המלצה על סרט: חווה קטנה גדולה
פורסם בתאריך: 13/10/2022 החווה הקטנה גדולה מעוררת השראה, משעשעת ומלמדת בצורה הטובה ביותר. זו לא ‘חפירה’ על הערכים של חיים בר קיימא. במקום זאת, החווה
פורסם בתאריך: 13/10/2022 החווה הקטנה גדולה מעוררת השראה, משעשעת ומלמדת בצורה הטובה ביותר. זו לא ‘חפירה’ על הערכים של חיים בר קיימא. במקום זאת, החווה
הכתבות המוצגות בדף זה מסקרות אירועי מזג אוויר קיצוניים שהתרחשו בשנתיים האחרונות. תדירותם ועוצמתם של אירוי הקיצון הולכים גדלים. ארועים אלה כללו גלי חום, שריפות אדירות, שטפונות, הצפות והוריקנים. גם במהלך פרסום הפוסט הזה בחודש ספטמבר 2022 אירעו ארועי אקלים קיצוניים, דוגמת הוריקן “של פעם ב-500 שנה” שפגע בפלורידה והותיר הרס, חורבן והרוגים.
פרויקט NZO – תכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת – 95% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2050.
האדישות היחסית למשבר האקלים, גם בקרב האליטות בפוליטיקה וגם בתקשורת, קשורה לאמונה שאת רוב הבעיות שניצבות בפנינו אנחנו יכולים לפתור באמצעות טכנולוגיה – מחשבה שגויה משלוש סיבות עיקריות ■ המאבק למשבר האקלים טמון בפוליטיקה ולא בטכנולוגיה.
כלכלה בעת משבר אקלים – סדרת וובינרים על כלכלה בעידן משבר אקלים בהנחייתו של גיא רולניק, ובהשתתפות ליה אטינגר, לימור אלוף, דב חנין ומשתתפים נוספים.
מהי תופעת ההתיירקקות ומהן הבעיות הנובעות ממנה? תופעת ההִתְיַירְקְקוּת (Greenwash) מתארת מצב של יצירת מצג שווא בנוגע לתועלת הסביבתית של מוצר או שירות באמצעות שימוש בהצהרה סביבתית שאינה מהימנה. התיירקקות יכולה להיעשות לצורך שיווק של מוצרים ושירותים, ליצירת תדמית של אדם או חברה או לשם גריפת הון פוליטי. המכנה המשותף לכל אלו הוא הפער בין התכונות המיוחסות ליצרן או ליבואן, למוצר או לשירות לבין ביצועיו הסביבתיים בפועל.
השרה ברביבאי בחודש 06/2021: “יש לנו אחריות כלפי הצעירים בעניין משבר האקלים”, אבל בינואר 2022 משרד הכלכלה מפרסם מכסת יבוא בשר בפטור ממכס למרות שגידול בביקוש לבשר בקר יגביר את ההתחממות הגלובלית ויחריף את משבר האקלים.
כתבות ששודרו בערוצי החדשות לפני, במהלך, ואחרי ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו, סקוטלנד, בחודש נובמבר 2021, וכן כתבות על ארועי מזג אוויר קיצוניים שהתרחשו בשנת 2021.
אנחנו קונים הכול מהכול, והעסקאות במיליארדי דולרים בחודשיים האלו נדרשות להיערכות לוגיסטית גלובלית אדירה – אריזה ושינוע באוויר, בים וביבשה. הגיעה העת לקרוא, גם מוועידת האקלים, להפחית בקניות ואולי השנה לרכוש דווקא חוויות, כרטיסים למופעי תרבות ואומנות, לשמורות הטבע ולסדנאות העשרה. למנוע במקור ערימות של פריטים לא נדרשים, ופסולת.
כשראינו לאחרונה את הפרסומת ששודרה בטלויזיה שמציגה אנטרקוט במבצע שמקורו בברזיל, חשבנו שיהיה נכון לעמת את ‘שופרסל’ עם הטענות שהועלו כנגדה בעבר. לפיכך, פנינו במייל למבקר החברה. ביקשנו לברר את מקור הבשר ורצינו לוודא שב’שופרסל’ מבינים את המשמעות של הספקת בשר שמסופק לצרכנים על חשבון הרס יערות גשם. במהלך ההתכתבות עם ‘שופרסל’ התעצמו החשדות ששופרסל מבינה היטב שמקור אספקת הבשר מברזיל הינו מקור “מלוכלך” מבחינה סביבתית ואקלימית.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל