כתבת הסביבה של העיתון 'גלובס'
פורסם ב-24/12/2021.
קולומביה הבריטית שבקנדה נאלצה להתמודד בתוך יומיים בלבד עם כמות גשם של חודש שלם. מפולות בוץ הרסו כבישים וגשרים, יותר מ-300 נהגים חולצו בקושי ממכוניותיהם, משאיות נסחפו בזרם והוכרז מצב חירום. לפחות אדם אחד נהרג, וכמעט 20 אלף שנעקרו מבתיהם צפו מרחוק ברכושם סופג נזק כבד מבלי שהם יכולים לעשות דבר. במשך ימים ארוכים 18 אלף תושבים נתקעו בין מפולות בוץ לשיטפונות, ונאלצו לקושש מזון ממדפי חנויות המכולת החשופים.
“אירוע של פעם ב-500 שנה”, כינו הרשויות את הסופה. אלא שאירועי אקלים קיצוניים הולכים ומתרבים, וכך גם הולכת ועולה עוצמתם. השיטפונות ההרסניים שפקדו את קולומביה הבריטית היו רק נקודה אחת על רצף הולך וגובר של אירועי קיצון. רק חצי שנה קודם לכן פקד גל חום קיצוני אותו אזור ממש. הטמפרטורה טיפסה לשיא של 46.6 מעלות. מאות מתו, ככל הנראה מעומס החום.
שטפונות כבדים פקדו השנה גם את גרמניה, סין ומדינות באירופה, וגלי חום נוספים שברו שיאים. כ-40 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם ב-2020 בשל בצורות, גלי חום, סופות ושלל אסונות אקלים – פי 3 יותר ממספר האנשים שנעקרו בגלל אלימות ומלחמות ברחבי העולם.
ב-2021 גרמו אירועי הקיצון לאנושות לראות איך ההרגשה לחיות בעולם הולך ומתחמם, שכבר סובל מהשלכות נזקי עבר, שמהם אין דרך חזרה. מי שצפה בתמונות העגומות לצד הדוחות המדעיים הנערמים בזה אחר זה כבר שנים, לא יכול שלא לתהות: אם אנחנו מתבוננים כעת רק בפרומו, מה יתרחש אם לא נצליח לבלום את המשבר?
מה אם סף ההתחממות יעלה את ההסתברות להגיע לנקודות אל-חזור, שיובילו לקריסת מערכות ביולוגיות, להמסה מואצת של קרח ועוד? אם שנת 2021 היא רק פרומו למופע הגדול, עם איזו ירושה גוזרים הורים ברחבי העולם על ילדיהם להתמודד?
כדור הארץ נמצא על מסלול התחממות מהיר, וגם אם תצלח הפחתת הפליטות אליה התחייבו רק לפני זמן קצר 196 מדינות בוועידת האקלים של האו”ם, הטמפרטורה תטפס במאה הנוכחית לפחות במעלה וחצי. האנושות דוחקת את המערכות הטבעיות התומכות בחייה בזו אחר זו עד קצה גבול היכולת, ובכך מסכנת בשיעור הולך וגובר את יכולתה לנהל חיים בטוחים על פני כדור הארץ.
הנזקים הסביבתיים הם גם נזקים כלכליים. המגזר הפיננסי סופג כבר היום נזקים כבדים, ואובדן התמ”ג העולמי עד שנת 2050 מוערך בטווח שבין 2.5% ל-18.1% בתרחיש עסקים כרגיל, ובאזור הים התיכון, המזרח התיכון ואפריקה, שבה נמצאות ישראל ושכנותיה, אובדן התמ”ג אף גבוה מכך ומוערך בטווח שבין 8.5% ל-27.5%.
וכששינויי האקלים גוררים בצורות ואסונות בעלי השפעה ארוכת טווח, הבנק העולמי מעריך שהמשבר האקולוגי והאקלימי ידחוף בין 32 מיליון ל-132 מיליון בני אדם לעוני קיצוני עד 2030.
בשנת 2021 נראה היה שהאסימון סוף-סוף נופל, ושמקבלי ההחלטות עומדים להתייחס ברצינות למשבר שהתמודדות עמו כרוכה בשינוי בכלל מערכות החיים – מסקטור האנרגיה, לתחבורה ולצריכה. תחושת הדחיפות התעוררה לפני חודשים ספורים, אז הניח פאנל המדענים הבין-ממשלתי של האו”ם (IPCC) דוח חמור במיוחד על שולחן מקבלי ההחלטות, בו מאות מדענים מרחבי העולם הבהירו: משבר האקלים מוחשי, הוא כבר פוגע באנושות, הוא מעשה ידי אדם, והשלכותיו יורגשו במשך מאות השנים הבאות.
רמת הפחמן הדו חמצני באטמוספירה היא הגבוהה ביותר זה 800 אלף שנה, אך עם זאת, איפוס הפליטות והפחתתן ב-45% כבר בעשור הנוכחי יצליחו למתן את ההתדרדרות.
דוח ה-IPCC מסמל נקודת מפנה, שאחריה גם אלו המכונים “מכחישי אקלים” הפכו לאנקדוטה שולית, כמעט סהרורית, בדומה למתנגדי החיסונים ושוחרי הקונספירציות. “אזעקת אמת לאנושות”, סיכמו כותרות העיתונים את דברי המדענים, וכולם נשאו עיניים אל המנהיגים, כדי שאלה יניעו את השינוי הנדרש.
גם הגופים השמרניים ביותר החלו להתעורר. סוכנות האנרגיה הבינלאומית התריעה שמפת הדרכים האנושית לא מדביקה את קצב ההתחממות ואת כללי הפיזיקה, ושבתרחיש האופטימי פליטות הפחמן ירדו רק ב-40% עד 2050, במקום להתאפס לחלוטין. חיפוש ופיתוח של שדות נפט וגז חייבים להיפסק כבר השנה, התריעה הסוכנות, כשהאנושות עדיין רחוקה מאוד מהפסקת השימוש בדלקים מאובנים.
גם ארגון הבריאות העולמי קרא “הדלקים המאובנים הורגים אותנו”, וחיבר בין משבר האקלים לבין סבל ומוות של מיליונים המתים מדי שנה בשל אוויר מזוהם, מאירועי קיצון ומבצורות. “על הדלקים המאובנים להיעלם, לפני שיהרסו את כוכב הלכת שלנו”, הזהיר האו”ם. אבל מדינות העולם מעניקות סבסוד של 11 מיליון דולר בכל דקה לתעשיית הדלקים המזהמים. הארגון קרא למנהיגים להתעשת, ולהכריז על הסטת השקעות מדורגת מהדלקים הללו לאנרגיה בת קיימא.
גם במגזר העסקי נרשמה התעוררות, כמעט פרטיזנית, שתיזכר כאחד מהרגעים המשמעותיים שהתרחשו השנה, ואולי בהיסטוריה של המאבק הסביבתי. פעולה של קרן גידור קטנה, אנג’ין 1 שמה (Engine No.1) הצליחה להשפיע על אחת מחברות הדלקים המאובנים הגדולות בעולם, אקסון מוביל, והעמידה את כל תעשיית הנפט על הרגליים.
על אף קולות ההתנגדות הרמים מתוך החברה, הצליחה אנג’ין 1 להכניס שלושה נציגים לדירקטוריון החברה המונה בסך הכל 12. אקסון מוביל היא לא רק אחת מחברות הנפט שתרומתן להתחממות כדור הארץ גדולה במיוחד, אלא שבמשך שנים היא השתמשה בלוביסטים כדי לעכב פעולות מעבר לכלכלה דלת פחמן, והשתמשה בכספה כדי להכחיש את מדע האקלים ולנטוע ספקות לקיומו של המשבר.
ואכן, לרגעים, נדמה היה שסוף-סוף אזהרות המדענים והארגונים, לא נופלות על אוזניים ערלות. עד כה נעשה מעט מדי ולאט מדי למנוע את המשך ההתחממות, אך כשהפוליטיקאים שמו פעמיהם לוועידת האקלים שכונתה “גורלית” הם נשמעו כמעט כמו גרטה טונברג. אנחנו הדור האחרון שיכול לבלום את האסון, אמרו. אבל בסוף הוועידה הם שחררו הצהרה רפה, שהבשורה הגדולה ביותר בה היא שלא ימתינו חמש שנים נוספות עד להצהרה הבאה, ובשנה הבאה יתכנסו שוב.
כשהוועידה שרבים תלו בה תקוות הסתיימה כך, הציבור הבין שאף אחד לא יציל אותו. יותר מ-100 אלף איש צעדו ברחובות גלאזגו, העיר שבה נערכה הוועידה, וכינו אותה “טיוח ירוק”. משם הם חזרו זועמים למדינותיהם, והבינו שאם לא ידרשו מהמנהיגים צדק אקלימי, זה לא יקרה.
ומה באשר לישראל? גם כאן נרשמה התקדמות. יותר מ־10,000 איש צעדו בתל אביב במצעד האקלים וקראו לפוליטיקאים להתעורר. אך ההתעוררות אטית, ונראה שהנושא נותר מרוחק, אמורפי, עבור רוב הציבור. מי שייזכר כאיש שהשפיע יותר מכולם על ההבנה הציבורית היה מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שתיאר על פני 700 עמודים את החידלון הממשלתי בהתמודדות עם משבר האקלים. “ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים וקידום היעדים שהוצבו בנושא נעה בטווח שבין פיגור לאפס“, קבע.
את תפוח האדמה הלוהט הזה, גלגל לפתחה של הממשלה החדשה, שתיאלץ ללמוד אותו ולפעול לתיקון הכשלים שמנה. ישראל משתרכת אחרי העולם בטיפול במשבר, ולעת עתה ההצהרות שפיזרה הממשלה על מעבר לאנרגיה מתחדשת, נותרו ללא תוכניות ברורות לטווח הארוך.
ב-2022 תצטרך אותה ממשלה להוכיח לציבור שהצהרותיה אכן אמת הן, ולהחליט: האם ההצהרות היפות על משבר האקלים יכולות להתיישב עם מעשים הפוכים בשטח – מעסקת הנפט של קצא”א ואיחוד האמירויות, ועד משרד האנרגיה שלוטש עיניים לקידוחי גז נוספים. לאחר השנה החולפת, ספק רב אם הציבור יאפשר למעשים הממעיטים בגודל המשבר לעבור שוב מתחת לרדאר.
מקור: שני אשכנזי, מתוך גליון ‘אנשי השנה’ של העיתון ‘גלובס’ לשנת 2021. פורסם בתאריך 24/12/2021.
פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
תאריך פרסום: 08/09/2021.
הדיווחים מהעולם על שינויים דרסטיים בהתנהגות מזג האוויר מקבלים תוקף מדעי נוסף: דוח חדש של האו”ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) מחזק את הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם וקובע שחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה ● איך תושפע ישראל מהמצב ומה בכל זאת עוד אפשר לעשות.
בפוסט זה ריכזנו את הממצאים העיקריים של הדוח שפורסם ב-9/8/2021. פרופ’ דניאל רוזנפלד, אחד מהשותפים הישראלים לכתיבתו, מסביר מהו התהליך המדעי שעובר עד פרסומו. ריכזנו מספר כתבות וידאו על אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאירעו לאחרונה, כולם מקושרים להתחממות הגלובלית. התייחסנו לתרבות הצריכה שצריכה להשתנות כחלק מהמאמץ להפחית פליטות של גזי חממה, ולפעולות נוספות שעלינו לאמץ כדי שמנהיגי המדינות יכוונו את מאמציהם לטפל בעדיפות עליונה במשבר האקלים.
כאן 11
שודר ב-6/9/2021.
שודר ב-9/9/2021.
צוות מחקר מיוחד של האו”ם פרסם היום את הדוח המקיף ביותר מאז ומעולם על מצב שינוי האקלים העולמי. הצוות שהכין את המסמך בחן יותר מ-14 אלף מסמכים והוא מוגדר כ”קריאת השכמה מאסיבית” לממשלות העולם להקטין את פליטת הפחמן. הוא מזהיר כי האנושות לא תוכל למנוע התחממות של מעלה וחצי בממוצע בשני העשורים הקרובים. לצד זאת הוא קובע באופן חד משמעי כי ההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם.
כתבתה של מאיה ראכלין, מתוך חדשות הערב ‘כאן 11’ 09.08.21.
המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית
1. משבר האקלים כבר כאן
הדוח של הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) הבהיר לנו היטב שמשבר האקלים כאן, וההשלכות שלו צפויות להיות בלתי נמנעות ובלתי הפיכות, לפחות בעשורים הקרובים. הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות. כמות המשקעים צפויה לקטון. בים התיכון תהיה עלייה בטמפרטורה, עלייה במליחות, ועלייה במפלס הים ובמפלס הים. תופעות קיצוניות של מזג אוויר יהיו תכופות יותר ויגרמו לגלי חום ממושכים, עלייה במספר אירועי שיא של גשמים, ועוד. השיטפונות וגלי החום שחווינו הם רק הקדימון.
2. בעתיד נסבול הרבה יותר
דוח ה־IPCC קבע כי כבר לא נוכל למנוע את ההתחממות של 1.5 מעלות, יעד שהמדענים חששו שאחריו נהיה בנקודת אל־חזור. אזור הים התיכון רגיש יותר לשינויי האקלים, משמע הטמפרטורה הממוצעת צפוייה להיות גבוהה בכמה מעלות, תלוי בתרחיש (עסקים כרגיל, הפחתה מתונה או הפחתה ועצירת פליטות).
3. מדינת ישראל ותושביה לא עושים מספיק
מדינת ישראל הציבה יעדים צנועים מדי להפחתת פליטות גזי חממה כחלק ממחויבותה למאמץ הגלובלי של הקהילה הבינלאומית. בדוח האחרון מדענים הזהירו שאם לא נפחית פליטות – ועכשיו – אנחנו דנים את עצמנו לעתיד שהאנושות לא תוכל לו. אחד הגופים המדעיים החשובים בעולם אומר לנו שיש צורך מיידי בהפחתת פליטות, וממשלת ישראל קובעת יעדים לא מספקים, וכמו שזה נראה עכשיו אנחנו רחוקים מאוד מהיעדים הצנועים שהממשלה הציבה.
4. צריך להכיר במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי
ב־2018 התקבלה החלטת ממשלה 4079: היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים. אלא שאנחנו לא מסתגלים. ההתחממות ושינוי האקלים הם עובדה ידועה ואנחנו צריכים ללמוד לחיות בעולם על סף רתיחה. כמו שהפכנו למעצמת התפלת מים, כך אנחנו צריכים להפוך למעצמה של אנרגיה מתחדשת. עלינו להשתמש באנרגיית השמש שתסייע בהפחתת פליטות. אבל לא רק. אנחנו צריכים לבנות חכם יותר. צריכים לשמור על השטחים הפתוחים ולזנוח את הרעיון שדיפלומטיה עוברת דרך צינור הנפט. זו אנרגיה של העבר, ומדינת ישראל צריכה להיישיר מבט לעתיד. ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לנושא רק פעם אחת ואמר “משבר האקלים הוא בעיית אמת עולמית, וממשלת ישראל מתייחסת אליה ככזו”. אבל לא עושה רושם שבנט פועל. אולי הוא היה צריך לכתוב ספר שכותרתו “איך לנצח את משבר האקלים”. בעצם, עזבו – מאות מדענים וחוקרים כבר עשו את העבודה בשבילנו. אנחנו רק צריכים להקשיב.
5. אנחנו יכולים להתכונן למשבר האקלים – ודרוש חוק בשביל זה
מדינת ישראל יכולה להתמודד עם משבר האקלים, זה רק עניין של מוכנות, להשקיע משאבים ולהפסיק לחלק את האחריות בין המשרד הזה לשני ולרשויות המקומיות. עיריית תל־אביב יכולה לעשות תוכנית אקלימית, לא בטוח שעיריית עכו יכולה. זה צריך לבוא מהראש, מראש הממשלה, אבל זה נדחה עד שייקרה אסון. המשרד להגנת הסביבה פירסם תזכיר חוק אקלים, אבל תקציב המדינה וחוק ההסדרים פינו מקום לשורה של תיקוני חקיקה שפוגעים בסביבה ובסמכות של המשרד שאמור להיות כיום אחד החשובים שיש.
מבוסס על כתבה של יעל דוראל ב’ידיעות’: 5 דברים שצריך לדעת על אסון האקלים והשפעתו על ישראל
כתבת הסביבה של גלובס
הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), נחשב לסמכות המובילה בעולם בתחום מדעי האקלים. מטרת דוחותיו היא לספק למנהיגי העולם את המידע העדכני ביותר בנושא שינויי אקלים, כדי שיהווה כלי בסיס בגיבוש מדיניות. ב-9/8/2021 התפרסם החלק הראשון של דוח ההערכה השישי של חבר המדענים, עליו עמלו במשך חמש שנים 234 מדענים מובילים המתגוררים ביותר מ-60 מדינות, המתבססים על מחקריהם של אלפי מדענים ברחבי העולם. בדוח, הדן בבסיס המדעי לשינויי האקלים, ממחישים חבר המדענים עד כמה קרוב האקלים הגלובלי לנקודת האל חזור, כאשר הפעילות האנושית מניעה את שינויי האקלים בקצב מדאיג. למעשה, שינויי אקלים הנגרמים על ידי אדם כבר משפיעים על מזג האוויר ועל אירועי אקלים קיצוניים בכל מחוז ברחבי הגלובוס.
תודות לשיפורי מערכי נתונים וכלי מחקר כמו גם התקדמות בהבנת מערכות האקלים המורכבות, מצליחים המדענים לקשור באופן ברור יותר בין אירועי קיצון דמות גלי חום, משקעים כבדים, בצורות וציקלונים טרופיים, לבין הפעילות האנושית התעשייתית. המדענים גורסים כי “הראיות ברורות: אין ספק שהפעילות האנושית חיממה את האטמוספירה, האוקיינוס והיבשה. שינויים נרחבים באוקיינוס, באטמוספירה, בקריוספרה ובביוספרה כבר התרחשו. הדו”ח מראה כי פליטת גזי החממה מפעילות אנושית אחראית להתחממות של כ-1.1 מעלות צלזיוס מאז התקופה הטרום תעשייתית, ומבהיר כי פחמן דו חמצני הוא הגורם העיקרי לשינוי האקלים, לצד גזי חממה נוספים הגורמים לזיהום אוויר ומשפיעים גם על האקלים.
לאן מכאן? למרות שדוח המדענים משרטט תמונה קודרת, כותביו מבהירים כי מערכות האקלים בהן אנחנו והדורות הבאים נחיה, תלויות בכמות גזי החממה שנמשיך לפלוט, כך שלכל פעולה שלנו כעת – ישנה תוצאה ארוכת טווח. מנקודת מבט מדעית, הגבלת ההתחממות הגלובלית אפשרית, והיא דורשת הגעה לאפס נטו של פליטת גזי החממה, באופן שיוביל לא רק למיתון ההתחממות, אלא גם לשיפור איכות האוויר ואיכות החיים של התושבים.
פאנל ה-IPCC הוא פאנל מדעי מקצועי, ועל כן הוא איננו נוקט בהמלצות לצעדי מדיניות, ומותיר לפוליטיקאים את הזירה. אך הדוח מתפרסם כשלושה חודשים לפני ועידת ה-COP 26 (שיחות האקלים של האו”ם), שתתקיים בגלאזגו, ובה יעלו אחר כבוד מנהיגי העולם ויפרסו אל מול הנוכחים את מפת הדרכים שלהם להפחתת הפליטות עד 2050. המדענים, שצופים לאורך שנים בהודעות מבטיחות לעיתונות על מעבר לאנרגיה מתחדשת ותוכניות אקלים, מתקשים שלא להתבונן בנעשה בדאגה.
אחד המדענים הללו הוא פרופ’ דניאל רוזנפלד, מומחה למדעי כדור הארץ ושינויי אקלים מהאוניברסיטה העברית, המכהן בפאנל ה-IPCC ואמון על כותבי הדוח. רוזנפלד, בן ה-69, ניצב בשורה הראשונה של חוקרי האקלים בעולם, ומזהיר בשיחה עם גלובס כי חידלון מנהיגותי בזירת האקלים יוביל לא רק את הדורות הבאים להתמודדות עם מציאות שתשנה בלא היכר, אלא שהשלכותיו של משבר האקלים – כבר נראות היטב בשטח כבר בימינו.
“אם נמשיך בתרחיש של עסקים כרגיל ללא מעבר לאנרגיה חליפית, הטמפרטורה תעלה בכ-4.4 מעלות עד סוף המאה”, אומר רוזנפלד. “בהסכם פריז, הושגה הסכמה בינלאומית רחבה שצריך למנוע עליה של 1.5 מעלות, אבל בתרחיש האופטימי ביותר שבו מייד מתחילים להוריד את הפליטות, אנחנו מגרדים מלמעלה את המעלה וחצי. כרגע, אני לא רואה את התרחיש הזה מתממש. אנחנו הולכים כנראה לכיוון תרחיש ביניים, שם הטמפרטורה תעלה בכ-3 מעלות עד סוף המאה”.
מה המשמעות של התממשות תרחיש ‘עסקים כרגיל’?
“זה יהיה עולם אחר לגמרי. עד כמה שונה? בתקופת הקרח, העולם היה קר ב-5 מעלות מהעולם שלפני המהפכה התעשייתית. עולם שיהיה חם יותר באותה מידה, יהיה שונה במידה דומה, אך לכיוון השני. הפשרה של כיפות הקרח, עליה חריפה של מי ים, טמפרטורות גבוהות מאוד עם ערכים קיצוניים, גשמים שיורדים באופן שיטפוני, מרוכז וחזק – עם יותר פרקי יובש ביניהם. במקומות מסוימים בעולם הטמפרטורה תגיע לערכים שאי אפשר לשרוד אותם מבלי להימצא בתוך מיזוג”.
אך הטמפרטורה כשלעצמה אינה הדבר הנורא ביותר, הוא מדגיש. “הטמפרטורה היום באילת גבוהה ב-10 מעלות מאשר בתל אביב, ועדיין אנשים נוסעים לשם לחופשה. מדבר הסהרה כמעט אינו אפשרי למחיית אדם, אבל תעבירי בו רצועת מים כמו הנילוס, ותקבלי את האזור הצפוף בעולם. הבעיה הגדולה יותר היא המים – גשמים, שיטפונות, יותר התאדות והתייבשות, בצורות, ועליית מי הים.
“עליית הטמפרטורה משנה את מערכות מזג האוויר העולמיות באופן שמגביר עוד יותר אירועי קיצון של גלי חום, שיטפונות ובצורות. מקורות המים יפחתו, ופחות מים יהיו זמינים לצמחיה ולבעלי החיים. מבחינה חקלאית, אנחנו נצטרך להנדס את הגידולים החקלאיים כך שיעמדו יותר בחום וביובש, אבל יש לזה גבול. כשיש יותר מ-45 מעלות, נוצרים נזקים גם לגידולים העמידים ביותר”.
בחודשים האחרונים, אירועי קיצון משמעותיים מתרחשים במוקדים רבים בעולם; אירועי שרב ושריפות ענק בסיביר, במקום הקר בעולם למעט אנטארקטיקה, להבות שמסרבות לדעוך ביוון וכילו עד כה כמיליון דונם בכל רחבי המדינה, שיטפונות כבדים בסין, גרמניה, בלגיה ושוויץ, 49 מעלות בקנדה, וזוהי רק רשימה חלקית.
רוזנפלד רואה היטב את הקו המחבר שבין הדוח עליו עמל עם מדענים מרחבי העולם, ובין הקיץ הנוכחי, שניבט ממסכי החדשות כהתממשות של חזון אפוקליפטי. הוא מבהיר כי ללא פעולה להפחתת פליטות דרסטית, אירועים דומים צפויים להיות תכופים וחמורים עוד יותר בעולם המתחמם.
“האירועים שאנחנו רואים, הם התוצאה הבלתי נמנעת של ההתחממות הגלובלית. עוצמתם לא מפתיעה אותי”, הוא אומר. “מה שמפתיע אותי, זה לראות את זה בשטח. אני רואה את האירועים האלו ואומר לעצמי: הנה, זה באמת קורה, זה לא רק עניין אקדמי, אלו לא רק התראות. האירועים הקיצוניים הופכים להיות יותר קיצוניים. אם מלבישים את התנודות הטבעיות על מגמת עלייה שמחריפה, אז לכל אירוע קיצוני יש סבירות שיהיה קיצוני יותר מקודמו. אנחנו רואים את זה קורה. הסבירות להתרחשות כל אחד מאירועי הקיצון האלו באופן מבודד עדיין קיימת גם ללא שינויי האקלים, אם כי היא נמוכה מאד. אבל הצירוף של הרבה אירועים כאלה כבר ממש לא סביר ללא סיבה משותפת לכולם. הסיבה המשותפת היא ההתחממות הגלובלית”.
מאז העריך ה-IPCC שיש לנו 12 שנים לעצור את ההתחממות הגלובלית לפני שחלון הזמן נסגר, מה השגנו? מצבנו השתפר או הורע?
“לא היה שום שינוי מהותי מאז. קצב פליטת הפד”ח לא ירד, ובארצות כמו סין והודו הקצב עולה. גזי החממה מצטברים באטמוספירה, והטמפרטורה עולה בהתאם לכך. אנחנו עדיין לא רואים הטבה משמעותית לצד כל ההצהרות היפות של המדינות. יש הבדל בין ההצהרות ובין מה שקורה בפועל”.
הדוח הנוכחי אף מציג מפה של אזורים שונים בעולם, וצפי של שינויי האקלים שנים קדימה בהם. כך למשל, באזור הים התיכון, צפויה ירידה בכמות המשקעים הממוצעת, עלייה בתנאי מזג אוויר שיכולים להוביל להתגברות שריפות, לצד עלייה בצחיחות ובבצורות.
למעשה, אם בעולם כל אחד מארבעת העשורים האחרונים היה חם יותר ויותר מכל עשור שקדם לו מאז 1850, ישראל מתחממת בקצב מהיר יותר, ולכן יש לה סיבה טובה לפעול במהירות, וגם להבטיח לתושביה אוויר נקי יותר, ולא רק השתתפות במאבק הגלובלית להפחתת הפליטות.
“למרות שגובה פני הים יעלה, בישראל לא צפויה הצפה של ערי חוף בשל המצוק החופי. עליית פני הים והגלים הגבוהים תגרום לכך שהגלים יפגעו בבסיס המצוק החופי ולנסיגתו. ללא פעולות הגנה תהיינה התמוטטויות של מה שבנוי על קצה המצוק החופי – מלונות למשל. גם את התשתיות שלנו נצטרך להתאים למצב החדש. למשל, להתאים את הגובה של הרציפים בנמלים, שכן תכנונם לא לקח בחשבון את עליית מי הים”.
מה צריכה הממשלה ללמוד מהדוח שלכם לקראת פסגת האקלים?
“הממשלה יצאה בהכרזה לגבי תוכנית הפחתת הפליטות שלה. זה יפה מאוד, וזה יהיה מצוין אם אנחנו נבצע את זה. אבל בשביל שזה יקרה, צריך לפעול כבר היום, ואני לא רואה שעושים את זה במידה מספקת. צריכים להסיר חסמים לאנרגיה המתחדשת ולרכב החשמלי.
“בינתיים, אני רואה שהציעו מס על פחמן, אבל הוא בחלקו מהווה שינוי שם: במקום לומר ‘בלו’, יגידו ‘מס פחמן’. גם אם ימסו יותר את הדלקים ומחירם יעלה, זה לא ממש יגרום לנו לצרוך פחות דלק וחשמל אם לא תהיה לנו אלטרנטיבה. אנשים לא יוותרו על הרכב אם אין להם אופציה של תחבורה ציבורית. צריך להשקיע בדברים האלו.
“לא משנה איזה מסים נטיל ואיך נקרא להם, מה שמשנה זה כמה אנרגיה של דלק מאובן נחליף באנרגיה מדלק מתחדש. זאת השורה התחתונה היחידה, והשאר לא משנה לאקלים. האקלים יודע כמה פחמן אנחנו פולטים פחות”.
במשך שנים רבות, ממחקר למחקר, אתה רואה את המציאות נעה במהירות, ואת הממסד מתעלם מאזהרות המדענים הברורות. יש בך חרדה כלפי העתיד?
“בטווח הרחוק אני דווקא אופטימי, מכיוון שבסופו של דבר כלכלי יותר לעבור לאנרגיה מתחדשת לאחר בניית התשתית המתאימה, והשיקולים הכלכליים יקבעו במידה רבה את העתיד.
“בעולם קיים מירוץ טכנולוגי לפיתוח הכיוון הזה. השאלה היא מתי נגיע לשם, וכמה נתחמם עד שנגיע למצב הזה. אם זה לא יקרה בארץ, נקווה שזה יקרה במקומות אחרים בעולם, ואז ניאלץ להיגרר אחריהם.
“לישראל יש יכולת להיות מובילה בהדגמת טכנולוגיות כאלה בגלל הייחוד שלה כמשק סגור. אנחנו יכולים לעשות כאן דברים מתקדמים. כשאנחנו מאותגרים, אנחנו יודעים להתגבר ולהוביל את העולם. אין לנו מספיק מים? אנחנו מובילים בטכנולוגית מים. למה שלא נעשה את זה גם בנוגע לאקלים ואנרגיה מתחדשת? משבר האקלים יכול להיות מנוף עבורנו להוביל את העולם גם בתחום הזה”.
מקור – שני אשכנזי, גלובס: הטמפ’ תמשיך לעלות, מצוקי החופים בישראל יקרסו: האו”ם מזהיר מפני התוצאות ההרסניות של משבר האקלים
מקור – לי ירון, כתבת סביבה, ‘הארץ’, צילומי מסך מהכתבה האנושות החמיצה את ההזדמנות להימנע משינוי דרמטי של החיים על פני כדור הארץ
מקור – גיל דוד, Data Science Storytelling: הגל החם
מקור: הכתבה שודרה ב’כאן 11′ ב-2/8/2021, נתן גוטמן
מקור: הכתבה שודרה ב’כאן 11′ ב-4/8/2021, אנטוניה ימין
Hurricane Ida left Louisiana with structural devastation, a lack of supplies, and hundreds of thousands without power. Seven nursing home residents died after 800 were forced to ride out the storm in horrid conditions inside a warehouse.
BIBLICAL downpours and TORNADOES have hit northeastern USA as four are dead and the first ever flood emergency is declared in New York City.
Typhoons are common in the Eastern Pacific but Haiyan was quite literally off the scale. Mike Armstrong looks at the power behind this category five storm.
הנציג הראשי של הפיליפינים לשיחות האקלים, יב סנו, פתח את שיחות האקלים באו”ם בתחינה נלהבת לפעולה דחופה, והכריז על שביתת רעב בסולידריות לקורבנות טייפון הייאן.
בנאום שהניע את המשא ומתן והמשקיפים ברחבי מרכז הכנסים עד דמעות, אמר סנו כי הממשלות צריכות לשים לב למתרחש במדינתו בזמן שהן מקבלות את החלטותיהן בשבועיים הקרובים.
טייפונים כמו הייאן והשפעותיו מהווים תזכורת מפכחת לקהילה הבינלאומית שאיננו יכולים להרשות לעצמנו לדחות את פעולות האקלים. ורשה חייבת להגביר את השאיפה, והיא צריכה לגייס את הרצון הפוליטי להתמודד עם שינויי האקלים.
כעת החלו הפיליפינים בתהליך ההערכה וההחלמה הכואבים בעקבות הסערה בסוף השבוע, שכעת פגעה בנחיתה בווייטנאם.
הייאן הוכר כציקלון הטרופי החזק ביותר שאירע בהיסטוריה המודרנית, ומשתרע על פני 600 ק”מ ועם רוחות של 315 קמ”ש ומשבים של עד 380 קמ”ש. גורמים רשמיים מעריכים כי עד 10,000 בני אדם מתו בעיר טקלובן ובמקומות אחרים, בתוך מאות אלפי עקורים נוספים.
הייאן הוא הציקלון הרביעי בקטגוריה חמש במערב האוקיאנוס השקט בשנת 2013.
כוחן של סופות טרופיות, כמו הייאן, קשור לטמפרטורת הים. ככל שהאוקיאנוסים מתחממים עם שינויי האקלים, יש עלייה באנרגיה הזמינה ובאדי המים, שמבעירים את הסערה. מי האוקיאנוס השקט מתחממים מהר מהצפוי, וקיימת הסכמה מדעית רחבה כי הדבר מגדיל את חוזק הטייפונים.
במה שהוא תיאר כ”טוויסט עצוב של הגורל” נאום הפתיחה של סנו הדהד את הסנטימנט שנשא בכנס COP18 בדוחא לפני 11 חודשים, כשהוא הגיש תחינה דומה כמו שהטייפון בופה פגע במדינה והותיר 1,000 הרוגים ומאות חסרי בית.
עברו בקושי 11 חודשים מאז הועידה בדוחא, כאשר המשלחת שלי פנתה לעולם … לפקוח את עינינו למציאות הגסה שעומדת בפנינו … כמו אז התמודדנו עם סערה קטסטרופלית שהביאה לאסון היקר בתולדות הפיליפינים.
לפני שנה לא יכולנו לדמיין שאסון גדול בהרבה יבוא. המדינה שלי נבחנת על ידי סופת הגיהנום הזו שנקראת סופר טייפון הייאן, שתוארה על ידי מומחים כטייפון החזק ביותר שנחת אי פעם מהים במהלך ההיסטוריה האנושית המתועדת.
סנו קרא לממשלות שהשתתפו בכנס להתמודד עם נושא האובדן והנזק – מנגנון שיסייע לפצות מדינות חלשות על ההשפעות הבלתי נמנעות של שינויי האקלים – ולטפל במציאות של שינויי אקלים.
הוא הזהיר כי יעדי הפחתת פליטות במדינות מפותחות היו “נמוכים באופן מסוכן” וקרא לממשלות להעלות את שאיפתן.
הוא גם קרא לכל המדינות – עשירות ועניות – להצטרף יחד כדי להתמודד עם שינויי האקלים ולהבטיח פיתוח בר קיימא. נושא כזה דורש “סולידריות עולמית”, אמר במליאה.
לכל מי שממשיך להכחיש את מציאות שינויי אקלים, אני קורא לך לרדת ממגדל השן שלך ולהתרחק מכורסת הנוחות שלך. אני קורא לך ללכת לאיים של האוקיאנוס השקט, לאיים הקריביים ולאיי האוקיאנוס ההודי ולראות את ההשפעות של עליית מפלס הים; לאזורים ההרריים של ההימלאיה והרי האנדים כדי לראות קהילות שמתעמתות עם שיטפונות קרחוניים, לקוטב הצפוני שבו קהילות מתמודדות עם כיפות הקרח הקוטביות שהולכות ומתמעטות, אל הדלתות הגדולות של המקונג, הגנגס, האמזונס והנילוס שבו חיים והפרנסה טובעת, אל גבעות מרכז אמריקה העומדות מול הוריקנים מפלצתיים דומים, אל הסוואנות העצומות של אפריקה, גם שם שינויי האקלים הפכו לעניין של חיים ומוות, כאשר האוכל והמים הופכים נדירים.
ולא לשכוח את ההוריקנים המאסיביים במפרץ מקסיקו ובחוף המזרחי של צפון אמריקה. ואם זה לא מספיק, כדאי לכם לבקר בפיליפינים כבר עכשיו.
הרגע הנוקב ביותר של נאומו של סנו הגיע כאשר הוא נתן למליאה חשבון אישי של אחיו, שבילה בשלושת הימים האחרונים באיסוף גופות מהריסות ונמצא רעב מכיוון שהאספקה נותקה מהאי שלו.
סאנו אמר כי לאות סולידריותישתתף בשבועות הקרובים בשביתת רעב מרצון, בעודו עומד עם אחיו ואחרים הרעבים בפיליפינים, ויקרא לממשלות לתת דין וחשבון ולדחוף אותם לפעול.
נאומו הרגשי העביר צמרמורת דרך מרכז הכנסים, והותיר את הצירים בתוך המליאה ומחוצה לה בדמעות, וזכה לתשואות בעמידה בתוך האולם.
בעקבות הנאום, סין קראה גם לדממה של שלוש דקות במליאה לזכר כל אלה שאיבדו את חייהם בסוף השבוע.
לאחר שחזר על הסנטימנט ששיתף בדוחא, קרא סאנו לוורשה להיות הרגע בו מדינות מתחילות להעביר את העולם מאזור הסכנה האקלימית.
בדוחא שאלנו “אם לא אנחנו אז מי? אם לא עכשיו אז מתי? אם לא כאן, היכן? יתכן שזה נפל על אוזניים ערלות. אבל כאן בוורשה, ייתכן מאוד שנשאל את אותן שאלות גלויות. “אם לא אנחנו, אז מי? אם לא עכשיו אז מתי? אם לא כאן בוורשה, איפה?
מה שעובר על ארצי כתוצאה מאירוע אקלים קיצוני זה הוא טירוף. משבר האקלים הוא טירוף. אנחנו יכולים לעצור את הטירוף הזה. ממש כאן בוורשה.
The Aral Sea was the 4th largest sea in the WORLD. And now? A desert.
This is what happens when nature goes out of balance. Everything depends on everything.
יוצרים: חגית גרובגלס ורותם אברוצקי, הערוץ הראשון (היום ‘כאן 11’). הסדרה שודרה בשנת 2013.
בנק מעוניין לקיים פעילות כלכלית גדולה ככל שניתן כדי להגדיל את הרווחים עבור בעלי המניות שלו. חברת קוקה קולה מעוניינת להגדיל את מכירת המותגים שהיא מייצרת, ובפרט ‘קוקה קולה’ ו’נביעות’, וזאת גם במחיר פגיעה ישירה בבריאותנו (מחלות הנובעות מצריכת סוכר מרובה) או העקיפות (מחלות הקשורות בזיהום הסביבה בבקבוקי פלסטיק לשימוש חד פעמי). כל אלה מקבלים ביטוי גם בתכניות המשודרות בערוץ 12, אשר יעודדו צריכה, ימעטו בביקורת כנגד החברות המוחזקות על ידי משפחת ורטהיים (אם בכלל), יימנעו מהצגה של השלכות תרבות הצריכה (שימוש רב מדי במשאבי הסביבה, התחממות גלובלית, משבר האקלים), ולפחות לא במידה שאכן תעורר השפעה על צרכני התקשורת שערוץ 12 משמש כערוץ צריכת התקשורת העיקרי שלהם.
חוקרים וחברי סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.
מקור: הכתובת רשומה על הקיר. חובה לפעול עכשיו – המאמר נכתב על ידי הפרופסורים יוחאי כרמל, דוד ברודאי, יעל דובובסקי, אלכס פורמן, ערן פרידלר ואורי להב וד”ר נעמה לנג-יונה – כולם חוקרים וחברי סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
