור: תקווה – Tikva, רן הרנבו, יוטיוב
הפרוטוקול ההונגרי לרמיסת הדמוקרטיה:
▪️השתלטות על מערכת המשפט
▪️השתלטות על התקשורת
▪️שינוים בחוקי הבחירות
▪️חזרה לערכים נוצריים
▪️רמיסת חופש הביטוי
במשך שנים נוסעים חברי הליכוד, פורום קהלת ומשפחת נתניהו לבודפשט. ללמוד!!
את מה שההונגרים עשו ב-13 שנה, הם מנסים להעביר פה בכמה חודשים. 153 חוקים עם דמיון מדהים.
לא נהיה הונגריה.
פרק 2 בסדרה.
מקור: תקווה – Tikva, יוטיוב
הפוסט שקראתם הינו אחד מצמד פוסטים – הפוסט הזה מתייחס להקשר הכללי של המהפכה המשטרית, ואילו השני מתייחס להקשר הסביבתי. שניהם יעודכנו מעת לעת.
הרפורמה המשפטית תגביל את יכולת האזרחים להגן על הסביבה ועל יכולתם להגן על בריאותם כתוצאה ממפגעים סביבתיים. בפוסט השני מוצגות נקודות מרכזיות של המחאה בהקשרים אלה, ועמדות גורמי מקצוע להשלכות הרפורמה המשפטית על הסביבה ועל בריאות הציבור.
למעבר לפוסט השני לחץ כאן.
פרופסור בבר אילן חושפת: פורום קהלת הציע את ההפיכה המשטרית בלי בדיקה כלכלית. חברי הכנסת – עצרו את הכאוס הכלכלי.
ריכז וערך: ערן שחורי, פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון ‘Climate Reality Project’ שהקים אל גור.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל