לכבוד: מחלקת התמיכה של פייסבוק. הנדון: מה הסיבה שהתגובות הללו נחסמו?
פנייה למחלקת התמיכה של פייסבוק בניסיון להבין מדוע התגובות שבפוסט, מרביתן בנושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים והמשבר האקולוגי נחסמו ולא פורסמו.
פנייה למחלקת התמיכה של פייסבוק בניסיון להבין מדוע התגובות שבפוסט, מרביתן בנושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים והמשבר האקולוגי נחסמו ולא פורסמו.
מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי” | מיכל דויטש – “כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו “מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?” האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
הדיווחים מהעולם על שינויים דרסטיים בהתנהגות מזג האוויר מקבלים תוקף מדעי נוסף: דוח חדש של האו”ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) מחזק את הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם וקובע שחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה ● איך תושפע ישראל מהמצב ומה בכל זאת עוד אפשר לעשות.
בפוסט זה ריכזנו את הממצאים העיקריים של הדוח שפורסם ב-9/8/2021. פרופ’ דניאל רוזנפלד, אחד מהשותפים הישראלים לכתיבתו, מסביר מהו התהליך המדעי שעובר עד פרסומו. ריכזנו מספר כתבות וידאו על אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאירעו לאחרונה, כולם מקושרים להתחממות הגלובלית. התייחסנו לתרבות הצריכה שצריכה להשתנות כחלק מהמאמץ להפחית פליטות של גזי חממה, ולפעולות נוספות שעלינו לאמץ כדי שמנהיגי המדינות יכוונו את מאמציהם לטפל בעדיפות עליונה במשבר האקלים.
“כוכב הלכת שלנו” (באנגלית: Our Planet) היא סדרת טבע תיעודית בת 8 פרקים שהופקה עבור נטפליקס. הסדרה היא מהיוצרים של סדרות הטבע ‘עולם מופלא’ ו’הכוכב הכחול’ מבית ה-BBC והקריין בה הוא דייוויד אטנבורו, אשר קריין גם סדרות אלה.
הסדרה מציגה את נפלאות הטבע בעולם, מינים איקוניים ומחזות מדהימים שמתרחשים בטבע. כולנו חלק מכוכב הלכת המדהים הזה, אבל אנחנו משנים אותו כמו שלא היה מעולם. גלו את הסיפור של המקום היחיד שכולנו קוראים לו בית ובחנו כיצד שינויי האקלים משפיעים על כל היצורים החיים.
ריכזנו לכם כאן את כל פרקי הסדרה (פרקים מלאים).
אנו מפספסים את הסיפור הכי מהותי לחיים של הקוראים, הצופים והמאזינים שלנו. משבר האקלים הוא כבר לא עניין של כתבי הסביבה. הוא פוליטיקה, משפט, כלכלה, ביטחון, חינוך, רווחה, נדל”ן.
‘Seaspiracy’ הוא סרט דוקומנטרי החוקר את השפעת האדם על האוקיינוס. בעיית הפלסטיק שפוגע בבעלי החיים הימיים ובמערכות האקולוגיות. מרבית הפלסטיק באוקיינוסים מקורה מרשתות דיג שהושלכו. הגילוי האמיתי של הסרט – הכחדה של היצורים הימיים כתוצאה מדיג מסחרי, חלקם נלכד ברשתות כשלל “אקראי”. הסרט חושף את המתרחש באוקיינוסים ואת תעשיית הדיג בעולם. הסרט מציג תחזית לפיה עד שנת 2048, האוקיינוסים עלולים להיות ריקים מדגים אם שום דבר לא ישתנה, תהליך שגורם לא רק להידלדלות מקורות המזון אלא יפגע אנושות במערכות המאזנות את האקלים על פני כדור הארץ.
38 מעלות בסיביר, שריפות ענק באמזונס וקרחונים שמזיעים: שנת 2020 הייתה קיצונית גם באקלים – ויש לכך השלכות. כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב | כאן חדשות | 30.12.20
ההצפות אינן גזירת גורל. ניתן לצמצם אותן באמצעות תכנון הבנייה העירונית, שימוש במשטחי חלחול ושמירה על השטחים החקלאיים. יש ערים שכבר הבינו את זה.
משבר האקלים ופרמיות הביטוח – איך ישפיע משבר האקלים על הפרמיות שנשלם לחברות הביטוח בגין נזקי טבע, הצפות ושריפות.
שוניות האלמוגים ברחבי העולם נעלמות בקצב חסר תקדים. צוות צוללנים, צלמים ומדענים יצא להרפתקה מרגשת באוקיינוס כדי לגלות מדוע ולחשוף בפנינו את המסתורין התת ימי.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל