כתב ב'שקוף', גוף התקשורת של ישראל
פורסם בתאריך: 21/11/2020
בתחילת השבוע שעבר הודיעה הבורסה לניירות ערך בתל אביב כי בתחילת דצמבר יושק לראשונה מדד שיצרה הבורסה ביחד עם פורום של ארגוני סביבה, והמשקיעים יוכלו מעתה לבחור שלא להשקיע בחברות שעושות שימוש או מעורבות בייצור של דלקים פוסיליים.
המדד, גרסה ירוקה למדד ת”א-125, שיקרא: “מדד ת”א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים”, הוא מדד Fossil Free ישראלי שמטרתו לאפשר למשקיעים אפיק שפוגע פחות בסביבה. זוהי דרך לדרוש מחברות עסקיות לקחת אחריות על מעורבותן במשבר האקלים. דלקים פוסילים הם חומרים שמקורם בדלק מאובנים, כגון: נפט, פחם וגז “טבעי’, וידוע כי שימוש נרחב בהם מהווה גורם מרכזי לפליטת גזי חממה ולהתחממות הגלובלית.
המהלך הזה הוא אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של “פורום כסף נקי”: קואליציה של 28 ארגונים סביבתיים שחברו בחודשים האחרונים במטרה להפעיל לחץ על קרנות הפנסיה בישראל כדי שיסיטו השקעות של כספי ציבור מתעשיות הדלקים הפוסיליים. הארגונים טוענים כי מדובר לא רק במהלך שיעזור לעצור את משבר האקלים, אלא גם במהלך נכון כלכלית לקרנות הפנסיה, שכבר מיושם בעולם. קרנות הפנסיה בינתיים לא ממהרות לשתף פעולה, אבל מבחינת הארגונים, ההחלטה של הבורסה להיענות לאתגר מהווה צעד חשוב שמאותת לקרנות הפנסיה שכדאי גם להן לפעול בנושא.
גם וגם: השקעות נקיות וכדאיות כלכלית
“פורום כסף נקי”, שפועל במסגרת עמותת “חיים וסביבה”, עוסק בהיבטים הפיננסיים של משבר האקלים. הוא מבקש מקרנות הפנסיה לקחת אחריות על ההשקעות שהן עושות בכסף שלנו, האזרחים. לנהל את הכספים שהציבור נדרש להפקיד כל חודש לפנסיה לא רק מתוך הסתכלות על שורת רווח קצרת מועד אלא גם עם מחשבה על העתיד. “לא בכסף שלנו”, מבהירה סיסמת הקמפיין שבחרו הארגונים. בחודשים האחרונים נתן הפורום ל”שקוף” גישה לפעילות שלהם מבפנים.
“כל קרנות הפנסיה בישראל, ללא יוצא מן הכלל, לוקחות את הכסף ששייך לנו, הציבור, ומשקיעות אותו בתעשיות הדלקים הפוסילים.” מסבירה מאיה יעקבס, מנכ”לית “צלול” ואחת מהיוזמות והמובילות של הפורום בשיחה עם “שקוף”. “אנחנו, הארגונים הירוקים, הבנו שמה שיגרום לגופים המוסדיים להתחיל להקשיב לנו זה כסף. ומשם זה התחיל בעצם. צריך להבין: אנחנו, אזרחי ישראל, מחוייבים לתת את הכסף שלנו לקרנות הפנסיה, והן משקיעות אותו בתעשיות שמחסלות את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו”.
לפי החישוב שערך הפורום, שבחן את הדוחות של הגופים המוסדיים, כל הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, ביטוח, וגמל) בארץ משקיעים ביחד סכום של כ-13 מיליארד ש”ח בתעשיות הדלקים הפוסילים. את השלישייה הראשונה של קרנות הפנסיה מובילות “מנורה”, “מגדל”, ו”כלל” שמשקיעות ביחד כ-3 מיליארד ש”ח בתעשיות המזהמות. קרן הפנסיה שמשקיעה את הסכום הקטן ביותר בתעשיות הדלקים הפוסילים היא קרן הפנסיה של “אלטשולר שחם” עם השקעה של כ-42 מיליון ש”ח בתעשיות אלו.
“פורום כסף נקי” לא מנסה להתנגח עם קרנות הפנסיה, אלא קורא להן לשתף פעולה ביחד למען העתיד של כולנו על פני כדור הארץ. בחודשים האחרונים שלחו הארגונים מכתב רשמי לכלל קרנות הפנסיה בישראל, ובו לצד קריאה להסיט את ההשקעות שלהן מתעשיות הדלקים הפוסילים גם התחייבות של הארגונים שהמהלך הזה יהיה כדאי לא רק ערכית ואקלימית אלא גם כלכלית: “אנו מתחייבים לפעול לעידוד העברת חסכונות הציבור למוסדות פיננסיים אשר יפעלו בהתאם (להסטת ההשקעות, ד.ג)”. מדובר בהצעה עם ערך אמיתי לקרנות הפנסיה, שאסור לזלזל בה. ארגוני הפורום טוענים כי מאחוריהם עומד פוטנציאל של מאות אלפי אנשים שמהווים כוח כלכלי משמעותי.
בנוסף, טוענים הארגונים, מדובר במהלך שהרווחיות שלו הוכחה כבר בעולם. במכתב לקרנות הפנסיה הם מציגים שורה של מחקרים ודוגמאות לכך, ומציינים כי “גופים פיננסיים רבים הפועלים להפחתת או להסטת השקעות מחברות המבוססות על דלקים פוסילים וביניהם: 130 בנקים המנהלים במצטבר 47 טריליון דולר, הבנק האירופי להשקעות, קרן רוקפלר, קרן הפנסיה הגדולה בבריטניה (Nest), קרן הגידור הרווחית בעולם TCI, חברות ביטוח בינלאומיות, וסטורברנד – קרן הנכסים הפרטיים הגדולה ביותר בנורווגיה”.
על פי הארגונים מדובר ב”אינטרס כלכלי מובהק שלא ניתן להתעלם ממנו”, שכן “משבר האקלים מציב “סיכון מערכתי” לכלכלה. דווקא אם לא נערך בזמן, מזהירים הארגונים, “יגרמו נזקים כלכליים כבדים, המעמידים בסכנה את היציבות הכלכלית של מוסדות פיננסיים וכלכלות בעולם”. באתר ייעודי שהקימו, מציגי הפורום דוגמאות מהעולם לקרנות פנסיה ובתי השקעות ענק שכבר מציעים ללקוחותיהם מסלולי השקעה נקיים מדלקים פוסילים.
הבעיה של עוגת ההשקעות
בית ההשקעות “אלטשולר-שחם” הוא אחד מהגופים המוסדיים הגדולים במדינה, שמנהל קרנות פנסיה, קופות גמל, נאמנות ועוד, בהיקף כספי של כ-182 מיליארד ש”ח בשנה.
“יש מגמה בעולם של הסטת כספים של מוצרים פיננסים (קרנות פנסיה, גידור, נאמנות וכו’) מתעשיות הדלקים הפוסילים” אומרת ל”שקוף” חן אלטשולר, מנהלת מחלקת אסטרטגיית חדשנות ב”אלטשולר-שחם”. “הרבה מנהלים מסתכלים על הטווח הקצר, על הרבעון הבא. גם בישראל. אבל מנהלים שמסתכלים לטווח הארוך הם מנהלים טובים יותר, ובגלל זה גם אנחנו רוצים להשקיע במניות כאלו (של אנרגיות מתחדשות ו-ESG, ד.ג). ברור שבחמש השנים הקרובות אנחנו הולכים לפתוח מסלול פנסיה נקי, זה חייב לקרות”.
אלטשולר ממשיכה: “הגשנו בקשה למשרד האוצר לפתוח מסלול פנסיה ESG, ורציתי להיות ראשונה עם זה, אבל קיבלנו תשובה שלילית. בחוק קבעו שמותר לעשות עשרה מסלולים יעודיים, והם אמרו: ‘מה כל אחד יבוא ויגיד שהוא רוצה מסלול אחר?’. אבל הסיפור הזה כל כך מהותי. היום אחת מכל ארבע השקעות חדשות שנעשות הן ESG, וזה רק עולה”.
אלטשולר מסכימה שהצעד של הסטת השקעות הוא הכרחי: “ההשקעה בתעשיות הדלקים תצטמצם בכל מקרה, הכלכלה לוקחת לשם, ותהיה עלייה של תעשיות חדשות. זה One Way, הטוב צריך בסוף לנצח, וזה הטוב”. אבל היא גם מסייגת את הדברים שלה: “כשאתה מתחיל לשים פילטרים בהשקעות שלך, כלומר לא דלקים ולא כימיקלים וכו’, אתה מקטין את העוגה של ההשקעות שלך. כשהעוגה שלך מצטמצמת, אתה נשאר עם פחות מניות להשקיע בהן. ואז אתה כמנהל השקעות שרוצה לייצר תיק השקעות מאוזן – לא בטוח שאתה מצליח לייצור אותו. אתה תראה שגם בתי השקעות גדולים בעולם משקיעים לפי דירוג ESG, זה לא אומר שהם הסיטו לגמרי”.
אלטשולר מתארת את אחת הבעיות המרכזיות איתן מתמודדות קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות: הדרישה של ארגונים ירוקים להוציא את האפשרות להשקיע בחברות הדלקים הפוסילים, מקטינה את “עוגת ההשקעות” הקיימת, ומקשה על מנהלי השקעות ליצור תיקים “מאוזנים”.
חידוש: ארגוני סביבה קובעים את המדד
כאמור, אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של “פורום כסף נקי” הוא שיתוף הפעולה עם הבורסה לניירות ערך. בתום מגעים בני כמה חודשים בין ראשי קואליציית הארגונים ובכירים בבורסה, החליטה הבורסה לישראל להציג מדד Fossil Free (מדד ללא חברות הקשורות לתעשיות הדלקים הפוסילים) ראשון מסוגו בישראל.
זה לא פטנט ישראלי. מדדים שכאלו כבר קיימים בעולם, ואף מניבים תשואות גבוהות יותר ממדדים לא ירוקים הכוללים חברות פוסיליות. כך למשל מדד S&P500 Fossil Free בארה”ב שמאגד 500 תאגידים אמריקאים, הניב תשואה גבוהה יותר בחמש השנים האחרונות ביחס למדד S&P500 הרגיל הכולל חברות פוסיליות באותה תקופה.
אנשי הפורום מבהירים כי לא מדובר במדד “מעלה”, שכביכול מדרג חברות על פי מדדים של איכות סביבה, אתיקה, תרומה לקהילה ואפילו שקיפות, אבל זוכה לביקורת קשה. למעשה, הפורום שפועל במסגרת “חיים וסביבה” הוא זה שעורך עבור הבורסה רשימה של תאגידים שעושים שימוש בדלקים פוסיליים ומניותיהם נסחרות בבורסה, וזאת על פי קווים מנחים קבועים.
“בהתאם להסכם עם הבורסה – האחריות לקביעת החברות הפוסיליות היא שלנו, של פורום ‘כסף נקי’ של הארגונים הסביבתיים”, מסביר רוני ניימן, ראש תחום “כסף נקי” בארגון “שומרי הבית” וחבר בפורום. “בניגוד לחברות דירוג, החברות הנסחרות בבורסה הן לא לקוחות שלנו ולא משלמות לנו דבר. בדומה לשומרי הבית, הפעילות של כלכלנים, מומחי סביבה, אנשי שוק ההון, ייעוץ משפטי ועוד – הכל מתבצע על ידי מתנדבים שמשקיעים אינספור שעות עבודה על חשבון זמנם הפרטי. אנו מקפידים לפרסם את הקריטריונים על פיהם אנו בוחנים חברות וגם את ההסבר לכל חברה שנמצאת ברשימה שלנו”.
לניימן חשוב להבהיר כי “שקיפות היא בסיס גם לאמון הציבור וגם לשיפור בהמשך. לא כל החוכמה אצלנו. כאשר אנו פותחים הכל לביקורת, אנו פותחים את הדלת לתיקונים, מודלים ורעיונות חדשים. כל פידבק יתקבל בברכה, ובתנאי שהמטרה היא לשפר. חשוב לי גם להודות לאנשים הטובים והאכפתיים בבורסה, אנשים שעבדנו מולם במשך חודשים. לו רק ניתן היה לשכפל אותם לכמה משרדי ממשלה ורגולטורים, היינו במצב הרבה יותר טוב”.
בניגוד לבורסה שמשתפת פעולה עם המגמה העולמית, מאשים ניימן, “הגופים המוסדיים פשוט מפגרים מאחור בהשוואה לגופים מקבילים ברחבי העולם. משרד האנרגיה כורך בספינים שלו גז ואנרגיה מתחדשת באותו הקשר, בשילוב עם הפרסומים בטלוויזיה של חברות הגז, והדבר משפיע גם על הציבור וגם על המוסדיים”.
ניימן מספר כי היה בפגישה עם מנהלים של אחד מהגופים הגדולים במדינה, ונחרד לגלות כי הם מתגאים בהשקעות ב”גז נקי”. הבעיה היא שאם זה גז אז הוא לא “נקי”. “כנראה שזה מה שקורה כאשר יש לנו שר אנרגיה שלא מתבייש בכינוי ‘שר הגז'”, הוא אומר בציניות. “אני מצפה מאנשים המנהלים עשרות ולעיתים גם מאות מיליארדים של כספי ציבור להבין במה הם משקיעים ואיך הם מסכנים לא רק את הסביבה אלא גם את הפנסיות של כולנו. איך הם מרשים לעצמם להתעלם מפרסומים של המשרד להגנת הסביבה ולהמשיך לממן פרויקטים מזהמים ומסוכנים באמצעות כספי חסכונות, כסף שאמור לעבוד לטובת הציבור, ולא נגדו?”.
למרות הביקורת, ניימן אופטימי ומאמין שבאמצעות הסברה והגברת מודעות, הגופים הפיננסיים בישראל יתעוררו וילמדו, בין היתר ממה שקרה לאחרונה באוסטרליה. “הבנקים הגדולים באוסטרליה לקחו על עצמם את תפקיד המבוגר האחראי והחליטו להפסיק לממן את תעשיית הפחם, בניגוד למדיניות הממשלתית. הם לא גופים סביבתיים, הם פשוט מבינים לאן העולם הולך והם לא מוכנים לסכן את כספם. 130 בנקים ואינספור קרנות, חברות ביטוח וגופים פיננסיים נוספים ברחבי העולם כבר כוללים סיכוני אקלים בתהליך מתן האשראי וביצוע השקעות. מי שטומן את ראשו בחול וממשיך להשקיע בגז, פחם ונפט, מבלי לנהל סיכוני אקלים – מסכן את הכסף שהוא מנהל, וככל שמדובר בכספי ציבור זה חייב להשתנות”.
אלה אלקלעי, יו”ר IBI קרנות נאמנות, וסמנכ”לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות של IBI, מתייחסת לשינויים ביחס בין הסיכון שבהשקעה מסויימת לרווחיות שהוא יכול להניב בהקשר הסביבתי. “הסיכון-סיכוי בעולם של דלקים פוסילים שינה הילוך. בצורה דיי דרמטית. זה היה תהליך מתמשך גם לפני הקורונה. אפשר להגיד שהקורונה האיצה את זה”, היא אומרת ל”שקוף”. “הכלכלה הולכת לכיוון הזה, של האנרגיות מתחדשות, כי זה יותר כלכלי בטכנולוגיות הקיימות. וכיוון שזה גם יותר כלכלי, וגם בגלל משבר האקלים, השקעתית זה מאוד הגיוני”.
אבל אלקלעי מתייחסת גם לצד השני של המטבע. “האם זה אומר שדלקים פוסילים הולכים לאפס? כנראה שלא. אלו תהליכים שגם לוקחים זמן. כל עוד אנחנו צורכים דלק, טסים, נוסעים ברכב, וכו’ – אם לא נשקיע בזה בשום צורה ברמה העקרונית, זה פשוט לא יהיה”.
אלקלעי חושבת שלהלך הרוח בקרב הציבור יש משמעות גדולה מאוד. “הדרישה מהמוסדיים לא להשקיע ולהיות המצפון של היקום היא דרישה בעייתית. צריך לראות אם הציבור בארץ רוצה את זה בכלל. אם הציבור יראה שאכפת לו, זה יאיץ את השינוי”.
מקור: ‘שקוף‘, גוף התקשורת של ישראל, דרור גורני
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
